פסקי דין על שושנה ורדינון | פסקי דין על לואיז גרשוני | פסקי דין על רות גרשוני ברוך | פסקי דין על יואב אברהם ברוך ואח' |

5997/17 בשא     31/07/2017




בשא 5997/17 שושנה ורדינון נ' לואיז גרשוני, רות גרשוני ברוך, יואב אברהם ברוך ואח'




החלטה בתיק בש"א 5997/17
בבית המשפט העליון


בש"א 5997/17


לפני:
כבוד השופט ג' קרא


המבקשת:
שושנה ורדינון


נ

ג

ד


המשיבים:
1. לואיז גרשוני

2. רות גרשוני ברוך

3. יואב אברהם ברוך

4. נורית פז

5. נתיב פז


בקשה לאיחוד תובענות


בשם המבקשת:
בשם המשיבים:
עו"ד ח' טימנס
עו"ד ר' ליכט פטרן


החלטה

1.

לפניי בקשה (להלן:
בקשת האיחוד
או
הבקשה
) לפי תקנה 7 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנה 7
) להעברת הדיון בת"א 17185-03-17 (להלן:
ההליך בחיפה
) מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ואיחודו שם עם הדיון בת"א 12527-03-17 (להלן:
ההליך בתל אביב-יפו
).


2.

ההליכים מושא הבקשה עוסקים שניהם בנכסי מקרקעין אשר לטענת המבקשת נגזלו מידיה על ידי המשיבים, כאשר ההליך בחיפה עוסק בנכסים הנמצאים בחיפה בעוד שההליך בתל אביב-יפו עוסק בנכסים הנמצאים בתל אביב-יפו. בבקשה נטען כי שתי התובענות מתייחסות לאותה המחלוקת וכי עולות בהן שאלות משפטיות זהות. לפיכך, נטען כי למען היעילות ובכדי למנוע את הסיכון למתן החלטות סותרות, יש להורות על איחוד הדיון בתובענות כך ששתיהן תידונה בפני
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

3.

אף שמוסכם על המשיבים, בתגובתם שצורפה לבקשה, כי איחוד הדיון יביא לייעול ההליכים ולחיסכון בזמנם של הצדדים, מבקשים המשיבים כי בטרם תינתן החלטה בבקשת האיחוד יתאפשר בירורן של בקשות קודמות שהוגשו מטעמם, המונחות כיום לפתחם של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובית המשפט המחוזי בחיפה (להלן:
הבקשות הקודמות
). עניינן של הבקשות הקודמות הוא מחיקת התובענות על הסף ולחילופין העברת הדיון בהן לבית המשפט לענייני משפחה.

4.

הטעם למחיקת התובענות על הסף, כך לטענת המשיבים, הוא שהמבקשת אינה מצויה במצב קוגניטיבי המאפשר לה להבין את פרטי התביעה ואת פרטי התצהיר עליו חתמה, וכי העומדת בפועל מאחורי התובענות היא בתה של המבקשת. לחלופין, וככל שלא תימחקנה התובענות על הסף, טוענים המשיבים כי הטעם להעברת הדיון בהליכים לבית המשפט לענייני משפחה הוא ששני ההליכים עוסקים ביחסים שבין המבקשת לבין המשיבים, שהם בני משפחה אחת, וכי המבקשת והמשיבה 1 הן בנות זוג – ידועות בציבור – אשר התגוררו יחד תחת קורת גג אחת משך כ-30 שנים.

5.

לטענת המשיבים, ככל שתתקבלנה בקשותיהם למחיקת התובענות על הסף ממילא יתאיין הצורך באיחוד הדיון. בנוסף, נטען כי במידה שייעתר בית משפט זה לבקשת האיחוד, תסוכלנה הבקשות שהגישו המשיבים להעברת ההליכים לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת לנוכח סעיף 78(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המורה כי "בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד".

6.

מוסכם על הצדדים כי עסקינן בשני הליכים שעניינם במחלוקות עובדתיות משותפות, המעלות שאלות משפטיות זהות. אין מחלוקת, אפוא, כי במידה שיישמעו הדיונים, יהא נכון לאחד את הדיון בהם כך שיידונו בפני
בית משפט אחד. מכאן שהסוגיה הנתונה במחלוקת היא האם נכון יהיה להיעתר לבקשה ולאחד את הדיון בהליכים כבר עתה, או שמא מוטב לדחותה ולהמתין עד אשר תוכרענה הבקשות הקודמות, המונחות לפתחם של בתי המשפט המחוזיים שבענייננו.


7.

תכליתה של תקנה 7 היא הגברת היעילות והפעילות המתואמת בין בתי המשפט (בש"א 574/98
אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי
(9.3.1998); אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי
96 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). תקנה זו משלבת את האינטרס של בעלי הדין, המעוניינים באיחוד הדיון בעניינם תחת קורת גג משפטית אחת, יחד עם האינטרס של המערכת השיפוטית שתביעות באותו עניין יתבררו במאוחד, לקידום יעילות הדיונים ומניעת הסיכון למתן החלטות סותרות (בש"א 5325/17
ספיר נ' מכלוף
(9.7.2017); בש"א 963/02
קאחתן נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ
(17.3.2002)).

8.

סבורני כי בנסיבות העניין, נוטה הכף לטובת איחוד הדיון בהליכים. הטעם המרכזי לכך הוא החשש מפני החלטות סותרות, שהרי בכל אחד מן ההליכים תלויה ועומדת בקשה זהה למחיקת התובענה על הסף ולחלופין להעברת הדיון בה מבית המשפט המחוזי לבית משפט לענייני משפחה.
גם בעובדה כי ההליכים מצויים בשלב מקדמי של הדיון וטרם הוגש בהם כתב הגנה יש כדי לתמוך בקבלת הבקשה לאיחוד הדיון.

9.

לצד זאת, אציין כי אין ממש בטענת המשיבים לפיה עם איחוד הדיון בהליכים, בפני
אחד מבתי המשפט המחוזיים, תישלל אפשרותם לבקש את העברת הדיון המאוחד כך שיידון בפני
בית משפט לענייני משפחה, וזאת משני טעמים.
ראשית
, המשיבים סומכים את טיעונם על הוראת סעיף 78(ג) לחוק בתי המשפט, המורה כי בית המשפט שאליו הועבר עניין "כאמור" – קרי, כאמור בסעיף 78(א) – לא יעבירנו עוד. ואולם, העברת הדיון המאוחד מבית המשפט המחוזי לבית משפט לענייני משפחה, ככל שתתבקש, תידרש להיעשות מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, משמדובר בהעברה מפאת סמכות עניינית, ולא מכוח סעיף 78(א) לחוק זה שעניינו העברת מקום דיון בהתאם למאזן הנוחות בין הצדדים (וראו, באשר ליחס שבין סעיפים 78 ו-79 לחוק בתי המשפט, למשל: בש"א 10013/06
אילנות הקריה (ישראל) בע"מ נ' טופח 2000 בע"מ
(18.2.2007)).
שנית
, אין בהעברת הדיון בהליך, כאשר זו נעשית אגב איחודו עם דיון בהליך אחר לפי תקנה 7, כדי לשלול את אפשרות העברתו לאחר מכן בהחלטה לפי סעיף 79(א), כפי שחפצים המשיבים בענייננו.

10.

נפסק כבר בעבר כי המגבלה הקבועה במסגרת סעיף 79(ב) חלה אך ביחס להעברה נוספת של מקום הדיון מחמת העדר סמכות מקומית או עניינית, לפי סעיף 79(א), אך היא אינה חלה ביחס לסמכויות העברת הדיון משיקולים של מאזן הנוחות לפי סעיף 78(א) (בש"א 4666/02
גוכלר נ' עיזבון המנוח אזאוילוס ז"ל
(17.9.2002)). נוסחם של הסעיפים 78(ג) ו-79(ב) כמעט זהה ולפיו בית המשפט (ובסעיף 79(ב): "או בית הדין") "שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד" – ללמדנו שבדומה לתחולתו המצומצמת של סעיף 79(ב), אף תחולתו של סעיף 78(ג) מתוחמת לכדי מניעת העברה נוספת מכוח סעיף 78(א) בלבד, ואין בסעיף זה כדי לשלול העברה נוספת של מקום הדיון מכוח סעיף 79(א).

11.

בדומה להוראות הסעיפים 78(א) ו-79(א) לחוק בתי המשפט, כרוך מנגנון איחוד הדיון בתובענות לפי תקנה 7 בהעברת מקום הדיון באחד או יותר מן ההליכים שאיחודם מתבקש. אולם, העברה זו טמועה ושלובה היא באיחודו של הדיון בהליך הנעבר עם הדיון בהליך שנדון בפני
בית משפט אחר (ראו: בש"א 7115/15
ביטוח

ישיר איי.די.איי חברה לביטוח נ' המוסד לביטוח לאומי
(17.11.2015)). העברת מקום דיון אגב איחודו לפי תקנה 7 אינה נכנסת, אפוא, בתחומם של סעיפים 78(ג) או 79(ב) לחוק לעניין מניעת העברת מקום נוספת של הדיון המאוחד בהליכים. לפיכך, יוכל בענייננו בית המשפט המחוזי שבו יאוחדו הדיונים להחליט כי הדיון המאוחד יועבר כך שיידון בפני
בית משפט לענייני משפחה, אם יראה לנכון לעשות כן, מכוח סמכותו לפי סעיף 79(א) לחוק.

12.

סיכומו של דבר, מתבקש איחודם של הדיונים בהליכים בפני
בית משפט אחד לשם ייעול הדיון ומניעת הסיכון למתן החלטות סותרות, וזאת בהתחשב בהשקה העובדתית והמשפטית המשמעותית שבין ההליכים. לאור הסכמת הצדדים בעניין ובהתחשב בשלב המקדמי שבו מצויים שני ההליכים, בית המשפט שבו יאוחדו הדיונים הוא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

13.

למותר לציין כי אין לראות בדבריי משום הבעת עמדה כלשהי בנוגע לבקשה הקודמת מטעם המשיבים למחיקת התובענה על הסף ולחלופין להעברתה לבית משפט לענייני משפחה. בקשה זו נותרת תלויה ועומדת בפני
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

14.

אשר על כן, הדיון בת"א 17185-03-17 יועבר מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ויאוחד שם עם הדיון בת"א 12527-03-17. לא ראיתי להיעתר לבקשה לפסיקת הוצאות.


ניתנה היום, ח' באב התשע"ז (31.7.2017).




ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

17059970_q01.doc
סח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il







בשא בית המשפט העליון 5997/17 שושנה ורדינון נ' לואיז גרשוני, רות גרשוני ברוך, יואב אברהם ברוך ואח' (פורסם ב-ֽ 31/07/2017)