פסקי דין על עמותת בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון | פסקי דין על הנהגת ההורים של בית הספר הדמוקרטי הוד השרון | פסקי דין על ענת אורנשטיין ואח' | פסקי דין על עיריית הוד השרון | פסקי דין על גב' יפה עזרא מנהלת אגף החינוך עיריית הוד השרון | פסקי דין על משרד החינוך |

18651-05/17 עתמ     12/07/2017




עתמ 18651-05/17 עמותת בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון, הנהגת ההורים של בית הספר הדמוקרטי הוד השרון, ענת אורנשטיין ואח' נ' עיריית הוד השרון, גב' יפה עזרא מנהלת אגף החינוך עיריית הוד השרון, משרד החינוך








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים




עת"מ 18651-05-17 עמותת בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון
ואח'
נ' עיריית הוד השרון

ואח'




לפני כבוד השופטת ורדה מרוז
- סג"נ

העותרים:
1. עמותת בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון

2. הנהגת ההורים של בית הספר הדמוקרטי הוד השרון

3. ענת אורנשטיין

4. מאיה וימן

5. הגר כהן

6. מאיה וינשטין

7. ענת קדם

8. אורית גבע אורפז

9. איתי ליכטנזון

10. אורי דקל

11. נועה שלו

12.

שרון גל ון- ראלטה

13. עינת נירהוד שטמר

14. ירון גליקרמן

15. הדס שדות

17.

מאיה מוזס

18. טל מוזס

19. שירה גפשטין מושקוביץ

20.

אברהם צור
+ 210 הורים נוספים על פי רשימה
ע"י ב"כ עוה"ד רז מורג טישלר


נגד

המשיבים
1. עיריית הוד השרון
2.
גב'
יפה עזרא – מנהלת אגף החינוך עיריית הוד
השרון
ע"י ב"כ עוה"ד ירון סולברג
ו/או ליה גרנות
3.

משרד החינוך
ע"י פרקליטות מחוז מרכז אזרחי – עו"ד טליה דיין לוי

פסק דין


כללי

1.
בשנת 2011 הקימה העותרת מס' 1 – עמותת הורים מהוד השרון והסביבה (להלן: "
העמותה
") – את בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון (להלן: "
בית הספר
"), אשר נוסד כמוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי בבעלות העמותה. בשנת 2007 הוכר בית הספר על ידי המשיב מס' 3, משרד החינוך
(להלן: "
משרד החינוך

" או "
המשיב
") כמוסד חינוכי ייחודי והפך למוסד חינוכי מוכר ורשמי בבעלות משרד החינוך
ועיריית הוד השרון

, המשיבה מס' 1 (להלן: "
העירייה
"). לצד בית הספר הוקם גן ילדים דמוקרטי, אשר החל מספטמבר 2014 מוכר כגן דמוקרטי מוכר ורשמי.

2.
במהלך השנים האחרונות התגלעו חילוקי דעות בין העמותה לעירייה, על רקע כרסום בייחודיות בית הספר והצרת רגלי העמותה על ידי העירייה ומנהלת אגף החינוך, הגב' יפה עזרא, המשיבה 2 (להלן: "
הגב' עזרא
") – כנטען על ידי העמותה.

3.
העותרים טוענים כי לקראת שנת הלימודים תשע"ח קיבלה העירייה את ההחלטות להלן:

א.
הגן הדמוקרטי שפעל כגן דו גילאי לילדים בני 4 – 6 יהפוך לגן חובה ושעריו יסגרו בפני
תלמידי טרום חובה, לרבות ילדים שאחיהם לומדים בבית הספר (להלן:
"אחים ממשיכים").

ב.
לא יתאפשר רישום תלמידי חוץ, שאינם תושבי הוד השרון לבית הספר - בניגוד להגדרת בית הספר כמוסד חינוך 'על-אזורי' לתלמידים מהוד השרון וסביבתה.

ג.
יוגבל הרישום לבית הספר לשם צמצום שלושה תקנים של כיתות בחטיבת הביניים, באופן שיעמיד את כלל התקנים של בית הספר על תשעה לעומת שניים-עשר תקנים שהיו קיימים עד לעת הזו וכנגזרת תבוטל משרת סגנית מנהל בית הספר.

ד.
הפעלת הצהרון תועבר מידי העמותה לידי חברה מטעם העירייה - צעד המאיים לשיטת העותרים על עצם קיומו ואופיו של בית הספר כמסגרת דמוקרטית.
ההחלטות המפורטות תכוננה להלן:
"ההחלטות".

4.
בעתירה זו מבקשים העותרים להורות על בטלות ההחלטות והשבת המצב לקדמותו, בדגש על התרת רישום תלמידים נוספים לבית הספר, לרבות תלמידי חוץ ומתן עדיפות לרישום 'אחים ממשיכים'. בנסיבות המתוארות, מבקשים העותרים להורות על פתיחת הרישום לשנת הלימודים הבאה מחדש.

ההליך

5.
במסגרת העתירה הגישו העותרים בקשה לצו ביניים שיאסור על העירייה להימנע ממשלוח הודעות קבלה ושיבוץ לגן עד להכרעה בעתירה, על מנת לאפשר קבלת תלמידי טרום חובה לשנת הלימודים הקרובה ובכך להמשיך הפעלת הגן כגן "דו גילאי".

