Google

שטריקר משה,שטריקר נילי - כרמי יוסף אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ

פסקי דין על שטריקר משה | פסקי דין על שטריקר נילי | פסקי דין על כרמי יוסף אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ

382/05 הפ     23/05/2005




הפ 382/05 שטריקר משה,שטריקר נילי נ' כרמי יוסף אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ




1
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי תל-אביב יפו
הפ 000382/05
בפני
:
השופטת רות שטרנברג אליעז
- סגן נשיא

23/05/2005
בעניין:
1 . שטריקר משה

2 . שטריקר נילי
ע"י ב"כ עו"ד
ואש אפרת

המבקשים

נ ג ד
כרמי יוסף אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד
גולדברג משה

המשיבה
פסק דין
בקשה לביטול פסק בוררות (סעיף 24 לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968).

כרמי יוסף, אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ ("האגודה") ונילי ומשה שטריקר ("המבקשים") מתדיינים מזה שנים בערכאות. ב- 11.1.99 נתן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ 3816/97, 4919/97, 5015/97, 5895/97), תוקף של

פסק דין
להסדר שהתוו הצדדים לסיום המחלוקת רבת השנים, בבוררות חיצונית. לאחר ביטול מינויו של עו"ד ברוך אברהמי לבורר, מינו הצדדים בהסכמה את הבורר עו"ד גדעון כהן. הצדדים חתמו ב- 25.5.00 על הסכם בוררות וקבעו את גדר סמכותו של הבורר:
"התביעות הכספיות של התובעת נגד הנתבעים וטענותיהם של הנתבעים בקשר לטענות הכספיות של התובעת, הכל כפי שהוגדר בפס"ד להסדר בין בעלי הדין בבג"צ 58995/97 מיום 11.1.99".
הבורר הוסמך לפסוק אף בכל מחלוקת הנוגעת לגדר סמכותו.

הצדדים הגישו כתבי טענותיהם. כתב הטענות של המבקשים פתח מחדש דיון בכל מחלוקת שהועלתה ונדונה במהלך הסאגה המשפטית. האגודה עתרה למחיקת כתב ההגנה, החורג מההסדר שבבסיס פסק הדין בבג"צ 5899/97. הבורר הנכבד קיבל את הבקשה והורה למבקשים להגיש כתב הגנה מתוקן. אף בכתב טענות זה לא שינו טעמם.
ב-7.10.02 ניתנה החלטת הבורר למחיקת סעיפים מכתב ההגנה השני של המבקשים. המבקשים לא השלימו עם החלטה זו ופנו ב-10.4.03 לבית המשפט המחוזי (ה"פ 498/00) וביקשו לעכב את הליכי הבוררות ולבטל את החלטת כב' הבורר. לגישתם הייתה הבוררות אמורה להתנהל על פי האמור בכתב הגנתם השני. מחיקת טענות מכתבי ההגנה פגעה זכות הטיעון שלהם.
בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא השופט י. זפט) קיבל את טענת האגודה כי אין לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בבקשה שכן בית המשפט "המעביר" (סעיף 79 א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984), הוא בית המשפט הגבוה לצדק. הענין הועבר לבית המשפט הגבוה לצדק, אשר קבע כי סעיף 79 א (א) אינו חל על בית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק. (בג"צ 4919/97 שטריקר נ' רשם האגודות השיתופיות, תקדין עליון 2004 3204, 3206).
ב-25.3.04 חזר הענין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. התובענה נמחקה ללא צו להוצאות
והצדדים חזרו אל הבוררות.

לאחר סיום חילופי כתבי הטענות (שני כתבי הגנה מתוקנים), שמיעת ראיות וסיכומים, ניתן ב- 18.7.04 פסק בוררות מלא ומנומק להפליא.
הבורר הנכבד סקר את תחום המחלוקת שנמשכה, עד מועד חתימת פסק הבוררות, כ- 17 שנים ודן בכל הנושאים שנמסרו להכרעתו, על פי המתווה שעמד בבסיס ההסכמות בבית המשפט הגבוה לצדק.
בסופו של יום חויבו המבקשים לשלם לאגודה 280,544 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מה- 31.5.00. הפסקת חברותם של המבקשים באגודה הותנתה בתשלום הסכומים הנקובים בפסק הבוררות.
הבורר קבע את סוג השירותים שיקבלו המבקשים מהאגודה לאחר שתפקע חברותם. כמו כן נקבע כי המבקשים ימשיכו לשלם עבור השירותים העתידיים, כל עוד הם מתגוררים ביישוב.

האגודה הגישה בקשה לאישור פסק בוררות ב-26.12.04.
המבקשים לא קיימו את פסק הבוררות והגישו בקשה לביטולו.

