פסקי דין על שי ברוקר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

20094-09/16 בל     18/07/2017




בל 20094-09/16 שי ברוקר נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 20094-09-16


18 יולי 2017

לפני:

כב' השופטת
דניה דרורי
נציג
ציבור (עובדים)
מר יעקב גרינשטיין
נציג ציבור (מעסיקים)
מר עמירם אלון

ה
תובע
שי ברוקר
ע"י ב"כ: עו"ד שפיק חסנין
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה



פסק דין


לפנינו תביעתו של
מר שי ברוקר
(להלן-התובע) לתשלום דמי אבטלה בהתאם להוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 ( להלן- החוק).

רקע עובדתי
1.
התובע, יליד 1979, הועסק בין השנים 2005-2013 ברפא"ל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.

ביום 23.7.13 נפגע התובע בתאונת דרכים, נעדר מעבודתו במשך כחודש וחצי ולאחר מכן שב לעבודתו בהיקף חלקי.

ביום 28.2.14 יצא התובע לחופשה ללא תשלום.

2.
התובע טען כי בתקופת החל"ת פעל לבירור זכויותיו לתשלום דמי אבטלה, וכי לא פעל למיצוי זכויותיו בשל הטעייתו על-ידי מוקד הפניות הטלפוני של המוסד לביטוח לאומי
(להלן – הנתבע), שמסר לו כי לא יהא זכאי לתשלום גמלה זו בתקופת חל"ת וכל עוד לא יוכל להציג מכתב פיטורים.

3.
ביום 10.8.15
פנה התובע בכתב למדור פניות הציבור בנתבע (מכתב הפניה נספח ב' לתצהיר התובע) וציין כי הוא מעונין לקבל דמי אבטלה, כי נאמר לו במענה הטלפוני כי לא יהיה זכאי לגמלה עד להצגת מכתב פיטורים וכי רק כשבועיים קודם למועד המכתב הוסבר לו שכלל הנראה היתה טעות וכי מכיוון שהוא "מוגדר כחל"ת" הוא זכאי לגמלה, ולאור האמור הוא מבקש הכוונה "כיצד עלי לפעול על מנת לקבל את האבטלה בהקדם".

4.
ביום 19.8.15 שלח הנתבע מכתב לתובע (נספח ג' לתצהיר התובע) ובו צוין כי במענה לפנייתו ולאחר שיחה טלפונית שנערכו עמו ביום הפקת המכתב
"על מנת שנוכל לבדוק זכאותך לדמי אבטלה עליך להתייצב בלשכת התעסוקה ולהגיש לסניפנו תביעת דמי אבטלה בצירוף המסמכים
הנדרשים כפי שהוסבר לך. עם קבלת הנדרש תיבדק זכאותך".

5.
התובע התייצב לראשונה בשירות התעסוקה בחודש 08/2015 לאחר קבלת המענה הנ"ל, וזאת באופן חלקי.
בנוסף, התייצב באופן חלקי בחודשים 2/16 ו- 6/16 (מפות ההתייצבות נספח לכתב ההגנה. מפת התייצבות לחודש 8/15 – נ/2).

6.
ביום 11.2.16 פנה התובע בכתב לאגף פניות הציבור בנתבע.
במענה לפנייתו השיב בכתב מנהל תחום פניות הציבור בנתבע ביום 3.3.16 (נ/3) כך:

"בהמשך לתשובת סניפנו מ- 19.8.16 נחזור ונבהיר, נכון להיום לא התקבלה תביעה לדמי אבטלה. מפת התייצבות לחודש 8/15 אשר התקבלה בחודש 9/15 אמנם מוכיחה על התייצבות בחודש 8/15 אך לצערנו תביעה לדמי אבטלה בצירוף המסמכים הנדרשים טרם נמסרה בסניפנו.

נחזור ונציין כי ללא התיעוד לא ניתן לדון בזכאותך
".

7.
התביעה לתשלום דמי אבטלה הוגשה לנתבע ביום 4.5.16 (העתק צורף לכתב ההגנה).

בטופס התביעה (סעיף 3) נדרש התובע לציין את "החודש הראשון שבו התייצבת בלשכת שירות התעסוקה ובגינו אתה דורש תשלום". התובע ציין את חודש 8/2015 כמועד בו תחל תקופת האבטלה.

