פסקי דין על עו"ד יעקב אמסטר בעל תפקיד של אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ | פסקי דין על דורון אלביליה | פסקי דין על אלברט אדלר | פסקי דין על אשכזי יוסף ואח' |

30305-06/17 פרק     18/08/2017




פרק 30305-06/17 עו"ד יעקב אמסטר בעל תפקיד של אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ נ' דורון אלביליה, אלברט אדלר, אשכזי יוסף ואח'




בפני
כבוד השופט אביגדור דורות
המבקש: עו"ד יעקב אמסטר, בעל תפקיד של
אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ
נגד

המשיבים: 1. דורון אלביליה

2. אלברט אדלר

3. אשכזי יוסף
4. אהרוני אליהו יהודה
6. הבנק הבינלואמי הראשון לישראל בע"מ - סניף
פאג"י כנפי נשרים
7. עו"ד יונתן סונדרס בתפקידו ככונס נכסים זמני
8. כונס הנכסים הרשמי-מחוז ירושלים

החלטה

לפני בקשה של בעל תפקיד אשר מונה ביום 23.7.17 בחברת אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ
(להלן: "החברה"), בגדרה מבקש בעל התפקיד להורות לבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") להעביר לחשבון הנאמנות שנפתח על ידו את כל התקבולים שהתקבלו מאז מונה ב"כ הבנק ככונס נכסים זמני של החברה. במוקד טענות בעל התפקיד נמצאת הטענה, כי מעמדו של הבנק הינו כנושה מכוח שעבוד צף ולא מכח שעבוד ספציפי.

הרקע לבקשה

1. ביום 9.4.17 הוגשה לבית משפט זה בקשה למינוי מפרק זמני לחברה על ידי אחד מבעלי מניותיה (פר"ק 1849-04-17). הבקשה נדחתה במסגרת החלטתי מיום 26.4.17.

2. ביום 10.4.17 הוגשה לבית המשפט על ידי הבנק בקשה לאכיפת אגרות חוב שנחתמו על ידי החברה ובקשה למינוי כונס נכסים זמני וקבוע לצורך כך (פר"ק 17-04-19345).
ביום 19.4.17 הוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך האמור הודעה על הסכמה שבין החברה לבין הבנק, למתן צו למינוי עו"ד יונתן סונדרס לכונס נכסים זמני על נכסי החברה (להלן: "הכונס הזמני") וכן על הסכמה שהכונס הזמני יפעל למימוש השעבודים הספציפיים הרשומים לטובת הבנק על פי אגרות החוב. בהחלטה מיום 20.4.17 מונה הכונס הזמני וכן ניתנו צווים המורים להנסון (ישראל) בע"מ (להלן: "הנסון") ולבנק מזרחי טפחות להעביר כספים המוחזקים על ידם לידי הכונס הזמני. הצו שניתן כנגד בנק מזרחי טפחות התייחס לכספים שהועברו אליו מהנסון בניגוד לשעבוד הרשום לטובת הבנק.

3. בהתאם לצווים הנ"ל, הועברו לחשבון הכינוס שפתח הכונס הזמני סך של כמיליון ₪ על ידי הנסון וסך של כ-750,000 ₪ על ידי בנק מזרחי טפחות.

4. ביום 23.7.17 הוחלט על ידי למנות את עו"ד יעקב אמסטר כבעל תפקיד (להלן: "בעל התפקיד") שיבחן את מצבה הכספי של החברה וכן את האפשרות להסדר נושים ביחס לחובותיה. ביום 2.8.17 עתר בעל התפקיד בבקשה הנדונה, בגדרה נטען כי מעמדו של הבנק הינו כנושה מכוח שעבוד צף, להבדיל משעבוד ספציפי, ועל כן יש להורות על העברת מלוא הכספים שהתקבלו אצל הכונס הזמני מחודש אפריל 2017 לחשבון בעל התפקיד.

5. מטעם הבנק הוגשה תגובה בגדרה הועלו על ידי הבנק מספר טענות. ראשית, נטען כי מעמדו של הבנק הינו כנושה מובטח מכוח שעבוד ספציפי ולא שעבוד צף. שנית, נטען כי אין להורות על העברת הכספים המשועבדים לקופת בעל התפקיד ללא מתן הגנה הולמת לבנק כנושה מובטח וזאת אף אם מדובר בשעבוד צף. שלישית, נטען כי יש להבחין בין כספים שהתקבלו אצל הכונס הזמני עד למינויו של בעל התפקיד, לבין כספים שהתקבלו ויתקבלו בעתיד לאחר מכן. הטענה היא כי אף אם תתקבל הבקשה, אין להחילה ביחס לכספים שהתקבלו לפני מינוי בעל התפקיד.

6. ביום 15.8.17 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. בעל התפקיד טען כי על פי מסמכי השעבוד שצורפו לתגובת הבנק כנספח א.1, אין מדובר בשעבוד ספציפי וזאת מכמה טעמים. הטעם הראשון הוא כי רשימת הנכסים הממושכנים על פי סעיף 4.א לאיגרת החוב כוללת זכויות על פי מסמך מיום 25.10.15 שאיננו מהווה חוזה וכי אין מדובר כלל בנכס הניתן למשכון. הטעם השני הוא, כי אין בידי הבנק שליטה על הכספים שמשלמת הנסון ובהתאם לכך, לא ניתן להכיר בשעבוד כשעבוד ספציפי. בכל הנוגע לטענות הבנק בדבר העדר הגנה הולמת, נטען כי יש להעדיף את האינטרסים בהליך הקולקטיבי על פני האינטרס של הבנק, במיוחד כאשר מדובר בתקופה זמנית של 90 ימים. ביחס לטענת הבנק כי אין מקום לבקשה ככל שהיא מתייחסת לכספים שנגנבו עד למינוי בעל התפקיד, נטען כי קיימת רציפות בהליכי הפירוק שהחלו בחודש אפריל 2017 כך שאין להפריד בין התקופה שהחלה בחודש אפריל לבין התקופה שהחלה לאחר מינוי בעל התפקיד.
הואיל וטענותיו המפורטות של בעל התפקיד הושמעו בדיון, אפשרתי לב"כ הבנק להגיש השלמת טיעון בכתב וכך נעשה על ידו.

7. עמדת הכנ"ר הינה כי לשם הכרעה בשאלה אם מדובר בשעבוד קבוע, או בשעבוד צף, יש להידרש לבחינת סוג הנכס המשועבד ומידת השליטה של הנושה על נכס זה. כדי לקבוע כי מדובר בשעבוד קבוע, צריך לפרט באופן מדויק מהו הנכס ואין די בציון כי השעבוד כולל את כל הכספים שיתקבלו בעתיד מחברה מסוימת. נדרש פירוט של מהות הכספים, מועד העסקה, וכד'. בנוגע לענין השליטה, נטען כי אין די בכך שהבנק מטיל חובה על החברה להפקיד את הכספים שייגבו מהלקוח בחשבון בנק נפרד. השעבוד ייחשב כקבוע רק אם נא סר על החברה למשוך כספים מהחשבון, ללא אישור הנושה. בהתאם לכך סבור הכנ"ר כי הדין הוא עם הנאמן ויש מקום להורות לבנק להשיב את הכספים לקופת ההבראה. מבחינת נקודת הזמן הקובעת, טוען הכנ"ר כי המועד הרלבנטי הוא המועד שבו הוגשה הבקשה הראשונה למינוי מפרק זמני בחודש אפריל.

דיון והכרעה

8. בהתאם לאמור לעיל, יש להכריע בשלוש סוגיות שהועלו על ידי הצדדים. ראשית, יש להכריע אם השעבוד לטובת הבנק הינו שעבוד ספציפי, כטענת הבנק, או שעבוד צף, כטענת בעל התפקיד. שנית, יש לדון בשאלה האם יש להחריג את הליך הכינוס מהליך הקפאת ההליכים, כפי שטוען הבנק. שלישית, במידה וייקבע כי על הכונס הזמני להעביר כספים שנגבו מכח השעבוד, הרי שיש להכריע בטענת הבנק, כי החלטה זו יכולה לתפוס רק כספים שנגבו לאחר מינוי בעל התפקיד.

שעבוד ספציפי או שעבוד צף

9. לטענת ב"כ הבנק, מסמכי השעבוד עצמם (כותרת האג"ח, תוכנה, אופן רישומה, אישור הדירקטוריון וההוראות הבהלתי חוזרות של החברה להנסון) מגדירים כולם את שעבוד כשעבוד קבוע. בנוסף טוען הבנק, כי גם זכויות חוזיות - כספיות יכולות להוות משום נכס משועבד. לדעת ב"כ הבנק אין לקבל את הטענה לפיה המסמך מיום 25.10.15 שצורף לאיגרת החוב אינו מהווה הסכם מסגרת הכולל התחייבות של הנסון לרכישת טובין מהחברה. נטען, כי אין מדובר ב"מחירון" אלא בהסכם מסגרת אשר שימש בסיס לכל הזמנות העבודה של הנסון מהחברה. אשר למבחן השליטה בכספי הנסון נטען, כי לבנק היתה שליטה מוחלטת בכספים אלה , באופן המבסס את טענת הבנק כי מדובר בשעבוד קבוע.

10. אשר לכותרת מסמך השעבוד וליתר המסמכים אליהם הפנה ב"כ הבנק, אין לניסוחם של המסמכים בידי הבנק נפקות מכרעת, שכן טיבו של השעבוד יוכרע לפי מהותו בפועל (פש"ר (תל-אביב) 385/97 עו"ד יניב ריחני בתפקידו כמנהל מיוחד של רופינה ישראל 1992 בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח'
, 4.12.06) (להלן: "ענין עו"ד ריחני").

11. אשר לשאלה האם הזכויות העתידיות מכוח המסמך שצורף לאיגרת החוב מהוות נכס, דעתי כדעת ב"כ הבנק (סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל, הגדרת "נכסים"; מ' דויטש, קניין, כרך ב', ע' 50) .

12. אשר למחלוקת בדבר מהותו של המסמך מיום 25.10.15. לטענת בעל התפקיד, אין מדובר בחוזה מסגרת אלא בסוג של מחירון המתייחס לאתר גבעת שאול בלבד. עוד נטען, כי המבחן אם מדובר בחוזה או לא, הינו האם צד לאותו מסמך, יכול לאכוף על הצד האחר את החוזה הנטען. לטענת הבנק זהו ההסכם היחידי שקיים בין החברה לבין הנסון ועל פיו עבדו הצדדים בפועל כאשר מסמך זה שימש בסיס לכל הזמנות העבודה של הנסון מהחברה ומכוחו סופקו סחורות על ידי החברה להנסון. כותרתו של המסמך הינה: הצעת מחיר / הסכם עבודה. המסמך נראה כהצעת התקשרות של החברה להנסון. במסמך מפורטת כמות צריכה משוערת בחודש, אף כי צויין בו שהכמות הנקובה (15,000 טון בחודש) אינה מחייבת. עוד נאמר, כי הצעה זו הינה בתוקף 14 יום מתאריך ההצעה, כי מחירי ההצעה מוגבלים לאתר המצויין לעיל (גבעת שאול), וכי תנאי התשלום הינם שוטף + 90. עוד צויין, כי ההצעה מותנית באישור מחלקת אשראי של החברה. המסמך כולל את המחירים לטון של 4 סוגי מוצרים לפי סוג הבטון. הנסון חתומה אף היא על המסמך. על פי לשון המסמך, מדובר בהצעת מחיר של החברה להנסון, ביחס לאתר גבעת שאול, אולם ברור כי המסמך הינו בסיס להזמנות שוטפות עתידיות הואיל וצויינה כמות הצריכה המשוערת לחודש.

13. אין מחלוקת כי ניתן לשעבד בשעבוד צף זכויות שיהיו לחברה כלפי לקוחותיה בעתיד. שעבוד צף על זכויות עתידיות, המגביל את כוחה של החברה החייבת לעשות עסקאות נוגדות בנכסיה, עדיף על חובות כלפי נושים רגילים בעת פירוקה של החברה. חובות בני קדימה, כתשלומי מס שונים או דמי שכירות שהחברה לא שילמה לתקופה מסוימת, עדיפים על השעבוד הצף.
בעבר היה מקובל להניח כי שעבוד זכויות עתידיות כלפי לקוחות איננו אפשרי במסגרת שעבוד קבוע אלא רק כשעבוד צף. בשעבוד צף אין צורך בתיאור מדויק של הנכס המשועבד בעוד שבשעבוד קבוע יש לתאר במדויק את פרטי הנכס המשועבד. ההנחה היתה כי נכסים נחלפים כחובות לקוחות, שהחברה גובה כספים מלקוחותיה והזכויות פוקעות, ומאידך נוצרים חובות נוספים, יכולים לשמש מושא לשעבוד צף בלבד (ש' לרנר, המחאת חיובים, 2002). פסק הדין האנגלי בענין siebe gorman & co. ltd. v. barclays bank ltd. משנת 1979 סטה מהעמדה הקלאסית וקבע, כי ניתן לשעבד חובות לקוחות בשעבוד קבוע. באותו מקרה, נכתב באיגרת החוב, כי החברה משעבדת את חובות הלקוחות שלה לבנק בשעבוד קבוע ראשון. החברה התחייבה להפקיד את כל הכספים שיתקבלו מחובות הלקוחות בחשבון שלה בבנק ולא לשעבד או להעביר את חובות הלקוחות ללא הסכמת הבנק. השאלה שעמדה לדיון היתה אם יש להכיר בשעבוד כשעבוד קבוע. בית המשפט קבע כי אין מניעה ליצור שעבוד קבוע על חובות של לקוחות וכי איגרת החוב הקנתה לבנק שליטה על חובות הלקוחות, באמצעות האיסור שהוטל על החברה לעשות דיספוזיציה ללא הסכמת הבנק. כמו כן, הוקנתה לבנק שליטה מסוימת על התקבולים באמצעות הדרישה שאלה יופקדו בחשבון בבנק. על אף שהחברה לא היתה מוגבלת במשיכת כספים מחשבון זה, קבע בית המשפט שהשעבוד הוא קבוע (ראו: ש. לרנר, המחאת חיובים, ע' 300-297).

14. בשנת 2001 ניתן בבית הלורדים פסק הדין בענין angew v. the commissioner of inland revenue בו נקבע כי כוונת הצדדים כשלעצמה אינה הופכת שעבוד צף לשעבוד קבוע. בית המשפט ראה בעובדה שהחברה יכולה לעשות כרצונה בחובות סימן ברור לשעבוד צף, על אף האיסור לערוך בכספים עסקאות.
ההלכה שנקבעה בענין siebe gorman בוטלה על ידי בית הלורדים בשנת 2005. בית הלורדים קבע בפסק הדין בענין re spectrum plus ltd. כי המבחן שעל פיו נקבע מהות השעבוד (שעבוד קבוע או צף) הוא מידת השליטה שבידי בעל השעבוד על הנכסים המשועבדים. בהעדר שליטה לבנק על הכספים של חובות הלקוחות, שהחברה זכאית למשוך אותם ללא הסכמת הבנק, אין להכיר בשעבוד כקבוע (ראו: צ. כהן, פרוק חברות, מהדורה שניה, כרך ב' ע' 636-635).

15. בע"א 1339/12 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אי. סי. אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ (בפירוק) ואח'
(27.4.14) התייחס כב' השופט י' עמית במאמר מוסגר לשאלה, אם ניתן ליצור משכון קבוע על ניירות ערך לא ספציפיים המתחלפים מעת לעת, מעין "שעבוד שוטף" על המניות. כב' השופט עמית הביע את דעתו, מבלי לקבוע מסמרות, כי ראוי ורצוי להכיר בשעבוד קבוע מעין זה על תיק מניות, גם אם "תוכנו" והרכבו של התיק משתנה מעת לעת ואף עשוי להתאפס. כב' השופט עמית ציטט מספרו של שלום לרנר, שעבוד נכסי חברה
(1996) את הדברים הבאים:

"שעבוד בדרך זו החל על קרן מסוימת שמרכיביה עשויים להשתנות, מזכיר במידה רבה את אפיוניו השונים של השעבוד הצף. ראיית ההסכם כשעבוד צף, פוגעת כמובן בעוצמתה של הבטוחה העומדת לרשות הבנק. אולם דומה, שלאור הלכת siebe gorman, שעבוד 'חשבון ניירות ערך' עשוי להתפרש כשעבוד קבוע. הנכסים המשועבדים נחלפים, ואולם לבנק הנושה יש מידה רבה של פיקוח על הרכבו של התיק ושוויו".

עינינו הרואות, כב' השופט עמית, הפנה לדברים האמורים, אשר שיקפו את המצב המשפטי באנגליה שקדם להלכת בית הלורדים בענין re spectrum plus..

16. בפר"ק (י-ם) 14-06-8371 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' עוה"ד יששכר בר-הלל ושחר בן-נאים, מפרקים זמניים (21.9.14) טענו המפרקים הזמניים, כי המחאת הזכויות בשטר המשכון של הבנק נעשתה לגבי זכויות עתידיות שטרם התגבשו ועל כן, מדובר בשעבוד צף אשר נדחה מפני חובות אחרים הנהנים מדין קדימה. בית המשפט ציין, כי בפסיקת בתי המשפט ובספרות נעשה שימוש במספר מבחנים לצורך זיהויו של שעבוד צף וביניהם - זיהוי הנכס המשועבד, סוג הנכס, מידת שליטת הנושה בנכס המשועבד, כוונת הצדדים וכינוי השעבוד ע"י הצדדים (על אף שכינוי השעבוד אינו חזות הכל). בית המשפט קבע, כי מעיון בשטר המשכון, עולה כי העמותה המשעבדת אינה רשאית לסחור בנכס נשוא השעבוד באופן חופשי (כפי שניתן לעשות כשמדובר בשעבוד צף טרם התגבשותו). כך למשל, אסר שטר המשכון על העמותה להמחות את החובות הכספיים הממושכנים או לשעבדם בשעבוד אחר ללא הסכמת הבנק. ממכלול הנסיבות הסיק בית המשפט, כי אין מדובר בשעבוד צף.

17. בענין עו"ד יניב ריחני, חתמה החברה על מסמך שערך הבנק ובו משכנה את זכותה לקבלת כספים מחברת ישראכרט. באותו מקרה נחלקו הצדדים בשאלה האם מדובר בשעבוד קבוע, בהתאם לכותרת המסמך, או בשעבוד צף. באותו מקרה נקבעו דרכים בהן היתה החברה חייבת לנהוג בכספים: הפקדה בחשבון החברה ה מתנהל בבנק ומתן אפשרות שליטה והתערבות מסוימת לבנק עצמו. בית המשפט ציין, כי מסת הנכסים עליהם חל השעבוד, היא מצומצמת (כספים המתקבלים בעסקאות אשראי מחברה אחת, ובמסגרת מספר ספק אחד) ועולה בקנה אחד דווקא עם שעבוד ספציפי להבדיל משעבוד צף. עוד צויין, כי יש ספק גדול אם המנהל המיוחד יכול להיבנות מהטענה כי בפועל החברה לא שמרה על הסיכומים בדבר שליטת הבנק בכספים. נקבע, כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובת סיווג השעבוד כקבוע וכך הוחלט.

18. בענייננו, הציג הכונס הזמני, בגדרה של התגובה המשלימה שהוגשה ביום 17.8.17, את פרקטיקת העבודה בין החברה לבין הבנק. נטען, כי החברה הציגה לבנק חשבוניות לתשלום חתומות על ידה ועל ידי הנסון, וכנגד הצגה זו, העמיד הבנק לחברה הלוואות "בלון" בשיעור מינימום של 60% מסכום החשבונית. מועד פירעונה של כל הלוואה נקבע בהסתמך על מועד תשלום הכספים על ידי הנסון מכוח אותן חשבוניות ובסמוך לו. נטען על בסיס האמור, כי יש בכך כדי להפריך את עמדת בעל התפקיד, לפיה החברה יכולה היתה למשוך את הכספים מחשבונה ללא הגבלה וכי יש בכך כדי להראות כי לבנק היתה שליטה מוחלטת בכספים אלה. אין טענה בידי הבנק כי איגרת החוב כללה איסור על החברה לעשות שימוש בכספים שהתקבלו מהנסון ללא הסכמת הבנק. החברה לא היתה מוגבלת במשיכת כספים מחשבון זה, והיה בכוחה למשוך את הכספים, ללא הסכמת הבנק. אשר על כן, אני סבור כי אין להכיר בשעבוד על חובות הנסון כשעבוד קבוע, אלא כשעבוד צף.

הגנה הולמת לבנק

19. לטענת הכונס הזמני, בית המשפט מחויב לבחון קיום הגנה הולמת לנושה המובטח, לשמירת ערך הבטוחה שבידיו וזאת אף אם עסקינן בנושה המחזיק שעבוד צף. הטענה מתבססת על הוראת סעיף 350ג לחוק החברות ולפיה רשאי בית המשפט להורות כי צו הקפאת הליכים יחול גם על מימוש בטוחה שבידי נושה מובטח, אך זאת בכפוף לקיומה של הגנה הולמת. לדעת הבנק, בעל התפקיד הודיע כי קופתו ריקה, וכי הוא מתכוון להפעיל את החברה במשך 90 ימים בהסתמך על הכספים המשועבדים לבנק וזאת על אף שלא הוצגה על ידו תוכנית הפעלה קונקרטית או תוכנית להבראת החברה, לרבות גיוס השקעות למימון ההפעלה. במצב דברים זה, נטען כי יש חשש ממשי כי הפעלת החברה תהיה גרעונית ותנגוס בהכרח באופן משמעותי בבטוחה שבידי הבנק. עוד צוין בהקשר זה, כי בעל התפקיד לא טרח להבהיר מהו הסכום הנדרש לו לשם הפעלת החברה.

20. לטענת בעל התפקיד, מרגע בו החלו הליכי חדלות הפירעון, חל הדין הקובע קולקטיביזציה של הליכי הגביה, האוסר גבייה פרטית של נושה כזה או אחר, לרבות נושה מובטח מכוח שיעבוד צף. נטען, שהבקשה למימוש שיעבוד צף, כמו במקרה שבפני
נו, הופכת את ההליך באופן אוטומטי להליך קולקטיבי. עוד צוין, כי חלקם של הכספים אשר הועברו לכונס הזמני, הועברו לאחר יום 14.6.17 שבו הוחלט על איסור דיספוזיציה בנכסי החברה.

21. בענייננו, לא ניתן על ידי צו הקפאת הליכים ובעל התפקיד לא התמנה כנאמן בהקפאת הליכים. מדובר במינוי על פי תקנה 14(א)(1) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב - 2002 , לשם שמירה על נכסי החברה, בדיקת תביעות חוב, כינוס אספות נושים ובחינת ההסדר המוצע על ידי החברה, כמו גם אלטרנטיבות להסדר.

22. אחד מיתרונותיו העיקריים של הליך השיקום על פני הליך פירוק, הוא היכולת להכפיף את הנושים המובטחים להליך הקולקטיבי, על ידי שימוש בנכסים משועבדים לצרכי השיקום, לעיתים אף בניגוד לרצונו של הנושה המובטח (ו' אלשיך וג' אורבך, הקפאת הליכים הלכה למעשה, מהדורה שניה, ע' 370; רע"א 7125/00 עו"ד ריבא נוביץ נ' רוסטון שלבאנה, פ"ד נו (3) 507 (2002)). בהליך של הקפאת הליכים, שמורה לנושה המובטח הזכות לבקש את ביטול ההקפאה בהמשך הדרך אם יתגלה כי מדובר במהלך שאינו מצליח לשקם את החברה והוא נושא הפסדים. כן שמורה לו הזכות להצביע נגד ההסדר באסיפת הנושים המובטחים (ראו: אלשיך ואורבך, הקפאת הליכים בע' 384-383).

23. במקרה זה, לא יהיה זה נכון להגביל את בעל התפקיד בשימוש בנכסים המשועבדים, בגין עקרון ההגנה ההולמת, אלא עדיף לאסור עליו לעשות שימוש גרעוני בכספים המדוברים. משום כך, בדעתי להגביל את יכולתו של בעל התפקיד להשתמש בכספים לאורך תקופה של 90 ימים, מבלי שתוצג אפשרות של השקעה בחברה, או מכירתה לצד שלישי.

המועד הקובע

24. לטענת בעל התפקיד, המועד הקובע לענייננו, הוא מועד הגשת בקשת הפירוק בחודש אפריל 2017, שכן באותו מועד החלה התדיינות העוסקת בחדלות הפירעון של החברה. נטען, כי בחינת מרוץ הזכויות, לרבות הכרעה מי זכאי לאילו כספים, תערך ביחס למועד הגשת בקשת הפירוק. משום כך, הבקשה מתייחסת גם לכספים שנגבו בפועל ע"י הכונס הזמני מאז שהחל לפעול.

25. לטענת הבנק, מועד הגשת בקשת הפירוק של החברה ייחשב כמועד הקובע אך ורק ככל שבקשת הפירוק תתקבל ויינתן צו פירוק. על פי הטענה, מאחר ומקרה זה טרם ניתן צו פירוק, הרי שאין משמעות למועד הגשת בקשת הפירוק ובכלל זה אף לא לצורך ביסוס המועד שממנו ואילך יכול בעל התפקיד לעתור לקבלת תקבולים שהגיעו לחברה. לדעת הכונס הזמני, המועד הקובע לענייננו הוא מועד מינויו של בעל התפקיד (23.7.17) ולכל המוקדם המועד בו ניתן צו לעיכוב ההליכים (ביום 14.6.17) ובכל מקרה, לאחר שנתקבלו כבר אצל הבנק הכספים מהנסון ומבנק מזרחי. עוד צויין, כי בעל התפקיד אינו משמש כמפרק ואף לא כנאמן בהקפאת הליכים. מדובר במינוי שניתן במסגרת בקשה לכינוס אספות נושים לצורך בחינת האפשרות להגיע להסדר.

26. בסוגיה זו יש לקבל את עמדת הכונס הזמני. בשלב זה, טרם ניתן צו לפירוק החברה ואף לא התמנה מפרק זמני. מינוי בעל התפקיד נעשה לאור הצעת החברה להסדר נושים, לאחר שהתברר כי נפלו פגמים באופן הזמנת הנושים להגיש הוכחות חוב ובגיבוש ההסדר. הכוונה היתה למינוי בעל תפקיד נטרלי אשר ינהל את ההצעה להסדר נושים בצורה מיטבית. בנסיבות אלה, איני סבור כי יש להורות בעת הזו לכונס הזמני להשיב את הכספים שנגבו על ידו, לאחר שמונה לתפקידו. שונים הדבר ים ביחס לתקופה לאחר מתן צו עיכוב ההליכים ביום 14.6.17. על הכונס הזמני להעביר לחשבון הנאמנות אצל בעל התפקיד את כל התקבולים שהתקבלו על ידו לאחר מועד זה וכמובן שכספים עתידיים שישולמו על ידי הנסון, יועברו במישרין לידי בעל התפקיד.

סוף דבר

27. כפי שנקבע לעיל, השעבוד שבידי הבנק יסווג כשעבוד צף ולא כשעבוד קבוע - ספציפי. הכונס הזמני יעביר לחשבון הנאמנות כספים שנגבו על ידו לאחר יום 14.6.17 וכן יועברו לחשבון הנאמנות כספים שטרם שולמו על ידי הנסון.

28. על מנת ליתן הגנה הולמת לבנק, מוטל על בעל התפקיד להגיש עד ליום 27.8.17 תוכנית קונקרטית לאישור בית המשפט, לשימוש בכספים שיתקבלו מהנסון לצורך הפעילות בחודש ספטמבר וכך ייעשה גם ביחס לחודשים שלאחר מכן, לצורך פיקוח על הוצאת הכספים.

29. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ז, 18 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
אביגדור דורות
, שופט

בית המשפט המחוזי בירושלים

פר"ק 17-06-30305 אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ
ואח'
נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'

פר"ק 17-05-38096 אס או אס אנרגיה אקספרס בע"מ נ' אלידורי מתקני מיון ומחזור
בע"מ ואח'
6 מתוך 10








פרק בית משפט מחוזי 30305-06/17 עו"ד יעקב אמסטר בעל תפקיד של אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ נ' דורון אלביליה, אלברט אדלר, אשכזי יוסף ואח' (פורסם ב-ֽ 18/08/2017)