פסקי דין על לואיז גרשוני | פסקי דין על רות גרשוני ברוך | פסקי דין על שושנה ורדינון

12527-03/17 א     09/08/2017




א 12527-03/17 לואיז גרשוני, רות גרשוני ברוך נ' שושנה ורדינון








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 12527-03-17 ורדינון נ' גרשוני ואח'







מספר בקשה:6
לפני
כבוד השופט
נפתלי שילה


המבקשות

1
.
לואיז גרשוני
2
.
רות גרשוני ברוך
ע"י ב"כ עו"ד רוברט ליכט פטרן


נגד


המשיבה

שושנה ורדינון
ע"י ב"כ עו"ד רם כספי ושות'

ו/או רוני טייכר





החלטה

לפני בקשה למחיקת התביעה על הסף, ולחילופין – העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה זו.

א.
רקע כללי

1.
ביום 6.3.17 הגישה הגב' שושנה ורדינון
(להלן: "התובעת" או "שושנה") תביעה להשבת בעלות במקרקעין שנגזלו לטענתה מידיה והועברו בדרכי רמיה ועושק לידי הנתבעות, הגב' לואיז גרשוני
(להלן: "לואיז") וביתה גב' רותי גרשוני ברוך (להלן: "רותי") (שתיהן יחד להלן: "הנתבעות") ובני משפחתן. במקביל להגשת התביעה, ניתן צו איסור דיספוזיציה על המקרקעין במוקד המחלוקת.

2.
ביום 19.4.17 הגישו הנתבעות בקשה למחיקת התביעה על הסף, ולחילופין – העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה זו (להלן: "הבקשה").

3.
ביום 5.5.17 הוגשה תגובת התובעת לבקשה למחיקה על הסף. ביום 24.7.17 הוגשה תשובת הנתבעות לתגובת התובעות לבקשה למחיקה על הסף ולהעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.

4.
בעלה המנוח של לואיז היה רופא המשפחה של משפחת התובעת במשך שנים. לאחר פרידת שושנה מבעלה ופטירת הוריה ולאחר פטירת בעלה של לואיז, עבר שושנה להתגורר בביתה של לואיז. אין מחלוקת כי שושנה ולואיז התגוררות תחת קורת גג אחת במשך כ-30 שנה.

5.
נוכח טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בבקשה ובטרם יוכל בית המשפט לדון בבקשה לגופה, יש מקום לברר את סוגיית הסמכות העניינית והאם יש להעביר את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

6.
כמו כן יש להכריע ראשית בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה זו.

ב.
תמצית טענות הצדדים הדרושות לענייננו כעת

1.
הנתבעות טוענות כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל מצבה הקוגניטיבי של התובעת, אשר אינו מאפשר לה להבין את פרטי ההליך. לחילופין הן טוענות, כי יש להעביר את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בשל העובדה כי שושנה ולואיז הינן ידועות בציבור בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.



2.
הנתבעות אינן מפרטות במסגרת הבקשה מהם הטעמים המצדיקים לדידם את הארכת המועד להגשת כתב הגנה, פרט לטענה החלופית שהציגו, לפיה יש להעביר את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

3.
הנתבעות טוענות כי התנאים להעברת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה מתקיימים במקרה דנן וכי הקשר בין שושנה ולואיז עומד בכל המבחנים שהציבה הפסיקה לצורך הכרה בהן כידועות בציבור.

4.
התובעת מצידה מתנגדת לבקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה ודוחה בתוקף את טענתן של הנתבעות לפיה שושנה ולואיז היו ידועות בציבור. לטענתה, יש לדחות את הבקשה להעברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שכן היא אינה עומדת בתנאים המצטברים לסיווגה כתביעה שדינה להידון בבית המשפט לענייני משפחה: הצדדים אינם בני משפחה ומהות הסכסוך אינה סכסוך בתוך המשפחה.



ג.
דיון והכרעה

1.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף או בבקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה – להידחות.

2.
ככלל, אין בהגשת בקשה לסילוק על הסף כדי לעכב את המועד להגשת כתבי טענות. (כב' הש' גרוניס (כתוארו אז) ברע"א 10227/06
משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג
(5.2.07) בפס' 8 (להלן: "הלכת בובליל"),

רע"א 9030/04
אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים
(26.6.07) בפס' 7 (להלן: "עניין אירופה")).

3.
הראציונל העומד בבסיס הלכה זו נשען על ההנחה, כי פריסת התמונה העובדתית והמשפטית במלואה בפני
בית המשפט עוד בטרם שתידון הבקשה לסילוק על הסף, היא הדרך היעילה והנכונה ביותר לניהול ההליכים בין הצדדים (עניין אירופה פס' 8). רק כשבפני
בית המשפט יהיו מונחות טענות שני הצדדים, ניתן יהיה לשקול באופן מושכל את הבקשה לסילוק על הסף.

4.
בצד הכלל, נקבע בהלכת בובליל הנ"ל כי יתכנו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם תינתן ארכה לבעל דין להגשת כתבי הטענות. ארכה שכזו תינתן בהתקיים שני תנאים מצטברים: "
ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות. כלומר, ככל שמשקלו של אחד מבין שני התנאים רב יותר ניתן יהיה להסתפק במטען נמוך יותר לגבי התנאי האחר"
. (שם, פס' 9).


5.
באשר לתנאי הראשון הנוגע לסיכוייה של הבקשה לסילוק על הסף וכן לבקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה: מבלי לקבוע כל מסמרות בעניין, נראה כי אין לראות בבקשה לסילוק על הסף בקשה חסרת סיכוי ומשוללת יסוד.

6.
באשר לתנאי השני, המתייחס להשקעת משאבים שאינם פרופורציונאליים מהנתבע או המשיב על מנת להתגונן, במקרה דנן תנאי זה לא מתקיים. בענייננו, הגשת כתב ההגנה לא תצריך מהנתבעות השקעת משאבים שאינם פרופורציונליים וזאת משום שמעיון בבקשה ובתשובה לתגובה שהגישו הנתבעות, ניכר כי המסכת העובדתית והראייתית הנדרשת להכנת כתב ההגנה כבר מצויה בידן והטענות אשר נטענו בבקשה, הן ברובן הטענות שיטענו בכתב ההגנה.


7.
מאחר ומדובר בתנאים מצטברים, משהתנאי השני לחריג לא מתקיים, דין הבקשה להידחות.

8.
סיכומו של דבר:

א.
דין הבקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף או להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, להידחות.

ב.
הנתבעות יגישו כתב הגנה בתוך 30 ימים כשימי הפגרה יבואו במניין הימים.

ג.
ככל שיהיה בכך צורך, לאחר הגשת כתב ההגנה, יקיים בית המשפט דיון שבו ייחקרו המצהירים או חלק מהם, ותוכרע השאלה המקדמית הנוגעת לסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה.



החלטה זו ניתנה בכובעי כרשם בית המשפט.


ניתנה היום, י"ז אב תשע"ז, 09 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 12527-03/17 לואיז גרשוני, רות גרשוני ברוך נ' שושנה ורדינון (פורסם ב-ֽ 09/08/2017)