Google

אלו ווינר בע"מ - ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום בע"מ, אברהם בוניאל, רוני גז ואח'

פסקי דין על אלו ווינר בע"מ | פסקי דין על ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום | פסקי דין על אברהם בוניאל | פסקי דין על רוני גז ואח' |

32977-03/14 א     26/07/2017




א 32977-03/14 אלו ווינר בע"מ נ' ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום בע"מ, אברהם בוניאל, רוני גז ואח'





בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 32977-03-14 אלו ווינר בע"מ
נ' ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום בע"מ
ואח'
בפני
:
כב' השופט יהודה פרגו
– שופט בכיר
התובעת:

אלו ווינר בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דויד בלום
נגד
הנתבעים:

1. ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום בע"מ

2. אברהם בוניאל

3. רוני גז
4. ג'אנסטיל תעשיות מתכת בע"מ
5. רמי ג'אן
ע"י ב"כ עו"ד עמיר פרידמן
פסק – דין

1. מבוא

בפני
תביעה למתן "צווי מניעה, מתן חשבונות ותשלום פיצויים" בשל טענה להפרת פטנט רשום, הפרת זכות יוצרים בשרטוטים מקוריים, הפרת הסכם והתחייבות להימנעות להשתמש בשרטוטים מקוריים, עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות הפרת חובה חקוקה ופגיעה בקניין של התובעת.

מדובר בפטנט הקשור ב"משקוף עיוור" המיועד להתקנת חלונות ודלתות בבניין.

בכתב התביעה נטען:

1. התובעת הינה חברה מוגבלת במניות הרשומה כדין בישראל.
...
2. התובעת עוסקת בפיתוח, ייצור, מכירה והתקנה של מערכות אלומיניום המכונות - winner וכוללות משקופים סמויים, חלונות, דלתות ותריסי גלילה סמויים חשמליים, בבתים, דירות ומבני תעשייה.
...
3. התובעת הינה הבעלים הרשום של פטנט ישראלי מס' 173940 הנושא את הכותרת "משקוף עיוור" (להלן - הפטנט).
...
5. הנתבעת 1 הינה חברה מוגבלת במניות ורשומה בישראל, שמקום עסקה הוא אשקלון. הנתבעת 1 העוסקת אף היא, בין היתר, בייצור ו/או מכירה ו/או שיווק ו/או התקנה של פריטי מתכת ואלומיניום, כגון משקופים סמויים, חלונות דלתות ותריסי גלילה סמויים חשמליים, בבתים ודירות.
...
6. הנתבעים 2 ו-3 הינם הבעלים של כל הון המניות המונפק של הנתבעת 1, בחלקים שווים, ושניהם משמשים כדירקטורים היחידים של החברה. הנתבעים 2 ו-3 משמשים גם כמנהליה הפעילים היחידים של הנתבעת 1 והם הקובעים ומיישמים של כל פעולותיה ומעשיה.
כמנהליה היחידים של הנתבעת 1, הנתבעים 2 ו-3 הם "הרוח החיה" מאחורי כל פעולותיה והחלטותיהן העסקיות.

7. הנתבעת 4 הינה חברה מוגבלת במניות ורשומה בישראל, שמקום עסקה הוא אשקלון. הנתבעת 4 עוסקת, בין היתר, בייצור ו/או חיתוך ו/או כיפוף ו/או ניקוב חלקי מתכת לפי דרישת הלקוח, בין היתר, משקופי מתכת לדלתות וחלונות.
...
8. הנתבע 5 הינו הבעלים של כל הון המניות המונפק של הנתבעת 4 ומשמש כדירקטור היחיד של החברה. הנתבע 5 משמש כמנהלה הפעיל, הקובע והמיישם של כל פעולותיה ומעשיה של הנתבעת 4. כמנהל יחיד של הנתבעת 4, הנתבע 5 הינו "הרוח החיה" והבלעדית מאחורי כל פעולותיה והחלטותיהן העסקיות".

לטענת התובעת:

הנתבעים 3-2 הפרו את הפטנט תוך ניצול ההכרה והידע של הפטנט מפרויקטים אותם ביצעו בשיתוף פעולה של חברת אלומינה – מי שהייתה בעלת הפטנט.

הנתבעים 5-4 ייצרו את המשקוף המוגן עבור אלומינה על פי השרטוטים המקוריים והתחייבו כלפיה לא לעשות כל שימוש בשרטוטים אלו. דא עקא, כך טענת התובעת, שהם מייצרים, מציעים למכירה, ומוכרים את הפטנט/המשקוף לנתבעים 3-1.
הנתבעים דוחים את הנטען.

לטענת הנתבעים:

"1. הפטנט הרשום כיום בבעלות התובעת, נשוא התובענה, מספר 173940, המהווה את עיקר התובענה, התקבל לרישום בשגגה, חרף היותו נטול כל חדשנות ו/או התקדמות המצאתית בתאריך הגשתו לרישום, לנוכח שלל הפרסומים הקודמים ובקשות הפטנטים הקודמות שהיו קיימים בטרם הגשת בקשת הפטנט לרישום, שהציגו וכללו את האמצאה המתוארת בפטנט שהועבר לבעלות התובעת.
...
א 2. המערכת של הנתבעים 1 עד 3, המוגנת באמצעות פטנט ישראלי מספר 203850, שונה ונבדלת מהותית מהפטנט הבטל של התובעת;

12. בניגוד לטענות הסרק בכתב התביעה, אשר יוכחשו באופן פרטני בהמשך כתב הגנה זה, הנתבעים 2 ו-3, בעלי ומנהלי הנתבעת 1, משתמשים אך ורק בהתקן המוגן בפטנט הרשום בבעלותם, המגן על "מערכת ושיטה לאחסון תריסי גלילה"/ אשר הוגש לרישום ביום 09.02.2010 וקובל לרישום ביום 11.01.2012, לאחר בחינתו הדקדקנית על ידי רשות הפטנטים, שכללה אף עמידה על ההבדלים בינו לבין הפטנט הבטל של התובעת בפרט ולבין הידע הקודם בתחום הרלוונטי בכלל.

13. הנתבעים יטענו כי גם אם בית המשפט הנכבד יידחה את הטענה המקדמית הראשונה בדבר בטלותו למפרע של הפטנט שבבעלות התובעת, הרי שיהיה מקום לדחות את התובענה, לגופו של עניין, לנוכח ההבדלים המהותיים הקיימים בין הפטנט הרשום שבבעלותם (המוכר היטב לתובעת) לבין הפטנט הרשום שבבעלות התובעת.
...
34. הנתבעים 4 ו-5 ... יטענו כי אינם מבינים מדוע הוספו ושורבבו הם לתובענה עקרה ומיותרת זו, בהיותם מסגרייה המכינה את המערכת מוגנת הפטנט שבבעלות הנתבעים 2 ו-3.

הנתבעים 4 ו-5 אינם רלוונטיים לחלוטין לתובענה זו, בהיותם גורם המכין את המערכת מוגנת הפטנט של הנתבעים 2 ו-3, בהתאם לדרישות ולהנחיות שקיבלו מאת הנתבעים 2 ו-3, כך שאף בהתאם לדוקטרינת "ההפרה התורמת" לא יכולה תובענה זו להיות מופנית כלפיהם כלל ועיקר".
2. דיון

א. תוקף הפטנט

בכתבי הטענות בחוות הדעת ובעדות המומחים, יש התייחסות לפטנט ולתוקפו.

ייאמר מיד, אין לי כל כוונה לבחון אם נכון היה לאשר ולרשום את הפטנט.

הנושא נבחן על ידי "רשם הפטנטים" בטרם החלטתו על אישור ורישום הפטנט.

בחוות דעתה כותבת עו"ד דבורה גדור מי שערכה את בקשת הפטנט וטיפלה ברישומו הן בישראל והן בארה"ב:

"תהליך רישום הפטנט

3. הבקשה לפטנט אלו ווינר הוגשה ביום 26.2.2006 (מוצג ת/16, עמ' 1). ביום 26.2.2007 הוגשה בקשה לפטנט במסגרת אמנת ה-pct (מוצג ת/16, עמ' 2) וביום 17.7.2008 שיגר אלינו משרד ה-pct דו"ח חיפוש פטנטים בצירוף חוות דעת בוחן הפטנטים מטעם ה-pct (מוצג ת/16, עמ' 3-6). ביום 12.10.2008, הוגשו דו"ח החיפוש וחוות הדעת למשרד הפטנטים (מוצג ת/16, עמ' 7).

4. לאור זאת, נדהמתי לשמוע מב"כ אלו ווינר, כי ב.נ.ג. טוענת טענה מופרכת על-פניה (סעיפים 4 ו-8 לכתב ההגנה) לפיה אלומינה סיסטם בע"מ (אז בעלת הבקשה) הסתירה "מידע מהותי" מרשות הפטנטים ולא טרחה להודיע לה על דבר קיומם של פנטנטים אמריקאיים מס' 5,673,739 (brutsaecrt), מס' 6,041,561 (leblang) ומס' 6,874,286 (tavivian) נקל להבחין ששני הפטנטים הראשונים מופיעים בדו"ח החיפוש של ה-pct הנ"ל שהוגש לרשות הפטנטים במהלך הבחינה. בוחן רשות הפטנטים אכן ציטט את פנטנט brutsaecrt (מוצג ת/16, עמ' 8) כידע קודם, אך השתכנע עפ"י תשובתנו (מוצג ת/16, עמ' 9) כי יש לקבל לרישום את בקשת הפטנט של אלו ווינר (מוצג ת/16, עמ' 10).
5. הבקשה לפטנט אלו ווינר קובלה ע"י רשות הפטנטים ביום 30.12.2010 (מוצג ת/16, עמ' 11) ובאותו מועד תמה החובה להודיע לרשות הפטנטים על קיום פטנטים קודמים ככל שהם הובאו בבחינת בקשות מקבילות לפטנט בחו"ל. כך למשל, פטנט tavivian הנ"ל צוטט בבחינת בקשת הפטנט המקבילה בארה"ב רק בדו"ח הבוחן מיום 24.02.2011 ומטעם זה לא היה צורך להודיע על דבר קיומו לרשות הפטנטים. בסופו של תהליך הבחינה, גם בוחן הפטנטים האמריקני השתכנע, כי כל הפטנטים האמריקאיים הנ"ל אינם מהווים מכשול והבקשה המקבילה לפטנט אלו ווינר נרשמה גם בארה"ב (מוצג ת/19).

6. חשוב להדגיש, כי בנוסף על הפטנטים המוקדמים שבעל הבקשה לפטנט יודע עליהם ושחובה עליו לדווח עליהם לרשות הפטנטים, בוחן הפטנטים עורך בעצמו חיפוש במאגרי הפטנטים בעולם ומצטט את אלה שהוא מוצא רלבנטיים. כך למשל, ציטט הבוחן פטנט אמריקאי מס' 6,401,417 (leblang) שלא צוטט ע"י בוחן ה-pct או הבוחן האמריקני. המסקנה המתבקשת שהבוחן הישראלי לא סבר שפטנט tavivian הנ"ל, רלבנטי.

7. מסקנה: פטנט אלו ווינר נבחן כחוק, קובל לרישום כחוק, בהעדר כל התנגדות הונפקה תעודת פטנט כחוק (מוצג ת/17) והפטנט תקף לכל דבר ועניין (מוצג ת/7)."

תמים דעים אני לחלוטין עם הנאמר בחוות דעת זו. משוכנע אני, שבטרם רישום הפטנט נעשתה בדיקה מדוקדקת על ידי "רשם הפטנטים", בדבר חדשנותו של הפטנט ואם יש מקום לרושמו ככזה. הנתבעים בעצמם צרפו לקובץ הנספחים/המוצגים את מסמכי הבקשה לפטנט, ותהליכי הבדיקה שנעשו טרם רישומו כפטנט. (ראה נספחים/מוצגים 2 – 8).

אין כל משמעות לענייננו, לבדיקה שנעשתה לצורך רישום הפטנט בארה"ב וכי בסופו של יום אחת התביעות של הפטנט צומצמה, כטענת עו"ד דבורה גדור, על פי הסכמת התובעת.
התנאים לרישום פטנט שונים ממדינה למדינה. בענייננו עסקינן בהפרות נטענות בישראל של פטנט רשום כדין בישראל.

אם סברו הנתבעים שהייתה שגגה ברישום הפטנט, פתוחה הייתה בפני
הם הדרך לפנות "לרשם הפטנטים" ולבקש את בדיקתו וביטול רישומו ככזה.

עד היום הם לא עשו כן.

כפועל יוצא, אבחן את השאלה האם הפרו הנתבעים את הפטנט של התובעת הרשום בישראל פטנט מס' 173940?
ב. הפטנט

בעדותו מספר העד אחיעם דבוש כי בשנת 2006, הוא הקים חברה שנקראת alumina systems (להלן: "אלומינה").

ביום 26/2/2006 הגישה "אלומינה" "לרשם הפטנטים" בקשה לרישום הפטנט "משקוף עיוור עבור חלון או דלת"(ת/18).

ביום 15/4/2010 מכרה "אלומינה" את מלא זכויותיה לחברת "אלו ווינר בע"מ
" (התובעת) לרבות "כל זכויותיהם בפטנטים, במדגמים, בפרופילים ובקניין הרוחני" (ה"הואיל" הרביעי בחוזה המכר ת/5).

בעדותו נשאל והשיב אחיעם דבוש:

"ש: ... מה בדיוק היה מה שהעברת מבחינת הפטנט המצאות,... מה העברת ל'אלו ווינר'?
ת: העברתי את כל הפטנט, עם מדגמים רשומים של פרופילים... וכל, כל, כל הזכויות שיש לalumina system.
ש: ...אני מפנה אותך ל-ת/6, זה, זה שרטוטים, האם גם אותם העברת במסגרת הזו של ההעברה?
ת: כן. כל השרטוטים כמובן, הכל היה בשיטת מחשב של, 'אוטוקאד', שאותו העברנו את הכל, ואני גם המשכתי לעבוד ב'אלו ווינר' עבדתי כמה שנים." (עמ' 48)

ביום 31/3/2011 נרשם הפטנט על שם התובעת "אלו ווינר בע"מ
".
מהותו ועיקרו של הפטנט מוסבר בסעיף 2 לחוות דעתה של עורכת הפטנט עו"ד דבורה גדור:

"2. האמצאה בפטנט אלו ווינר היא משקוף המשמש בסיס ותשתית להתקנת חלונות, דלתות, עפ"יר מאלומניום, בפתחים בקירות בניין וידוע בתחום זה בשם "משקוף עיוור" או "משקוף סמוי". המשקוף המקורי המתואר בפטנט אלו ווינר, בנוי מפרופיל הכולל תעלה היקפית המגדירה חלל בין מסגרת המשקוף לבין הקיר, חלל המותאם לקבלת כמות בטון לשם קיבוע המשקוף במקומו בקיר. עפ"י אחת מתצורות המשקוף המקורי בפטנט אלו ווינר, הקטע העליון של מסגרת המשקוף מגדיר תא לאחסון אביזר כלשהו של החלון, לדוגמא תריס גלילה, ומתאפיין בכך שהוא מאפשר גישה לאותו אביזר דרך הפתח התחתון של התא".
...
"פירוט פטנט אלו ווינר (specifications)

8. ההמצאה בפטנט אלו ווינר מתייחסת למשקוף סמוי עבור חלונות ודלתות, העשויות בעיקר מאלומיניום. את המשקוף ניתן לייצר ולמכור בגדלים סטנדרטיים בבחירה מראש והוא מעוצב באופן שניתן לשלב אותו בתוך קיר קונבנציונלי או טרומי במהלך בניית הקיר. המשקוף מעוצב גם כדי שניתן יהי לקבע אותו לקיר באופן שהחלונות והדלתות תהיינה יותר יציבות מאשר חלונות קונבנציונליות. מטרה זו מושגת על ידי אספקת משקוף סמוי בעל תעלה היקפית התוחמת חלל בין המסגרת לקיר. המשקוף מותאם ותצורתו מוגדרת לצורך קליטת כמות בטון או מלט, כדי לקבע את המסגרת באופן יציב במיקום שלה בקיר שמקיף אותה.

9. התעלה ההיקפית יכולה לכלול מגוון של פתחי מילוי שדרכם ניתן לשפוך בטון או מלט לתוך החלל בין המסגרת לקיר. לפי תצורתה בשרטוטי הפטנט התעלה היא בעיקרה מלבנית בחתך רוחב. עם זאת, אולם אין צורך שהיא תהיה סימטרית והיא יכולה להיות בכל צורה רצויה באשר היא, כל עוד היא יכולה להכיל בטון יצוק לצורך חבירת המסגרת לקיר.
10. בהתאם לתצורה חלופית של המשקוף הסמוי עפ"י האמצאה בפטנט אלו ווינר, הסגמנט העליון של המסגרת אינו זהה לאלה שבצידי המסגרת, אלא תוחם תא עזר לצורך אחסון אביזר חלון, המתואר בפטנט כתריס גלילה. הסגמנט העליון כולל משטח חיצוני המותאם ומוגדר לתמיכה בכמות בטון כדי לעגן או להטמיע את כל הסיגמנט העליון בתוך הקיר. הסיגמנט העליון יכול להיות עקום, קמור או בעל כל צורה גיאומטרית. באחת מתצורות המשקוף המתוארות בפטנט הסגמנט העליון מודגם כמחומש בצורתו, אך הוא יכול להיות משושה, מתומן, עיגול, או בכל צורה אחרת רצויה אשר מספקת חלל פנימי לאחסון אביזר החלון."

עיקרי הפטנט מצאו את ביטויים בתביעה מס' 1 של הפטנט, כאשר כל שאר התביעות הן תוצר לוואי שלה.

