פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על איברהים גבועה | פסקי דין על אור אל מ.ר.חשמל ופיתוח | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

3337-10/16 א     07/08/2017




א 3337-10/16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' איברהים גבועה, אור אל מ.ר.חשמל ופיתוח בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 3337-10-16 כלל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' גבועה ואח'




לפני
כבוד השופט אריה ביטון


התובעת:

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד סער


נגד


הנתבעים
:

1.איברהים גבועה

2.אור אל מ.ר. חשמל ופיתוח בע"מ

3.הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד קורטלר דנן




פסק דין


לפניי תביעת שיבוב ותביעה שכנגד ביחס לתאונת דרכים שארעה בין שני רכבי בעלי הדין, אשר בעתיה נגרמו נזקים לשני הרכבים. כל צד טוען לאחריות הצד שכנגד לתאונה ולנזקיה. לפיכך, נברר את שאלת האחריות של כל צד לתאונה ונקבע את שיעור הנזק שעליו לשאת בו כלפי הצד שכנגד.

טענות הצדדים
1.
התובעת טוענת, כי בתאריך 18/12/15 בעת שנסע רכב המבוטח בכביש באזור ערד, הגיע רכב הנתבעים מכיוון דרום לצפון דרך כביש עפר, נכנס לנתיבו חסם אותו וגרם לתאונה. לפיכך, אירעה התאונה בשל רשלנותו של נהג רכב הנתבעים ועל הנתבעים לפצות את התובעת בגין תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה.

2.
הנתבעים טוענים בכתב הגנתם, כי רכבם נסע ישר וכדין בנתיבו כאשר לפתע הגיח רכב התובעת מהנתיב הנגדי ופגע ברכבם. ומכאן, שהאחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב התובעת. בכתב התביעה שכנגד עתרה הנתבעת 3 לפיצויה בגין תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה בשל הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעים שבוטח אצלה.

דיון והכרעה
3.
לאחר ששמעתי את עדויות עדי הצדדים ועיינתי בראיותיהם, מצאתי לדחות את התביעה ולקבל את התביעה שכנגד לאחר ששוכנעתי כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג רכב התובעת, ואילו לנהג רכב הנתבעים אין אשם מצדו לקרות התאונה ונזקיה.

4.
טעמי הכרעתי זו הינם כדלקמן. טענת התובעת ועדיה לקיומו של כיכר לא עלתה בכתבי טענותיה, לא בכתב התביעה ולא בטופס ההודעה לחברת הביטוח שהגיש נהג רכב התובעת לידיה. טענה זו, לא זו בלבד שמהווה היא הרחבת חזית מטעם התובעת שיש בה להפתיע את הנתבעים, אלא שמהווה אף עדות כבושה מטעם נהג רכב התובעת שמסרה לראשונה רק במועד הדיון בבית המשפט והיא לא מוזכרת בטופס הודעתו. יתר על כן, לא שוכנעתי כלל וכלל כי במקום קיימת כיכר במשמעותה של כיכר תנועה וכהגדרתו המקובלת של מונח זה. אמנם, הובהר כי במקום מנחת מסוקים בהמשכו של הכביש ממנו הגיע רכב הנתבעים, אך אין זהו כלל כיכר תנועה. כביש ראשי סלול זה ממשיך את דרכו ישר, כעולה מתמונות שהציגו הנתבעים במוצג נ/2, ושמהם ניכר כי רכבים נוסעים בו בנתיבים נגדיים בכביש הדו סטרי. על כן, אין המדובר בכיכר תנועה אלא בכביש נסיעה המקיף מנחת מסוקים או שטח מעוגל כלשהו ושהכניסה אליו הינה מהכביש הראשי והיציאה ממנו הינה אל הכביש הראשי.

התובעת טענה בכתב תביעתה, כי רכב הנתבעים הגיע דרך שביל עפר, וכך טען נהג רכבה בטופס הודעתו לפיה נהג רכב הנתבעים נסע בנתיב אסור וחצה דרך חולות. עניין זה התברר כטענה חסרת כל בסיס, שכן הובהר כי רכב הנתבעים הגיע בנסיעה ישירה בנתיב ימני של הכביש הראשי, ואילו רכב התובעת ערך סיבוב בכביש הפנימי של השטח העגול עד לחזרה לכביש הראשי בו התנגשו הרכבים. תמונות שהציגו הנתבעים אף מאששים את טענתם בדבר היות הכביש הראשי סלול לנסיעת רכבים בשני נתיבים נגדיים ובצדו השטח המעוגל המוקף בכביש סלול.

5.
עדותו של נהג רכב התובעת היתה בלתי מהימנה. זה ציין כי ההתנגשות בין הרכבים התרחשה במהירות של 30-40 קמ"ש וכי פניו היו מופנות קדימה ולמרות זאת לא ראה הוא את רכב הנתבעים לפניו, אך יחד עם זאת ניסה לבלום ולא הצליח. לעניין תמוה זה לא ניתן הסבר מניח את הדעת אלא בעדותו של נהג רכב הנתבעים, שציין בעדותו הראשית, כי במקום נערכות תחרויות בכל שבת וכי נהג רכב התובעת היה משחק בכיכר. עוד ציין, כי במרכז שטח האדמה היו רכבים ואנשים בשני הצדדים, ולפיכך לא יכול היה הוא להבחין ברכב התובעת. נהג רכב התובעת אישר בחקירתו הנגדית כי נכנס לכביש שנהג רכב הנתבעים נסע בו. העד הנוסף מטעם התובעת, בנו של נהג רכב התובעת, לא הוסיף דבר לעדות אביו, ומלבד עדותו המגמתית לא היה בה לשפוך אור על אופן התרחשות התאונה משזה לא הבחין בה, לטענתו, בשל צמחיה המצויה במקום. צמחיה שכזו לא נצפתה בתמונות המדבריות והצחיחות שהציגו הנתבעים וגם עניין לא מוסיף למהימנות עדויות התובעת. עד התובעת טען, כי לא הצטרכו הם להזמין משטרה בעוד שעד הנתבעים ציין כי ביקש להזמין משטרה ושמאי אלא שנהג רכב התובעת הודה בפני
ו באשמה וייתר את הצורך בכך. מבין העדויות הנגדיות, שוכנעתי כי עדותו של נהג רכב הנתבעים היא זו המהימנה והאמינה יותר, וכי יש ממש בגרסתו כי במקום נערכו תחרויות של רכבים, כשרכבה של התובעת, רכב מוסטאנג המגיע למהירויות מאד גבוהות, הינו מסוג התואם לכך וקיומם של רכבים ואנשים אחרים במקום מחזק זאת. על כן, אין זה מסתבר כי רכב התובעת נסע במהירות 30-40 בעת התרחשות התאונה, שאחרת לא היה הוא, כטענת עד הנתבעים, מחליק על הכביש בעת לחיצה על הברקס עד לפגיעה בו. עם זאת, אציין, כי אין עניין עריכת התחרויות מהווה הסיבה המכרעת לקביעתי כלל וכלל, ואף לא מהירות הנסיעה של רכב התובעת. אחריות נהג רכב התובעת להתרחשות התאונה נובעת מחדירתו לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגיעתו בו באופן חזיתי. נסיבות המקרה מגלות כי רכב הנתבעים נסע בנתיבו כדין ואילו רכב התובעת ערך סיבוב מסביב למנחת המסוקים וחדר לנתיב נסיעת רכב הנתבעים בכביש הראשי, כפי שאף אישר עד התובעת בחקירתו הנגדית. בכך, התרשל הוא בנהיגתו בכביש והביא לקרות התאונה. עד הנתבעים הבהיר כי לא יכול היה להבחין בו בשל הרכבים שהיו בצדי המקום, ועל כן, אין לו כל אשם תורם לקרות התאונה ונזקיה.

סוף דבר
6.
לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את תביעת התובעת כנגד הנתבעים, ומנגד לקבל את התביעה שכנגד, משהוכח כי נהג רכב התובעת גרם לתאונה ולנזקים שנגרמו הן לרכבו והן לרכב הנתבעים.

7.
יוצא איפוא, כי הנני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד את הסך של 19,270 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2/11/16 ועד לתשלום בפועל, שכ"ט עו"ד בסך של 5000 ₪ ואגרת בית משפט.




ניתן היום,
ט"ו אב תשע"ז, 07 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 3337-10/16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' איברהים גבועה, אור אל מ.ר.חשמל ופיתוח בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/08/2017)