6.
בדיון שנערך בבקשה (לפני כבוד השופטת זהבה בוסתן) הגיעו הצדדים להסדר לפיו בשנת הלימודים הבאה יכלול הגן 1/3 ילדי טרום חובה ו- 2/3 ילדי חובה וכי שתי שכבות הגיל הללו יתקבלו בהתאם להגרלות שייערכו. כן, התחייבה העירייה לבדוק היתכנות פתיחת גן דמוקרטי נוסף באזור הוד השרון.

על ייחודו של בית הספר הדמוקרטי

7.
בית הספר הדמוקרטי מפעיל שיטת חינוך רב גילאית החל מגיל הגן ועד לתיכון, בגדרה מקיימים בבית הספר
"הוויה חברתית מגוונת ובחירה לימודית בהתאם לתחומי העניין שלהם ולרמה האישית שלהם, ולאו דווקא לפי חתך הגיל אליו הם משתייכים".


8.
בית הספר הוקם כבית ספר 'צומח' לתלמידים בגיל גן עד כיתה ד' ובכל שנה נוספה שכבת גיל. כל שתי שכבות גיל מהוות חטיבה אחת, באופן שכיום הוא פועל בחמש חטיבות רב גילאיות. בית הספר מהווה אלטרנטיבה לבתי ספר 'רגילים', כמוסד חינוך ייחודי. לשיטת מקימיו, אין הוא ממיין תלמידים אלא קולט לשורותיו תלמידים מכל הקשת החברתית והלימודית. השיטה החינוכית בו דוגלת במערכת שעות שבועית לבחירתו של כל תלמיד מתוך סל שעות מוצע לחטיבה בה הוא לומד ולעיתים גם לחטיבות אחרות. כפועל יוצא, מתקיימת למידה רב גילאית. התלמידים אינם מצויים בהכרח בשיעורים והם רשאים להיות בחלל החטיבה ולהשתתף במשחקים, יצירה, שיחה או טיול מתוך הבנה שלמידה מתרחשת בכל מקום ובכל פעילות ולא רק באופן פרונטלי או בכיתה. החיים בבית הספר מתנהלים על בסיס ערכי הדמוקרטיה ובאופן דמוקרטי.

9.
העותרים מאמינים בשיטת החינוך הנהוגה בבית הספר ומכאן רצונם להנחילה לאחים ממשיכים, לילדי חוץ ולכל מי שרוצה ומאמין בשיטה זו.

טענות העותרים

הפיכת הגן לגן חובה חד גילאי

10.
העותרים טוענים כי הפיכת הגן לגן חד גילאי תגרום לתלמידים לקשיי הסתגלות ותפגע בהכנתם לבית הספר. בתום שנת לימודים אחת בגן, יידרשו התלמידים להסתגל למערכת חינוך שונה ולא יהיה סיפק בידם להתרגל אליה, כפי שהיה כאשר הגן המשולב ארך שנתיים.

11.
העותרים טוענים כי החלטת העירייה ניתנה באורח חד צדדי ובהתראה קצרה באופן שעלול להותיר כחמישה עשר אחים ממשיכים בגיל טרום חובה ללא מסגרת גנית התואמת את תפיסת עולמם של הוריהם. יתירה מזו, הפיצול בין האחים עלול לערער את האיזון המשפחתי כמו גם, את תחושת השייכות המשפחתית לקהילת בית הספר.

12.
העותרים מוסיפים, כי בפרק הזמן הקצר שנותר עד לשנת הלימודים הבאה, לא ניתן יהא להקים גן מתאים לתלמידי טרום החובה שנותרו מחוץ למסגרת, הואיל והמועד האחרון להגשת בקשות רישוי למשרד החינוך
חלף זה מכבר.

13.
העותרים טוענים כי החלטת העירייה ואגף החינוך חותרת תחת ההבנות עם משרד החינוך
ביחס למהות החינוך הדמוקרטי (ראה מסמך הסדרה מטעם משרד החינוך
בשיתוף מנהלי בתי ספר דמוקרטי בגדרו נקבע כי תתאפשר למידה רב גילאית בבתי ספר אלו).

אי קבלת תלמידי חוץ לבית הספר

14.
העותרים טוענים כי העירייה דוחה על הסף בקשות רישום של תלמידי חוץ שאינם מתגוררים בהוד השרון, ללא זיקה לזמינות המקומות בכיתות, בשל העדפתה תלמידים תושבי העיר. מהטעם הזה, היא אף אינה מנהלת רשימת המתנה למקרה בו יתפנו מקומות. צורפו תצהירי הורים לתלמידי חוץ שבקשותיהם להירשם לבית הספר נדחו אך משום היותם תושבי חוץ.

15.
העותרים טוענים כי החלטה זו של העירייה פוגעת במרקם החברתי של בית הספר, ביכולתו ליצור פלורליזם חינוכי המורכב מתלמידים ממוצא שונה, משכבות שונות באוכלוסייה, דתות שונות וכו'.

16.
באותה רוח, מעדיפה העירייה באורח פסול, כך לשיטת העותרים, תלמידים תושבי הוד השרון על פני אחים ממשיכים תלמידי חוץ. העותרים גורסים כי זו מדיניות שאינה סבירה ומשנה את הסטאטוס קוו כפי שהיה בבית הספר מיום הקמתו, לפיו ניתנה עדיפות ברישום לאחים ממשיכים. הוטעם כי חלק מהמשפחות שילדיהם סורבו ברישום היו שותפות להקמת בית הספר והחינוך הדמוקרטי מהווה נר לרגליהן.