טיעונים

המבקשים מכוונים טיעוניהם אל עילות הביטול המנויות בסעיף 24(4) (5) (9) ו- (10) לחוק הבוררות. לטענתם ניתן פסק הבוררות תוך חריגה מהותית מסמכות.
המבקשים טוענים כי החלטות הבורר, מ- 3.10.00, 12.4.02 ו- 7.10.02, אשר חייבו מחיקת סעיפים מכתבי ההגנה, פגעו בזכות הטיעון שלהם ולא היה להם יומם בבוררות. בכתב ההגנה השלישי שהוגש מטעמם ב-3.2.03 נגרעו בצורה גורפת בהוראת הבורר, מרבית טענות ההגנה של המבקשים. ההחלטות הללו של הבורר פגעו באמון שרכשו כלפיו המבקשים וקמה עילה להעברת הבורר מתפקידו (סעיף 11 (1) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968). מדובר בפגיעה בכללי הצדק הטבעי.
עוד טוענים המבקשים, כי הבורר הפר את חובת הנאמנות כלפיהם (סעיף 30 לחוק הבוררות) כאשר הורה על מחיקת סעיפים מכתבי ההגנה שהוגשו על ידם.

האגודה טוענת כי אין להתערב בפסק הבוררות וכי עילות הביטול הנזכרות בבקשה, לא הוכחו. העילות הקבועות בסעיף 11 לחוק הבוררות מיועדות להעברת הבורר מתפקידו ואינן עילות לביטול פסק בוררות. טענת חוסר סמכות (סעיף 24(3) לחוק הבוררות) שהעלו המבקשים לא פורטה. למבקשים היה יומם בבוררות וזכויותיהם, להבדיל מטענותיהם שנדחו על ידי כב' הבורר, לא נפגעו.

דיון

נקודת המוצא לטיעוניהם של המבקשים בפרשנות מרחיבה של פסק הדין אשר ניתן מכח ההסכמה בבית המשפט הגבוה לצדק.
לגישת המבקשים, הבורר הוגבל לדון אך ורק בטענות הכספיות של האגודה כפי שהתגבשו במועד הגשת תביעת האגודה לרשם האגודות השיתופיות.
הבורר הנכבד לא קיבל עמדת המבקשים והכריע במחלוקות שהועברו לבוררות, על פי המתווה שהותווה בבית המשפט הגבוה לצדק. בפסק הבוררות הסביר הבורר את נקודת המוצא, המבוססת על ההסדר שבסיס פסק הדין:
"22. כפי שפורט לעיל, לשון ההסדר מיום 11.9.99 קבעה והגדירה, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, את גדרי סמכותי לעניין הסכסוך המתנהל במסגרת בוררות זו, וכאמור לעיל ההסדר אושר על ידי הצדדים בהסכם הבוררות עליו חתמו ביום 15.5.2000.
23. בסעיף 1 להסדר נקבע כי עלי לדון בתביעות הכספיות שנדונו בעבר בין הצדדים לפני רשם האגודות השיתופיות, וכאמור לעיל הצדדים הגיעו להסכמה כי התביעות הכספיות שנדונו בפני
הרשם הן אלה המפורטות בסעיף 3.8 לכתב התביעה.
24. כאמור לעיל, סעיף 3.8 לכתב התביעה מפרט את השירותים שלטענת התובעת נהנו מהם הנתבעים מאז קליטתם בישוב. בטרם אתייחס כמפורט לשירותים הנטענים, אפרט מהו הבסיס העובדתי והמשפטי עליו יושתת דיון זה בדרישת התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום עבור שירותים אלה:".
(עמ' 12 לפסק)

הבורר הנכבד לא חרג מהמתווה שהתוו הצדדים בבית המשפט הגבוה לצדק, הקובע את גדרות סמכותו ופעל על פי הסמכות שהוענקה לו הן בפסק הדין החלוט והן בהסכם הבוררות שנכרת מאוחר יותר. מסקנה זו שומטת את הבסיס לבקשה לביטול פסק הבוררות, המבוססת על פרשנות שגויה של גדר סמכות הבורר וכפועל יוצא על עילות הביטול: אי מתן הזדמנות נאותה לטעון טענות או להביא ראיות, תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור וקיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל

פסק דין
סופי, (סעיף 24(4)
(5) (9) ו- (10) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968).

אשר לטענות המכוונות נגד הבורר, במסגרת סעיפים 11 ו – 30 לחוק הבוררות, אין להן מקום במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות, הנשלטת על ידי סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.

נותר להתייחס לטענת המבקשים כי הבורר הנכבד לא השלים המלאכה שכן לא קבע את השירותים שיקבלו המבקשים מהאגודה מאחר שתסתיים חברותם באגודה.
נעלם ככל הנראה מעיני המבקשים האמור בפסק הבוררות בעמ' 33 ו – 34 בענין זה.

לסיכום: הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 8,000 ₪ + הפרשי הצמדה וריבית כדין.

פסק הבוררות מאושר.
ניתן היום יד' באייר, תשס"ה (23 במאי 2005) בהעדר הצדדים.
רות שטרנברג אליעז
, שופטת
סגן-נשיא








הפ בית משפט מחוזי 382/05 שטריקר משה,שטריקר נילי נ' כרמי יוסף אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/05/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים