פסקי דין על שומרה חברה לביטוח | פסקי דין על אורי פרג'יאן | פסקי דין על ק.ש.חתמים בינלאומיים |

21132-11/14 תאמ     23/07/2017




תאמ 21132-11/14 שומרה חברה לביטוח נ' אורי פרג'יאן, ק.ש.חתמים בינלאומיים








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 21132-11-14 שומרה חברה לביטוח
נ' פרג'יאן ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
יוסי ברכיה


התובעת:

שומרה חברה לביטוח


נגד


הנתבעים:

1.אורי פרג'יאן

2.ק.ש. חתמים בינלאומיים




פסק דין


1.
בפני
י תביעת שיבוב שהגישה התובעת בגין נזקים שאירעו לרכב מבוטחה ביום 23.4.14.

2.
המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה שתובא להלן.

3.
בגין האירוע נשוא תובענה זו התקיים הליך מקביל, ת"ק (עפולה) 3151-08-14 פינטו נ' ג'לאל מחמיד (להלן- מחמיד) (להלן- ההליך בעפולה). מחמיד היה המועסק של הנתבע 1 בתיק זה, שהינו בעל הרכב ובעל הפוליסה אצל הנתבעת 2 .

4.
מחמיד לא הגיש כתב הגנה ואף לא התייצב לדיון שנקבע לתאריך 19.1.15 בהליך שבעפולה.
ביום 26.1.15 ניתן

פסק דין
בהעדר התייצבות ובהעדר הגשת כתב הגנה, לטובת התובע דוד פינטו (להלן- פינטו) על סך 4,540 ₪.

5.
ביום 18.2.15 מחמיד הגיש בקשה לביטול פסק הדין. ואולם כפי שנמסר בדיון שהתקיים בפני
י, פסק הדין כנגד מחמיד שולם במלואו באמצעות הליך גביה של הוצל"פ (יעויין בעמוד 1 ש' 12-13 בדבריו של ב"כ התובעת ובש' 19 בדבריו של ב"כ הנתבעים). לא ידוע על כך שפסק הדין בוטל ע"י המותב שנתן אותו או בהליך ערעורי.

6.
השאלה העומדת להכרעה היא, האם פסק הדין שניתן כנגד מחמיד מהווה השתק פלוגתא או מעשה בית דין גם לתביעה שבפני
י, בה התובעת היא מבטחתו של פינטו, והנתבעים הם בעל הרכב ומבטחתו.

7.
התובעת טענה כי העובדה שמחמיד שילם את מלוא פסק הדין מלמדת על כך שהוא הכיר באחריותו לאירוע, והדבר מהווה מעשה בית דין לנדון שבפני
נו. הנתבעים טענו, כי אין ללמוד מעצם תשלום פסק הדין ע"י מחמיד כי הוא מודה באחריותו, אלא יש לראות בתשלום רצון של מחמיד להשיל מעליו סנקציות כספיות שהופעלו כנגדו. הא ולו לא.

8.
הצדדים הסכימו כי היה ואקבע כי קיים השתק פלוגתא, או מעשה בית דין מההליך בעפולה- דין התביעה להתקבל במלואה (עמוד 2 ש' 5-6 ).

9.
מהם התנאים לקיום השתק פלוגתא?

10.
בעניין
ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נ"ד
(1 ) 642, 649 סקר בית המשפט את התנאים לקביעת השתק פלוגתא, וכך נאמר שם:
" השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסויימת שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמת, אם מתקיימים ארבעה תנאים והם:


א
.
הפלוגתא

העולה

בכל

אחת

מההתדיינויות

היא

אכן

אותה

פלוגתא, על

רכיביה

העובדתיים

והמשפטיים
.
ב
.
קוים

דיון

בין

הצדדים

באותה

פלוגתא

במסגרת

ההתדיינות

הראשונה,
ולצד

שנגדו

מועלית

טענת

השתק

בהתדיינות

השנייה

היה

יומו

בבית
-
המשפט

ביחס

לאותה

פלוגתא
.
ג
.
ההתדיינות

הסתיימה

בהכרעה

מפורשת

או

מכללא

של

בית
-
המשפט

באותה

פלוגתא,

בקביעת

מימצא

פוזיטיבי,


להבדיל

ממימצא

הנובע

מהיעדר

הוכחה
.
ד
.
ההכרעה

הייתה

חיונית

לצורך

פסק
-
הדין

שניתן

בתובענה

הראשונה
.
".
11.

כן יעויין ב

פסק דין
ותיק יותר
ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כ"ב
(2 ), 561, 583 שם נקבע:
"אם במשפט הראשון הועמדו במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי דין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות.
..".

12.
אין כל ספק כי הפלוגתא שעמדה להכרעה בעניין התיק המקביל בעפולה, היא אותה פלוגתא העומדת להכרעה גם בנדון שבפני
נו: אחריות לאירוע התאונתי מיום 23.4.14 . כמו כן, העדים שהיו אמורים להעיד בהליך בעפולה הם העדים- הנהגים שהיו מעידים גם בהליך שבפני
נו. הכרעה פוזיטיבית בהליך שבעפולה הייתה מחייבת להליך שבפני
נו.

13.
ואולם בהליך שבעפולה לא ניתנה הכרעה פוזיטיבית, מכיוון שמחמיד לא התגונן מפני התביעה ולא התייצב לדיון, ולכן ניתן נגדו

פסק דין
בהעדר הגנה והתייצבות.

14.
מה משמעות הדבר לעניין דיני ההשתק?

15.
בעניין רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ' ויינשטיין, פורסם בנבו, 8.3.09, נאמר כך:


"לדידי אין מקום להבחין בין טענה שלא נטענה, לבין כתב הגנה שלא הוגש, ולבין אי התייצבות לחקירה. ההלכה לפיה "מעשה בית דין משתיק לא רק טענת בעל דין שנטענה, אלא גם טענה שחייב היה לטעון להגנתו, גם אם נמנע מעשות כן" (
ע"א 461/58
חברת ביטום

בע"מ נ' מנהיים
, פ"ד יג
(2) 937, 943 - השופט, כתארו אז זוסמן), היא מהותיקות במשפטנו - לרבות מפי הנשיא אגרנט עצמו (
ע"א 246/66
קלוז'נר נ' שמעוני,
פ"ד כה
(2) 561, 593 שם הביא גם מדברי השופט (כתארו אז) זוסמן בע"א 167/63

ג'ראח נגד ג'ראח
, פ"ד י"ז
(4) 2617, 2625-2624; וראו
ע"א 217/90
הועדה המקומית לתכנון קריות נ' ירמיהו עיני חברה בע"מ,
פ"ד מז
(2) 111, וכן
ע"א 9774/05

ראובן נ' רוקח
[פורסם בנבו]). הלכה זו מלמדת, כי העובדה שבית משפט לא דן והכריע בטענה מסוימת באופן פוזיטיבי, אינה מכשול בלתי עביר להיוצרות מעשה בית דין בעניינה. לדידי השאלה מדוע לא נדונה הטענה לגופה - האם כיון
שלא נטענה
בכתב הגנה שהוגש, או כיון שנכללה בכתב הגנה
שלא הוגש
, או בשל
אי התייצבות
בעל הדין - אינה עיקר. הדגש הוא בעובדה, שלבעל דין היתה הזדמנות ליתן ביטוי לעמדתו בגדרי ההליך, והוא מסר את העניין להכרעת בית המשפט בלא שעשה כן.
"
(הדגשות במקור).

16.
בהליך בעפולה ניתנה למחמיד הזדמנות להעלות את טענותיו בכתב ההגנה ובדיון שנקבע, אך הוא לא עשה זאת וניתן

פסק דין
. אכן מחמיד הגיש בקשה לביטול

פסק דין
, תוך כדי הטענה כי הוא לא קיבל את כתב התביעה. ואולם הצדדים לא הציגו בפני
י כל אינדיקציה לכך כי פסק הדין בוטל ע"י המותב שנתן אותו או בהליך ערעורי אחר. מכאן, כי מחמיד זנח את טענותיו לעניין אחריותו לאירוע.

17.
יתר על כן, מחמיד אף שילם את סך פסק הדין, מה שמביא אותי להניח כי מחמיד זנח את טענות ההגנה שלו, והוא הכיר באחריותו לאירוע.

18.
לא סביר בעיני כי מחמיד שילם את סך פסק הדין, רק בכדי להסיר מעליו סנקציה כספית כטענת ב"כ הנתבעים. בעל דין הסבור כי אינו אחראי לחוב מסויים, יעשה הכל בכדי לבטל חוב זה והוא לא ישלמו. התשלום מעיד על כך שהוא מודה באחריותו. הבחירה לשלם מעידה על קבלת אחריות.

19.
העובדה שמחמיד לא הגיע להעיד ולהסביר את פשר התנהלותו בתשלום פסק הדין, פועלת לרעת הנתבעים.

20.
על כגון דא יש לומר את שאמר בית המשפט בעניין ויינשטיין:
"שלבעל דין היתה הזדמנות ליתן ביטוי לעמדתו בגדרי ההליך, והוא מסר את העניין להכרעת בית המשפט בלא שעשה כן
",
בכך שבחר שלא להגיש כתב הגנה/להתייצב לדיון/ להגיש בקשה לביטול פסק הדין/להגיש ערעור על חיובו בהעדר הגנה או התייצבות וכן כיו"ב.

21.
לא מצאתי כי בנסיבות שבפני
נו מתקיימים נסיבות מיוחדות, הצריכות להיות "נדירות" כדרישת הפסיקה, כגון: כי פסק הדין ניתן במרמה, שאז ניתן היה מטעמי צדק, להורות על כך שאין להחיל את כלל מעשה בית דין, ולשמוע את התיק מחדש (יעויין בעניין רע"א 6246/16 עיריית קרית שמונה נ' בוזורגי, פורסם בנבו, 12.9.16 ).
מהראיות שהובאו בפני
י לא שוכנעתי שיש לסטות מהכלל הנקוט בידינו לעניין משמעותו של מעשה בית דין בהתדיינות עתידית.

22.
סוף דבר,
פסק הדין בהליך בעפולה מהווה מעשה בית דין להליך שבפני
נו, ולפיכך דין התביעה בה עסקינן- להתקבל.

23.
אשר על כן, הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת את הסך של 13,343 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ בשיעור 2,342 ₪, וכן את אגרות בית המשפט.


זכות ערעור כחוק





ניתן היום,
כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 21132-11/14 שומרה חברה לביטוח נ' אורי פרג'יאן, ק.ש.חתמים בינלאומיים (פורסם ב-ֽ 23/07/2017)