בסעיף 15 לחוות הדעת כותבת עו"ד דבורה גדור:

15. נוסח תביעה מס' 1 במקור הינו:
"1. a blind frame for a window or door, the blind frame comprising:
a profile having a shoulder for sitting on and affixing to a surface of a wall opening;
a channel defined by said shoulder, said channel extending at least partially around the periphery of the profile and defining a space between the frame and an adjacent wall surface, said space being adapted and configured to receive an amount of concrete for affixing the profile to the wall."
ובתרגום חופשי לעברית:
מסגרת סמויה ("עיוורת") לחלון או דלת, המסגרת הסמויה כוללת:
15.1 רכיב ראשון: פרופיל עם כתף להלבשה על והצמדה אל משטח של פתח בקיר.
15.2 רכיב שני: תעלה המוגדרת ע"י הכתף האמורה, כאשר התעלה האמורה מקיפה לפחות חלק מהיקף הפרופיל ומגדירה חלל בין המסגרת לקיר הסמוך אליה;
15.3 רכיב שלישי: החלל האמור מותאם ומעוצב לקבל כמות בטון לקיבוע הפרופיל אל הקיר."
בעדותה בבית המשפט, הסבירה עו"ד דבורה גדור, שתא האחסון המאוזכר בחוות דעתה - בסעיף 2 דלעיל ובסעיף 6 לתביעות הפטנט - אינו חלק מהפטנט, אלא תוצר לוואי של שימוש בפטנט "משקוף עיוור עבור חלון או דלת". כדבריה:

"עדה: בתור עורכת פטנטים ולא מהנדסת, הפטנט מתייחס לפרופיל." (עמ' 32)
...
"ש: המהנדס ברגמן, אמר בסעיף 13 לחוות דעתו, שיש במוצר של התובעת, שילוב תא, לתריס גלילה בחלק העליון של משקוף סמוי של קופסה אטומה מכל הצדדים, לאחסון התריס, באופן שהגישה אליו היא מהחלק התחתון של הקופסה. את יכולה להראות לי איפה זה כתוב בתביעות?
ת: לא, הפתח מלמטה הוא תוצר לוואי, הוא לא מופיע בתביעות, ברגע שיש לך את המוצר לפי תביעה 6, יש גישה מלמטה." (עמ' 34)
...
"ת: זה לא הוגדר ב.. בתביעות, זה תוצר לוואי." (עמ' 36)

בעדותו התייחס לכך גם המהנדס יגאל ברגמן מומחה התובעת:

"ש: עד לפטנט של התובעת היה בנמצא תריס גלילה שהוא נמצא ברוחב הקיר ואינו בולט
ת: היו כאלה." (עמ' 7)

המסקנה שתא האחסון אינו חלק מהפטנט, מוצאת את ביטויה גם בעדותו של אחיעם דבוש:

"ש: ממתי אתה מכיר תריסים שיש בהם ארגז, שבו שמים את התריס?
ת: הרבה שנים.
ש: הרבה שנים נכון?
ת: כן." (עמ' 69)
האמור מוצא את ביטויו גם בעדותו של הנתבע אברהם בוניאל
:

"עד: הם טוענים שזה, גם ברמן טען שזה משהו חדשני שירות מלמטה, הבחור שפניתי אליו, ארנון שהוא אמר שהכרנו אותו לפני שלושה חודשים זה בדיוק ככה, אנחנו פנינו אליו בעקבות מחקר שעשינו על הנושא. אמרו לנו יש בחור בשם ארנון והוא מה שנקרא מתחרה מה שנקרא ופניתי אליו והוא משנת 2004 עשה ארגז סמוי ועם פתחת שירות מלמטה וזה מופיע בתצהירים שלו, אין שום דבר חדשני. זאת אומרת גם את מה שאני עושה הוא לא חדשני ובגלל זה גם לא הגשתי אותו בתור פטנט." (עמ' 167)

העד ארנון יוסף הוא בעליה של חברה שמתקינה "מערכות של תריסי גלילה, משקופים עיוורים החל משנת 2004" (עמ' 99).

דווקא הנתבעים 2, 3 אברהם בוניאל
ורוני גז – הם בעלי פטנט של "מערכת ושיטה לאחסון תריסי גלילה" פטנט מס' 203850 מיום 30/6/2012.

מכאן, שהדיון יתמקד בשאלה: האם הייתה הפרה כלשהי של הפטנט הרשום מס' 173940 "משקוף עיוור עבור חלון או דלת"?

בעדותו הסביר אחיעם דבוש את הפטנט של "אלו ווינר בע"מ
" וייחודו:

"ת: מה שהיה נהוג, במשך כל הזמן, היה נהוג ליצור איזשהו משקוף עיוור, שמרכיבים אותו, ... עם וונצים וכל הדברים האלה לקירות, מטייחים, ואליו מחברים את האלומיניום וממלאים על סיליקון וכל הדברים האלה. אני אמרתי שאני רוצה ליצור מצב כמו שקע תקע, ליצור משקוף, שהחלון ייכנס בתוכו, ואני יודע שקיבלתי את ה-100 אחוז אטימות. ואז פיתחנו את המשקוף הזה שהוא למעשה יוצר... בוא אני רוצה להסביר שנייה אחת לגבי המשקוף הסטנדרטי, זה מין פטה כזאת, מין u כזה, שהיה זה, ואליו מתחבר האלומיניום."
...
ת: ואי אפשר היה לבטן אותו. אני יצרתי מצב ...עם תעלה, עם כתף (עמ' 46)
...
ת: מרכיבים את המשקוף, ומבטנים אותו, עכשיו, בגלל שעשיתי כתף עם תעלה, ולא משנה איפה המיקום שלה, עצם העבודה שאתה עושה כמו כיפוף או, זה...
כב' השופט: כלומר בזמן הביטון של החלון.
ת: בזמן הביטון של החלון. ואז אתה ממלא בטון ואתה יוצר שקע תקע עם הקיר, למשקוף.
כב' השופט: ... את החגורה אתה כבר עושה עם המשקוף.
ת: נכון.
כב' השופט: ...עם המשקוף.
ת: כן, יוצק את הכל מסביב.
כב' השופט: ...את החגורה של המשקוף.
ת: ... יש אפשרות לעשות את החגורה, יש אפשרות שיש פתח ואני עושה רק יציקה מסביב, בלי חגורה.
...
ת: מכניס דייס צמנטי בטון, מהצדדים של המשקוף." (עמ' 47-46)

בעדותו מתאר הנתבע אברהם בוניאל
את ייחודו של פטנט התובעת:

"ש: ...אתה מסכים איתי שלתעלה, לתעלה עצמה אותו שטח שבו זורם הבטון יש בעצם שלוש צלעות?
כב' השופט: נכון.
...
עד: אתה יוצר u. אתה יוצר u.
עו"ד בלום: אלו u זה שלוש צלעות.
ת: נכון שנצמד לקיר זה ארבע ... וזה גורם לשטח (צ"ל למלט, י.פ.) להישפך..." (עמ' 168)

השרטוטים והסקיצות אשר צורפו מבטאים ומדגימים את הנאמר (ת/2, ת/6, ת/9 ות/10 למוצגי התובעת).
ביום 26/6/2011 שלחה התובעת - באמצעות עו"ד דוד בלום ששותפתו היא עו"ד דבורה גדור- מכתב לנתבעים 1, 2, 3 בטענה של "הפרת פטנט רשום". (נספח י' לכתב התביעה).

ביום 25/7/2011 השיבו הנתבעים למכתב זה באמצעות ד"ר מרגנית גולדרייך – עורכת פטנטים:

"הנדון: תשובה למכתבכם בעניין פטנט רשום

א.נ.

בהמשך למכתבנו מיום 3.7.2011, בדקנו את הפטנט הישראלי שמספרו 173940 אותו הבאתם במכתבכם ואת תיאור המוצרים שהאדונים אבי בוניאל ורוני גז הביאו לידיעתנו ומסקנותינו הם כדלקמן:

1. בפטנט ישראלי מספר 173940 ("הפטנט") יש שתי תביעות בלתי תלויות על המשקוף העיוור ושלוש תביעות בלתי תלויות על השיטה להתקנת המשקוף - תביעות מספר 1, 8, 10, 11, ו-12.

2. תביעה מספר 1 ככתבה:

1. a blind frame for a window or door, the blind frame comprising:

a profile having a shoulder for sitting on and affixing to a surface of a wall opening;
a channel defined by said shoulder, said channel extending at least partially around the periphery of the profile and defining a space between the frame and an adjacent wall surface, said space being adapted and configured to receive an amount of concrete for affixing the profile to the wall.
בתרגומה לעברית, בתביעה זו נתבע משקוף עיוור לדלת או חלון המכיל פרופיל עם כתף המתקבעת על משטח של מפתח בקיר ותעלה הנמשכת לפחות חלקית סביב היקף הפרופיל ומגדירה באמצעות הכתף חלל בין המשקוף לקיר הסמוך, כאשר החלל מותאם ומעוצב לקבלת כמות בטון לקיבוע הפרופיל לקיר.

3. המוצר הנמכר ע"י האדונים אבי בוניאל ורוני גז אינו מכיל חלל המותאם ומעוצב לקבלת בטון כלל וכלל.

4. תביעה מספר 8 ככתבה:

8. a blind frame for a window or door, the frame comprising:
a mounting portion constructed and operative to be mounted in a pre-cast wall wherein at least a portion of said mounting portion of the frame includes a shoulder defining a channel between the frame and the pre-cast wall, said channel being adapted and configured to receive an amount of concrete for affixing the frame to the wall; and a complementary portion adapted and configured for sealing engagement with said mounting portion after said mounting portion has been mounted in said pre-cast wall.

בתרגומה לעברית, בתביעה זו נתבע משקוף עיוור המכיל חלק הרכבה המורכב ומופעל שאמור להיות מורכב בקיר לפני יציקה כאשר לפחות בחלק מחלק ההרכבה האמור יש כתף המגדירה תעלה בין המשקוף לקיר, כאשר התעלה מותאמת ומעוצבת לקבלת כמות בטון לקיבוע המשקוף לקיר וחלק משלים המותאם ומעוצב לחיבור עם חלק ההרכבה האמור לאחר שחלק ההרכבה הורכב על הקיר.

5. במשקוף הנמכר ע"י האדונים אבי בוניאל ורוני גז אין כלל תעלה המותאמת ומעוצבת לקבלת בטון לקיבוע המשקוף לקיר.
6. בתביעה 10 ככתבה נתבע:

10. a method for forming a blind frame for a window or door, the method comprising:
providing a profile including a shoulder defining a channel adapted and configured to receive an amount of concrete;
cutting said profile into at least one frame segment; and coupling said at least one frame segment into a frame.

בתרגומה לעברית, בתביעה זו נתבעת שיטה ליצירת משקוף עיוור לחלון או דלת, המכילה את השלבים הבאים: הספקת פרופיל המכיל כתף המגדירה תעלה המותאמת ומעוצבת לקבלת כמות בסון, חיתוך הפרופיל לסגמנט משקוף אחד לפחות וחיבור הסגמנט למשקוף.

7. שיטת ההרכבה של המשקופים הנמכרים ע"י האדונים אבי בוניאל ורוני גז אינה כוללת הספקה של פרופיל המכיל כתף | המגדירה תעלה המותאמת ומעוצבת לקבלת בטון.

8. בתביעה 11 ככתבה נתבע:

11. a method for forming a blind frame for a window or door, the method comprising;
forming a mounting portion of a blind frame constructed and operative to be mounted in a pre-cast wall, said mounting portion having a shoulder defining a channel between the frame and said pre-cast wall, said channel being adapted and configured to receive an amount of concrete for affixing the frame to the wall; and forming a complementary interior portion adapted and configured for sealing engagement with said mounting portion after said mounting portion has been mounted in said pre-cast wall.
בתרגומה לעברית, |בתביעה זו נתבעת שיטה ליצירת משקוף עיוור לחלון או דלת המכילה את השלבים הבאים: יצירת חלק הרכבה של המשקוף העיוור שאמור להיות מורכב ומופעל בקיר לפני יציקה כאשר בחלק ההרכבה האמור יש כתף המגדירה תעלה בין המשקוף לקיר, כאשר התעלה מותאמת ומעוצבת לקבלת כמות בטון לקיבוע המשקוף לקיר ויצירת חלק משלים פנימי המותאם ומעוצב לחיבור עם חלק ההרכבה האמור לאחר שחלק ההרכבה הורכב על הקיר.

9. שיטת ההרכבה של המשקופים הנמכרים ע"י האדונים אבי בוניאל ורוני גז אינה כוללת יצירת חלק הרכבה בו יש תעלה המותאמת ומעוצבת לקבלת בטון.

10. בתביעה 12 ככתבה נתבעת:

12. a method for mounting a blind frame in a wall, the method comprising:
building a wall segment;
disposing a blind frame on the wall segment, the blind frame having a profile for seating on a surface of the wall segment, said profile having a shoulder defining a channel extending substantially around the periphery of the frame, said channel defining a space between the blind frame and the wall; building the wall up the sides of the frame; and casting concrete into the space between the frame and the wall so as to affix said blind frame to said wall segment.

בתרגומה לעברית, בתביעה זו נתבעת שיטה להרכבת משקוף עיוור בקיר המכילה את השלבים הבאים: בנית סגמנט קיר, הנחת המשקוף העיוור על סגמנט הקיר כאשר המשקוף העיוור הוא בעל פרופיל להושבה על סגמנט הקיר ולפרופיל כתף המגדירה תעלה הנמשכת סביב היקף המשקוף המגדירה חלל בין המשקוף העיוור לקיר, בניית הקיר לצידי המשקוף, ויציקת בטון לחלל בין המשקוף לקיר על מנת לקבע את המשקוף העיוור לסגמנט הקיר.
11. שיטת ההרכבה של המשקופים הנמכרים ע"י האדונים אבי בוניאל ורוני גז אינה כוללת יציקת בטון לחלל כלשהו כפי שנתבע בתביעה 12.

12. כיוון שאלמנט בסיסי בכל התביעות הבלתי תלויות (במשקופים העיוורים ובשיטות להרכבתם) אינו קיים במוצרים הנמכרים ע"י מר אבי בוניאל ומר רוני גז או גם בשיטות להרכבת המוצרים, מר אבי בוניאל ומר רוני גז אינם מפרים אף אחת מהתביעות הנתבעות בפטנט ישראלי מספר 173940.
...
(ההדגשות שלי, י.פ.)

בכתב ההגנה נטען:

"14. ההבדלים הרבים והמהותיים בין המערכת של הנתבעים 2 ו-3, המוגנת באמצעות פטנט ישראלי מספר 203850 , לבין הפטנט הבטל של התובעת, פורטו במכתב עורכת הפטנטים של הנתבעים 2 ו-3 מיום 25.07.2011, אשר צורף כנספח יג' לכתב התביעה, והנם כוללים, בין היתר אך לא רק, את ההבדלים המהותיים הבאים;

14.1. בניגוד לפטנט... של התובעת, המערכת מוגנת הפטנט של הנתבעים 2 ו - 3 אינה מכילה חלל המותאם ומעוצב לקבלת בטון כלל וכלל.

14.2. בניגוד לפטנט... של התובעת, המערכת מוגנת הפטנט של הנתבעים 2 ו–3 אינה מכילה תעלה המותאמת ומעוצבת לקבלת בטון לקיבוע המשקוף לקיר.

14.3. בניגוד לפטנט... של התובעת, המערכת מוגנת הפטנט של הנתבעים 2 ו–3 אינה מכילה הפסקה של פרופיל המכיל כתף המגדירה תעלה המותאמת ומעוצבת לקבלת בטון.

14.4. בניגוד לפטנט... של התובעת, המערכת מוגנת הפטנט של הנתבעים 2 ו–3 אינה מכילה חלק הרכבה בו יש תעלה המותאמת ומעוצבת לקבלת בטון.

14.5. בניגוד לפטנט... של התובעת, המערכת מוגנת הפטנט של הנתבעים 2 ו-3 אינה מכילה יציקת בטון לחלל כלשהוא."
בעדותו הוסיף אברהם בוניאל
:

"עד: ...המשקוף שמופיע בכל הקטלוגים שלהם ובכל המצגות שהם הציגו בפני
בית משפט הוא לא זהה למשקוף שאני מייצר... היא מציינת פה שאני יוצר תעלה, תעלה אמורה להיות משלושה צלעות שוות לפחות כמעט שוות על מנת להכיל משהו בתוך התעלה. תעלת מים לצורך העניין,
כב' השופט: יש לך שלוש צלעות?
עד: זהו שאין לי פה." (עמ' 156)
...
"עד: ...אצלם הצלע הרביעית היא נהפכת קיר...כי היא סוגרת אותו למצב של תעלת יציקה.
...
כב' השופט: אתה צודק, להם יש ארבע צלעות ..." (עמ' 157)
...
"עד: הם טוענים שהמשטח העליון שזה נקרא זה, יכול לקבל בטון. המשטח העליון לעולם שהוא צמוד לקיר גם אם אני אעשה ביציקה לצורך העניין כמו שהוא טוען אין לזה שום אחיזה. הארגז אצלם הוא מעופף ולמה יצרו את הכיפוף למלות אותו בתוך היציקה בקיר וזה, רואים. הם לא עובדים עם רשת אקספנדיד, אני עובד עם רשת בשביל ההסבר שבגלל שאני לא יוצק אם אני מצמיד לקיר את המשקוף לקורה אני חייב משהו שיחבר את הטיח אם לא יהיו סדקים כל החיים.
כב' השופט: ...כלומר אתה אומר הבדל בפאה העליונה הוא בכך שאצלם..., היא לא ישרה,
עד: היא לא ישרה.
כב' השופט: אלא יש פינות,
עד: כן היא, יש קטע מקוטע שעליו יוצק ובאחת התמונות אתה תראה כבודו יש שני ברזלים ליציקה. זה מוכיח הם הולכים לשיטת היציקה". (עמ' 158)
...
"עד: הם לא יכולים להגיע לחלק התחתון (עם הבטון, י.פ.) הם עשו פתח שירות לביקורת מה נכנס ומה לא אנחנו נשלים, זה,
כב' השופט: נכון.
עד: מציין שהם יוצקים, אצלי אין שום פתח שירות," (עמ' 161)
...
"עד: לפי הפרוספקטים שלהם ולפי כל הדברים שהם מציינים התעלה עוברת כאלה, בתעלה ההיקפית,
...
עד: זאת אומרת שהבטון יכול להחליק לתעלה.
...
כב' השופט: כלומר היציקה אצלו בתוך הבטון היא כבר מהחלק העליון?
עד: כבר מהחלק העליון.
כב' השופט: כבר מהכתף שאתה קורא לה?
עד: כן.
כב' השופט: אוקי.
עד: אתה עושה השלמה כללית ליציקה מלאה." (עמ' 162)
...
"עד: ואנחנו לא עושים ולא משתמשים ביציקה אך ורק בזריקת בטון משכבר הימים." (עמ' 163)
...
"כב' השופט: אני רוצה להבין, מה יוצר את האטימות שלך' הרשת שאתה שם על הקיר?
עד: לא אטימות, הרשת גורמת שלא יהיה סדקים.
...
עד: לא זה הבטון שאני משליך והטייח החיצוני והחומר הרב גביש ועוד שליכטה צבעונית מבחוץ והשפרצה הראשונית על הבטון היא זאת שגורמת לאטימות הקיר. אין קשר לזה בכלל." (עמ' 168)

הנתבעים 3-1 הציגו שני סרטונים ותמונות המתעדים את "המשקופים העיוורים" אותם הם מייצרים ואת שיטת ואופן התקנתם ואף הביאו לבית המשפט דוגמה של "משקוף עיוור" שלהם.

בשני הסרטונים אשר הוגשו לבית המשפט, מוצגים ה"משקופים העיוורים" וכיצד מתבצע תהליך קיבועם לפתחים שבקיר הבניין.

בסרטון אחד מבצע את העבודה פועל/טייח אשר לדבריו מבצע את העבודה באותו אופן במשך שנים רבות, כ-45 שנים.

בסרטון נוסף, מבצע את העבודה באותו אופן פועל/טייח נוסף אשר לדבריו מבצע את העבודה במשך כ-20 שנים.

מסרטונים אלו ומהדוגמה שהובאה בפני
בית המשפט עולה, באופן ברור, שה"משקופים העיוורים" של הנתבעת, שונים לחלוטין בצורתם באופן ושיטת התקנתם מה"משקופים העיוורים" של התובעת המוגנים בפטנט.

ל"משקוף העיוור" של התובעת יש 3 פאות. עם הנחת המשקוף בפתח קיר הבנין, נוצרות ארבע פאות, כאשר הפאה הרביעית היא הקיר. בכך נוצר חלל/תעלה דרכה יוצקים את הבטון. בדרך זו, מתמלא החלל בבטון, מהדק את המשקוף לקיר הבניין ונוצרת אטימות בין המשקוף לקיר הבניין.

זה ייחודו של "המשקוף העיוור" של התובעת המוגן בפטנט.

"המשקוף העיוור" של הנתבעת שונה לחלוטין בצורתו ובאופן/שיטת הרכבתו.

למשקוף זה, שתי פאות בלבד ועוד פס מתכת צר מאוד לאורך אחת הפאות, שנועד לאפשר חיבור וקיבוע של המשקוף לקיר הבטון. המשקוף מחובר לקיר באמצעות שני מחברי/פסי מתכת צרים – אחד המחובר לאחת הפאות והשני לפס המתכת הצר – ושניהם מחוברים לקיר באמצעות ניטים מיוחדים ("וולסים" בלשון המסביר בסרט) הנורים מ"אקדח" המיועד לכך. עם חיבור המשקוף לקיר הבניין, נוצרים רווחים/פתחים בין הקיר ומסגרת המשקוף בכל היקפו, פתחים אותם יש למלא בבטון. על מנת למנוע היווצרות סדקים ברווח שבין המשקוף לקיר מותחים ביניהם "רשת אקספנדיט". מילוי הפתחים והידוק המשקוף לקיר מתבצע על ידי זריקת/השלכת בטון אל פתחים אלו, באמצעות "מסטרינה" (כלי עבודה של טייחים), עד למילוי כל הפתחים ויישורם למישור אחד. כדי שהבטון ייתפס בקיר עם זריקתו/השלכתו אל קיר הבניין, מרטיבים את הקיר במים.
אין מחלוקת ש"משקופים עיוורים" במבנה זה ואופן הצבתם וחיבורם לפתחי הבניין, היו קיימים מקדמת דנא ואינם מפירים את הפטנט של התובעת.

בעדותו נשאל והשיב המהנדס יגאל ברגמן:

"ש: בסעיף 8 לחוות דעתך אתה אומר שהמשקוף סמוי הוא דבר ידוע
ת: כן.
ש: ממתי ידוע לך על זה
ת: עשרות בשנים ישנם משקופים סמויים.
ש: האם נכון במשקוף סמוי קונבנציונלי משליכים מלט בין המסגרת למשקוף. ת: כן, לא תמיד יש חלופות" (עמ' 6)

בעדותו בבית המשפט הסכים העד אחיעם דבוש כי ה"משקוף העיוור" אותו הביאו הנתבעים לבית המשפט, אינו מפר את הפטנט שלו. לטענתו, לא זה המשקוף אותו הוא ראה בשטח.

דא עקא, שאחיעם דבוש לא הביא לבית המשפט ראייה מספקת וברורה, כדי לתמוך את טענתו שהנתבעים עושים שימוש ב"משקוף עיוור" המפר את הפטנט שלו. לא הוצגה דוגמה של משקוף כזה ולא הוצג סרט המתעד משקוף זה.

בעדותו אומר אברהם בוניאל
:

"עד: ... הוא אמר זה לא המשקוף. הם עושים את זה ועוד חלקים אז אני אומר ועומד על שלי, זה מה שאני עושה. זה מה שעשיתי כל ימי חיי," (עמ' 161)

לתיק המוצגים, צרפה התובעת את התמונות אשר צולמו על ידי מר רן צורף - הבעלים של התובעת - אשר לטענתה הן "העתקים צילומיים של המשקוף המפר" (ת/8).
תמונות אלו מחזקות דווקא את טענת הנתבעים, שה"משקוף העיוור" אותו הם הביאו לבית המשפט - התואם את המשקופים הנראים בשני הסרטונים ובתמונות אותן הציגו בבית המשפט - הוא "המשקוף העיוור" אותו הם מייצרים ומתקינים.
"משקופים עיוורים" אלו אף תואמים את התמונות המופיעות בת/26 למוצגי התובעת. אומנם לטענת התובעת מדובר: ב"העתקים צילומיים מצילומים של המשקוף המפר שבו משתמשים שהוגשו על ידי הנתבעים במסגרת גילוי ועיון במסמכים..." אולם גם "המשקופים העיוורים" המופיעים בתמונות אלו, שונים מ"המשקופים העיוורים" של התובעת ואינם מפירים את הפטנט.

