פסקי דין על אסתר קפואה | פסקי דין על עפרה קפואה מלצר | פסקי דין על אודליה דוד ואח' | פסקי דין על שרית בר זהר | פסקי דין על שרית בר זוהר |

57590-02/17 א     16/08/2017




א 57590-02/17 אסתר קפואה, עפרה קפואה מלצר, אודליה דוד ואח' נ' שרית בר זהר, שרית בר זוהר בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 57590-02-17 קפואה ואח'
נ' ביטון ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשם הבכיר אבי כהן


התובעים

1
.
אסתר קפואה

2
.
עפרה קפואה מלצר

3
.
אודליה דוד

4
.
סוזי בים

5
.
יוסף קפואה

ע"י ב"כ עוה"ד אהרון אלירז


נגד


הנתבעים

1. דוד ביטון

ע"י ב"כ עוה"ד שלמה אשורי
2. שרית בר זהר
3. שרית בר זוהר בע"מ



החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבע 1 לביטול פס"ד מיום 10.7.17 שניתן נגדו בהיעדר הגנה
.
יצוין כי אותו פסה"ד בהיעדר הגנה ניתן כנגד כל שלושת הנתבעים, אולם החלטה זו מתייחסת רק ליחסים בין הנתבע 1 לתובעים.

תחילה אערוך סקירה של הקיים בתיק.

ביום 3.5.17 התובעים הגישו תביעת "מתן חשבונות" נגד הנתבעים. מדובר בחנות אשר לתובעים יש חלק יחסי בבעלות בה (שהתקבל לידיהם בירושה מאביהם) ולנתבע 1 יש חלק יחסי בבעלותו בה. כפי הנטען, בשנות ה-60, חלקו היחסי של הנתבע 1 היה בבעלות רשות הפיתוח שהשכירה את החנות לשוכר שלאחר פטירתו, החזירו יורשיו את החנות לבעליה. לאחר מכן, סמוך לפני פטירתו של אבי התובעים, מכרה הרשות הפיתוח את חלקה, לשני מוכרים אשר העבירו את זכויותיהם לנתבע 1. התובעים טוענים כי הנתבע 1 החזיק בחנות בלא ששילם לאבי התובעים המנוח ו/או לתובעים דמי שימוש ראויים בגין החזקה בחנות.
עוד נטען כי הנתבעות 3-2 מנהלות במקום הרלבנטי עסק למכירות תכשיטים, תיקים וביגוד וזאת מבלי שקיבלו את הסכמת התובעים. התובעים מבקשים לקבל דו"ח מלא על אודות השימושים שנעשו בחנות ע"י הנתבעים ועל ההכנסות שהתקבלו במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה ועד היום שכן, בניגוד לחובתם של הנתבעים עפ"י הדין, הנתבעים לא שיתפו את אבי התובעים המנוח ו/או את התובעים בפעילות שנעשתה בחנות ולא שילמו להם את חלקם בהכנסות. וזאת כדי שיוכלו להגיש תביעה כספית כמפורט בכתב התביעה.
(מדובר בכתב תביעה מתוקן שבו הוחלפה זהות הנתבעים 2-1. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 27.2.17).
ביום 6.7.17 הוגשה ע"י התובעים בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד כל הנתבעים.

לבקשה צורפו מסמכי מסירות המעידים על המסירות הבאות שבוצעו ע"י ב"כ התובעים עפ"י המפורט בבקשה:
כתב התביעה נמסר ע"י דואר ישראל בדואר רשום עם אישור מסירה ביום 21.5.17 לבת משפחתו של הנתבע 1, גברת ביטון מרטין הנחזה להיות החתום על ידה בכתובתו של הנתבע 1. (יהושע ריבנוביץ 64/21, חולון ).
כתב התביעה נמסר ע"י חברה לא ברורה ביום 4.6.17
למורשה מטעם הנתבעת 2 בכתובת מגורי הנתבעת 2. (דגניה 17, ת"א)
כתב התביעה נמסר ע"י דואר ישראל בדואר רשום עם אישור מסירה ביום 4.6.17 למורשה מטעם הנתבעת 3 ובכתובתה הרשום של הנתבעת 3. (בני שבזי, 56 ת"א)
ביום 9.7.17 ניתנה החלטה ע"י כבוד הרשום יוחנן גבאי לפיה, כתב התביעה נגד הנתבעת 2 לא נמסר בהתאם לדין מאחר ונמסר לידי מורשה ויש למסור הבקשה מחדש לנתבעת 2 במסירה אישית ואילו לגבי הנתבעת 3 נדרשו התובעים להוסיף תדפיס רשם חברות.
ביום 9.7.17 הוגשה הודעת התובעים שבה נטען, כי למעשה בוצעה מסירה כדין לכל שלושת הנתבעים כי המורשית החתומה על מסמכי המסירה לנתבעת 2 הינה למעשה הנתבעת 2 שהינה גם הבעלים של הנתבעת 3 וכן צורף תדפיס רשם החברות.


ביום 10.7.17 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה כנגד שלושת הנתבעים באופן שעולה מעצם מתן פסה"ד שניתן בהמשך להודעת התובעים מיום 9.7.17, כי כבוד הרשם גבאי קיבל למעשה את הודעת התובעים לפיה בוצעה מסירה כדין לכל שלושת הנתבעים.
ביום 14.7.17 (לאחר שניתן פס"ד כאמור) הוגש כתב הגנה ע"י הנתבע 1 בלבד.
הנתבע 1 טוען להיעדר יריבות ולחוסר עילה. טענתו כי אינו חב במתן חשבונות כלשהו לתובעים ובין הצדדים לא קיים כל הסכם שיתוף ו/או כל הסכם אחר. כפי הנטען בכתב ההגנה, הנתבע 1 רכש את הזכויות החלקיות בחנות, מדייר מוגן וגם הוא עצמו נחשב לעניין זה דייר מוגן. עוד נטען כי מאז קיבל לחזקתו את החנות, ביצע בה שיפוצים והשקיע בה סכומים ללא עזרתו של אבי התובעים המנוח. הנתבע 1 טוען אינו חב בחובת דיווח, כי התובעים ואביהם ידעו מזה זמן רב על הנעשה בחנות ומכל מקום אינו חב בחובת דיווח בחנות אשר נמצאת בבעלותו. הנתבע 1 מכחיש כל חוב כספי לתובעים, למעט דמי השכירות.
ביום 26.7.17 הוגשה מטעם הנתבע 1 בקשה לביטול פסה"ד (להלן: "הבקשה בנדון"). עפ"י הנטען בבקשה, כתב התביעה נמסר לאמו של הנתבע אשר נמצאת עמו בסכסוך משפטי והנתבע 1 לא שוחח עמה זמן רב. הנתבע 1 טוען כי קיבל את כתב התביעה לידיו רק בחודש יוני 2017 ומיד פנה באמצעות מייצגו הראשון לב"כ התובעת לקבלת ארכה להגשת כתב הגנה מטעמו שנתן הסכמתו ולפיכך כתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבע 1 הוגש במועד. בנוסף נטען, כי הנתבע 1 רכש את זכויותיו בחנות ביום 17.4.13 ולמעשה אינו חב בחובת דיווח עבור הכנסותיו מהחנות, כי אם רק עבור גובה השכירות שהוא מקבל, אך לגובה השכירות קיים חריג שהוא היותו של הנתבע 1 דייר מוגן וכאשר אביו של התובעים היה בין החיים, הוא גבה מהנתבע 1 דמי שכירות בגין חלקו בחנות כדייר מוגן. עוד נטען כי אין בין הצדדים כל הסכם שיתוף או חלוקה, כאשר לנתבע 1 יש חלקים בלתי מוגדרים ברכוש המשותף של כל המבנה הנדון ואלו, מקנים לו זכויות כשל כל אחד מבעלי המבנה הנדון.
הנתבע 1 טוען, כי מאחר שרכש את זכויותיו במבנה הנדון רק בשנת 2013, אין באפשרותו לייתן לתובעים דו"ח משנת 2010.
אך בהקשר זה צויין, כי מאז קיבל לחזקתו את החנות, ביצע בה שיפוצים והשקיע בה סכומים ללא עזרתו של אבי התובעים המנוח. בנוסף צויין כי הנתבע 1 החליף את מייצגו בשלב מאוחר יותר וזה הגיש בקשת ארכה נוספת לתובעים שהביעו הסכמתם.
מסמכים עיקריים שצורפו לבקשה:

תצהיר אימות של הנתבע 1.
פסה"ד מתיק תמ"ש (בית המשפט לענייני משפחה ת"א) ביטון ואח'
נ' ביטון.
צילום תכתובות מייל עם חברת עמידר.
ביום 1.8.17 הוגשה תשובת התובעים לבקשה בנדון. התובעים מכחישים את האמור בבקשה שבנדון ודורשים לחקור את הנתבע 1. התובעים מאשרים כי נעשתה פנייה של הנתבע 1 לארכה להגשת כתב הגנה, והתובעים אכן נתנו הסכמתם בתנאי שהנתבע 1 ישלח לתובעים את ההסכמה באמצעות פקסימיליה. משלא התקבל הסיכום הנטען והתברר לתובעים כי ב"כ הנתבע 1 אינו מייצגו יותר ובחלוף 30 הימים שהתבקשו, הוגש לביהמ"ש בקשה למתן פסה"ד בהיעדר הגנה. צויין כי נעשתה לתובעים פנייה נוספת לארכה להגשת כתב הגנה, אך זו לא היתה ממייצגו החדש הנטען בבקשה שבנדון.
לגופו של עניין התובעים טוענים כי הנתבע 1 חייב בחובת דיווח של דין וחשבון מכוח היותו שותף בבעלות החנות יחד עם התובעים וזאת עפ"י הוראות פרק ה' לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. בנוסף נטען כי הנתבע 1 אינו דייר מוגן ולמעשה הוא אינו מנהל את החנות אלא משכיר את כולה לאחרים. התובעים ביקשו להשלים את טענותיהם לאחר חקירת הנתבע 1.
ביום 1.8.17 ניתנה החלטה המבהירה לתובעים כי עליהם להגיש כל טענותיהם בתגובתם ואין באפשרותם להמתין עד לאחר החקירה.
ביום 7.8.17 הוגשה תשובה הנתבע 1 לבקשה בנדון שבה הוא מסב את תשומת לב ביהמ"ש כי התובעים לא קיימו את החלטתו האחרונה.
הנתבע 1 טוען שהתובעים התעלמו מטיעונו של הנתבע 1 לפיהם, הוא רכש את זכויותיו בחנות רק בשנת 2013. הנתבע 1 טוען כי הייתה פנייה נוספת מטעם מייצגו השני בתיק לארכה להגשת כתב הגנה, שהתובעים לא התייחסו אליה בתגובתם.

הכרעה
לאחר עיון בבקשת הנתבע 1, בתגובת התובעים ובתשובת הנתבע 1,
אני מקבל את בקשת ביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הגנה, תוך חיוב הנתבע 1 בהוצאות בסך
3000 ₪ לטובת תובעים, ללא קשר לתוצאות התביעה.
לא מצאתי מקום בנסיבות לקיים דיון פרונטלי לחקירה. אמנם עפ"י הדין, זכאים התובעים לחקור את הנתבע 1, אך זכות זו כפופה לשיקול דעת שיפוטי ולשיקולי יעילות ומידתיות. לאחר התחשבות במכלול הטענות מצאתי שניתן וראוי להכריע את גורל הבקשה על סמך הכתובים. מעבר לכך, יצוין שהתובעים לא הסבירו מדוע ולאיזו תכלית בדיוק מבקשים לחקור את הנתבע 1.
מצאתי טעם לפגם בכך שהתובעים לא ציינו ביוזמתם בבקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה, את העובדה שהסכימו לבקשת הנתבע להארכת מועד. מדובר בעובדה רלבנטית וחשובה שהתובעים היו חייבים לציינה שם. כבר קבעתי בהזדמנויות אחרות שאי-ציון שכזה יכול, הוא לבדו, להביא לביטול פסה"ד מחובת הצדק.
התובעים ידעו שבכוונת הנתבע 1 להתגונן מעצם העובדה שעוה"ד שייצגו פנה אליהם, ולכן לא הייתה יכולה להיווצר אצל התובעים הסתמכות של ממש שהנתבע 1 לא מתגונן, ומכאן שאין פגיעה של ממש בתובעים.
הנתבע 1 אמנם לא פעל כראוי, מאחר שלא ביקש מביהמ"ש דווקא להאריך את המועד (ולא די בפני
יה קולגיאלית בין עורכי הדין מאחר שמי שאמור לאשר הוא ביהמ"ש ולא עוה"ד שכנגד), ועם זאת, משהתברר כעת בדיעבד שהייתה הסכמה קולגיאלית, אני סבור שיהיה זה בלתי מידתי לא לאפשר לנתבע 1 להסתמך על הארכה שהוסכמה עם התובעים.
הנתבע 1 לא כופר למעשה במסירת מסמכי המסירה ולכן למעשה לא מבקש, ודאי לא במפורש, ביטול פסה"ד מחובת הצדק והוא אכן מדגיש בבקשת הביטול, את סיכויי הצלחת הגנתו שהוא נושא רלבנטי ואופייני למי שטוען לביטול פס"ד עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש.
באשר לטענות ההגנה שמעלה הנתבע 1, הרי שמבלי לקבוע מסמרות ולצרכים המוגבלים להליך הנדון, הרי שהתרשמתי שיש בפי הנתבע 1 טענות הגנה אפשריות לכאורה שראויות לבירור מהותי במשפט ולא ניתן לומר שאין בפי הנתבע 1 ולו הגנה אפשרית לכאורה.
כאיזון בין הצדדים ובשים לב למחדלו של הנתבע 1להארכת התגוננות, מצאתי לחייבו בהוצאות.

לסיכום

פסה"ד שניתן ביום 10.7.17 יבוטל נגד הנתבע 1 בלבד.


התיק ייפתח מחדש.

הנתבע ישלם לתובעים הוצאות ההליך בסך
3000 ₪ ללא קשר לתוצאות התביעה.

מאחר שכבר הוגש בינתיים כתב הגנה בתיק
,
המזכירות תנתב התיק לקביעה לדיון בהתאם.



ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ז, 16 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 57590-02/17 אסתר קפואה, עפרה קפואה מלצר, אודליה דוד ואח' נ' שרית בר זהר, שרית בר זוהר בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/08/2017)