פסקי דין על יאיר סיידה | פסקי דין על סילביה סיידה | פסקי דין על אגד תיור ונופש בע"מ

27627-04/17 תק     10/08/2017




תק 27627-04/17 יאיר סיידה, סילביה סיידה נ' אגד תיור ונופש בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 27627-04-17 סיידה ואח' נ' אגד תיור ונופש בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב


תובעים

1.יאיר סיידה

2.סילביה סיידה


נגד


נתבעים

אגד תיור ונופש בע"מ




פסק דין


בפני
תביעה כספית על סך 7665 ₪ בגין כשלים בטיול מאורגן מטעם הנתבעת, בו השתתפו התובעים.

התובעים נרשמו לטיול מאורגן לתאילנד, אותו ארגנה הנתבעת, בין התאריכים 11.12.16 ל- 26.12.16 והשתתפו בו. הרישום לטיול היה דרך ראשי קבוצות, גב' הינדי פרידלמן וגב' תמר אליאס, עמן היו התובעים בקשר במהלך הרישום לטיול ובירור תנאיו, למעט בחירת מלון חלופי בבנגקוק.

טענות התובעים כנגד הנתבעת:
1.
התובעים טענו כי הבינו בזמן הרישום לטיול המאורגן כי הטיול מותאם לשומרי מסורת, ועל כן הופתעו מאוד, כאשר ימים ספורים לפני יציאתם לטיול גילו כי הארוחות במהלך הטיול אינן כשרות, ועל כן דרשו החזר עבור 12 ארוחות שהיו מחוץ למלון ואשר נכללו במחיר הטיול. התובעים טענו כי מדריך הטיול שילם עבור הארוחות בנפרד ואף הסביר לחברי קבוצה האחרים כי לא ניתן לקבל תוספת מנות. מכאן ביקשו התובעים ללמוד כי הכסף ששולם על ידם לא הלך לספקי המזון, אלא נותר כ"עודף" אצל הנתבעת. על כן תבעו התובעים סך 1,800 ₪ בגין ראש נזק זה לפי חישוב של 150 ₪ לארוחה.
2.
התובעים טענו כי נגבה מהם תשלום עודף בגין כרטיסים להופעה, בה צפו, בסך 15 $ לכרטיס וביקשו החזר של 30 $.
3.
בהתאם לתוכנית הטיול בעיר בנגקוק, שם התובעים היו אמורים לשהות בשישי ושבת במהלך הטיול, המלון שנבחר על ידי הנתבעת היה מרוחק מבית חב"ד בעיר. על כן עוד בטרם היציאה לטיול ביקשו התובעים להזמין עבורם חדר במלון אחר, אשר יהיה ממוקם במרחק הליכה מבית חב"ד. בהתאם לבקשתם הנתבעת הזמינה עבור התובעים חדר במלון חלופי
"
house by the pond
"
בסמוך לבית חב"ד בעיר, אך כשהתובעים הגיעו למקום, התברר כי מדובר במקום מוזנח, לא נקי וברמה ירודה מזה שהובטח להם בחוזר הטיול. התובעת אך הציגה תמונות, שהצליחה לצלם במלון, אשר ניתן לראות בהן כי מדובר במלון במצב ירוד.
התובעים, לטענתם, נאלצו לחפש מקום לינה חלופי ולבסוף לנו במלונית
"
chek box
"
, שם נשארו לילה אחד, עשו צ'ק אאוט ולאחר המתנה קיבלו חדר נאות יותר באותה מלונית. בגין המלונית שילמו התובעים סך 2,330 באט שהם שווי ערך ל- 230 ₪ (וצירפו את הקבלה). בגין ראש נזק זה ביקשו התובעים החזר מכסף ששולם על ידם בגין מלון ברמת תיירות טובה שהוערך על ידם בסך 600 ₪.
אציין כי במהלך הדיון התובעת לא הכחישה כי ידעה בעת הזמנת המלון, שרמת המלון החלופי היא 3 כוכבים (ולא ברמה של 4 כוכבים, כמו שאר המלונות, בהם שהו במהלך הטיול), אך הדגישה כי הבהירה לנציגת הנתבעת כי הדבר היחיד שחשוב לה בנוסף לקרבה הגאוגרפית לבית חב"ד הוא ניקיון ואסתטיקה של המלון, אחרת לא תוכל לשהות בו (פרוטוקול עמ' 4 ש' 19-20)
4.
התובעים תבעו החזר בגין אי-השתתפותם בשייט שנערך ביום שישי, עליו לטענתם נאלצו לוותר על מנת להגיע למלון חלופי בבנגקוק. בגין ראש נזק זה דרשו התובעים סך של 150 ₪.
5.
בנוסף תבעו התובעים פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרם להם בסך 5,000 ₪.

הנתבעת מצדה טענה כי:
1.
הטיול המאורגן, בו השתתפו התובעים, לא אורגן במיוחד לקהל שומרי המסורת. לטענת הנתבעת ראשי קבוצות הסבירו לתובעים כי הטיול "מותאם" לשומרי מסורת ו"ההתאמה" באה לידי ביטוי בכך, שהמלונות נבחרו מראש ליד בית חב"ד, למעט בבנגקוק, שם נדרשת נסיעה לבית חב"ד, ופוקט, שם כלל אין בית חב"ד, וכי אין מעברים בין בתי מלון בימי שבת.

מחיר הטיול כלל מראש מחיר עבור 12 ארוחות, והוסבר לתובעים עוד בטרם היציאה לטיול כי לא ניתן לקבל החזר בגינן. כמו כן נטען כי מחיר ארוחה לזוג הוא כ- 50 ₪ ולא 150₪ כטענת התובעים.
כמו כן, גב' תמר אליאס העידה כי כבר בעת התשלום עבור הטיול היא הסבירה לתובעת כי אף ארוחה במהלך הטיול אינה כשרה (פרוטוקול עמ' 5 ש' 31-32). העדה הכחישה כי במעמד התשלום אמרה לתובעת שתהיה בעיה רק עם 2 מתוך 12 ארוחות, כפי שנטען על ידי התובעת בעדות (פרוטוקול עמ' 5 ש' 9-12). גב' אליאס העידה כי במעמד הקבוצה דיברה על שתי ארוחות "בעייתיות" שאמורות להיות בזמני מעבר ממקום למקום (פרוטוקול עמ' 6 ש' 10-13).
זאת ועוד, נציגת הנתבעת הדגישה כי הספק המקומי לא הסכים לזכות את הנתבעת בעלות הארוחות, בהן לא השתמשו התובעים, מאחר וכמות הארוחות הוזמנה מראש (פרוטוקול עמ' 3 ש' 23-24).
בהקשר זה העידה גם גב' פרידלמן כי כבר בתחילת ארגון הקבוצה היא הדגישה כי בתאילנד אין אוכל כשר והתאמה לשומרי מסורת הייתה רק בהקשר למלונות בקרבת בתי חב"ד, ודאגה כי יהיו פירות וירקות בשפע בארוחות, בהן לא יכלו לאכול אוכל אחר שומרי מסורת. כמו כן, גב' פרידלמן העידה כי עניין של 12 ארוחות עלה עוד מראש והוסבר אף בקבוצת ווטסאפ כי כדאי להביא אוכל מהבית למי ששומר מסורת (פרוטוקול עמ' 4 ש' 31-36 – עמ' 5 ש' 1-6).
2.
לגבי תשלום עודף בגין כרטיסים להופעה, הנתבעת לא הכחישה כי נעשתה גביית יתר וכי יש מקום להשיב את הכסף לתובעים, אך עד כה הכסף לא הוחזר.
3.
לגבי המלון החלופי נטען כי נציגה של הנתבעת הפנתה את התובעת לאתר של המלון, והאחרונה אישרה את המלון. במהלך הדיון הוגש צילום מאתר
"
booking
"
(נ/1) לגבי פרטי המלון שהוזמן בהמלצת הספקים המקומיים, כאשר הדגש היה על קרבת המלון לבית חב"ד (פרוטוקול עמ' 4 ש' 9-14). במהלך הדיון גב' מיכל רייכטר, שטיפלה בהזמנת המלון החלופי אישרה את דברי התובעת, לפיהם היא הדגישה בפני
ה שחשוב לה ניקיון ואסתטיקה של המלון, וציינה כי: " כן, זה מה שהיא אמרה. אנחנו בעצמנו מעולם לא בדקנו את המלון ואת רמתו. אבל הספקים שלנו הם אלה שאומרים לנו ונותנים לנו המלצות. זו הפעם הראשונה שנערכים שינויים מסוג זה" (פרוטוקול עמ' 4 ש' 21-23).
4.
באשר לאי השתתפות בשייט טענה הנתבעת כי התובעים בחרו על דעת עצמם שלא להשתתף בו ועזבו את הקבוצה מסיבותיהם הם ולא עקב האילוץ. בהקשר זה אף העידה גב' פרידלמן כי בבוקר של השייט הוצע לתובעים כי בחזור נהג האוטובוס יסיע אותם למלון חלופי אך התובעים בחרו לוותר על השיט " היא אמרה שהם הולכים לקנות מתנות באופן עצמאי ולהגיע למלון לבד, לא נאמר בשום שלב שהם פוחדים להגיע לפני כניסת שבת אלא הם רוצים יום חופשי בבנגקוק" (פרוטוקול עמ' 6 ש' 34-35 - עמ' 7 ש' 1-2).

דיון והכרעה :

הנתבעת הינה גם סוכנת הנסיעות וגם הספק בעסקה נשוא התביעה. בתור שכזאת מוטלות עליה חובות, ובין היתר, חובת גילוי נאות של מידע מהותי ורלוונטי ללקוחותיה.

לעניין היקף האחריות של סוכנות נסיעות נקבע ב

פסק דין
שניתן על ידי בית הדין לחוזים אחידים בירושלים, חא (י-ם) 804/07 דיזנהאוז יוניתורס נ' נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.09):
"אכן אחד היתרונות המרכזיים שבשימוש בשירותיה של סוכנות נסיעות גלום באפשרות להסתייע בידע המקצועי העומד לרשותה, ובהיכרותה עם הגורמים השונים הפועלים בשוק. לא זו אף זו: מכוח מומחיותה, נדרשת סוכנות נסיעות לבצע בדיקות סבירות על מנת לוודא כי שירותי התיירות שהיא מוכרת הם ממשיים, ותואמים את המובטח ללקוח".

א. זיכוי בגין 12 ארוחות:
בהקשר זה העידו בפני
גב' פרידלמן וגב' אליאס, שאינן עובדות של הנתבעת, אשר ארגנו את הקבוצה לטיול המאורגן וייצגו אותה מול הנתבעת. שתי העדות עשו עלי רושם אמין.
שתי העדות העידו כי מתחילת ארגון הטיול הובהר כי הארוחות בתאילנד אינן כשרות, וכי הרושם שנוצר אצל התובעת כי בטיול ירכשו עבורם אוכל כשר, לא היה לו על מה להסתמך. גב' אליאס אף הדגישה כי כבר במעמד התשלום עבור הטיול עלה עניין של 12 הארוחות הכלולות בטיול המאורגן, והוסבר כי לא מדובר בארוחות כשרות, אך הנתבעת בכל זאת בחרה לקנות את הטיול כמו שהו. בשלב המאוחר יותר שוב עלה העניין של תשלום עבור הארוחות, ושוב הוסבר כי לא ניתן להחזיר בגינן כסף, והתובעים בחרו לצאת לטיול.
עצם העובדה כי התובעים ראו את מדריך הטיול משלם במזומן לספק המקומי אינה מעידה כי שולם סכום פחות מזה שסוכם בין הנתבעת לבין הספק המקומי. כפי שהעידו בפני
שתי העדות, בכל הארוחות דאגו לתגבורת של פירות וירקות, ועל כן ייתכן והכסף ששולם על ידי התובעים עבור הארוחות, שולם עבור תוספת פירות וירקות.
על כן לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה.

ב. חיוב עודף עבור כרטיסי טיסה:
אין מחלוקת בין הצדדים כי נגבה תשלום עודף בגין הכרטיסים בסך 15$ לכרטיס, וטוב הייתה עושה הנתבעת לו הייתה מחזירה זה מכבר את הכסף לידי התובעים מבלי שהיה צורך מצדם לתבוע בגין סכום זה.


ג. מלון חילופי:
מנהלת טיפולית של הנתבעת, גב' רייכטר, העידה בפני
כי הציעה לתובעת את המלון החלופי בהתאם לבקשתה להיות במלון בקרבת בית חב"ד. במעמד ההזמנה התובעת הסכימה כי המלון יהיה ברמת 3 כוכבים ולא 4, כמו שאר בתי מלון, בהם התאכסנה הקבוצה. כמו כן, העידה גב' רייכטר כי התובעת ציינה בפני
ה מפורשות כי הדבר החשוב לה הוא הניקיון והאסתטיקה של המלון, והיא המליצה לתובעת על המלון על סמך המלצות של הספק המקומי. גב' רייכטר העידה כי היא לא מכירה את המלון, לא הייתה בו ולא בדקה את איכותו, וכך אף אישרה נציגת הנתבעת (פרוטוקול עמ' 5-6).

בתי משפט חזרו פעם אחר פעם כי ספקי שירות ישראלים חבים חובת גילוי מוגברת בהקשר זה וכי הם נוטלים על עצמם אחריות כלפי לקוח ישראלי בהקשר לטיב המלון אותו הם משווקים.

וכך נאמר בת"ק 14887-08-12 קועד נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם ב"נבו"):
"הספק – כעולה משמו – נדרש לספק (לרבות באמצעות צדדים שלישיים) לרשות הלקוח את השירותים שהוא התחייב לספק. מעצם היותו של הספק תאגיד ישראלי, הרוכש בעצמו את השירותים מגורמים אחרים (רשתות מלונאות, בתי-המלון הנמצאים בחו"ל, ספקים אחרים), ברי שהוא נוטל לעצמו אחריות גם ביחס לנושאים המצויים מחוץ לתחום שליטתו הישירה וכנגזר מכך יש להניח שהוא מתמחר את שירותיו באופן המפצה אותו על העלות הגבוהה הכרוכה ביצירת אחריות כזו.

טרם שהוא רוכש את השירותים מגורמי חוץ ומוכר אותם ללקוחות בישראל (באמצעות סוכנויות הנסיעות) הוא נדרש להבטיח שבחר בגורמים המעניקים שירותים ברמה הנדרשת, עומדים בתקנים ובדרישות שהספק התחייב להם כלפי הלקוחות בארץ, בעלי מוניטין ויכולת לעמוד בהתחייבות שהם נוטלים על עצמם, בעלי תודעת שירות מתאימה וכיוב'. יש להניח שספק לא ירכוש חדרים בבתי-מלון טרם שיערוך ביקור בבית המלון, ייוועד עם הדרג הניהולי במקום ויבטיח שהלקוחות הישראלים שהוא מפנה לבתי המלון בחו"ל יזכו לשירות ברמה אותה הוא התחייב לספק ללקוחותיו שהזמינו את השירותים (באמצעות סוכנות הנסיעות) בישראל
." (ההדגשה לא במקור מ.פ.ב.)

התובעת העידה בפני
כי המלון היה מוזנח ולא נקי, בסביבתו ראתה עכברושים והציגה תמונות המתעדות את מצבו הירוד של המלון (פרוטוקול עמ' 3 ש' 34-36).
התובעים שילמו עבור המלון במסגרת התשלום עבור הטיול המאורגן, כאשר התמורה ששולמה היא עבור מלון ברמה של 4 כוכבים. התובעת לא הכחישה כי הייתה מוכנה ללון גם במלון של 3 כוכבים, על מנת להיות בקרבת בית חב"ד, אך הדגישה כי חשוב לה הניקיון של המקום. התובעת הייתה רשאית לצפות כצפייה סבירה שגם אם רמת המלון תהיה של 3 כוכבים, רמת הניקיון והאסתטיקה של המלון לא תהיה שונה בהרבה מזו של המלונות, בהם לנו במהלך הטיול. ההפניה של התובעת, עלי די הנתבעת, לאתר האינטרנט של
booking
אינה פוטרת את הנתבעת מחובתה לבדוק בעצמה את תנאי המלון ולוודא את רמתו וטיבו.

על כן אני קובעת כי התובעים בצדק עזבו את המלון החלופי ונאלצו לחפש חלופה אחרת, עבורה שילמו כ- 230 ₪ נוספים. החלופה שהצליחו למצוא בעזרת בית חב"ד לפני כניסת השבת הייתה מלונית "מכולה", אבל נקייה, ובה לנו את שתי הלילות שהיו בבנגקוק (פרוטוקול עמ' 1 ש' 17-20). התובעים אך טענו בכתב התביעה, וכך גם עולה מהקבלות שצירפו, כי במהלך השבת נאלצו לעשות "צ'ק אאוט" מהמלון ולהחליף את החדר, דבר שהפריעה לשגרת השבת בהיותם אנשים שומרי מסורת.

מכאן אני קובעת כי התובעים זכאים להחזר הסכום ששילמו עבור המלונית בסך 230 ₪ ולהחזר הסכום ששילמו בגין המלון ברמת תיירות טובה. מאחר ואף אחד מהצדדים לא הציג בפני
מה היא העלות של מלון ברמת תיירות טובה בבנגקוק, אני מעריכה את העלות על דרך האומדנא בסך 500 ₪ לשתי לילות.

בעסקאות שעניינן שירותי הנאה, להבדיל מעסקאות מסחריות, מרכיב הנזק שאינו ממוני עשוי להיות משמעותי. התובעים נאלצו לבלות את השבת בבנגקוק בסידורים סביב המלון במקום ליהנות מיום בבנגקוק. מכאן שאני קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,500 ₪.


ד. ויתור על השייט:
כפי שעלה מעדויות של גב' פרידלמן וגב' אליאס, הסיבה שהתובעים ויתרו על השייט, לפחות בהתאם להצהרתם באותו הבוקר, הייתה הרצון לבלות בוקר חופשי בבנגקוק, על כן אין הם זכאים לפיצוי בגין ראש נזק זה.

סוף דבר
,
אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, הנתבעת תשלם לתובעים סך 30 $ בהתאם לשער החליפין היציג של בנק ישראל ביום התשלום, וכן סך 2,230 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות האגרה, בסך 500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המשכירות תשלח

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום.


ניתן היום, י"ח אב תשע"ז, 10 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.












תק בית משפט לתביעות קטנות 27627-04/17 יאיר סיידה, סילביה סיידה נ' אגד תיור ונופש בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/08/2017)