פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על אבו ראס חסן | פסקי דין על אליאס חורי | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח ואח' |

42657-05/17 רעא     16/07/2017




רעא 42657-05/17 המוסד לביטוח לאומי נ' אבו ראס חסן, אליאס חורי, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 42657-05-17 המוסד לביטוח לאומי
נ' חסן ואח'




בפני

כבוד השופטת
רננה גלפז מוקדי


מבקש

המוסד לביטוח לאומי



נגד


משיבים

1.אבו ראס חסן

2.אליאס חורי

3.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

4.קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים




פסק דין



1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (כב' השופטת הלר) אשר ניתנה ביום 15.5.17 במסגרת ת.א. 3502-02-14, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול החלטה שניתנה ביום 3.1.17 למחיקתו מן התיק קמא.

2.
ברקע, מספר החלטות נוספות של בית המשפט קמא ולצורך הצגת התמונה המלאה, אסקור אותן בקצרה:
ביום 21.12.16 הגיש המבקש (להלן: "המל"ל") "בקשה להצטרף כתובע נוסף – בהסכמה" ובית המשפט קיבל את הבקשה.
ביום 28.12.16, מבלי שהוגשה בקשה כלשהי וכפי שעולה מן התיק, ביוזמת בית המשפט, ניתנה החלטה נוספת לפיה עיון שני בבקשה העלה ספק לגבי היותה מוסכמת ועל כן, התבקש המל"ל להבהיר האם אכן המדובר בבקשה מוסכמת.
ביום 3.1.17 התקיים דיון קדם משפט בתיק, דיון אשר נקבע ארבעה חודשים קודם לכן, טרם צורף המל"ל כתובע בתיק. לדיון לא התייצב ב"כ המל"ל אולם ב"כ התובע בתיק הודיעה כי ב"כ המל"ל ביקשה ממנה להופיע גם בשמה.
בתום הדיון, נתן בית המשפט קמא החלטה בה ציין כי תגובת המל"ל להחלטה מיום 28.12.16 לא הוגשה והמועד חלף. משכך ומאחר שממילא, כך ציין בית המשפט קמא, עומד הוא ליתן הצעה לסיום התיק, אין מקום לצירוף המל"ל בשלב זה כתובע נוסף.
באותו היום, ניתנה גם הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה.
משלא הושגה הסכמה בין הצדדים, הורה בית המשפט קמא, ביום 14.3.17 על הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לשמיעת ראיות ולסיכומים.
בתאריך 30.3.17 הודיעה ב"כ המל"ל על הגשת כתב תביעה מתוקן מטעם המל"ל וכן על הגשת תעודת עובד ציבור. בית המשפט קמא ראה את הבקשות ואף ציין כי רשם לפניו.

ביום 3.5.17 הגישה משיבה 4 בקשה להבהרה והפנתה את בית המשפט קמא להחלטתו מיום 3.1.17 במסגרתה נמחק המל"ל מן התיק. בהתאם, הורה בית המשפט על הוצאת כתב התביעה המתוקן והראיות אשר הוגשו על ידי המל"ל.

מיד למחרת, הגיש המל"ל בקשה דחופה לביטול ההחלטה מיום 3.5.17 תוך שהוא מבהיר כי ההחלטה מיום 3.1.17 לא התקבלה אצלו
. ב"כ המל"ל ציינה בבקשה כי במועד הדיון ב- 3.1.17 שהתה בחו"ל ועל כן ביקשה מב"כ התובע להופיע בשמה. לדבריה, קיבלה מב"כ התובע רק את ההחלטה על הצעת הפשרה ולא את ההחלטה על הוצאת המל"ל מן התיק ועל כן לא היתה מודעת לכך שניתנה אותה החלטה. המל"ל טען כי דחיית בקשתו לביטול ההחלטות יוביל לכך שייחסם מהגשת תביעה וזאת לאור מועד התאונה.

התנגדות משיבה 4 לבקשה לביטול ההחלטות הוגשה ביום 14.5.17 וביום המחרת, ניתנה החלטת בית
המשפט
קמא המורה על דחיית הבקשה.

3.
המל"ל עותר לביטול ההחלטה קמא וכן לביטול ההחלטה מיום 3.1.17 אשר ניתנה במעמד צד אחד, ואשר הורתה כאמור על מחיקת המל"ל כתובע בעתירה קמא.
לטענת המל"ל, ההחלטה מיום 15.5.17 ניתנה ללא שחלף הזמן הקצוב למבקש להשיב לתגובת משיבה 4, ובכך נפגעה זכותו להגשת תשובה לתגובה, הקבועה ומעוגנת בתקנה 241(ג1) לתקסד"א, ואף הוכרה בפסיקה, בין היתר במסגרת רע"א 1026/14. לטענת המל"ל די בפגם זה בכדי להיעתר לבקשתו ולבטל ההחלטה קמא.
ב"כ המל"ל ציינה כי לא קיבלה את ההחלטה מיום 28.12.16, במסגרתה התבקש המל"ל להבהיר האם הבקשה להוספתו כתובע מוסכמת אם לאו וכאמור, שהתה בחו"ל בתקופה הסמוכה לאחר מכן.