17.
העותרים מוסיפים כי אין לחסום דרכן של משפחות תושבות חוץ שמבקשות לגדל את כלל ילדיהן על פי קו חינוכי אחיד, באופן המנתק את הקשר בין אחים צעירים לאחיהם הלומדים בבית הספר ומההוויה המשפחתית כמו גם פוגע בקהילת בית הספר – קהילה חברתית אליה משתייכת המשפחה כולה. אף מבחינה פרקטית מכבידה ההחלטה על משפחות אלו אשר תיאלצנה לפזר ילדיהם בבתי ספר שונים בבקרים. לפיכך, ביקשו העותרים לפתוח הרישום לשנת הלימודים הבאה מחדש על מנת לאפשר לתלמידי חוץ להירשם, תוך מתן עדיפות לאחים ממשיכים.
צמצום תקני הכיתות

18.
העותרים ציינו כי בשכבות ו', ז' ו-ט' לומדים מעל 40 תלמידים בכיתה. הובהר כי בחינוך הדמוקרטי רישום של 41 תלמידים בשנתון מכפיל את תקן השעות של אותה כיתה אך לא מחייב בפועל תוספת של כיתה פיזית או מחנך. לאור האמור, משנת תשע"ה אפשרה העירייה לבית הספר רישום של יותר מ-40 תלמידים בכל אחת משכבות הגיל באופן שזיכה את בית הספר בכפל תקנים בשנתונים אלו והגדיל את כלל התקנים בבית הספר מ-9 ל- 12, קרי תוספת של 90 שעות שבועיות לבית הספר. כפועל יוצא זכה בית הספר במשרת סגנית מנהלת, אשר בפועל מהווה אחד מעמודי התווך של בית הספר והקהילה.

19.
ההחלטה על צמצום התקנים תביא לפרישת סגנית המנהלת ותגרום חוסר יציבות ניהולית. זאת ועוד, קיצוץ התקנים יפגע בחינוך הדמוקרטי שמאפשר בחירה בין מספר מקצועות בשעה נתונה – בהעדר משרות חונכים אישיים וקבוצתיים – אלמנטים שאינם מתוקצבים על ידי משרד החינוך
אלא מתאפשרים באמצעות ניצול השעות הנוספות המוקצות לכל שנתון בעקבות כפל התקנים.

ההחלטה על העברת הצהרון לידי חברה מטעם העירייה

20.
מיום הקמת בית הספר, מנהלת העמותה צהרון המשמש את ילדי הגן וכיתות א'-ג'. בחודש נובמבר 16' דרשה לפתע העירייה לקבל מהעמותה תקורה עבור הפעלתו בשטח בית הספר, על אף שהופעל במבנים יבילים שנרכשו על ידי העמותה. העירייה הבהירה כי ככל שלא תשולם התקורה, לא תאושר המשך פעילות הצהרון במתכונתו הנוכחית. אי לכך, ביום 26.2.17 נחתם בין העמותה לעירייה הסכם מתן רשות שימוש במתקני בית הספר לשם הפעלת צהרון ונושא התקורה הוסדר.

21.
חרף האמור,
מבקשת העירייה לכפות על העמותה את הפעלת הצהרון בשנת הלימודים הקרובה על ידי חברה עירונית מטעמה, המפעילה את כלל הצהרונים בגנים ובבתי הספר העירוניים.

22.
העותרים מתנגדים להעברת ניהול הצהרון לידי חברה עירונית מחשש לשינוי התכנים המועברים בו, לנוכח ההכשרה בחינוך הדמוקרטי שקיבל הצוות הנוכחי. החלפתו בצוות שלא הוכשר לדפוסי חינוך אלו עלול לשנות את אופיו החינוכי של הצהרון, באופן שבשעות הבוקר יקבלו התלמידים חינוך דמוקרטי ובשעות הצהריים – חינוך 'רגיל'. לשיטת העותרים ביסוד החלטת העירייה עומדת מגמה למחוק סממנים דמוקרטיים מבית הספר ולהפכו לבית ספר ממלכתי "רגיל".

23.
העותרים טוענים כי כלל ההחלטות המפורטות לעיל פוגעות בזכותם החוקתית כהורים לחנך את ילדיהם כראות עינם. העותרים סומכים טענותיהם בין היתר, על הוראות סעיפים 5-8 לחוק החינוך הממלכתי, תשי"ג – 1953, חוזרי מנכ"ל שונים המאפשרים להורים להשפיע על תכנים המועברים בבית הספר בסוף היום כ"תכנית לימודים נוספת". עוד הפנו העותרים למסמך ההסדרה הקובע כי הורי התלמידים הם חלק מהצוות החינוכי של בית הספר וכי מורי בית הספר ייבחרו בהתאם לרוח בית הספר.

24.
העותרים טוענים כי החלטות העירייה פוגעות באינטרס ההסתמכות שלהם לאור ההבנות שהושגו מול העירייה, עם העברת הבעלות בבית הספר לידיה לפיהן "מה שהיה הוא שיהיה" מבחינה פדגוגית וארגונית. כן נפגעה זכות הטיעון של הנפגעים מההחלטות, אשר התקבלו באופן חד צדדי. המצאת ההחלטות לעותרים במועד מאוחר נועדה למנוע מהם לשנותן - עובדה המעידה כשלעצמה על חוסר סבירות ההחלטות.

