פסקי דין על יונה דוגמא | פסקי דין על יצחק קסטל | פסקי דין על רבקה קסטל | פסקי דין על צחי שמואלי ואח' |

29833-08/13 א     10/08/2017




א 29833-08/13 יונה דוגמא נ' יצחק קסטל, רבקה קסטל, צחי שמואלי ואח'








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 29833-08-13 דוגמא נ' קסטל ואח'


בפני

כב' סגן הנשיא, השופט
רמזי חדיד

התובעת
יונה דוגמא

באמצעות ב"כ עו"ד אברהם שלו


נגד

הנתבעים
1. יצחק קסטל

2. רבקה קסטל

באמצעות ב"כ עו"ד גב' קום ואח'



3. צחי שמואלי
באמצעות ב"כ עו"ד שמואלי

4. אופיר ארביב
באמצעות ב"כ עו"ד אוהד מרחב



פסק דין

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.
בפני
י תביעה למתן צו עשה נגד נתבעים 1-2 ולמתן סעד כספי נגד נתבעים 3-4 בקשר עם ליקויי הרטיבות שהופיעו בדירת מגוריה התובעת.

2.
התובעת הינה בעלת זכויות בדירת מגורים בקומה השישית בבניין הרשום כבית משותף שברח' הגיבורים 67/33 בחדרה (להלן: "דירת התובעת" ו-"הבניין" בהתאם). התובעת רכשה את דירתה בהתאם להסכם מיום 14.8.00 עם הקבלן אשר הקים את הבניין, חב' פסגת חדרה בע"מ (להלן: "הקבלן").


נתבעים 1-2 הינם בני זוג והם בעלי זכויות בדירת מגורים בקומה השביעית שמעל דירת התובעת בבניין (להלן: "דירת נתבעים 1-2").


נתבע 3 הינו קבלן לעבודות שיפוצים ונתבע 4 הוא מנהל של חב' מומנט מערכות בנייה וניהול בע"מ העוסקת בביצוע עבודות איטום (להלן: " חב' מומנט").

3.
בעקבות ליקויי בנייה וליקויי רטיבות שהתגלו בדירתה, הגישה התובעת נגד הקבלן ואחרים תביעה כספית לבית משפט השלום בחיפה ב-ת"א 11667/07 (להלן: "התביעה הקודמת"). יובהר כי הנתבעים בתביעה דנן לא היו בעלי דין בתביעה הקודמת.


במסגרת התביעה הקודמת מינה בית המשפט את המהנדס מר רונן שטרנברג כמומחה מטעמו (להלן: "שטרנברג") והוא בדק את דירת התובעת ונתן חוות דעת ראשונה מיום 23.3.08 לפיה נקבע כי עלות תיקון כלל הליקויים שהתגלו בדירה, לרבות ליקויי הרטיבות, הינו בסך של 18,676 ₪ וכי חלק מהרטיבות בדירת התובעת מקורה באיטום לקוי של מרפסת נתבעים 1-2 שמעליה (להלן: "חווה"ד הראשונה").

4.
במהלך ניהול התביעה הקודמת, ליתר דיוק ביום 8.4.10, התקשרה התובעת עם נתבע 3 בהסכם לביצוע עבודות לתיקון הליקויים שהתגלו בדירתה וזאת בהתבסס על הצעת המחיר של נתבע 3 על סך של 112,230 ₪ (כולל מע"מ) (להלן: "ההסכם" ו-"הצעת המחיר" בהתאם). בהסכם נקבע כי חווה"ד הראשונה והצעת מחיר, מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.


בפועל, ובעקבות טענות התובעת לחיסרון כיס בוצעו, אך ורק חלק מהעבודות המפורטות בהצעת המחיר ותמורתן שילמה התובעת לנתבע 3 סך של 72,314 ₪.

5.
לעניין ביצוע העבודות בהתאם להסכם, יובהרו שניים אלה:

א.
על מנת לטפל ברטיבות בדירת התובעת, ובהתאם לקביעתו של שטרנברג, לפיה הבעיה נובעת גם כן בשל איטום לקוי במרפסת דירת נתבעים 1-2, חלק מהעבודות בוצעו באותה מרפסת, והן כללו פירוק האריחים הקיימים, ניקוי המצע מתחתיהם, איטום הרצפה וריצוף המרפסת מחדש. כל העבודות הנ"ל בוצעו בהסכמת נתבעים 1-2 ובשיתוף פעולה מלא מצידם ללא צורך בפני
יה לערכאות.

ב.
לצורך ביצוע עבודות האיטום, התקשר נתבע 3 בהסכם עם נתבע 4 או עם חב' מומנט, שהתובעת לא הייתה צד בו ומבלי שהיא שילמה כל תמורה ישירות לנתבע 4.

6.
לאחר השלמת העבודות מכוח ההסכם, נתן שטרנברג חוות דעת משלימה בה נקבע כי חלק נכבד מהליקויים, לרבות ליקויי הרטיבות שמקורם במרפסת דירת נתבעים 1-2, לא תוקן או תוקן באופן לקוי (להלן: "חווה"ד המשלימה"). זאת ועוד, גם במבחן התוצאה עדיין קיימת רטיבות במוקדים שונים בדירת התובעת.

7.
ביום 31.1.13 ניתן

פסק דין
בתביעה הקודמת, ובו התקבלה באופן חלקי דרישת התובעת להשבת מלוא התמורה אשר שילמה לנתבע 3, משנקבע כי על הקבלן להשיב לה סך של 13,720 ₪, זאת בנוסף לסך של 16,170 ₪ אשר הפקיד בקופת בית המשפט, ובסה"כ 29,890 ₪ (להלן: "פסק הדין").

8.
במסגרת תביעה דנן הסתמכה התובעת על חווה"ד הראשונה והמשלימה ומנגד הגיש נתבע 3 את חוות דעתו של המהנדס מר יואל בן עזרא.


לאור הפערים בין חוות הדעת לעיל, ובהסכמת הצדדים, מונה המהנדס מר מיכאל קרבצ'ק כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בית המשפט") ובמסגרת חוות דעתו הוא הצביע על מספר גורמים אפשריים להופעת הרטיבות בדירת התובעת והמליץ למנות את מר שלומי קלדרון כמומחה לאיתור מקור הבעיה (להלן: "קלדרון"). אכן, מר קלדרון מונה כמומחה מטעם בית המשפט בנדון, והוא נתן חוות דעת בהתאם.

טענות
הצדדים בתמצית:

9.
במסגרת סיכומיה התובעת מצמצמת את טענותיה אך ורק לעבודות האיטום שבוצעו במרפסת דירת נתבעים 1-2, ומודה כי יתר מקורות הרטיבות בדירתה אינם באחריות מי מהנתבעים.

התובעת מפנה לחוו"ד מומחה בית המשפט ולחוו"ד של קלדרון בהן נקבע כי קיימת בעיית רטיבות בדירתה אשר מקורה במרפסת דירת נתבעים 1-2 וטוענת כי בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנון המצוי, מוטלת על האחרונים אחריות לטפל באיטום המרפסת.


התובעת מייחסת לנתבע 3 חבות מכוח דיני החוזים ודיני הנזיקין, בעוד כי לנתבע 3 היא מייחסת חבות מכוח דיני הנזיקין בלבד בטענה כי הוא ביצע עבודת איטום לקויה במרפסת דירת נתבעים 1-2 ולפיכך הוא לא יכול להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של חב' מומנט.


התובעת מבקשת לחייב נתבעים 1-2 לעשות את כל הדרוש למניעת חדירת רטיבות ממרפסת דירתם וכן לחייב נתבעים 3-4 בהשבת מחצית התשלום אשר שילמה לנתבע 3 בהתאם להסכם, 36,157 ₪. כמו כן, התובעת מבקשת לחייב את כל הנתבעים בתשלום סך של 4,680 ₪ (כולל מע"מ) עבור תיקון סימני הרטיבות בתקרת דירתה וכן בפיצוי עבור עגמת נפש, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

10.
לטענת נתבעים 1-2 פסק הדין מקים מעשה בית דין ומהווה מחסום מפני הגשת תביעה דנן נגדם בשנית הואיל ומדובר באותה עילת
תביעה.


לגוף העניין נתבעים 1-2 טענו כי אין בפני
התובעת כל טענה כי הם גרמו לנזקי הרטיבות בדירתה וכי כל "חטאם" הוא כי דירתם ממוקמת מעל דירת התובעת. הוסיפה נתבעים
1-2 וטענו כי הסתמכות התובעת על התקנון המצוי מהווה הרחבת חזית האסורה על פי דין ומכל מקום לא הוכח כי התקנון המצוי חל במקרה דנן. למעלה מהצורך הוסיפו נתבעים 1-2 וטענו כי הוראת 3(ב) לתקנון המצוי, אינה מטילה עליהם חובה לממן את תיקון עבודות האיטום במרפסת דירתם מה גם ובמקרה דנן הם העמידו את דירתם מרצונם הטוב וללא צורך בפני
יה לערכאות, לרשות התובעת והפועלים מטעמה לצורך ביצוע עבודות איטום במרפסת, על כל המשתמע מכך מבחינת חוסר הנוחות שהיתה מנת חלקם. בנדון, הוסיפו נתבעים
1-2 וטענו כי אותן עבודות בוצעו ללא מעורבותם על ידי בעלי מקצוע בהם בחרה התובעת עצמה.


נתבעים
1-2 חזרו והודיעו בסיכומיהם כי ישתפו פעולה בביצוע תיקונים במרפסת דירתם ובלבד שהעבודות תהיינה בהיקף סביר והדבר ישים סוף להטרדתם המתמשכת.


הנתבעים מצטרפים לטענות נתבעים
3-4 לעניין אחריות התובעת והסכום הנתבע.

11.
נתבע 3 טען כי הוא ביצע את העבודות בהתאם להסכם באופן מקצועי ועל הצד הטוב ביותר, אף כי בכפוף להחלטת התובעת לבצע אך ורק חלק מהעבודות וזאת בניגוד להמלצת שטרנברג.


נתבע 3 הפנה לקביעותיהם של מומחי בית המשפט בהליך דנן, לפיהן קיימים מספר מקורות אפשריים לרטיבות בדירת התובעת, ולא רק מרפסת דירת נתבעים
1-2 והוא הוסיף וטען כי התובעת לא פעלה להקטנת נזקיה באמצעות הטיפול ברטיבות, אף כי העלות הינה מינימלית.


נתבע 3 חולק על דרישת התובעת להשבת מחצית התמורה אשר קיבל בהתאם להסכם שכן חלק מהעבודות אשר בוצעו אינם קשורים לרטיבות בדירת התובעת, מה גם ולא הוכח מה היא אחריותו בנדון. כן חולק נתבע 3 על דרישת התובעת לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש ומפנה לכך כי הסכום הנדרש בסיכומיה עולה על הסכום הנדרש בכתב התביעה.


ככל והתביעה נגדו תתקבל, נתבע 3 מבקש לקזז מכל סכום שיפסק לתובעת סך של
5,451 ₪ עבור יתרת התמורה אשר לטענתו טרם שולמה עבור העבודות שבוצעו בהתאם להסכם.

12.
נתבע 4 טען כי ההתקשרות לביצוע עבודות האיטום במרפסת נתבעים
1-2 לא היתה עימו
באופן אישי אלא עם חברת מומנט וזאת בהסתמך על מפרט שהוזמן מאותה חברה.


לגוף העניין, נתבע 4 טען כי עבודות האיטום נשוא התביעה בוצעו לשביעות רצונם של התובעת ונתבע
3 וכי עד למועד הגשת התביעה, הוא לא הופנתה אליו כל טענה או דרישה בנדון.


נתבע 4 מפנה לחוו''ד מומחי בית המשפט בתביעה דנן, מהם עולה כי חלק מסימני הרטיבות בדירת התובעת אינם קשורים לעבודות האיטום שבוצעו על ידי חברת מומנט ומוסיף וטוען כי מכל מקום לא הוכח שבעיית הרטיבות קשורה לאותן עבודות.

ד י ו ן:
13.
דוקטרינת מעשה בית דין מבוססת על שני אדנים מרכזיים: השתק עילה והשתק פלוגתא. ב- ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין ואח'
נגד בנק מזרחי טפחות (פורסם בנבו), חזר בית המשפט על ההלכה הפסוקה ביחס למעשה בית דין והתכלית מאחורי העיקרון, באומרו:

"כלל השתק העילה חל במקום שתביעה נדונה לגופה, והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שאז אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי דין או חליפיהם, ככל שזו מתבססת על עילה זהה......הטעמים לכלל האמור נעוצים בצורך למנוע את הטרדת בעל הדין שכנגד, ואילוצו להתדיין בענין שכבר נדון, וניתנה לגביו הכרעה, ובמניעת העמסת יתר על בתי המשפט בדיונים כפולים מיותרים. המבחן להשתק עילה הוא זהות העילות בין שני ההליכים.......מושג זהות העילות נבחן בדרך מרחיבה. וכך, עקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה, וזאת אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת........ ואמנם, 'אין לדקדק במרכיבים מישניים, ויש לראות את העיקר – את התשתית הבסיסית של העילה'........התשתית הבסיסית של העילה תילמד מכתבי הטענות של הצדדים, ומהמערכת העובדתית הכוללת ששמשה יסוד להליך ולפסק הדין. בגדר 'עילת התביעה' תיכלל גם כל טענה אפשרית הקשורה קשר ענייני הדוק בעילה, אפילו לא הועלתה בפועל על ידי התובע; כלל 'השתק העילה' ימנע מתובע בהליך מאוחר מלהעלות טענות או לבקש סעדים שהוא יכול היה להעלותם ולבקשם במסגרת עילת התביעה בהליך הראשון אך לא עשה כן ........

השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני בפני
בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בכל שאלה, עובדתית או משפטית, שנדונה בין הצדדים בעבר, בתנאי שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והוכרעה באותו הליך, במפורש או מכללא, שאז בעלי הדין מושתקים מלהתדיין בעניינה מחדש במשפט נוסף, וזאת, גם אם עילתו שונה מעילתה של התביעה הראשונה ......

תנאי להיווצרות השתק דיוני מטעמי מעשה בית דין הוא בקיומה של זהות בין בעלי הדין (או חליפיהם) שלקחו חלק בהליכים השונים. כלל זה בנוי על הרעיון כי אין משתיקים אדם בטענת מעשה בית דין אם לא היתה לו שעת כושר בעבר להציג את טענותיו בפני
בית המשפט .........דרישת זהות הצדדים נועדה להבטיח כי תינתן הזדמנות לכל בעל דין לטעון את טענותיו בפני
בית המשפט, אך בה בעת גם להבטיח, כי מי שכבר ניתן לו יומו בבית המשפט, לא ישמיע דברו בשנית, 'למען יהיה סוף לריב ולדיונים'.....

הדרישה לזהות הצדדים בהליך המוקדם והמאוחר לצורך החלת עקרון 'מעשה בית דין' מוסברת גם בשימור ה'הדדיות הדיונית', במשמע, ש'אין אדם נהנה מזכייה במשפט אלא אם גם יריבו היה נהנה ממנה אילו ניתן פסק הדין לטובתו'....."
(ההדגשה אינה במקור - ר.ח.)


מן הכלל אל הפרט.

14.
אין חולק כי נתבעים 1-2 לא היו בעלי דין בתביעה הקודמת, ולפיכך, מן הסתם, בנסיבות מקרה דנן לא מתקיים התנאי לתחולת כלל מעשה בי דין בדבר זהות בעלי הדין.


בנדון, לא נעלמה מעיניי ההלכה הפסוקה המכירה בקיומם של חריגים לתחולת כלל מעשה בית דין על אף העדר זהות בעלי הדין (ר' לדוגמה סעיף 27 לפס"ד צמרות לעיל), אולם במקרה דנן נתבעים 1-2 לא טענו, מקל וחומר לא הוכיחו, את קיומם של אותם חריגים.


לא זאת אלא זאת, ספק רב באם עילת התביעה בתביעה הקודמת זהה לעילה בתביעה דנן, ולו מהטעם כי האחרונה מבוססת על אירועים והתרחשויות המאוחרים לתביעה הקודמת, ומן הסתם לא היו חלק מעילת התביעה שם (אף כי חלק מאותם אירועים נדונו במסגרגת פסק הדין שניתן בתביעה הקודמת). ודוק, נתבעים 1-2 לא טרחו להגיש את כתבי הטענות שהיו בתביעה הקודמת לתמיכה בטענותיהם כאילו מדובר באותן עילות, אף כי בהלכה הפסוקה, כמצוטט לעיל, נקבע כי התשתית הבסיסית של העילה נלמדת, בין היתר, מכתבי הטענות של בעלי הדין.

15.
לאור מכלול הנימוקים לעיל, טענת נתבעים 1-2 לקיומו של מעשה בי דין, נדחית בזאת.

16.
כאמור, לאור הפערים בין חוות הדעת מטעם התובעת ונתבע 3, מונה המהנדס מר קרבצ'יק כמומחה מטעם בית המשפט, וזאת בהסכמת הצדדים. בנסיבות העניין, ובהתאם לתקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, אין לקבל את חוות הדעת שהוגשו מטעם מי מהצדדים כראיה במשפט.


ודוק, במקרה דנן בעלי הדין לא ביקשו לחקור את מומחה בית המשפט, או את מר קלדרון בניסיון להפריך את חוות דעתם ולפיכך ממילא הממצאים שנקבעו בהן לא נסתרו.

17.
בחוות דעת מומחה בית המשפט פורטו מוקדי הרטיבות השונים בדירת התובעת, ונקבע כי חלק נכבד מהם מקורו במרפסת דירת נתבעים 1-2, ולחילופין, אותה מרפסת מהווה מקור אפשרי לבעיית הרטיבות. בנדון הפנה מומחה בית המשפט לרטיבות בחדר שינה הורים, בחדר רחצה הצמוד לחדר הורים ולתקרת מרפסת דיור. חיזוק נוסף לקביעותיו הנ"ל של מומחה בית המשפט מצאתי בחוות דעתו של מר קלדרון, ואשר קבע באומרו:

"מי גשמים החודרים דרך המשיקים שבין אריחי הריצוף ברצפת המרפסת, השייכת למשפחת קסטל, נאגרים במצע שמתחת לריצוף (ללא יכולת להתנקז) ומשם חודרים דרך כשלים במערכת האיטום, בהיקף קופסאות ניקוז מי גשמים וצנרת אוורור, לתקרות סלון, חדר שינה הורים, חדר רחצה הורים ומרפסת חיצונית השייכים לדירת משפחת דוגמא".

תאמר אפוא מעתה כי מרפסת דירת נתבעים 1-2 מהווה מקור, אולי עיקרי, לחדירת רטיבות לדירת התובעת.

18.
דרישת התובעת לחייב נתבעים 1-2 לבצע עבודות איטום במרפסת דירתם, מבוססת על ס"ק 3(ב) לתקנון המצוי, בו נקבע כדלקמן:

"בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה אחרת, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון".

התקנון המצוי מבוסס על הוראת סעיף 62(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט -1969, בו נקבע כדלקמן:

"בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לפגוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובה או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות".

היה ובעלי הדירות לא ערכו תקנון בית משותף, כמצוטט לעיל, או בתקנון שערכו לא הוסדר עניין זה או אחר, אזי נכנס לתוקפו סעיף 64 לחוק המקרקעין, ולפיו:

"מקום שלא נרשם תקנון לפי סעיף 62, ובמידה שאין בתקנון שנרשם הוראה בנדון, יראו את התקנון המצוי שבתוספת כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות".

19.
התובעת, ושיקוליה עמה, בחרה לבסס דרישתה למתן צו עשה כנגד נתבעים 1-2 על הוראת סעיף 3(ב) לתקנון המצוי אך ורק במסגרת סיכומי טענותיה, וזאת מבלי שטרחה והעלתה טיעון זה ביתר כתבי טענותיה. בנסיבות העניין, בדין טענו נתבעים 1-2 כי דרישת התובעת בנדון מהווה הרחבת חזית האסורה על פי דין.


יתרה מכך, בהתאם להוראות הדין לעיל, התקנון המצוי, לרבות סעיף 3(ב) שבו, חל אך בהעדר תקנון מוסכם, או, באם התקנון המוסכם אינו מסדיר עניין זה או אחר שהוסדר בתקנון המצוי. למותר לציין, כי בנדון עסקינן במטריה עובדתית, שלא נטענה כלל ועיקר על ידי התובעת, ומקל וחומר היא לא הוכחה כדין.


ממכלול הנימוקים לעיל, אין לקבל את דרישת התובעת למתן צו עשה נגד נתבעים 1-2.

20.
אין במסקנה אליה הגעתי לעיל כדי לגרוע מתוקף הצהרתם של נתבעים 1-2, לפיה הם נכונים לשתף פעולה לביצוע עבודות "בהיקף סביר" לטיפול בבעיית הרטיבות. יחד עם זאת, ראוי לציין כי המונח "עבודות בהיקף סביר" אינו מוגדר דיו, והוא עלול לעורר חילוקי דעות רבים בין התובעת לבין נתבעים 1-2, ולפיכך אין לקבלו.

מומחה בית המשפט פירט בסעיף 9 לחוות דעתו את העבודות שיש לבצען בדירת נתבעים 1-2 על מנת לטפל בבעיית הרטיבות בדירת התובעת, ולפיכך על נתבעים 1-2 לשתף פעולה עם התובעת או מי מטעמה לביצוע אותן עבודות.

21.
בהסכם בין התובעת לבין נתבע 3 נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"הצעת המחיר וחוות הדעת של 'המומחה' שטרנברג רונן ישמשו ויהיו חלק בלתי נפרד מחוזה זה".

בחוות דעתו של שטרנברג, כמו גם בהצעת המחיר, פורטו העבודות שהיה על נתבע 3 לבצע במרפסת דירתם של נתבעים 1-2 לצורך הטיפול בחדירת הרטיבות לדירת התובעת.

חשוב מכך, ההסכם הוסיף וקבע כי "הקבלן ואיש האיטום ייתנו אחריות על עבודות האיטום 7 שנים".

אין חולק כי במבחן התוצאה, עבודות האיטום אשר ביצע נתבע 3 באמצעות נתבע 4 במרפסת דירת נתבעים 1-2 לא מנעו חדירת רטיבות מאותה מרפסת לדירת התובעת. נשאלת אפוא השאלה, האם, כטענת נתבעים 3-4, הדבר אינו באחריותם אלא באחריות התובעת אשר בחרה לא לבצע כל העבודות שנקבעו בהסכם ובהצעת המחיר.

22.
אמנם נכון, הרטיבות בדירת התובעת נובעת ממספר כשלים ואשר בחלקם לא קשור לעבודות שבוצעו בהתאם להסכם, אולם, משבחרה התובעת להגביל את טענותיה ודרישותיה אך ביחס לעבודות האיטום במרפסת דירת נתבעים 1-2, אזי אין עוד רלוונטיות לעובדה הנ''ל.

23.
הטענה ולפיה התובעת בחרה לבצע רק חלק מעבודות שנקבעו בהסכם, כמו גם טענה נוספת שעלתה בתצהיר עדותו הראשית של נתבע 3, מוצג נ/3, ולפיה הוא פעל בהתאם להנחיות שניתנו לו על ידי התובעת וכי הנ''ל דחתה את הצעתו לביצוע עבודות נוספות שלא נכללו בהסכם, טענות אלה אינן משכנעות בעיניי כלל ועיקר.


במסגרת התביעה הקודמת הגיש נתבע 3 תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת (צורף לתצהיר התובעת כאן) ובהתייחסו לעבודות שבוצעו במרפסת דירת נתבעים 1-2 בהתאם לחוות הדעת הראשונה, הוא טען בס"ק 3(ד) לתצהיר באומרו:

"סעיף 2(ד) לחוות הדעת – פירוק רצפת מרפסת בדירת שכנים, איטום חוזר כולל בדיקת שלמות צנרת, ריצוף מחדש ותיקון רטיבות – נכלל בהצעת המחיר שלי, בעמוד 1 סעיף ב' – ובוצע בשלמות. בפועל ולמעשה הוחלף כל הריצוף ונעשה איטום מחדש בכל המרפסת..........".

כמו כן, גם נתבע 4 הגיש במסגרת התביעה הקודמת תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת (צורף לתצהיר התובעת כאן) ובו הוא פירט, בין היתר, את העבודות שבוצעו במרפסת דירת נתבעים 1-2, והוסיף באומרו:

"8.
לאחר גמר העבודות בוצעה באתר הצפה למשך 72 שעות, הן לגבי כל מרפסת מהמרפסות הנ"ל
(מרפסת דירת התובעת ומרפסת דירת נתבעים 1-2 – ר.ח.), והן לגבי 2 אדניות אשר החדירו מים לקיר בדירת התובעת – דבר שהייתי צריך למנוע.

9.
ניסיונות ההצפה עברו בהצלחה ולא חדרה רטיבות דרך שכבות האיטום הנ"ל".

הנה אם כן, לדידם של נתבעים 3-4, עבודות האיטום אשר ביצעו במרפסת דירת נתבעים 1-2 מנעו חדירת רטיבות ממנה אל דירת התובעת (טענה שאינה נכונה עובדתית כפי שהוכח במשפט זה). לפיכך נתבעים 3-4 לא יישמעו בטענה כאילו על התובעת מוטלת האחריות הואיל ובחרה בביצוע חלק מהעבודות בהסכם או מאחר והיא נמנעה מביצוע עבודות נוספות שמי מהם המליץ על ביצוען.

24.
טענת ההגנה של נתבע 4, לפיה ההתקשרות לביצוע עבודות האיטום במרפסת דירת נתבעים 1-2 הייתה באמצעות חב' מומנט שבבעלותו, אינה פוטרת אותו מאחריות. אנמק להלן.


בהתאם להלכה הפסוקה, ניתן להטיל אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בתאגיד וזאת מכוח העיקרון לפיו כל אדם נושא באחריות לחטאו. בנדון, נפסק ב- ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סיקיוריטי בע"מ ואח'
, פ"ד נח(5) 661 כדלקמן:

"דגם אפשרי אחר לבחינת האחריות הנזיקית של אורגן או של נושא משרה בחברה הינו מודל האחריות האישית. על-פי מודל האחריות האישית, 'היותו של פלוני בין השאר אורגן של החברה אינו מקנה לו חסינות בנזיקין...'. .......... '...אין הוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של החברה, מקום שנקבע, כי מעשה נזיקין זה או אחר בוצע על-ידיו' ......... מודל האחריות האישית הינו עקרון יסוד במשפטנו האזרחי".
(שם, סעיף 18 לפסק הדין).


כן נפסק ב-ע"א 507/79 ראונדנאף (קורן) נ' חכים, פ"ד לו(2) 757 כדלקמן:

"עקרון היסוד של דיני הנזיקין הוא, כי מי שמקיים את היסודות של העוולה אחראי למעשיו שלו. מעמדו של המעוול בהירארכיה המינהלית או הביצועית אין בו כדי לשחרר את המעוול מאחריותו. על-כן, עצם העובדה שאדם מבצע עוולה לא למען עצמו, אלא כעובד או כשלוח של אחר, אין בה כדי לשחרר את המבצע מאחריות בנזיקין. בדומה, עצם העובדה שאדם מבצע עוולה כאורגן של תאגיד, אין בה כדי לשחררו מאחריות ........... עמדתם של דיני הנזיקין היא העמדה האינדיבידואליסטית, לפיה כל אדם חטאו יישא"
(שם, עמ' 794 לפסק הדין).

המבחן המקובל להטלת אחריות בנזיקין על אורגנים ונושאי תפקיד בחברה אינו שונה מהמבחן הרגיל המקובל בדיני הנזיקין. בנדון נפסק ב-רע"א 7875/06 זלץ נ' שירותי בריאות (פורסם בנבו) כדלקמן:

"המבחן להטלת אחריות נזיקית על אורגן בחברה, לרבות נושא משרה כגון מנהלת או מנכ"לית, נקבע בפסיקה זה מכבר. הלכה היא כי אין דין מיוחד להטלת אחריות על אורגנים בחברה וכי יש ליישם לגביהם באופן אישי את המבחנים הרגילים של דיני הנזיקין .......... אכן '...עצם העובדה שאדם מבצע עוולה לא למען עצמו, אלא כעובד או כשלוח של אחר, אין בה כדי לשחרר את המבצע מאחריות בנזיקין' ....... פירוש הדבר הוא כי אין מטילים אחריות אישית על אורגן אך מעצם מעמדו בחברה, ויש לבחון בכל מקרה ומקרה האם האורגן מקיים בעצמו ובאופן אישי את כל יסודות העוולה הנזיקית. מודל זה נועד ליתן תוקף לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, ובה-בעת להימנע ממתן חסינות לאורגן המבצע עוולות נזיקיות (או עבירות פליליות) ........ ודוק: הטלת אחריות נזיקית על החברה, או האפשרות להטלת אחריות כזו, אין בה כדי לשלול את האפשרות לחייב באופן אישי את נושא המשרה שפעל למען החברה, ובלבד כאמור שהלה קיים את כל היסודות הנדרשים לגיבושה של האחריות הנזיקית."
(שם, סעיף 12 לפסק הדין).

מן הכלל אל הפרט.

25.
נתבע 4 הציג את עצמו כאיש מקצוע לטיפול ברטיבות ועל סמך מצג זה הוא ביצע את עבודות האיטום במרפסת דירת נתבעים 1-2.


בסעיפים 5-6 לתצהיר עדותו הראשית, מוצג נ/3, ניסה נתבע 4 להתחמק מאחריותו לכשל שהתגלה בעבודות האיטום אשר ביצע במרפסת דירת נתבעים 1-2, באומרו:

"5.
עבודות האיטום שנתבקשנו לבצע היו בהתאם למפרט קבוע שהוכן מראש
על ידי מומחה מטעם התובעת ותומחרו על ידי בסך של 11,500 ₪ בצירוף מע"מ...... .

6.
עבודת האיטום בוצעה הלכה למעשה בהתאם למפרט ולדרישת המומחה ולשביעות רצונם של התובעת והנתבע 3".
(ההדגשות אינן במקור – ר.ח.).

טיעון נתבע 4 לעיל אינו משכנע כלל ועיקר בעיניי, זאת מהטעם כי בפסק הדין שניתן בתביעה הקודמת נקבע מפורשות (בהתבסס על חוות הדעת המשלימה) כי עבודות האיטום במרפסת דירת נתבעים 1-2, לא היו בהתאם לדרישותיו של שטרנברג כפי שנקבע בחוות דעתו הראשונה. יתירה מכך, גם מומחה בית המשפט בהליך דנן קבע בחוות דעתו כי במרפסת דירת נתבעים 1-2 בוצעה עבודת איטום חלקית, וכי אין מנוס מביצוע איטום מלא במקום.

26.
העולה מן המקובץ, נתבע 4 התרשל כלפי התובעת בביצוע עבודות האיטום במרפסת דירת נתבעים 1-2, ובין היתר הוא לא השתמש במיומנות המתחייבת במשלח ידו, וזאת בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין. אי לכך, הואיל ובעקבות רשלנותו הנ"ל של נתבע 4 נגרם נזק לתובעת, אזי עליו לפצות אותה בהתאם.

27.
כאמור, התובעת שילמה לנתבע 3 עבור מכלול העבודות שביצע בהתאם להסכם סך כולל של 72,314 ₪, והיא מבקשת לחייב נתבעים 3-4 בהשבת עלות עבודות האיטום במרפסת דירת נתבעים 1-2 בשווי של מחצית הסכום הנ"ל.


חישוב התובעת לעיל מבוסס על ההנחה, יש לומר בלתי מבוססת, כאילו מלוא הסכום אשר שילמה לנתבע 3 היה עבור עבודות האיטום במרפסת דירתה ובמרפסת דירת נתבעים 1-2, כאשר בפועל אין הדבר כך. כעולה מהצעת המחיר, נתבע 3 התחייב לבצע עבודות שונות ומגוונות שרק בחלקן היה עבור איטום שתי המרפסות האמורות. כמו כן, בחקירתו בבית המשפט אישר נתבע 3 עניין זה באומרו:

"ש.
72 אש"ח דרשת עבור עקירה, ריצוף בשתי המרפסות, הוצאת החול, איטום, ריצוף מחדש פלוס טיפול באדניות – אתה מסכים?
ת.
לא, זה לא הסתכם ב-72 אש"ח. העבודה הסתכמה בערך ב-60 אש"ח. את המע"מ אני לא מרוויח. לא זוכר אם עשיתי את האדניות. גם חוץ מאיטום עשיתי הריסה ופינוי, והתובעת שילמה עבור הריסה סכומים נוספים. תיקנתי לה חלון שנזל, וגם פירקתי לה ג'קוזי מהחצר. היו עבודות כאלה וכאלה שחורגים מאיטום וריצוף ולא כתובים בהצעת המחיר. יש המשך לסעיף ד' שלא ראיתי בשאלה הקודמת, ויש כמה דברים שעשיתי כמו תיקוני צבע קטנים שעשיתי, קוסמטיקות."
(שם, עמ' 31-32 החל משורה 26 לפרוטוקול הדיון).

28.
אין בהסכם גופו פירוט של עלות העבודות, ותחת זאת ההסכם מפנה להצעת המחיר, שכאמור מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. והנה, בסעיף ג' להצעת המחיר נקבע כי עלות ביצוע העבודות במרפסת דירת נתבעים 1-2 נעה בין 6,000 ₪ ל-28,000 ₪ (יצוין כי בסיכום הצעת המחיר נרשם כי עלות אותן עבודות נעה בין 6,500 ₪ ל-24,050 ₪).


בנסיבות כמתואר לעיל, כאשר מחד גיסא נתבעים 3-4 ביצעו עבור התובעת עבודת איטום לקויה במרפסת דירת נתבעים 1-2, וכתוצאה מכך נגרם לה נזק שלא ניתן לקבוע מהו הגובה המדויק שלו, אזי בהתאם להלכה הפסוקה, ניתן לפסוק פיצוי על דרך האומדנה (ר' ע"א 355/80 נתן אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809 וכן ע"א 9656/05 שוורץ ואח'
נ' רמנוף חברה לסחר בציוד בנייה בע"מ (פורסם בנבו), פסקה 16 לפסק הדין).

29.
מתצהיר עדותו הראשית של נתבע 3 שהוגש במסגרת התביעה הקודמת, העבודות במרפסת נתבעים 1-2 כללו פירוק אריחים, איטום (שמן הסתם טרם בוצע, הוסר המצע הקיים), בדיקת צנרת וריצוף מחדש וכן הצפת המרפסת. יוצא אפוא כי מדובר בעבודות מקיפות אשר בהתאם להצעת המחיר עלותן המקסימלית מגיעה לסך של 28,000 ₪.


בנסיבות העניין, מצאתי לקבוע את עלות העבודה במרפסת נתבעים 1-2 על דרך האומדנה בסך של 25,000 ₪ נכון להיום.


כבר כעת יובהר כי בקביעת הסכום לעיל התחשבתי בעובדה כי בפסק הדין שניתן בתביעה הקודמת, נפסק לתובעת סך של כ-30,000 ₪ נומינלית עבור מכלול העבודות שבוצעו בהתאם להסכם, לרבות עבודות האיטום במרפסת נתבעים 1-2.

30.
בחוות דעתו של קלדרון נקבע כי עלות תיקוני טיח וצבע בדירת התובעת הינה בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ עליו, ומכאן דרישת התובעת לחייב את הנתבעיםבסכום הנ"ל.


דרישת התובעת לעיל מתעלמת מהעובדה כי מקורות הרטיבות בדירתה רבים ומגוונים, ורק החלק המתייחס לדירת נתבעים 1-2 הרלוונטי לעניננו. בנסיבות העניין, מאחר והכשל באיטום מרפסת דירת נתבעים 1-2 גרמה לרטיבות במספר מוקדים בדירת התובעת, מצאתי לפסוק לה מחצית עלות צביעת דירתה, וזאת בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ עליו. סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות דעתו של קלדרון, 11.6.15, ועד להיום מגיע לסך של 2,380 ₪.

31.
בכתב התביעה התובעת העמידה את דרישתה לפיצוי בגין עגמת נפש על סך של 25,000 ₪ בעוד כי בסיכומי טענותיה הוא דורשת תשלום סך של 60,000 ₪.


אין כל מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש בסכומים שהתבקשו, ומספר טעמים לכך:

א.
דרישת התובעת מבוססת על טענתה כאילו היא נאלצה לעזוב את דירתה ולשכור דירה בתל אביב בשל הרטיבות במקום. דא עקא, בחקירתה הנגדית הודתה התובעת כי מאז ומתמיד משאת נפשה הייתה לעבור להתגורר בתל אביב (שם, עמ' 24 שורה 23 לפרוטוקול הדיון).

ב.
בחקירתה הנגדית הודתה התובעת כי יש בבעלותה שתי דירות (שם, עמ' 25 שורה 23 לפרוטוקול הדיון) וכי בדירה נשוא התביעה בוצעו תיקונים והיא הושכרה לדייר אחר (שם, עמ' 24 שורה 29 ועמ' 25 שורה 4 לפרוטוקול הדיון). ספק רב אפוא באם דירת התובעת לא היתה ראויה למגורים בשל הרטיבות במקום.

ג.
כאמור, מקור הרטיבות בדירת התובעת אינו רק במרפסת דירתם נתבעים 1-2, אלא בכשלים נוספים שאינם רלוונטיים לתביעה דנן.

לאור מכלול הנימוקים לעיל, מצאתי להעמיד את הפיצוי לתובעת בגין עגמת נפש על סך של 8,000 ₪.

32.
בסעיף 15 לתצהיר עדותו הראשית העלה נתבע 3 דרישה לקיזוז סך של 5,451 ₪ בגין יתרת התמורה שטרם שולמה, כביכול, על ידי התובעת.


סתם נתבע 3 ולא פירט את הבסיס לדרישתו לעיל ואופן חישוב הסכום הנטען, כפי שלא הגיש כל ראיה ואסמכתא בנדון. לפיכך, אני דוחה אתה דרישה הנ"ל.

33.
לאור מכלול הנימוקים לעיל, אני מורה כדלקמן:


א.
התביעה נגד נתבעים 1-2 נדחית, וזאת בכפוף להצהרתם כמפורט בסעיף 20 לעיל.

בנסיבות העניין, וכן לאור החלטתי מיום 16.9.14 בה נקבע כי במסגרת פסק הדין תישקלנה הוצאות הישיבה מאותו מועד, מצאתי לחייב את התובעת לשלם, ביחד ולחוד,
לנתבעים 1-2 באמצעות בא כוחם הוצאות משפט בסכום מתון של 4,680 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה ישולם עד ליום 10.9.17 שאם לא כן הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ב.
נתבעים 3-4 ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעת באמצועת בא כוחה סך של 35,380 ₪.

כן ישלמו נתבעים 3-4, ביחד ולחוד, לתובעת באמצעות בא כוחה הוצאות האגרה, חלקה של התובעת
בשכרם של מומחי בית המשפט – המהנדס מר מיכאל קרבצ'יק ומר שלומי קלדרון – בסך כולל של 3,216 ₪ נכון להיום, ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 9,360 ₪ (כולל מע"מ).


ג.
כל הסכום כמפורט לעיל ישולמו עד ליום 10.9.17.

ניתן היום,
י"ח אב תשע"ז, 10 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 29833-08/13 יונה דוגמא נ' יצחק קסטל, רבקה קסטל, צחי שמואלי ואח' (פורסם ב-ֽ 10/08/2017)