4.
המשיבה 4 מתנגדת לבקשה בטענה כי תביעת המבקש התיישנה עקב מחדליו ועל כן משקיע המבקש את מירב המאמצים כדי להצטרף כתובע לתיק קמא. המשיבה 4 טענה כי טענות המבקש נדחו לגופן על ידי הערכאה קמא.
המשיבה 4 הדגישה כי לא נתנה את הסכמתה לבקשת ההצטרפות של המבקש אשר כלל לא הומצאה לידיה קודם להגשתה. כמו כן, טוענת המשיבה 4 כנגד התנהלות המבקש בכל הנוגע לדיון מיום 3.1.17 וביחס לטענותיו כי לא נתקבלו בידיו ההחלטות הרלוונטיות.

למשיבה 4 הותר להשלים תגובתה ביחס לטענה כי החלטת בית המשפט קמא ניתנה בטרם חלף המועד להגשת תשובה מאת המבקש וטענה כי גם אם ניתנה ההחלטה לפני שחלף המועד להגשת התשובה, עדיין אין בכך כדי לשנות מן התוצאה הסופית שהיא דחיית הבקשה ואין די בכך כדי להוביל לקבלת הבקשה.

5.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בתיק קמא, ומתוקף הסמכות המעוגנת בתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור. יצויין כי המשיבה 4 התנגדה, אמנם, כי בית המשפט ידון בבקשה כבערעור, אולם לא ראיתי כיצד ייפגעו זכויותיה כתוצאה מהפעלת הסמכות כאמור.
את הערעור החלטתי לקבל באופן בו יוחזר הדיון בבקשת המל"ל לביטול ההחלטה מיום 3.1.17 למותב קמא על מנת שיאפשר למבקש להגיש תשובתו בהתאם לזכותו המעוגנת בתקנות ורק אז תינתן החלטת בית המשפט קמא.
להלן נימוקיי.

6.
תקנה 241 קובעת, בין היתר, את זכותו של המבקש להשיב לתשובת המשיב:

"241. (ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג)."

כלומר, זכות התשובה אינה מסורה לשיקול דעת הערכאה המבררת, אלא קבועה בתקנות ומחייבת.
פגיעה בזכות מוקנית זו, משמעה פגיעה בתקינות ההליך, וכבר נקבע כי אי מתן זכות הגשת התשובה לתשובה לפי תקנה 241(ג1) לתקנות, מצדיק, כשלעצמו, קבלת בקשת רשות הערעור והחזרת העניין לבית המשפט קמא לשם ריפוי הפגם האמור וזאת כלל מבלי שיתקיים דיון לגוף טענות הצדדים (ראו רע"א 5935/16
מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית
(25.09.2016); רע"א 1026/14
יששכר רובין נ' מדינת ישראל
(16.03.2014); רע"א 2655/12
אסותא מרכזים

רפואיים בע"מ נ' פלוני
(29.05.2012)).

הפגיעה בזכות התשובה אינה עניין טכני, שכן, לעתים, כפי שעולה גם מן הטענות כאן, בתשובה לבקשה מועלות טענות הדורשות התייחסות של המבקש, טענות אשר לא יכול היה להתייחס אליהן מבעוד מועד, במסגרת בקשתו. מכאן הצורך במתן אפשרות ראויה למבקש להשיב לטענות וכאן הפגם היסודי אשר נפל בהליך קבלת ההחלטה בבית המשפט קמא.
ועוד יצויין, אולי מעבר לצורך, שהדיון בבקשה לביטול ההחלטה מיום 3.1.17 ראוי שיתקיים בפני
בית המשפט אשר נתן את ההחלטה ולא בפני
בית משפט זה, בין היתר, משום הטענות העובדתיות המועלות על ידי הצדדים ובהיותו הערכאה המבררת.

מכאן, התוצאה לפיה מבוטלת ההחלטה מיום 15.5.17.

מעבר לצורך, יוער כי ההחלטה במסגרתה נדרש המבקש להבהיר את כותרת בקשתו להצטרף כתובע לתיק ניתנה ביום 28.12.16 ולא ביום 21.12.16 כפי שככל הנראה, בשגגה, התייחסו הן המשיבה 4 והן בית המשפט קמא (למשל בסעיף 18 להחלטה מושא בקשה זו). תשומת לב בית המשפט קמא לכך כאשר בא הוא להכריע בבקשה על פי שיקול דעתו.

7.
לפיכך, בקשת הערעור מתקבלת.
החלטת בית המשפט קמא מיום 15.5.17 מבוטל.
בית המשפט קמא ישוב וידון בבקשה המבקש לביטול ההחלטה מיום 3.1.17, זאת לאחר שתינתן למבקש האפשרות להשיב לתשובת המשיבה 4. את מועד הגשת התשובה יקבע בית המשפט קמא.
המשיבה 4 תישא בהוצאות המבקש בהליך זה, בסך 5,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מהיום וללא קשר לתוצאת ההליך.

ניתן היום,
כ"ב תמוז תשע"ז, 16 יולי 2017, בהעדר הצדדים.













רעא בית משפט מחוזי 42657-05/17 המוסד לביטוח לאומי נ' אבו ראס חסן, אליאס חורי, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 16/07/2017)