25.
העותרים מוסיפים כי ההחלטות נגועות בשיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצונית, בהעדר צידוק לפגיעה הקשה בהם, קל וחומר כשאין בסיס חוקי להחלתן. יש בהחלטות משום צמצום ניכר בייחודיות בית הספר וניסיון פסול ליצור שוויון פורמלי בין בית הספר למוסדות ממלכתיים "רגילים" בעיר, תוך התעלמות מזכות הבחירה של ההורים, מהיסטוריית הקמת בית הספר וההכרה בייחודיותו.

טענות העירייה והגב' עזרא (להלן יכונו יחדיו: "המשיבות")

26.
בפי המשיבות טענת סף לפיה לעמותה ולהנהגת ההורים של בית הספר (העותרת 2) אין מעמד בעתירה; כך הנהגת ההורים של בית הספר אינה אישיות משפטית ובאשר לעמותה, אין היא רשאית להתערב בקביעת סדרי הקבלה לבית הספר ובגביית כספים מההורים. משכך, התנהלותה מהווה הפרה חמורה של הנחיות משרד החינוך
.

27.
לגופו של עניין טוענות המשיבות כי החל ממועד הפיכת בית הספר לבית ספר ממלכתי – בשנת 2007 – חלים עליו הכללים החלים על בתי ספר מסוגו ובהם שמירת צביונו הייחודי, לצד עקרונות המשותפים לו ולמוסדות ממלכתיים אחרים במדינה.

28.
המשיבות מלינות על התנהלות ביריונית של העמותה, הסבורה כי היא רשאית לעשות בבית הספר כבשלה תוך הפרת חוזרי מנכ"ל משרד החינוך
והחרגתו מיתר בתי הספר הממלכתיים במדינה.

29.
בהתייחסן להפיכת הגן לחד גילאי – מאשרות המשיבות את דבר ההסדר שהושג בין הצדדים (פורט בפתח הדברים) אולם לטענתן, ההסדר תקף לשנת הלימודים הקרובה ואין בו כדי לחייב לשנים שלאחריה. המשיבות דוחות את הדרישה למתן עדיפות ל'אחים ממשיכים' אשר אינה מתחשבת לשיטתן, במחויבותן לשיקולים רלוונטיים רחבים ומורכבים. כך, במתן עדיפות לאחים ממשיכים יש משום הנצחת אפליה ופתיחת שערי בית הספר למשפחות מסוימות בלבד. עמדתן נתמכת בסעיף 4.3.1 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך
תשע"א/6(א) מיום 1.2.11 (נספח 7 לתגובה), הקובע כי כאשר יש עודף ביקוש על היצע יש להעדיף רישום ילדים מקבוצות מצוקה כלכלית או יכולות למידה מאתגרות ולקבוע הסדרים לעריכת הגרלה.

30.
באשר לטענה בדבר אי קליטת תלמידי חוץ – טוענות המשיבות כי אין שחר לטענה ובקשות תלמידי חוץ מתקבלות על בסיס מקום פנוי, כפוף להעדפת תלמידים תושבי העיר. לעניין זה מבהירות המשיבות כי הגדרת בית הספר כ'על אזורי' משמעה, קבלת ילדים המתגוררים באזורים המצויים בתחום השיפוט של הרשות העירונית אך מחוץ לאזור הרישום, להבדיל מילדים שאינם מתגוררים בתחומי הרשות, המוגדרים כ'ילדי חוץ'.

31.
לצד האמור, הודגש כי תלמידים שלמדו בגן בשנה השוטפת שובצו לכיתה א' בבית הספר בשנה הבאה, על אף היותם תלמידי חוץ כדי שלא לפגוע ברצף החינוכי שלהם.

32.
ביחס לצמצום התקנים – גורסות המשיבות כי אין מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י העירייה, אלא נגזרת של שינויים במספר התלמידים הרשומים לכל כיתה בשנת הלימודים הבאה. כך לדוגמא בשנה החולפת התקבלו תקנים בגין שתי כיתות ט' וכיתה ח' אחת. ברי, כי עם סיום לימודי שתי כיתות ט' - יבוטל אחד התקנים לנוכח קיומה של כיתה ט' אחת בלבד בשנה העוקבת (כיתה ח' דהיום). כך אף ביחס לביטול משרת סגנית המנהלת, הנגזרת מהתקינה של משרד החינוך
ומושפעת משינויים דמוגרפיים בבית הספר. צוין, כי סגנית המנהלת עצמה אינה מנויה על העותרים הגם שהיא הנפגעת הישירה מביטול תקן משרתה.

33.
ביחס להפעלת הצהרון באמצעות חברה עירונית – נטען כי הטענה הועלתה בשיהוי לנוכח מועד המצאת ההחלטה בנדון לעותרים עוד ביום 8.1.17. משכך, מבקשות המשיבות לדחות הטענה על הסף.

