פסקי דין על שרביט איזידור | פסקי דין על שרביט לורנס | פסקי דין על שרביט אלן | פסקי דין על שרביט קלוד | פסקי דין על מנחם בן אהרון

8015/03 בשא     01/06/2003




בשא 8015/03 שרביט איזידור, שרביט לורנס, שרביט אלן, שרביט קלוד נ' מנחם בן אהרון




1
בתי המשפט
בשא008015/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בתיק עיקרי: א 002984/00

01/06/03
תאריך:
כב' השופטת אחיטוב - הרטמן הדסה

בפני
:

1. שרביט איזידור

2. שרביט לורנס

3. שרביט אלן

4. שרביט קלוד

בעניין:
מבקשים
עוה"ד מייק יורק- ריד

ע"י ב"כ
נ ג ד
מנחם בן אהרון
משיב
עוה"ד צהלה הלוי

ע"י ב"כ
החלטה
1. בפני
י בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
, שניתן ביום 25.03.03 על ידי השופט ד"ר ג. קלינג, עפ"י תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

העובדות הצריכות לדיון

2. המבקשים 4- 1 הגישו תביעה כנגד המשיב לאכיפת חוזה מכר מקרקעין מיום 10.10.91, המסומנים כמגרשים מס' 2023 ו- 2025 (להלן: "המגרשים") בחלקה 59 בגוש 8002 (להלן: "ההסכם", המבקשים הם הקונים והמשיב הוא המוכר). לחילופין, תבעו המבקשים את ביטול ההסכם והשבת הכספים שנתנו למשיב על חשבון העסקה, כולל כספי הנאמנות המוחזקים לטובתו, את תשלום סכום ההפרש בין סכום ההשבה לערך המגרשים נכון ליום התובענה, את השבת מס הרכוש באמצעות רשות המס "בהעדר החזר בכיסו של המשיב", וכן תשלום פיצויים עונשיים.

בפסה"ד קבע השופט הנכבד, כי בנסיבות העניין אין להיעתר לתביעה אשר עניינה אכיפת ההסכם. קביעתו זו מבוססת על שנים: האחד - העדפתו את הגירסה לפיה על פי ההסכמה בין הצדדים מכח הראיות שהובאו ,הנושאים בהיטל ההשבחה הינם המבקשים ועליהם לשלמו, ומשהם מסרבים לעשות כן, הרי ש - "מתן הסעד המבוקש יהיה מהלך סרק אם התובעים (=המבקשים, תוספת שלי- ה.א.) יצטרכו לשאת בהיטל השבחה (עמ' 4 לפסה"ד, שורה 6)". השני - עובדה שאינה שנויה במחלוקת היא שהמגרשים המסוימים נמכרו לגורם אחר, ובמצב דברים זה אין אפשרות אמיתית לאכוף את ההסכם.

סבורתני, כי מן הראוי לציין, שבמסגרת "בקשה למתן תוקף החלטה להסכם חלקי" וכן "בקשה בהסכמה להחרגת צו המניעה מיום 11/12/00 ", (שאכן קיבלו תוקף ביום 28.4.02 במסגרת בש"א 30071/00), הודיעו המבקשים (התובעים) ,כי הם מוותרים על כל טענה או תביעה לקבלת הקניין ו/או כל זכות אחרת במגרש 2027..." וכי "לנתבע נותרו רק מגרשים 2019 ו-2029 לייעד לתובעים... ", וכי הנתבע מוכר מגרשים אלה לתובעים, והוא יימנע מלייחד זכויות במגרשים אלה לכל צד ג' לתובענה הנדונה עד להחלטה אחרת.

כאמור, המבקשים תבעו בכתב התביעה כחלופה ביטול ההסכם בתוספת השבה ופיצויים, כפי שפורט לעיל. הכרעת השופט בעתירה החילופית היתה, כי ההסכם בטל, וכי על המשיב להשיב למבקשים סך של 60,000 $ ששולם על ידם, בצירוף ריבית בשיעור של 11% מיום חתימת ההסכם. בנוסף, חויב המשיב בתשלום 10,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הוצאות המבקשים. באשר לזכויות הנוספות לביטול אותן תבעו, דהיינו: תשלום סכום ההפרש בין סכום ההשבה לערך המגרשים נכון ליום התובענה, השבת מס הרכוש וכדומה - קבע כבוד השופט כי המבקשים הם אלו שהפרו את התחייבותם ולא עמדו בתשלומים עפ"י הסכם המכר, ומכאן שלא מצא לנכון ולראוי להיעתר לבקשתם בנקודות אלה. לענין הכספים שהוחזקו בנאמנות לטובת המשיב, נקבע כי לא הוכח הסכום המדויק, ומכל מקום - כספים אלה לא הועברו לחשבון הבנק של המשיב.

3. ביום 13.4.03 הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד, ולחילופין- הארכת תוקף צו מניעה זמני, שניתן ביום 11.12.00, לפיו על המשיב להימנע ממחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשים על זכויותיו במקרקעין הידועים כגוש 8002, חלקה 59, ולהימנע מלייחד זכויות בשניים מן המגרשים בחלקה, שמספרם 2019 ו- 2029. חשוב לציין כי מגרשים אלה - אינם שני המגרשים נשוא ההסכם, שכן המגרשים נשוא ההסכם, כאמור, נמכרו לאחר.
כפי שציינתי לעיל, צו המניעה הזמני הוחרג בהסכמה ביום 28.4.02.
הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פס"ד

4. לשונה של תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984:

"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים."

ברם, ביהמ"ש שנתן את ההחלטה רשאי לעכב ביצועה עפ"י תקנה 467 לתקנות:

"בית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, או לתקופה קצרה מזו...".
הנה כי כן, כדי לחרוג מהכלל הקבוע בתקנה 466 דלעיל, ולהורות על עיכוב ביצוע פס"ד, על המבקש להצביע ולשכנע בדבר קיומם של שני תנאים מצטברים (בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנייה בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2), 172):

"... כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור וכן כי אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו או כי ביצועו המידי יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון (שם, עמ' 174 והאסמכתאות המפורטות שם)."

לנוחיות הדיון אדון תחילה בבחינת התקיימותו של התנאי השני , ולאחריו אדון בבחינת התקיימותו של התנאי הראשון.

5. בחינת התקיימותו של התנאי השני: התנאי בדבר הקושי או המניעה להחזרת המצב לקדמותו או גרימת נזק שאיננו בר תיקון.
המטרה בהצבת תנאי זה היא שלא לסכל מראש תוצאות ערעור.
אולם נפסק (ב"ש 839/86 נאות מרינה בת ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מ(4) 126) כי:

"כנגד זאת יש לשקול את תוצאות העיכוב, אם יינתן, על הזוכה בערעור ואם העיכוב לא יגרום לו נזק בל ניתן לתיקון בכך שיסכל את פרי זכיתו בתביעה באם הערעור ידחה ופסק הדין ישאר על כנו (שם, עמ' 129, מול האות ב') ".

עוד נפסק כי בשקילת אינטרס המבקשים (שלא לסכל מראש את תוצאות הערעור) אל מול אינטרס המשיב (שלא לסכל את פרי זכייתו) נוטים בתי המשפט, בדרך כלל, לעכב את ביצוען של החלטות שעניינן מכירת מקרקעין, כאשר מוגש ערעור עליהן (ר' לעניין זה, בין היתר, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית 2003),529; רע"א667/01 עיזבון אל רחמן דרביה נ' היפר מטל בע"מ, פ"ד נו(2)5, עמ' 7-8 והאסמכתאות המפורטות שם).

