פסקי דין על שמחוני אליהו | פסקי דין על יוכבד אליהו | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה | פסקי דין על שמיאב רוזמרין |

9257-02/17 עתמ     16/07/2017




עתמ 9257-02/17 שמחוני אליהו, יוכבד אליהו נ' מדינת ישראל, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, שמיאב רוזמרין בע"מ








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

בפני
כב' השופט
ארנון דראל
16 יולי 2017
עת"מ 9257-02-17 אליהו ואח' נ' מדינת ישראל
ואח'







העותרים

.1
שמחוני אליהו
.2
יוכבד אליהו
ע"י עו"ד ג'מאל דהאמשה


נגד

המשיבים
.1
מדינת ישראל
.2
מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה
ע"י עו"ד משה וילינגר
פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי

.4
שמיאב רוזמרין בע"מ




פסק דין



1.
עניינה של העתירה במכרז שפרסמו המשיבים 1-2, משרד הבריאות והמרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה פוריה (להלן: המשיבים ו-המרכז הרפואי) להפעלת עגלת קפה מוזלת במחלקה הפנימית של המרכז הרפואי. אין מחלוקת כי במכרז נקבע כי מכירת המצרכים על ידי הזוכה תיעשה בעגלה (שתסריט שלה צורף למסמכי המכרז) וכן כי מחיר כל אחד מהפריטים הנמכרים בעגלת הקפה לא יעלה על 5 ₪. מיקום עגלת הקפה יועד להיות בתוך המחלקה באתר שהוצג למשתתפים בסיור מציעים שנערך ביום 6.7.2016.

2.
העותרים בחרו שלא להגיש הצעה למכרז. משכך נותרה הצעתה של המשיבה 3, (להלן: המשיבה) הצעה יחידה והמשיבה זכתה במכרז. העותרים שנתנו שירותים שונים עד למכרז, מכוחו של מכרז קודם נתבקשו לפנות את המיקומים שבהם פעלו, תוך שהם ממתינים למכרז אחר, להפעלת בית קפה במבנה המרכזי של המרכז הרפואי.

3.
לימים התברר כי בניגוד מוחלט להוראות המכרז המשיבה 3 אינה מפעילה עגלה אלא הקימה קפיטריה בנויה. בנוסף עלה כי המשיבה 3 אף אינה מצמצמת את מכירת המוצרים לכאלה שנמכרים במחיר שאינו עולה על 5 ₪. אף פרסומו של מכרז אחר לקפטריה במבנה המרכזי לא מומש. נוכח כל אלה, וכן סירוב המשיבים להציג בפני
העותרים את מסמכי המכרז, ההצעה הזוכה וההחלטות הוגשה העתירה שלפני.


4.
במסגרת העתירה מבקשים העותרים לפסול את זכיית המשיבה במכרז ולהצהיר עליה כבטלה עקב פגמים שנפלו בה לאור אי קיום תנאי המכרז והמשך אי קיומם עד עתה, להורות למשיבים להימנע מהתקשרות או מהמשך התקשרות עם המשיבה ולהפסיק לאלתר את פעילותה, להורות למשיבים להוציא מכרז חדש לפי דרישות המכרז וכפי שנקבעו על ידם ולהורות למשיבים להימנע מהפעלת המזנון שבבניין המרכזי של בית החולים על ידי המשיבה טרם הוצא לגביו מכרז כדין כאשר מבוקש להורות כי עד לפרסום מכרז כאמור ישובו העותרים להפעיל את המזנון. לצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שנדחתה.

5.
בתגובתם של המשיבים לבקשה לצו ביניים, שהפכה להיות כתב התשובה מטעמם, טענו המשיבים לחוסר סמכות עניינית שכן העתירה אינה מופנית כלפי החלטת ועדת המכרזים במכרז אלא הטענות ממוקדות באופן הפעלתה של עגלת המזון בידי המשיבה. מכאן שאין מדובר בעתירה שעוסקת בענייני מכרזים מקום בו העותרים אינם תוקפים את עצם המכרז. טענה נוספת שמעלים המשיבים היא טענת שיהוי שכן החלטת ועדת המכרזים ניתנה ביום 7.9.2016.

6.
אשר לגופו של עניין טוענים המשיבים כי המכרז אכן חייב את מכירת המוצרים במחיר שהוא עד 5 ₪ וכי בכוונתם להקפיד על כך שהזוכה, המשיבה 3, תקיים את הוראות המכרז. עוד נטען כי פינוי העותרים נעשה כדין ולאחריו נדרשה הכשרת המקום להצבת העגלות. בשל עיכוב בכניסת המשיבה 3 ומשך הזמן שנדרש להכשרה וכדי שהמרכז הרפואי לא יישאר ללא שירותי מזנון ניתנה אפשרות למשיבה 3 להפעיל את המזנון שפעל קודם עד להכשרת המקום הקבוע. בהמשך לכך הודיעו המשיבים כי המזנון עבר למיקומו הקבוע.

7.
בדיון שהתקיים ביום 13.6.2017 עלה הקושי בהתנהלות המשיבים והתברר, כפי שטענו העותרים, כי מכירת המוצרים אינה נעשית בעגלה אלא בקפיטריה, שכוללת דלפק ומאחוריו מתנהלת פעילות המכירה. עוד הוברר כי הדבר שונה מהמפרט שהוצג במכרז. בסיום הדיון לאחר שנשמעו הערות בית המשפט בכל הנוגע להסכמת המשיבים לשינוי תנאי המכרז לאחר פרסומו וההתקשרות עם הזוכה, ביקשו המשיבים שהות לשקול את עמדתם: האם לעמוד על כך שהמכרז יקוים על פי תנאיו והמכירה תיעשה באמצעות עגלה כנדרש או שהמכרז יבוטל ויפורסם מכרז חדש.

8.
המשיבים אכן בחנו את עמדתם והודיעו כי הם עומדים על קיום המכרז ותנאיו וכי בהתאם לכך פנו למשיבה 3 בדרישה לתיקון הליקויים ובהם להעמיד עגלה כקבוע בתנאי המכרז. המשיבים הודיעו כי נתנו למשיבה 3 שהות של 60 יום לעמוד בתנאי המכרז, ואם לא כן יעשו שימוש בסמכויותיהם בהתאם להוראות הדין ולכללי המכרז.

9.
העותרים הגיבו להודעת המשיבים, ביקשו להורות להם להמציא מסמכים וכן ביקשו לעיין מחדש בהחלטה הדוחה את בקשתם לצו ביניים. הם מחו על השהות שניתנה למשיבה 3 לתקן את הליקויים והמחדלים ותהו האם המשיבים סבורים כי בית המשפט ייתן יד להמשך המצב הבלתי חוקי הקיים. עוד עמדו העותרים על שורת ההפרות ובהן כי המשיבה 3 פעלה בבניין המרכזי ורק לאחר הגשת העתירה פינתה את המקום ופתחה קפיטריה במחלקה הפנימית, הפרת התנאי הדורש פעולה בעגלת קפה, היעדר רישיון לעסקה של המשיבה 3, והפעלת עסקה ללא מונה חשמל ומים; מכירת מוצרים בעלות של יותר מ- 5 ₪. לטענת העותרים מדובר ב"הפרה בוטה למכרז ותנאיו למעשה התרוקן מתוכן המכרז עצמו". בנסיבות העניין סבורים העותרים כי מדובר במכרז בטל.

10.
לצד טענות אלה מבקשים העותרים כי יומצאו להם מסמכי המכרז, המסמכים שהגישה המשיבה 3 לרבות קבלות וחשבוניות על תשלום דמי שכירות, קבלות וחשבוניות על תשלום ההוצאות השוטפות, רישיון עסק. בנוסף התבקש בית המשפט לתת צווים זמניים שיביאו לכך שהעותרים ישובו ויתנו את השירות.

11.
המשיבים סבורים כי יש למחוק את העתירה. מקום בו הודיעו המשיבים כי הם עומדים על קיום המכרז ופעלו לתיקון הליקויים אין עוד עילה לבירור העתירה שעה שהשלב המכרזי שלה הסתיים והמשיבה 3 נבחרה כדין בהליך מכרזי שלא נתקף. לעמדת המשיבים מדובר בעתירה שעוסקת ביישומו של המכרז ובאכיפתו – דהיינו ממוקדת בשלב החוזי ולכן אין לדון בנושא זה במסגרת העתירה. המשיבים חולקים על טענות העותרים כפי שפרטו בתשובתם.

12.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי לעת הזו אין עילה להתערבות מצד בית המשפט ועל כן יש למחוק את העתירה.

13.
בחינת מצב הדברים נכון לעכשיו, לאחר שהמשיבים הודיעו כי הם עומדים על ההחלטה במכרז ויאכפו אותה על המשיבה 3, מלמדת כי אין עילה להתערבות בשיקול דעת המשיבים, שיקול דעת שממילא לא נתקף על ידי העותרים בעצם ההחלטה כי המשיבה 3 היא הזוכה במכרז. טענות העותרים אינן טענות התוקפות את ההחלטה הזו או כל החלטה אחרת אלא ממוקדות בכך שלמרות הוראות המכרז נהגו המשיבים אחרת ואפשרו למשיבה 3 לסטות מהדרישות שנקבעו. אכן, כפי שציינתי בדיון, אף מבלי להידרש לשאלה האם בית המשפט מוסמך לדון בכך במסגרת עתירה בענייני מכרזים, יש והדבר יכול להביא לפגיעה בשוויון, ועל כן הציעו המשיבים לנקוט באחת משתי דרכים: לאכוף את תנאי המכרז כפי שהם או לבטלו. המשיבים בחרו באפשרות הראשונה ובכך למעשה נענה בחלקו הסעד המבוקש על ידי העותרים.

14.
מקום בו המשיבים החליטו לעמוד על המכרז הקיים ולהקפיד על מילוי התנאים שבו, ממילא אין עוד מקום לבטל את ההחלטה הקובעת כי הצעת המשיבה 3 היא הזוכה או את ההתקשרות עמה. כך גם אין כל עילה להורות למשיבים לפרסם מכרז חדש.

15.
ככל שיש לעותרים טענות, ואיני מביע עמדה בקשר לכך, הרי שמקומן אינו בגדרה של עתירה מנהלית זו ומשהודיעו המשיבים כי ידאגו לקיים את הוראות המכרז, העתירה, כפי שהוגשה, התייתרה. לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתם של המשיבים במתן שהות של 60 יום לקיום הוראות המכרז. גם בעניין זה ככל שלעותרים טענות, ואין בכך כדי להביע עמדה גם בשאלה זו, מקומן אינו בהליך הנוכחי.

16.
על יסוד כל האמור אני מוחק את העתירה. עם זאת, נוכח התנהלות המשיבים ומאחר והעתירה הביאה את המשיבים לאכוף את תנאי המכרז – דבר שנמנעו מלעשות קודם לכן, מצאתי לנכון לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים בסכום של 7,500 ₪.

ניתן היום,
כ"ב תמוז תשע"ז, 16 יולי 2017, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 9257-02/17 שמחוני אליהו, יוכבד אליהו נ' מדינת ישראל, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, שמיאב רוזמרין בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/07/2017)