34.
לגופו של עניין, מוסיפות המשיבות כי החל מינואר 2016 הוחלה על כלל בתי הספר היסודיים בעיר תכנית 'ניהול עצמי' שבגדרה נהנה בית הספר מתקציב שנתי מוגדל בגין כל ילד בסכום של 197 ₪. בגדר תכנית זו מופעלים הצהרונים בעיר על ידי "החברה לקידום החינוך והתרבות בהוד השרון" באופן בלבדי. בנסיבות אלו, אין העמותה ממלאה את חלקה בתכנית, לפיה ינוהל הצהרון כאמור, וממשיכה לגבות כספים בניגוד לדין, מבלי להעביר כספי תקורה לעירייה. הודגש, כי מדובר בניהול אדמיניסטרטיבי להבדיל מניהול פדגוגי. דהיינו מנגנון התשלומים בגין הצהרון יבוצע באמצעות החברה הנ"ל - הא ותו לא.

35.
סיכומו של דבר, טוענות המשיבות, החלטותיהן סבירות ומונעות משיקולים רלוונטיים אגב שמירה על עקרונות השוויון ושמירת החוק. הואיל וההחלטות ראויות ומצויות במתחם הסבירות – אין להתערב בהן ודין העתירה להידחות.

טענות משרד החינוך

36.
משרד החינוך
מצטרף לטענות המשיבות ומדגיש כי ההכרה בבית הספר כבית ספר ייחודי 'על אזורי' מאפשרת להעמיד את שירותי בית הספר לשתי רשויות מקומיות או יותר, כפוף לבקשה שתוגש להעברת התלמיד בהתאם לתקנות חינוך ממלכתי (העברה), התש"י – 1959 (להלן: "
התקנות
"). על החלטת הרשויות, בינן לבין עצמן ניתן לערער למנהל המחוז במשרד החינוך
(ר' סעיפים 8(ג) ו-11 לתקנות). בענייננו, לא ננקטו ההליכים המתוארים ומכל מקום אין ראיה לקיומם, קל וחומר שלא הוגשו ערעורים למשרד החינוך
וממילא לא נתקבלו החלטות על ידו. לא בשלה אפוא העת להתערבותו של משרד החינוך
.

37.
צמצום תקנים – תקן השעות בבתי ספר רשמיים נגזר ממספר התלמידים בכל שכבת גיל. כך אף ביחס לבית הספר הדמוקרטי.

38.
משרת סגן מנהל – תקנון שירות עובדי הוראה קובע לצורך מינוי סגן מנהל ראשון, כי
התקן ניתן מקום בו קיימות לפחות 12 כיתות. הואיל ובשנה הקרובה תהיינה פחות כיתות מהמינימום הנדרש, לא ניתן למנות סגן מנהל לבית הספר.

39.
העברת הצהרון למפעיל עירוני – נחתם מסמך הבנות בין בית הספר למשרד החינוך
למעבר לניהול עצמי החל משנת הלימודים תשע"ו. אומנם נושא הצהרון אינו חלק ממסמך ההבנות אולם, העירייה רשאית להרחיב ולפרט הוראות וכללים נוספים במסגרת ספר נהלים רשותי שיהא בהלימה למסמך ההבנות. לפיכך, רשאית העירייה לקבוע כללים והוראות לעניין התקשרותה עם גופים שיפעילו צהרון בבתי הספר שבתחומה. ראה לעניין זה חוזר מנכ"ל (נספח עה/1(ב)) הקובע כי בתי ספר בניהול עצמי רשאים לממן מתקציב בית הספר תכנית לימודים נוספת ולהפעיל אותה באמצעות תאגיד רשותי ולחילופין לרכוש שירותים מגוף חיצוני. על פי חוזרי המנכ"ל הרלוונטיים והנחיות משרד החינוך
באפשרות בית הספר להפעיל את תכנית הלימודים הנוספת לאחר שעות הלימודים.

דיון והכרעה

כללי

40.
מפעל גדול ומרשים יזמה העמותה בהקימה את בית הספר ובהגשימה מתווה חינוכי בו מאמינים חבריה, כמתווה מיטבי במסגרת מערכת החינוך. בית הספר הוקם על בסיס ערכי הדמוקרטיה ולמען הנחלת אופק רחב ותכנים לעיצוב אישיות תלמידיו. ברי כי חברי העמותה רואים בהקמת בית הספר הגשמת חזון ומכאן רצונם העז לשמר את ייחודיותו על כל המשתמע.
41.
בתקופה בה נוהל בית הספר על ידי העמותה הייתה בידה שליטה מלאה על תכניו, על דרך קבלת תלמידיו וכמות התלמידים. בנוסף, הייתה לעמותה סמכות לקיים בבית הספר כל פעילות חינוכית כפוף לחובת קיום לימודי ליבה.

42.
ברם, עם העברת בית הספר לידי משרד החינוך
ועיריית הוד השרון

, הוא
הפך למוסד חינוכי ייחודי מוכר ורשמי
. ממילא, השתנו כללי המשחק וסמכות העמותה לקביעת הסדרים ונהלים בבית הספר התרוקנה מתכנה, הגם ששמורה לה הזכות לעמוד על המשמר ביחס לייחודו וערכי הדמוקרטיה עליהם הוקם. ככל מוסד חינוך מוכר ורשמי בישראל הממומן בידי משרד החינוך
או הרשות המקומית, כפוף בית הספר לכללים והנהלים הנהוגים והמקובלים, בין במשרד החינוך
, בין ברשות המקומית. על העמותה לכוף ראשה לפני רשויות השלטון ולקבל את מרותן. לעניין זה ראה
סעיף 28 לחוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט – 1969 המסדיר

דרכי הקמה,

הפעלה

ופיקוח

על

בתי

ספר
:
"(א) שר החינוך והתרבות רשאי לתת לבעל רישיון את ההוראות הדרושות לדעת השר כדי להבטיח כי החינוך הניתן בבית הספר יושתת על העקרונות המפורטים בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953.
(ב) תכנית הלימודים ספרי הלימוד, ספרי העזר, עזרי הלימוד וההישגים הלימודיים של בית הספר יהיו נתונים לפיקוחו של שר החינוך והתרבות ויתאימו להוראות הכלליות הנהוגות באותו סוג של בית ספר.