בעניננו טוענים המבקשים (בסעיפים 6 ו-7 לכתב הבקשה) כי לאור הודעתה של באת כוחו הנכבדה של המשיב, עו"ד צהלה הלוי, המגרשים נשוא צו המניעה הזמני יועמדו למכירה לאלתר. היה ויורה ביהמ"ש של הערעור על אכיפת ההסכם, שבמקרה הצפוי של מכירת המגרשים ע"י המשיב בין לבין לגורם זר לתובענה, ייגרם להם - למבקשים, נזק בלתי הפיך, בהיותם מעוניינים באכיפת ההסכם ובקבלת בעלות על המגרשים המסויימים נשוא ההסכם ולא בפיצוי כספי (הגם, שכאמור, המגרשים נשוא ההסכם נמכרו לאחר והמדובר הוא במגרשים נשוא צו המניעה הזמני, כפי שפורט לעיל).
לאמור, היה ותבוצע דיספוזיציה במגרשים, דהיינו: מכירתם לצד ג', יהיה בכך משום סיכול כל סיכוי לאפשרות ביצוע פסה"ד של ערכאת הערעור, באם יתקבל ערעורם של המבקשים.

יודגש, כי המשיב, בכתב התגובה לבקשה, אינו מכחיש כוונתו למכור את המגרשים לאלתר.

בנסיבות אלה אכן קיים חשש ממשי בדבר גרימת נזק למבקשים שאיננו בר תיקון, באם תידחה בקשתם זו, ובהמשך יתקבל הערעור לאכיפת ההסכם.

מאידך גיסא, תוך שקילת האינטרס של המשיב, יהא בהיעתרות לבקשה משום סיכול פרי זכיתו בתביעה עד להכרעה בערעור, למקרה שהערעור יידחה ופסק הדין יוותר על כנו.

ברם, מאחר ופגיעה אפשרית כאמור במשיב תימנע,או תצומצם, באם תוטל על המבקשים הפקדת ערבות, אשר תחולט אם וכאשר הערעור יידחה, (מכוח הסמכות המוקנית בתקנה 469 )- מסקנתי היא, כי ניסיון למניעת נזק בלתי הפיך מצדיק קבלת הבקשה בכפוף להטלת ערבות. הערבות תהיה בגובה הסכום בו חויב המשיב בפסק הדין שביצועו יעוכב כמבוקש.
מוצאת אני לנכון לציין, כי בהחלטתי זו לא בחנתי את התקיימותו של נזק אפשרי למבקשים, באם ייעתר ביהמ"ש בשבתו בערעור לתביעתם החילופית בדבר ביטול ההסכם והשבת כספים ופיצויים, כמפורט בפסקה 2 לעיל, וזאת כי די בהתקיימותו האפשרית והממשית של נזק בלתי הפיך, באם תתקבל התביעה לאכיפה כדי להיעתר לבקשתם.

6. בחינת התקיימותו של התנאי הראשון; התנאי בדבר הסיכויים הטובים להצליח בערעור.
בדיון בבקשה לעיכוב הביצוע, אין, כמובן, כל אפשרות לדון באופן יסודי בסיכוייו של כל צד בערעור. אין זה המקרה שברור מיניה וביה מתוך החומר המונח לפניי , שאין לערעור כל סיכוי של הצלחה. ההלכה קובעת כי רק במקרה כזה תידחה הבקשה לעיכוב ביצוע מן הטעם האמור -
(ר' המ' 25/81, מיכאל גולדנברג ואח' נ' מיכאל בנט ו-5 אח' .פ"ד לה(2) 360, עמ' 363); וכאשר קיים קושי בהחזרת המצב לקדמותו די בקיום סיכוי כלשהו לערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע ההחלטה נשוא הערעור, ואין הכרח בקיום סיכוי טוב לכך,
(ר' לעניין זה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית 2003),529, וגם בש"א 7875/96 ע.ר.מ רעננה לבנייה בע"מ נ' שוקר, פ"ד נב(3) 285).

