פסקי דין על עזבון המנוח מר אברהם שפירא ז"ל | פסקי דין על טובה תאה שפירא | פסקי דין על אילן גוזלן

4516-09/15 א     24/07/2017




א 4516-09/15 עזבון המנוח מר אברהם שפירא ז"ל, טובה תאה שפירא נ' אילן גוזלן








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 4516-09-15 עזבון המנוח מר אברהם שפירא ואח' נ' גוזלן


תיק חיצוני:


לפני כבוד השופטת הדסה אסיף




התובע

1.
עזבון המנוח מר אברהם שפירא ז"ל
2. טובה תאה שפירא

ע"י בא כוחם עו"ד שירלי אבנר



נגד


הנתבע
אילן גוזלן
ע"י בא כוחו יוסף גוילי



פסק דין
1.
התביעה היא לפינויו של הנתבע מדירה הידועה כדירה מס' 2 ברח' הנשיא 198 באור עקיבא, גוש 10622 חלקה 44 תת חלקה 2 (להלן – "הדירה").

לטענת התובעים, העזבון זכאי להרשם כבעלים בדירה נשוא התובענה, וזאת על פי

פסק דין
שניתן בבית משפט זה ביום 20/5/15 בתיק ה"פ 38545-03-17. התובעת 2 היא היורשת של כל זכויות העזבון וביניהם את זכויות הבעלות בדירה. לטענת התובעים, הנתבע שכר מעמידר את דירה מס' 2 שהיא סמוכה לדירה נשוא התביעה ופלש שלא כדין מדירתו אל תוך דירת התובעים כשהוא שובר קירות משותפים ומאחד את שתי הדירות לדירה אחת שמשמשת אותו ואת משפחתו.

לטענת התובעים, אף שהם פנו פעמים רבות לנתבע בע"פ ובכתב, הנתבע סירב לסלק ידו מהדירה ולפיכך הוגשה התובענה.

2.
הנתבע לא הגיש כתב הגנה וביום 14/11/15 ניתן כנגדו

פסק דין
בהעדר הגנה.

3.
הנתבע ביקש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו (בקשה מיום 5/1/16). בבקשה טען כי לא הגיש כתב הגנה עקב מצבו הכלכלי ובהעדר יכולת כלכלית לקבל סיוע משפטי. לכן, ביקש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. הנתבע טען בבקשה כי הצגתו, כפולש שמעשיו גובלים בפלילים, לא באה אלא להשחיר ולהכתים את אופיו ואת התנהלותו, שכן הוא מחזיק בדירה בדין בצדק וביושר (סעיף 8 לבקשה לביטול פסק הדין).

4.
בהחלטה מיום 9.3.16 ביטל כב' הרשם רומי את פסק הדין והתיר לנתבע להגיש בקשה למתן רשות להתגונן כנגד התביעה. בהמשך, ולאחר דיון, ניתנה לנתבע רשות להתגונן והתיק נקבע לשמיעה בפני
.

5.
בדיון שהיה בפני
ביום 26/2/17 הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדויות ראשיות והתיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 28/6/17.

6.
בין לבין, ולאחר שחלף כבר המועד להגשת תצהירי שני הצדדים, הוריתי על תיקון התביעה באופן שהתובעת 2 צורפה כתובעת נוספת וזאת מכוח הסמכות הנתונה לי לפי תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי.

הנתבע הגיש בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה. הבקשה נדחתה ב

פסק דין
שנתן בית המשפט המחוזי ביום 12/7/17.

7.
עוד לפני שנדונה בקשת הנתבע למתן רשות ערעור, התקיים בפני
הדיון, שנקבע לשמיעת ראיות הצדדים. לדיון התייצבו העדים מטעם התובעים, אך הנתבע ויתר על חקירתם הנגדית של עדים אלה. הנתבע עצמו בחר שלא להביא ראיות או עדים כלשהם מטעמו (עמ' 11 שו' 3).

8.
עתה מונחים בפני
גם טיעוניהם הכתובים של הצדדים, כולל סיכומי התשובה שהגישו התובעים היום, לאחר שקיבלו רשות להגישם. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובראיות שהוגשו על ידי התובעים, אני מחליטה לקבל את התביעה.

9.
מצאתי, שהתובעים הוכיחו, ברמה הנדרשת בהליך אזרחי כדוגמת ההליך שבפני
, כי הם זכאים להרשם כבעלי הזכויות בדירה. לכתב התביעה ,ולתצהירי העדים מטעם התובעים, צורף

פסק דין
, שניתן ביום 20/5/15 בתיק ה"פ 38545-03-15 בבית משפט זה. לפי פסק הדין התובע 1, העזבון, זכאי להרשם כבעל הזכויות בדירה (להלן – "פסק הדין ההצהרתי")
עוד עולה מפסק הדין כי התובעת 2 היא היורשת על פי צו קיום צוואה. נתון זה, בדבר היותה של התובעת 2 יורשת העזבון על פי צו קיום צוואה, הוכח גם באמצעות תצהירה של היורשת, תצהיר שצורף לבקשה שהוגשה לתיקון כתב התביעה (בקשה 29 מיום 5/6/17).

10.
אמנם התובעת 2 לא התייצבה לדיון שהיה קבוע לשמיעת הראיות בפני
, ואולם, אין בכך כדי להועיל לנתבע. זאת, בין היתר, משום שהנתבע ממילא ויתר על חקירת כל העדים שהתייצבו מטעם התובעים, ואף ציין כי אין בכוונתו לחקור אותם.

מעבר לכך, וכפי שכבר צויין לעיל, הנתון, לפיו התובעת 2 היא היורשת של העיזבון על פי צו קיום צוואה, נשען גם על פסק הדין ההצהרתי.

11.
הנתבע טען בסיכומיו כי התובעים אינם יכולים להישען על פסק הדין ההצהרתי,
מאחר
שהוא ניתן בחוסר סמכות עניינית. זאת, לטענת הנתבע, משום שפסק הדין מצהיר על כך שהתובעים זכאים להרשם כבעלי הזכויות בדירה ומדובר
בסעד שהוא בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי.

12.
אני דוחה טענה זו של הנתבע וזאת מכמה טעמים:
ראשית, משום שהטענה, לפיה פסק הדין ניתן בחוסר סמכות עניינית, היא בגדר הרחבת חזית. בתצהיר שתמך בבקשת הרשות להגן, שהוא כתב ההגנה של הנתבע, טען הנתבע טענות ביחס לאותו

פסק דין
, אך לא טען כי הוא ניתן בחוסר סמכות עניינית.

שנית, משום שגם לגופה אין בטענה זו ממש. הזכויות בדירה רשומות בספרי עמידר ולא בלשכת רישום המקרקעין. מדובר לכן על זכויות חוזיות, שלבית המשפט כאן סמכות עניינית להכריע בהן.
והשווה:
בר"ע
)
מחוזי ת"א) 8602/86
לנצוט נ' לנצוט ,פ"מ תשמ"ז (3) 438, וע"א 57/87, שם אושר פסק הדין על ידי בית המשפט העליון.
ה"פ (מחוזי ת"א) 494/04
ריימונד נ' תמר.
ת"א (מחוזי ב"ש) 74/88
דמרי נ' דנילוביץ פ"מ תשמ"ט (3) 240.
בש"א (מחוזי י-ם) 104/05 גיא נ' גכט.

שלישית, משום שעמידר, שהיא הנתבעת באותו הליך ומי שפסק הדין ניתן בעניינה, לא העלתה כל טענה כנגד פסק הדין. להיפך.

רביעית, משום שאין צורך להכריע בדבר תוקפו של אותו

פסק דין
לצורך ההליך שבפני
, שבו הכרעה בזכויות התובעים בדירה היא עניין שבגררה. לצורך ההליך שבפני
, שעניינו תובענה לפינויו של הנתבע מהדירה, די בפסק הדין, המהווה לכל הפחות ראיה לכאורה, לזכותם של התובעים בדירה נשוא התביעה וכל

שכן כאשר הנתבע לא הציג ולו בדל ראיה לכך שיש לו זכות כלשהי באותה הדירה.

13.
לא רק שהנתבע לא הוכיח קיומה של זכות כלשהי בדירה, ואף חזר בו בסיכומיו מהטענה כי שכר את הדירה מעמידר (טענות שטען בתצהיר שתמך בבקשתו למתן רשות להגן), הוא גם בחר, מטעמיו, שלא להגיש ראיות כלשהן. בפועל, מהראיות שהובאו על ידי התובעים הוכח בפני
כי אין לו זכויות כלשהן בדירה נשוא התביעה.

14.
מעדותו של מר עו"ד שמעון ביטון, יועץ משפטי בעמידר, עולה כי אין אמת בטענת הנתבע כפי שנטענה על ידו בבקשת הרשות להגן. מעדותו של מר ביטון עלה כי הנתבע שכר מעמידר אך ורק את דירה מס' 5 בבניין, ולא שכר מעמידר את דירה מס' 2, שהיא הדירה נשוא התביעה. עמידר גם דרשה מהנתבע פעמים רבות לפנות את דירה 2 והתריעה בפני
ו על כך שפלישתו לדירה 2 , מהווה הפרה של הסכם השכירות, שמכוחו הוא מחזיק בדירה 5.

עדותו של מר ביטון שומטת את הקרקע מתחת לטענת הנתבע כפי שעלתה בבקשה שהגיש למתן רשות להתגונן, שם טען כאילו שכר מעמידר את שתי הדירות גם יחד וכאילו כבר כאשר קיבל את החזקה בדירה ששכר, דירה 5, היו שתי הדירות, דירה 5 ודירה 2, מחוברות זו לזו כשפתח מחבר בין שתיהן.

15.
כאילו לא די בכך שהנתבע לא הציג שום ראיה שהיא, שתתמוך בטענותיו כאילו יש לו זכויות כלשהן בדירה נשוא התביעה, וכאילו לא די בעדותו של מר שמעון ביטון שהעיד מפורשות כי הנתבע שכר מעמידר אך ורק את דירה 5 ולא קיבל לכן מעמידר זכויות כלשהן בדירה נשוא התביעה, התובעים גם הציגו גם תמליל, שבו מודה הנתבע בכך שאין לו כל זכויות בדירה נשוא התביעה.

16.
לבית המשפט הוגש תמליל של שיחה, שנערכה במשרד באת כוחו של העיזבון בהשתתפות ב"כ העיזבון, הנתבע, רעייתו ובנו. באותה פגישה נכח גם מר שלמה סטיבן שפירא, שהקליט את השיחה. מתמליל השיחה עולה כי הנתבע הודה בפגישה באופן מפורש כי הוא פלש ביודעין לדירה 2, אף שידע שאין לו כל זכות שהיא בדירה הזו. מהתמליל עולה כי הנתבע ידע היטב שהוא עושה מעשה שהוא בניגוד לחוק: "הייתי קצת לא בסדר נכנסתי עשיתי שיפצתי.... " (עמ' 6 שו' 11 לתמליל). הוא אף הודה שככל הנראה עבר במעשים האלה עבירה של גזל: "אני לא יודע פה אם עברתי פה גזל או משהו..." (עמ' 10 שו' 22 לתמליל). הנתבע הודה כי פלש לדירת התובעים פשוט מפני שהדירה ששכר מעמידר היתה קטנה והוא ומשפחתו היו מעוניינים בדירה מרווחת יותר "פה היתה לי התלהבות. אני בא לבית של 40 ויש לי 4 ילדים אז...." (עמ' 11 שו' 5-6 לתמליל).

17.
ברור מאותה שיחה שהנתבע מודע היטב לזה שאין לו שום זכות בדירה נשוא התביעה וכי הוא פלש אליה כשהוא מנצל את העובדה שהדירה לא היתה מאוכלסת שנים רבות.

18.
התנהלות זו של הנתבע, וכל שכן העובדה שאף שידע היטב שאין לו זכויות בדירה שממנה מבקשים לפנותו, עשה כל שלאל ידו כדי לעכב את הדיון בתובענה ולדחות את הקץ שבדמות

פסק דין
לפינויו, היא דוגמה קיצונית לחוסר תום לב ולשימוש לרעה בהליכי בית משפט.

כך, נמנע הנתבע מלהגיש כתב הגנה, אף שידע היטב על התביעה שהוגשה נגדו, ורק לאחר שניתן פסק הדין הגיש בקשה לביטולו, דבר שבהכרח גרם לעיכוב לא מבוטל.

לאחר שבוטל פסק הדין הגיש הנתבע בקשה למתן רשות להתגונן וטען בה כי קיבל את החזקה בדירה מס' 5 כאשר זו מחוברת לדירה מס' 2, טענה שלאור דבריו של הנתבע בשיחה שתומללה, ברור כי הוא ידע שאינה אמת.

לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן הוא נמנע מלהגיש תצהירי עדויות ראשיות מטעמו. בדיון עצמו, וגם לפניו, לא חסכו הנתבע ובא כוחו כל מאמץ בניסיון להביא לכך שהדיון שנקבע לשמיעת ראיות לא יישמע במועדו. כאשר בקשתו לעכב את ההליכים ולדחות את הדיון לא נענתה, אמר ב"כ הנתבע כי הוא "מודיע" שהוא לא מתכוון לנהל את הדיון, לקח את חפציו והחל לעזוב את האולם והכל תוך כדי הדיון (עמ' 8 שו' 19-22 לפרוטוקול).

19.
בסופו של דבר, וכפי שפורט לעיל, מסתבר שאין לנתבע כל זכות בדירה נשוא התביעה.

התוצאה היא שאני מורה על פינויו של הנתבע, ושל כל אדם אחר מטעמו של הנתבע,
מהדירה.
הנתבע יישא בהוצאות התובעים בגין התובענה בסכום של 11,700 ₪.

ניתנת לתובעים הרשות לפיצול סעדים, כפי שביקשו בסעיף 2 לתביעה.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום,
א' אב תשע"ז,24 יולי 2017, בהעדר הצדדים.







א בית משפט שלום 4516-09/15 עזבון המנוח מר אברהם שפירא ז"ל, טובה תאה שפירא נ' אילן גוזלן (פורסם ב-ֽ 24/07/2017)