(ג)
המנהל הכללי יאשר מפעם לפעם, בהתחשב בסוג בית הספר ואופיו את שכר הלימוד של בית הספר וסדרי גבייתו".

ולעניין סעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג 1953 נקבע:

"
מערך החינוך הממלכתי בישראל נועד להשיג מטרות שונות העומדות ביסוד מערכת הערכים החברתיים, הלאומיים, והאנושיים, הניצבים בתשתית קיומה הערכי של המדינה
"
(
בג"ץ 4805/07 -
המרכז לפלורליזם יהודי - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד החינוך
המשיבים

(פורסם בנבו, 27.7.08)).


43.
חינוך ממלכתי משמעו חינוך הניתן על ידי המדינה על פי תכנית לימודים שנקבעה למוסדות חינוך רשמיים שמטרתה להשיג את התכלית על פי סעיף 2 דלעיל. לצד החינוך הממלכתי קיימים בתי ספר ממלכתיים ייחודיים, כדוגמת בית הספר הדמוקרטי, שמבקשים כאמור, להקנות לתלמידיהם תכני חינוך התואמים את התפיסות הערכיות שהם מבקשים לקדם.
אין חולק בדבר תכליתו של החינוך ליצור גשר בין תרבויות, אורחות חיים והשקפות שונות, ולאפשר בניית תשתית לחיי חברה משותפים ופוריים בין מגזרי אוכלוסייה שונים בתחומי ארץ אחת. מטבע הדברים, הדבר עשוי לעורר מתח בין זכות ההורים להקנות לילדם חינוך לפי השקפת עולמם, לבין חובת המדינה לאכוף לימודי חובה ולהבטיח הקניית ערכי השכלה בסיסיים לכל ילד בישראל בכל מגזר אוכלוסייה שהוא. מתח זה, מתכתב עם מתח כללי הקיים במשפט, בין זכויות וחובות ההורים כלפי ילדיהם, לבין חובת המדינה להבטיח את טובת הילד וזכויותיו. נקודת המוצא המקובלת בישראל, כמו גם במדינות דמוקרטיות נוספות, הינה כי יש ליישב את המתח האמור בדרך של כיבוד האוטונומיה של המשפחה לבחור את קו החינוך הרצוי לילדיה, אך זאת תוך הכרה בסמכות המדינה, ולעיתים אף בחובתה, להתערב באוטונומיה זו לשם הגנה על טובת הילד וזכויותיו, ולהשגת תכלית חברתית כללית ביצירת מכנה משותף של ערכי חינוך בסיסיים, המאחדים את כל בני החברה (ראה בג"ץ 4805/07
המרכז לפלורליזם יהודי - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד החינוך

, סב(4) 571 (2008)).



ראה גם דברי פרופ' רדאי:

"האוטונומיה של תת-קבוצה, או של ההורים בנושא החינוך איננה יכולה להיות בלתי מוגבלת ואין היא רישיון להגבלת הפוטנציאל של הילד להגיע לבגרות אישית מלאה. האחריות החינוכית כלפי הילדים בחברה איננה נחלת הקהילה או ההורים בלבד, אלא היא מתחלקת בינם לבין המדינה הליברלית"
(פרנסיס רדאי, "דת, חילוניות וזכויות אדם" מקום למחשבה בשער 7 (2000) 26; י' רבין, עמ' 156-160)."

על יסוד עקרונות אלו המוכתבים בהלכה הפסוקה, תידונה הסוגיות המונחות ביסוד העתירה.

מעמד העמותה וועד ההורים כצדדים להליך

44.
העמותה היא ישות משפטית וככזו, היא זכאית להגיש העתירה. לא כן הוא וועד ההורים, אשר אינו ישות משפטית וממילא, אין לו זכות ומעמד משפטי בעתירה. אולם, אין הדבר מונע מהורי התלמידים מלהגיש עתירה ולפיכך, משתוקנה העתירה על דרך הוספת כ – 210 הורים – הרי שלהורים אלו יש זכות עמידה.

צמצום הגן לחד גילאי

45.
ההחלטה להפוך את הגן לחד גילאי היא החלטה ניהולית-מקצועית המצויה בגדר סמכותה של העירייה כרשות המנהלת (ביחד עם משרד החינוך
) את בית הספר. על פניה, ההחלטה סבירה ואין להתערב בה. אף אין בה משום פגיעה של ממש בערכי בית הספר ובמתודה עליה הוא בנוי. אף אם העמותה סבורה כי חינוך רב גילאי מקנה לתלמידים אופק חברתי רחב יותר, הרי שאין מניעה להחילו מכיתה א' ומעלה. עם זאת, הפשרה שהושגה במסגרת הדיון בבקשה לצו ביניים מהווה פתרון נאות, נכון לשנת הלימודים הקרבה. אין בה כדי לפגוע מסמכות העירייה לפעול בהתאם לשיקול דעתה המקצועי ביחס לשנים שיבואו לאחריה.


46.
ככלל, יש בהחלטה זו כדי לשרת את יעדי בית הספר להרחבת מספר התלמידים, שכן הדבר יבטיח עליית מכסת תלמידים מלאה לכיתה א' וייתכן כי ברבות הימים, יביא לפתיחת שתי כיתות.
לפיכך, במישור העקרוני, איני רואה מקום להתערב בהחלטה.

תלמידי חוץ ואחים ממשיכים

47.
ככלל, הסמכות להחליט בדבר רישום תלמידים לבתי ספר בהתאם לקריטריונים שקבעה העירייה קנויה באורח בלעדי לעירייה ואין לעמותה, קל וחומר לוועד ההורים – סמכות להתערב בה.
אלו החלטות מקצועיות – ניהוליות מובהקות אשר לעולם נתונות בידי הרשות השלטונית - מנהלית. רגישותם של הורים – כציבור – כלפי ילדיהם מובנת וראוי להתחשב בה, אולם אין לערבם בהחלטות ניהוליות מקצועיות. יתירה מזו, מעורבות יתר של הורים עלולה להוביל לאפליה והפרת שוויון בין קבוצות חזקות למוחלשות, בין מגזרים ומגדרים.

48.
על פני הדברים, ככל שהחלטות הרשות אינן פוגעות בייחודיות בית הספר ובערכיו – אין עילה להתערב בהן. ביחס לרישום תלמידי חוץ – מקובלת עלי עמדת העירייה שמעמידה בראש סולם העדפותיה, ביחס לקבלת תלמידים לבית הספר, את תלמידי עירה על פני תלמידי חוץ מערים אחרות, אגב שיקולים נוספים כמו מצב כלכלי ונסיבות אישיות. לפיכך, כל עוד הביקוש לבית הספר מקרב תלמידי העיר ממלא את ספסליו – פועלת העירייה במתחם הסבירות ואין להתערב בהחלטתה.

49.
עלה מטיעוני המשיבות, בדגש על דברי הגב' יפה עזרא במהלך הדיון, כי לנגד עיני העירייה עומדים שיקולים נוספים ובהם מתכונתם של בתי ספר ייחודיים מוכרים נוספים בעיר, כמו בית הספר האנתרופוסופי. שיקול זה לגיטימי, מקצועי ולבטח מצוי בגדר סמכותה של העירייה. עם זאת, ברי כי ככל שהביקוש לבית הספר הדמוקרטי גדל – כטענת העמותה – ראוי שהעירייה תשקול שינוי במדרג עדיפויותיה תוך התאמתו למצב הקיים. כך, ראוי לאפשר למירב התלמידים שמעוניינים להצטרף לבית הספר, למצער בקרב תלמידי העיר, לעשות כן, תוך התאמת בית הספר, ככל האפשר, לביקוש. משהוכר בית הספר כבית ספר ייחודי רשמי, אין להצר את צעדיו באורח מלאכותי, אם נטיית הציבור היא להצטרף ולהרחיב שורותיו.

50.
כפוף לאמור לעיל,
ראוי שהעירייה תשקול בנפש חפצה הצטרפותם של תלמידי חוץ, ככל שידה משגת לעשות כן. לפיכך, יש לצפות כי בקשתם של תלמידים אלו תירשם ותיכלל ב'רשימת המתנה', תוך הבהרה מתאימה להוריהם באשר לסיכוייהם להתקבל, סופו של יום, לבית הספר. אין אפוא לדחות על הסף רישום תלמידים בשל העדר מקום, על אף שראוי להדגיש לפניהם את האילוצים המתאימים ומידת הסיכוי לקבלם, על מנת שיתורו אחר אלטרנטיבות מתאימות.


51.
כמובן, שרישום תלמידי חוץ, כפוף לסייגים האמורים לעיל, חייב להיעשות בהתאם לנהלי משרד החינוך
והעברת תלמידים בין רשויות, בהסכמת שתי הרשויות הרלבנטיות – זו השולחת תלמידיה לרשות אחרת וזו הקולטת אותם תלמידים.

52.
אותו דין חל אף ביחס לאחים ממשיכים, קרי תלמידים אשר אחיהם הבוגרים לומדים בבית הספר - אף להם אין זכות קנויה להמשיך וללמוד בו.
עם זאת, ביחס לאחים ממשיכים אשר אחיהם, נכון לעת הזו, לומדים בבית הספר בהתחשב במספרם המוגבל ובמדיניות שהיתה נהוגה לגביהם עד עצם היום - ראוי שהעירייה תשקול את קבלתם כחלק מהשיקולים המונחים לפניה במסגרת רישום תלמידים לבית הספר. הדבר נכון אך ורק ביחס לקבוצת תלמידים אשר אחיהם הבוקרים כבר לומדים בבית הספר. ביחס לרישום תלמידים חדשים אשר יחלו לימודיהם בשנת תשע"ז-תשע"ח יש להדגיש כי שיקולים אלו לא יילקחו בחשבון ועל הורים הבוחרים לרשום ילדיהם לבית הספר לשקול צעדיהם מעתה ואילך – ללא הסתמכות או צפייה ביחס לילדיהם הנוספים. רישום ילד ראשון במשפחה לבית הספר אינו ערובה לרישום יתר ילדי המשפחה. מובהר, כי עקרונות שוויון והעדר אפליה גוברים על מתן עדיפות ל'שושלות' משפחתיות בבית הספר.

צמצום תקני הכיתות

53.
צמצום תקני כיתות נגזר ממספר הכיתות שבבית הספר. מדובר באקט ניהולי – מקצועי, אשר על פניו מצוי במתחם הסבירות. רצון העמותה וההורים להשיג את המיטב לילדיהם מובן, אולם אין הוא מקים עילה להתערבות בשיקולים לא להם. נחה דעתי כי העירייה פעלה כדין כאשר צמצמה את התקנים לנוכח הצמצום שחל במספר הכיתות.

צהרון

54.
בניגוד לנושאים שנדונו לעיל, המצויים באורח מובהק בגדר סמכותה הבלעדי של העירייה, הרי ביחס לצהרון – אישרה העירייה בהגינותה כי החלטתה להעביר הצהרון למפעיל עירוני נגזרת ממסמך הבנות שנחתם בין בית הספר למשרד החינוך
למעבר ל'ניהול עצמי' החל משנת הלימודים תשע"ו. על אף שהפעלת הצהרון אינה חלק ממסמך ההבנות, הרי שהיא רשאית, תוך הלימה למסמך ההבנות, להתקשר עם גופים שיפעילו צהרון בבתי הספר שבתחומה, כפי שנהגה. כך, חוזר מנכ"ל (נספח עה/1(ב)) קובע כי בתי ספר בניהול עצמי רשאים לממן מתקציב בית הספר תכנית לימודים נוספת ולהפעיל אותה באמצעות תאגיד רשותי ולחילופין לרכוש שירותים מגוף חיצוני והדברים יפים אף ביחס לתכנית לימודים לאחר שעות הלימודים.

55.
ברי כי להוצאת הצהרון משליטת העמותה והעברתו לשליטת העירייה – אף אם לכאורה מדובר בהעברה תקציבית בלבד – יש השלכה על אופיו, פעילותו ותכניו. די בעובדה שהעירייה, באמצעות החברה המפעילה, יקבעו את מספר העובדים ושכרם – כדי להשליך על פעילות הצהרון.

56.
משהצהירה העירייה בתגובתה, כי היא 'רשאית' לנהל את הצהרון אך לא 'חייבת' ומשהוסיפה, כי ניתן להפעילו אגב רכישת שירותים מגוף חיצוני – הרי שאין מניעה כי הפעלתו תיעשה באמצעות העמותה – הנכנסת בגדר 'גוף חיצוני'. משכך, מלכתחילה לא היה מקום להוציא את הפעלתו מידיה. כמובן שהמשך הפעלת הצהרון באמצעות העמותה יהא כפוף למימון תקציבי נדרש. אין בכך כדי למנוע מהעמותה להוסיף כספים מעבר למימון, ככל שידה משגת.

57.
יובהר, מעמדו של צהרון אינו שקול למעמד בית הספר. מלכתחילה, הופעל הצהרון באמצעות העמותה אשר המשיכה להפעילו אף לאחר שניהול בית הספר עבר לידי העירייה ומשרד החינוך
. לפיכך, אין מניעה בדין שהעמותה תמשיל להפעילו. העתירה תתקבל ככל שהיא נוגעת לצהרון.

סיכום

58.
בית הספר הדמוקרטי הוקם על ידי קומץ אנשים שראו בהקמתו שליחות. הם הפכו אותו למפעל חינוכי רב ערך שהוכר על ידי משרד החינוך
ומנוהל על ידו ביחד עם העירייה. אין חולק באשר להישגיו הנאים ולראיה, התלמידים הרבים שמתדפקים על דלתותיו.

59.
המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, מקורה בקשיים שמערימים מקימיו להרפות מניהול בית הספר, על אף ששחררו המושכות והעבירו אותן לידי הרשויות.

60.
משהועבר בית הספר לניהול העירייה בחסותו של משרד החינוך
– קנויה לה הסמכות הבלעדית להחליט כל החלטה ניהולית ומקצועית ובלבד שתעמוד במתחם הסבירות, לא תהא נגועה בשיקולים זרים ותשמר את ייחודו הערכי של בית הספר. נחה דעתי, כי שיקולי העירייה הם מקצועיים-ניהוליים ואין להתערב בהם. עם זאת, סבורני כי על העירייה לשקול כרלבנטיים מעמדם של אחים לתלמידי בית הספר הלומדים בו, ככל שהדבר יתאפשר ומבלי לפגוע בעקרון השוויון. כפוף לסייג זה – אני מורה על דחיית העתירה – למעט עניין הצהרון.

61.
באשר לצהרון – העתירה מתקבלת ואני מורה לעירייה לאפשר לעמותה להמשיך ולנהל את הצהרון תחת ניהולה של החברה העירונית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום,
י"ח תמוז תשע"ז, 12 יולי 2017, בהעדר הצדדים.













עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 18651-05/17 עמותת בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון, הנהגת ההורים של בית הספר הדמוקרטי הוד השרון, ענת אורנשטיין ואח' נ' עיריית הוד השרון, גב' יפה עזרא מנהלת אגף החינוך עיריית הוד השרון, משרד החינוך (פורסם ב-ֽ 12/07/2017)