מכאן, שבעניין נשוא דיון זה, די שאעמוד, ולו באופן שטחי, על חלק מטענותיהם הנוספות של המבקשים:
באחת מטענותיהם (סעיף 5ג לבקשה) הם מלינים על כך, שאחת ההנמקות לאי מתן סעד אכיפה הוא עובדת מכירת המגרשים לאחר. אולם כאמור הצדדים אינם חולקים על הנתון העובדתי, לפיו ביום 24.4.02 חתמו באי כוחם על "בקשה למתן תוקף החלטה להסכם חלקי", לפיה המשיב מוכר את מגרשים 2019 ו- 2029 למבקשים.
אכן, יש דברים בגו: מגרשים אלה אומנם אינם המגרשים נשואי ההסכם המקורי, אולם משהוסבה ההסכמה למגרשים החליפיים תחת המקוריים - יש מקום לאבחנה ענינית לגבי מעמדם, לאמור אם נמכרו או לא נמכרו לאחר. די בכך כדי שאומר שטענתם אינה מחוסרת כל יסוד, הגם שהסוגיה אינה כה פשוטה וברורה כפי שהציגוה המבקשים.

טענה נוספת, בין יתר הטענות, מתייחסת לנימוק האחר בפסק הדין:דהיינו הנעוץ בקביעה בדבר הנשיאה בהיטל ההשבחה, לפיה על המבקשים לשלמו, ומשהם מסרבים לעשות כן, מתחיבת המסקנה כי מתן סעד האכיפה המבוקש יהווה מהלך סרק. כאן טוענים הם, ששאלת היטל ההשבחה לא הועלתה בכתבי הטענות, ובכל מקרה, אינה מהווה תנאי מתלה ועיקרי בהתקשרות.
טענת הרחבת החזית- ראוי היה לה שתעלה במהלך ההוכחות. באשר לטענה בדבר היות תשלום היטל ההשבחה תנאי שהוא איננו העיקר בהתקשרות- דומני כי הדבר תלוי בגובהו הכספי של ההיטל. משקבע כבוד השופט כי צ'ק הבטחון, שהופקד בנאמנות לטובתו של המשיב, אינו חלק מסכום התמורה עבור הנכס כי אם סכום אשר אמור היה לשמש לתשלום היטל ההשבחה (עמ' 3-2, סעיף 3 לפסק הדין), הרי שגובהו של הצ'ק (כ-40,000$) מלמד על העיקריות שבהטלת היטל ההשבחה לצורך קיום ההסכם. אולם גם כאן הדברים אינם כה פשוטים. שאלת הפרה יסודית של הסכם היא שאלה שעליה להיבחן על רקע ההסכם כולו.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה; ניתן צו לעיכוב ביצוע פסה"ד שניתן ביום 25.03.03 ב-ת.א. 2984/00, כנגד מתן ערובה בגובה סכום כספי ההשבה בגינם חויב המשיב בפסה"ד. למען הבהר: כספי ההשבה יוותרו בידי המשיב, ויחולטו לטובתו או יועברו למבקשים, הכל לפי תוצאות הערעור.
ובלבד שהמבקשים ימציאו למזכירות ביהמ"ש, תוך עשרה ימים ממועד קבלת החלטתי זו, התחייבות, לפיה דין "כספי ההשבה" כדין ערובה שישמשו לפיצוי המשיב למקרה שערעורם יידחה ויהא עליהם לשאת בפיצויו. במקרה שהתחייבות כזו לא תוגש כאמור ,ממילא לא יכנס צו עיכוב הביצוע לתוקף ופסק הדין יעמוד לביצוע.
עם מתן הצו מתייתר הצורך בדיון בבקשה החילופית- הארכתו של תוקף צו מניעה זמני, שכן משמעות החלטתי זו היא- קיומו של ההסכם עד להכרעה בערעור, וממילא לא יוכל המבקש לחזור ולמכור את המגרשים (החליפיים) לאחר.
ניתנה היום, א' בסיוון תשס"ג (01.06.03 ) בהעדר הצדדים.

הדסה אחיטוב - הרטמן
שופטת








בשא בית משפט מחוזי 8015/03 שרביט איזידור, שרביט לורנס, שרביט אלן, שרביט קלוד נ' מנחם בן אהרון (פורסם ב-ֽ 01/06/2003)