8.
ביום 5.5.16 הודיע הנתבע לתובע (מכתב נספח ד' לתצהיר התובע) על דחיית התביעה מהטעם כי התובע לא צבר את תקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה (להלן - החלטת הדחיה).

9.
ביום 25.5.16
פנה התובע במכתב השגה לנתבע (נספח ה' לתצהיר התובע) כנגד החלטת הדחייה.
בעקבות השגה זו, נבחנה תביעתו של התובע בשנית, והתביעה אושרה. במכתב הנתבע מיום 6.6.16 (נספח ו' לתצהיר התובע), בו צוין "... זכאותך נבדקה בשנית לאחר בדיקת המסמכים הרפואיים ותביעתך לדמי אבטלה אושרה (מחודש 1/8/15 ועד 31/7/16)".

10.
ביום 16.6.16 פנה התובע במכתב לנתבע (נ/4) וציין כי טרם חזר לעבודתו. עוד ציין כי אושרה לו תקופת אבטלה עד חודש 7/16, אולם "מאחר והיתה אי הבנה ופניות הציבור אישרו את האבטלה, אבקש הארכה כדי שאוכל לחתום ולקבל את מלוא הימים להם אני זכאי. על כן, מחוסר ידיעתי ואי הוודאות שהיתה אם ללכת לחתום או לא, אבקש להאריך את תום תקופת החתימה בלשכה".

11.
התובע התייצב באופן מלא בלשכת שירות התעסוקה בחודש 7/16, שהוא החודש הראשון והיחידי בו היתה התייצבות מלאה מצידו של התובע בלשכת שירות התעסוקה במהלך 12 החודשים המתחילים בראשית חודש ההתייצבות הראשון.

12.
דמי אבטלה שולמו לתובע רק בגין חודש 7/16.

טענות התובע

13.
התובע טוען כי הוא זכאי לדמי אבטלה בגין התקופה שמחודש 8/15 ועד 6/16.

התובע טען כי לולא הוטעה על-ידי נציגי הנתבע באשר לזכויותיו – היה מתייצב בלשכת התעסוקה במהלך שנת האבטלה, וכך הוא זכאי לגמלה מלאה בגין תקופה זו.

התובע טען כי החל להתייצב בלשכת התעסוקה בחודש 8/15 והפסיק להתייצב לאחר שהוטעה על-ידי נציגי הנתבע או נציגי לשכת התעסוקה לחשוב כי ממילא לא יהא זכאי לתשלום הגמלה במהלך תקופת חל"ת ו/או לאחר שנדחתה תביעתו.

14.
למצער, טוען התובע כי הוא זכאי לדמי אבטלה החל מחודש 5/16, לאחר הגשת תביעתו, שכן החל להתייצב ללשכה וחדל מלהתייצב לאחר שתביעתו נדחתה, ובשל החלטה של הנתבע שהתבררה מאוחר יותר כשגויה. משאושרה התביעה לבסוף לאחר הגשת מסמכים רפואיים – יש מקום לשלם את הגמלה החל מחודש 5/16 ולא החל מחודש 7/16,
כפי שנעשה בפועל.

15.
לחילופין, עותר התובע
כי תוארך שנת הזכאות, כך שתתחיל החל מחודש 5/16, המועד בו אושרה התביעה או מחודש 7/16 - המועד בו החל להתייצב בלשכה לאחר שהוסרו המכשולים שהוצבו בדרכו כתוצאה מהתנהלות של הנתבע.

טענות הנתבע
16.
לטענת הנתבע, הוא פעל כדין כשהודיע לתובע ביום 4.5.16 כי התביעה נדחית בהיעדר צבירה של תקופת האכשרה הנדרשת. עוד נטען כי רק לאחר שהומצאו לנתבע מסמכים רפואיים נוספים, היה מקום להאריך את תקופת האכשרה וליתן אישור עקרוני לתביעה לדמי אבטלה.

17.
הנתבע טען כי בהתאם להוראות הדין
שנת האבטלה בה יש לבחון את זכאותו של התובע החלה ביום 1.8.15, בראשית החודש בו התייצב התובע לראשונה בלשכת התעסוקה, ועד לסיומה של שנה זו ביום 31.7.16. עוד נטען כי אין מקום להאריך את שנת האבטלה.

18.
עוד נטען כי כדין שולמו לתובע דמי אבטלה בגין חודש 7/16 בלבד, שכן זהו החודש היחיד בו התייצב התובע באופן מלא וכנדרש בלשכת התעסוקה במהלך תקופת האבטלה.

19.
באשר לטענה בדבר הטעייה, טען הנתבע כי אין באי ידיעתו של התובע כי עליו להירשם כדורש עבודה כדי לסייע לו, שכן בהיעדר התייצבות לא ניתן לאשר תשלום בגין דמי אבטלה.

דיון והכרעה
20.
סעיף 160 לחוק קובע כי "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ...".


סעיף
163 (א) לחוק קובע כי "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור."

התקופה המרבית במהלכה ישולמו דמי האבטלה עבור מספר הימים שנקבעו בחוק היא שנה ממועד תחילת תקופת האבטלה, כאמור בסעיף 171(א) לחוק.

21.
בענייננו, אין מחלוקת כי התובע התייצב לראשונה בלשכת שירות התעסוקה בחודש 8/15, אך לא באופן מלא. כן אין מחלוקת
כי מלבד חודש 7/16 (החודש בגינו שולמו דמי האבטלה על ידי הנתבע) לא התייצב התובע באופן מלא בלשכת שירות התעסוקה.

22.
כמפורט לעיל, התובע טוען כי לא התייצב באופן מלא בלשכת שירות התעסוקה מהטעם שהוטעה על-ידי נציגי הנתבע לחשוב כי לא יהא זכאי לדמי אבטלה בתקופת החל"ת.
כתמיכה בטענותיו בדבר הטעייתו על-ידי נציגי הנתבע, הציג התובע תמלול הקלטת שיחה שהתנהלה בינו לבין נציג מוקד טלפוני של הנתבע מיום 20.3.17. בשיחה זו נמסר לתובע כי לא יהא זכאי לדמי אבטלה בתקופת היותו בחל"ת (התמליל צורף
נספח י' לתצהיר התובע). התובע טען כי משיחה זו ניתן ללמוד על מהות המידע שנמסר לו גם בתקופה הרלוונטית לתביעה – מידע מטעה שבגינו לא טרח להתייצב כדורש עבודה בלשכת התעסוקה.

23.
אנו מקבלים את עמדת התובע כי המידע שנמסר לו בחודש 3/17 יכול היה להטעותו, ובהתאם אנו מקבלים את גרסתו כי מידע דומה או זהה נמסר לו גם בפני
ות קודמות שערך למוקד הטלפוני, באופן שייתכן ויכול היה בו להטעות.
אין ספק בעינינו כי על הנתבע ונציגיו למסור מידע נכון ובהיר לזכאים הפוטנציאליים לגמלאות, באופן שיאפשר את מיצוי זכויותיהם, ולצורך כך על הנתבע להנחות ולהדריך את עובדיו ונציגיו, וביניהם גם את הנציגים הטלפוניים (וראה: עב"ל (ארצי) 343/05 יחזקאל דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי
(26.2.06)).

יחד עם זאת, אין אנו מקבלים את טענת התובע לפיה יש במידע המוטעה שקיבל ממוקד הפניות הטלפוני במועדים הרלוונטיים לתביעה
כדי להצדיק את זכאותו לגמלה כבר מחודש 8/15 ואילך, וזאת הן מהטעם שאין בטענת ההטעיה כדי להצדיק תשלום גמלה שלא התמלאו התנאים לשלמה על-פי הקבוע בדין, כמו גם
מהטעם שבנסיבות העניין מצאנו כי אין במידע המוטעה
כדי להצדיק את התנהלות התובע, בהתחשב בכך ששהתובע קיבל מידע נכון בכתב, והוא לא פעל על-פיו.

24.
בית הדין הארצי עמד לא אחת על כך כי זכויותיו וחובותיו של המבוטח נקבעו בכפוף להוראות הדין בלבד, ומשכך אין לקבל טענה לפיה התנהלות הנתבע תקים זכות החורגת מזו שנקבעה בדין
.
בע"ע (ארצי) 20105/96 אורלי יהלום – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לו 603, בעמ' 619-620 נקבע כך:

"מערכת היחסים בין המוסד למבוטחיו נקבעה על פי חוק, ומשכך, החוק בלבד הוא שמכתיב את מערכת הזכויות והחובות של הגורמים השונים במערך הביטחון הסוציאלי. לפיכך, לא תשמע טענה לפיה יצר המוסד, בהתנהגותו, זכויות או מניעות וכעת אינו יכול לטעון כי מבוטח אינו זכאי לביטוח אבטלה.
בית דין זה אימץ את ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון, ולפיהם התנהגותו של גוף ציבורי, דוגמת המוסד לביטוח לאומי
, אינה יכולה ליצור עילה לזכות אשר אינה קיימת בחוק (ראה: בג"צ 202/59 כלדי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי
, פ"ד יד(1) 197, 200; בג"צ 1583/94 סרוסי נ' בית הדין הארצי ואח', פ"ד מט(3) 469; דב"ע נג/78-0 חוה פייגלשטוק – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כ"ו 283; ראה גם עב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי
– גוטמן, לא פורסם, ניתן ביום 7.11.00).
על כן, אין מקום לקבל טענת השתק כנגד המוסד. על המוסד מוטלת החובה לפעול על פי הוראות החוק ואף מקום בו המוסד הטעה מבוטח - דבר שלא קרה במקרה דנן - אין הוא רשאי להעניק לו זכויות מבלי שהן מעוגנות בחוק
."

25.
בנסיבות המקרה כאן, מצאנו כי לא ניתן לתלות את מחדלו של התובע מלהתייצב בלשכת העבודה כדורש עבודה ומלהגיש את התביעה לתשלום דמי אבטלה במועד – אך ורק בהתנהלות הנתבע או מי מטעמו, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

26.
התובע פנה בכתב לנתבע ביום 10.8.15 (נספח ב' לתצהירו) וקיבל עוד בחודש 8/15 תשובה מפורשת במכתב נושא תאריך 19.8.15 (נספח ג' לתצהיר התובע) בו צוין כי עליו להתייצב
כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, וכן להגיש תביעה לדמי אבטלה בצירוף המסמכים הנדרשים. תשובה זו בכתב ניתנה, כפי שצוין בה במפורש, לאחר שיחה טלפונית עם התובע ביום הוצאת המכתב בה הוסברו לו הדברים.

התובע ציין בעדותו בפני
נו כי לאחר קבלת מענה מהנתבע מיום 19.8.15 הוא התייצב לראשונה בלשכת התעסוקה ופנה לנתבע לשם הגשת תביעה (פרו: 10; ש: 3-9). מהראיות עולה כי התובע לא הגיש תביעה לתשלום דמי אבטלה אלא רק בחודש 5/16, ולא קודם לכן.

כשנשאל מדוע הפסיק להתייצב בשירות התעסוקה, השיב "נ
כון. קודם כל בטלפון אמרו לי לגשת ללשכת האבטלה ולחתום פעם ראשונה וחתמתי ב-8/15. לאחר מכן התקשרתי למל"ל ואמרו לי שלא מגיע לי ולכן הפסקתי להתייצב בלשכה
..
" (פרו: 10; ש: 15-17). בחקירה חוזרת נשאל שוב התובע בנוגע להפסקת התייצבותו והסביר (פרו: עמ' 12, ש: 28 עד עמ'
12, ש: 14):
"
...
ת.
התייצבתי בלשכת התעסוקה בפעם הראשונה מתישהו ב-8/15 ואני שומע מבית הדין שזה היה ב-24.8.15. פניתי לאחר שקיבלתי את המכתב טלפונית למל"ל.
ש.
למה לא המשכת להתייצב אחרי 24.8.15 והתייצבת רק פעם אחת?
ת.
כי אמרו לי שלא מגיע לי, כי אין לי 12 חודשים והם אמרו שבחל"ת לא מגיע לי אבטלה, זו בשיחה המוקלטת שהטעו אותי כמה פעמים בטלפון, ופעם אחת כן אמרו לי לחתום בלשכה ופעם אחרת אמרו לי שלא ולכן הפסקתי, כי היתה שם איזה אי הבנה.
ש.
נשאלת קודם לגבי התייצבותך פעם אחת ב-2/16 ביום 24.2.16 והפסקת, למה הפסקת?
ת.
מאותן סיבות. התייצבתי, ואז נתנו לי הנחיה שלא מגיע לי ואז שוב התייצבתי ואמרו לי להגיש בקשות לערעור. אין סיבה שלא אתייצב לא היתה לי עבודה והייתי חייב לחתום אבטלה ואם לא התייצבתי, זה רק בגלל ההנחיות שלהם והדרכתם להפנות אותי לכל מיני מקומות. כשכבר הסכימו לחל"ת אמרו לי שאין לי 12 חודשים"

27.
התובע לא נתן טעם מניח את הדעת מדוע היה צורך בקבלת הנחיות טלפוניות או אחרות לאחר שכבר החל להתייצב בלשכת שירות התעסוקה בחודש 8/15, ולאחר שקיבל את מכתב הנתבע מיום 19.8.15 שבו צוינו הנחיות מפורטות התואמות את הוראות הדין.
בנוסף, לא ניתן טעם מניח את הדעת מדוע שב התובע להתייצב בלשכת שירות התעסוקה בחודש 2/16, מדוע הפסיק להתייצב באופן מלא שוב בשלב זה, ומדוע גם לאחר קבלת מכתב הנתבע מחודש 3/16 לא שב להתייצב בלשכה באופן מלא.

מהאמור עולה, כי לא עלה בידי התובע להראות כי היה בהנחיות הטלפוניות השגויות כדי להצדיק את התנהלותו, שעה שניתנות לו הנחיות כתובות התואמות את הדין והוא לא פועל לפיהן.
משנמנע התובע לפעול בהתאם להוראות הדין ובהתאם להוראות בכתב שניתנו לו ואשר תואמות את הוראות הדין – אין לו אלא להלין על עצמו, ואין לתלות את מלוא האשם במידע שנמסר לתובע באופן טלפוני, גם אם מדובר במידע שגוי.

28.
כך גם האמור באשר לתביעתו לפיה יש מקום לחייב את הנתבע בתשלום דמי אבטלה בגין החודשים 4-5/16 (התקופה בה חדל להתייצב לטענתו לאחר שתביעתו נדחתה וטרם נבחנה מחדש ואושרה). כמפורט בפרק העובדתי לעיל, בהודעת הדחייה מיום 5.5.16 (נספח ד' לתצהיר התובע) הוסבר במפורש כי אין באמור בהודעת הדחייה כדי לגרוע מחובתו של התובע להתייצב בלשכת שירות התעסוקה ככל שבכוונתו להשיג על ההחלטה. התובע נמנע מלפעול כאמור, ולכן אין להצדיק את תשלום הגמלה בנסיבות העניין בעצם דחיית התביעה, גם אם התברר בדיעבד כי היה מקום לאשרה לאחר קבלת מידע נוסף.

משהתובע לא התייצב כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה באופן מלא בחודשים 8/15 עד 6/16 – אין לקבל את תביעתו לתשלום דמי אבטלה לתקופה זו, וזאת בהתאם להוראות סעיף 163 לחוק.

29.
אין בידינו לקבל את תביעתו החילופית של התובע לפיה יש לקבוע את שנת האבטלה החל מחודש 6/16 או בסמוך לכך, ולאחר שתביעתו אושרה והוא החל להתייצב בלשכה באופן רצוף.

ראשית, התובע לא הציג ראיות לפיהן הוא רשום כדורש עבודה באופן רצוף לאחר חודש 7/16.

שנית, התובע עצמו ציין בסעיף 3 לטופס התביעה את חודש 8/15 כ"תאריך הקובע" כהגדרתו בסעיף 158 לחוק, ממנו תחל תקופת האבטלה בת שנה כאמור בסעיף 171(א) לחוק, ולא הצביע על התקיימותן של נסיבות המצדיקות על-פי הדין את הארכתה של תקופה זו.

סוף דבר

30.
התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.

31.
לצדדים מוקנית זכות ערעור על פסק-הדין לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום שיומצא פסק-דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ז, (18 יולי 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נציג עובדים
מר יעקב גרינשטיין

דניה דרורי
,
שופטת


נציג מעסיקים

מר עמירם אלון







בל בית דין אזורי לעבודה 20094-09/16 שי ברוקר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 18/07/2017)