פסקי דין על דני קירש |

38950-05/16 הת     09/08/2017




הת 38950-05/16 דני קירש נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום בחיפה


ה"ת 38950-05-16 קירש נ' מדינת ישראל
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

בפני

כבוד השופט
זיו אריאלי


מבקש

דני קירש


נגד


משיבה

מדינת ישראל




החלטה


הליך זה ידע מספר גלגולים. אעמוד להלן על תמציתם.

ההליך וטענות הצדדים:

1.
המבקש הגיש "תובענה להשבת תפוס", לפי סעיף 192(א)(1) לפקודת המכס. בתובענה נטען, כי המבקש הינו חבר במועדון קשתים, וקיבל מבת זוגו במתנה רובה חיצים, אשר נרכש באתר האינטרנט, ונשלח לישראל. עם הגעת דבר הדואר לישראל, הוא נתפס על ידי המכס כפריט אשר אסור ביבוא.

2.
לטענת המבקש, ברשימה נקבע כי אין להתיר החזקה של קשתות וחצים פרט למועדוני ספורט, ואילו המבקש מעונין לעשות שימוש ברובה החיצים במסגרת מועדון הספורט בו הוא חבר.

3.
המשיבה מתנגדת לבקשה להשבת התפוס לידי המבקש. נטען, כי דבר הדואר אשר מוען למבקש מכיל רובה קשת
(crossbow)
, אשר אסור ביבוא. לתגובתה צירפה המשיבה פניה מאת מנהל מועדון "קשתי מועדון בית לחם הגלילית" (בו חבר המשיב), ממנו עולה כי המועדון אוסר יבוא ושימוש ברובי קשת מהסוג האמור.

4.
לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה בשל האיחור בהגשתה (המדובר באיחור של מספר ימים, מעבר לפרק הזמן הנקוב בסעיף 192 לפקודת המכס). לחילופין נטען כי יש לדחות את התובענה ללגופה, שכן לא ניתן לייבא את החפץ האמור ללא אישור המשרד לביטחון הפנים או משרד הכלכלה. משאין בידי המשיב אישור שכזה, ומשהובאה ראיה המלמדת כי גם מועדון הספורט בו חבר המשיב – אינו מתיר שימוש ברובה חיצים במסגרת המועדון – הרי שמדובר בתפוס האסור ליבוא ולשימוש על ידי המבקש.

5.
הליך זה ידע מספר רב של דחיות, בהסכמת הצדדים. זאת לאור העובדה, כי המשיבה הציעה לב"כ המבקש לפנות למשרד לביטחון הפנים, על מנת לקבל רישיון לרובה החיצים מושא התובענה. בשלב מסוים אף הודיע המבקש, כי הונפק עבורו אישור מותנה להחזיק את רובה החיצים, למשך שישה חודשים, ולפיכך ביקש כי רובה החיצים התפוס יוחזר לידיו.

6.
על אף הנפקת האישור האמור, התנגדה המשיבה להעביר לרשות מבקש את רובה החיצים. נטען, כי מדובר באישור מותנה להחזקת אקדח, ולא לרובה חיצים, וכי המבקש הגיש בקשה לקבלת רישיון להחזקת כלי יריה מסוג אקדח.

7.
בדיון שהתקיים בפני
הבהיר המבקש כי ניגש למשרד לביטחון הפנים, וביקש כי יונפק לו רישיון לרובה החיצים, אולם הוסבר לו כי "אין חיה כזאת". התברר כי על גבי הטופס המוגש למשרד לביטחון פנים אין אפשרות לבקש רישיון לרובה חיצים. לאחר בדיקה, הודיע ב"כ המשיבה כי על המבקש לגשת לאגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון הפנים, לגב' פדואה סרוג'י, ולבקש מפורשות לקבל רישיון להחזקת רובה החיצים מושא הבקשה.

8.
בחלוף חודשיים עדכן ב"כ המבקש, כי המבקש פנה שוב למשרד לביטחון הפנים, אלא שבעלי התפקידים התחלפו, והחדשים לא התייחסו לפנייתו. המבקש אף ציין כי בירור באתרי אינטרנט בישראל מגדלה כי קיים מסחר ער ברובי חיצים, ללא כל איסור או הגבלה בעניין. המבקש חזר וטען כי הוא בעל אישור לשאת נשק חם, ועל כן ודאי שאין כל מניעה כי ישא מתקן חץ וקשת, למטרות ספורט.

9.
בתגובה חזרה המשיבה על התנגדותה. נטען כי המבקש לא קיבל אישור להחזקת התפוס מהגופים הרלבנטיים במשרד לביטחון הפנים או משרד הכלכלה. המבקש אמנם פנה לקבל רישיון של כלי יריה מסוג אקדח, אולם רובה חיצים מהסוג האמור אינו נכלל בהגדרת כלי יריה. משכך האגף לרישוי כלי יריה אינו מעניק רישיון לרובה חיצים. הסדרת העניין מצויה באחריות משרד הכלכלה. עוד הפנה נציג המשיבה למכתבו של מנכ"ל איגוד הקשתות בישראל, ממנו עולה כי קיים איסור להשתמש ברובה חיצים בישראל. לטענת המשיבה, המדובר ב"צעצוע מסוכן", אשר על מנת ליבאו דרוש רישיון מיוחד. אף אם קיים בישראל מסחר ברובים מסוג זה, אין בכך כדי להכשיר את הטובין ולהפוך אותם לכאלה אשר מותר להחזיקם בישראל.

דיון והכרעה:

10.
אודה, כי עמדת המשיבה לא נהירה לי.

מלכתחילה הופנה המבקש על ידי המשיבה למשרד לבטחון פנים, על מנת להסדיר את קבלת הרישיון להחזקת רובה החיצים מושא הבקשה.

המשיב עשה כהמלצת המשיבה, פנה לגורמים המוסמכים במשרד לביטחון הפנים, קיבל אישור מותנה – ואז העלתה המשיבה טענה, כי האישור המותנה מתייחס להחזקת אקדח, ולא לרובה חיצים, וכי עליו לחדש את פנייתו למשרד לביטחון הפנים ולבקש מפורשות לקבל רישיון להחזקת רובה חיצים.

11.
בחלוף חודשים, שינתה המשיבה טעמיה, וטענה כי לא מדובר כלל בכלי יריה, ועל כן נושא הסדרת החזקתו של רובה החיצים אינו מצוי באחריות המשרד לביטחון הפנים, אלא במשרד הכלכלה (שכן מדובר, על פי חוות דעת – אשר לא הוגשה לעיוני – ב"צעצוע מסוכן").

12.
אף בעניין זה עמדת המשיבה נותרה עמומה. מצד אחד ציינה בתגובתה כי מדובר בצעצוע מסוכן אשר על מנת ליבאו דרוש רישיון מיוחד. באותה נשימה נטען, כי מדובר בטובין האסורים בשימוש בישראל. בסיפא לתגובת המשיבה נטען כי מדובר ב"צעצוע מסוכן המהווה חיקוי לכלי יריה". עם זאת, על פניו רובה החיצים האמור אינו מהווה חיקוי לכלי יריה, שכן צורתו שונה בעליל מכל כלי יריה. נראה אם כן כי האיסור להחזיק/לייבא את רובה החיצים הוא מטעם אחר.





משכך, סבורני כי טרם הגיעה העת להחליט סופית בתובענה. נקבע לפיכך דיון במעמד הצדדים ליום ג', 26.9.17, שעה 12:30 (באולם 213).

עד למועד זה תגבש המשיבה סופית את עמדתה ואת טעמי התנגדותה לבקשה. ככל שתעמוד המשיבה על עמדתה, כי רובה החיצים מושא הבקשה אינו "כלי ירייה" אלא "צעצוע מסוכן", תדאג המשיבה כי לדיון יתייצב גורם מוסמך מטעם משרד הכלכלה, אשר יבהיר את טעמי התנגדות המשיבה לייבא רובה חיצים כאמור, האם ניתנו בעבר רישיונות לייבוא/החזקת רובים שכאלה על ידי משרד הכלכלה, ואם כן – באילו תנאים.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, י"ז אב תשע"ז, 09 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.










הת בית משפט שלום 38950-05/16 דני קירש נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 09/08/2017)