תביעת התובעת מסתמכת, בין השאר, על חוות דעתה של עו"ד דבורה גדור.

דא עקא, שחוות הדעת ניתנה ללא שעו"ד דבורה גדור ביקרה באתר הבנייה וראתה את ה"משקופים העיוורים" של הנתבעים.

בעדותה נשאלה והשיבה עו"ד דבורה גדור:

"ש: האם הלכת לשטח כמו שאני הלכתי למפעל, ובדקת, שהמוצר, שאלו, ווינר, עושה, חופף לפטנט?
ת: לא, הסתכלתי בתמונות". (עמ' 32)

כשם שמר רן צורף ביקר בבניין בו מתקינים הנתבעים "משקופים עיוורים" היה על עו"ד דבורה גדור לעשות כן. חוות דעת מומחה שניתנה ללא ביקור באתר בנייה בו התקינה הנתבעת "משקופים עיוורים", ללא צפייה בהם ואופן הרכבתם, לוקה בחסר.

הוא הדין לגבי המומחה המהנדס יגאל ברגמן אשר בעדותו נשאל והשיב:

"ש: מי מסר לך את התמונות
ת: עו"ד בלום
ש: ראית מוצגים של התובעת בשטח
ת: לא
ש: ראית מוצגים של הנתבעים בשטח
ת: לא" (עמ' 5)

המהנדס יגאל ברגמן אפילו לא ראה את "המשקוף העיוור" של התובעת:

"ש: אתה מסכים איתי שלא ראית לא את המשקוף של התובעת
ת: ראיתי תשריטים ותמונות, זה מספק בשביל מהנדס" (עמ' 7)

הסרטונים והתמונות שצולמו, מעידים על ההבדל בין משקופי הנתבעת לבין משקופי התובעת ועל ההבדל בשיטת ואופן הצמדתם/חיבורם לפתחי הבניין.

ההסברים שניתנו על ידי עו"ד דבורה גדור והמהנדס יגאל ברגמן מדוע יש לראות דימיון בין שני ה"משקופים העיוורים" אלו של התובעת ואלו של הנתבעים, בהתבסס על התמונות שהוצגו בפני
הם, אינם מקובלים עלי, בוודאי כאשר גם על פי התמונות, ניתן להבחין בהבדל המהותי בין השניים.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 3-1 ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום בע"מ
, אברהם בוניאל
ורוני גז.

משנדחתה התביעה נגד נתבעים 3-1 -ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום בע"מ
, אברהם בוניאל
ורוני גז-ומשנקבע שלא הייתה כל הפרה על ידם של ה"משקוף העיוור" של התובעת המוגן בפטנט; ושנקבע ש"המשקוף העיוור" של נתבעת 1 - ב.נ.ג. עיצובי אלומניום בע"מ - שונה ואינו מפר את הפטנט של התובעת, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעים 5-4 - ג'אנסטיל תעשיות מתכת בע"מ ורפי ג'אן - אשר נטען כלפיהם, שהם אלו שייצרו עבור הנתבעים 3-1 את ה"משקוף המפר את הפטנט", אשר לטענת התובעת, יוצרו על פי השרטוטים המקוריים ש"אלומינה" הפקידה בידיהם.

בעדותו אומר העד רפי ג'אן - הבעלים של חברת ג'אנסטיל תעשיות מתכת בע"מ (להלן: "ג'אנסטיל"):

"ש: האם נכון שאתם ייצרתם בעבר את המשקופים העיוורים עבור אלומיה?
ת: כן, הם חייבים לי עד היום 90,000 שקל שלא קיבלתי אותם.
...
ש: לפי מה אתם ייצרתם את המשקופים של אלו ווינר?
ת: תראה אני, יש לנו במפעל משרד טכני עם שלושה ארבע מהנדסים זה משתנה גם עם יועצים חיצוניים.
...
ת: והנוהל שהמקובל שאנחנו מקבלים מייל או פקס עם מידות וכמויות בערך ביום, בחודש אלפי שרטוטים ואנחנו לפי סוג החומר או לפי הפריסה מזמינים את החומר או שיש לנו במלאי, מזינים את זה למכונות סי אן סי עם ניקוב, כיפוף, מעבירים את זה ללקוח.. אז קיבלנו לצורך השאלה, קיבלנו מאלומינה שרטוטים שלפי זה עשינו פריסה, חתכנו, ניקבנו, כופפנו וסיפקנו ללקוח או שהוא בא לקחת אני כבר לא זוכר עבר הרבה שנים, אני לא זוכר ממש את הפרטים.
...
כב' השופט: אולי תספר לי מה ההבדל בייצור, הלא אתה ייצרת את שניהם גם של אלומינה גם שלהם.
עד: אין לי מושג מה ההבדל כי זה הכל חלקים אני עובד סתם דוגמא מפעל חממות שמייצאים לכל העולם, יש לי חמישה שישה מפעלים כאלה. אז אני מקבל פריטים מגלוונים בכמויות. אני לא יכול להסתכל אם הכיפוף הוא ככה או זה ככה אני לא יודע איך הם מרכיבים את זה." (עמ' 105-104)
ברי לי, שהנתבעים - "ג'אנסטיל" ורמי ג'אן - מייצרים מוצרי אלומיניום וברזל, על פי הזמנות אותן הם מקבלים.

כשם ש"אלומינה" נעזרה ב"ג'אנסטיל" לייצור "משקופים עיוורים", נעזרה בהם גם הנתבעת "ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום בע"מ
". עבור כל אחד מהחברות, היא ייצרה את המשקופים התואמים את הזמנתה. משקופים השונים בצורתם זה מזה.

כפועל יוצא, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 5-4 "ג'אנסטיל תעשיות מתכת בע"מ ורמי ג'אן.
3. סוף דבר

אני דוחה את התביעה.

אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות הנתבעים, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 100,000 ₪.
ניתן היום, ג' אב תשע"ז, 26 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
1 מתוך 21








א בית משפט מחוזי 32977-03/14 אלו ווינר בע"מ נ' ב.נ.ג. עיצובי אלומיניום בע"מ, אברהם בוניאל, רוני גז ואח' (פורסם ב-ֽ 26/07/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים