פסקי דין על זיוה סיסו | פסקי דין על שמעון סיסו | פסקי דין על אורן דואק | פסקי דין על חב' רהיטה יבוא ושיווק רהיטים |

70573-01/17 תק     13/08/2017




תק 70573-01/17 זיוה סיסו, שמעון סיסו נ' אורן דואק, חב' רהיטה יבוא ושיווק רהיטים בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 70573-01-17 סיסו ואח' נ' דואק ואח'




לפני
כבוד השופטת רונית אופיר


התובעים:

1.זיוה סיסו

2.שמעון סיסו


נגד


הנתבעים
:

1.אורן דואק
ת.ז 036590495

2.חב' רהיטה יבוא ושיווק רהיטים בע"מ



פסק דין


בפני
תביעה לביטול עסקה להזמנת ריהוט ולהשבת סכום המקדמה ששילמו התובעים בתוספת פיצויים בסך כולל של
6,060 ש"ח.
העובדות
1.
ביום 19.10.2016 הזמינו התובעים מהנתבעת במסגרת תערוכת רהיטים מערכת ישיבה לסלון, כמפורט בהזמנה מס. 287 שצורפה לכתב התביעה ולכתב ההגנה. תמורת מערכת הישיבה התחייבו התובעים לשלם לנתבעת סך של 12,500 ש"ח בשלוש המחאות.
2.
במעמד ההזמנה, שילמו התובעים לנתבעת מקדמה על סך של 3,000 ש"ח, ששולמה בהמחאה, והיתרה אמורה הייתה להיות משולמת לפני משלוח הסחורה ללקוח (כמפורט בטופס ההזמנה). זמן האספקה אמור היה להיות בתוך שלושה חודשים ממועד ההזמנה, קרי עד ליום 19.1.2017.

טענות התובעים
3.
ביום 10.1.2017, כשבוע לפני מועד אספקת ההזמנה, יצרו התובעים קשר עם הנתבע 1 (שהינו הבעלים של הנתבעת 2) לבירור מועד האספקה המדויק. הנתבע 1 מסר להם, כי הריהוט טרם הגיע לישראל. במעמד השיחה,
ביקש הנתבע 1 לשנות את תנאי התשלום, כך שבמקום שהיתרה תשולם בשתי המחאות (כפי שהוסכם בטופס ההזמנה), יעשה התשלום בכרטיס אשראי טרם מועד אספקת הריהוט. שינוי תנאי התשלום נדרש לטענת הנתבע 1 באותה שיחה משום שהנתבעת 2 אינה עובדת עם המחאות.
4.
ביום 12.1.2017 פנו הנתבעים שוב לנתבע 1, על מנת לברר את המועד המדויק לאספקת הריהוט ולדון באופן תשלום היתרה. התובעים הסכימו לשלם את יתרת התשלום בהמחאה אחת במועד האספקה. אולם כעת, לטענתם, דרש הנתבע 1, כי התשלום ייעשה בערבות בנקאית.
5.
ביום 15.1.2017 שוב פנו התובעים לנתבע 1 לברר את מועד אספקת הריהוט. לטענתם, בפעם זו נאמר להם כי הריהוט טרם הגיע לארץ וכי מועד האספקה המשוער יהיה ביום 1.2.2017. לטענת התובעים, הנתבע 1 ציין כי מועד האספקה הרשום בהזמנה הינו משוער בלבד.
6.
ביום 23.1.2017, לאחר חלוף 3 חודשים ממועד ההזמנה, ניסו התובעים
לפנות שוב לנתבע 1. לאחר מספר ניסיונות שנחסמו על ידי הנתבע 1 פנו התובעים לסניף נתניה של הנתבעת 2,
שם נאמר להם כי הריהוט כבר נמצא בארץ מזה 3 שבועות אולם התובעים יוכלו לקבלו רק לאחר שיגיעו לסניף הנתבעת 2 ויסדירו את התשלום במזומן או בחיוב טלפוני של כרטיס האשראי טרם האספקה.
7.
נוכח התנהלותם זו של הנתבעים, והתעקשותם לקבל את יתרת התשלום בטרם אספקת הריהוט במזומן או בכרטיס אשראי, עלה חשש אצל התובעים לקיום העסקה כולה. לטענתם, הם הודיעו לנתבעים כי ניתנת להם שהות נוספת לאספקת הריהוט, בתנאים שהוסכמו, שאם לא כן הם יפנו לערכאות.
8.
ביום 30.1.2017 קיבלו התובעים מכתב התראה מבא כוח הנתבעים, נושא תאריך 18.1.2017 (צורף כנספח לכתב התביעה ולכתב ההגנה), המודיע כי הנתבעים ערוכים לאספקת הסלון בכפוף לתשלום היתרה קודם לאספקת הסלון. עוד צוין במכתב ההתראה, כי אם לא תשולם יתרת התמורה בגין הריהוט ינקטו אמצעים משפטיים. לדבריהם של התובעים, עד ליום הדיון לא נוצר עימם כל קשר לשם תיאום אספקת הסלון.
9.
התובעים הוסיפו ותיארו התנהלות מזלזלת ומתלהמת מצד הנתבע 1 לאורך ההתנהלות מולו, שבגינה נתבע פיצוי בגין עוגמת נפש.


טענות הנתבעים
10.


הנתבעים טוענים, כי התובעים מנסים להתנער מהעסקה לאחר שהריהוט לא התאים לצורכיהם. לטענת הנתבעים, מדובר בריהוט בהזמנה מיוחדת שנעשתה בהתאם למידות מיוחדות ועל כן לא ניתן לבטל את העסקה. הנתבעים אינם מכחישים, כי ניסו לשנות את תנאי התשלום שהוסכמו, מתשלום בהמחאות לתשלום בכרטיס אשראי, אולם זאת לטענתם מאחר שהבינו כי התובעים הינם לקוחות בעייתיים (סעיף 3 לכתב ההגנה). במקום אחר בכתב הגנתם (סעיף 12 לכתב ההגנה) טענו הנתבעים, כי ניסו לשנות את תנאי התשלום כדי "לפשט את ההליך... והכל מהטעם שלא להטריח אדם לאחר ניתוח" (סעיף 12 לכתב ההגנה).
בדיון טען הנתבע 1 כי "לגבי השיקים, אין לי בעיה לקבל מהם תשלום בצורה הזו. אני יודע שהם אנשי קבע והתובעים אנשים אמינים" (עמ' 3 לפרוטוקול, שו' 4- 5).
11.
עוד טוענים הנתבעים, כי במידה והתובעים עומדים על ביטול העסקה, הרי שבהתאם לתנאי ההזמנה עליהם לשלם דמי ביטול העולים כדי 50% מערך ההזמנה.
12.
לטענת הנתבעים, הסלון היה מוכן לאספקה במועדים שנקבעו, והתובעים נדרשו לשלם את יתרת התשלום עובר לקבלת הריהוט. הנתבעים עומדים על ביצוע העסקה וטוענים כי נגרמו להם נזקים נוספים בשל אי השלמת העסקה, בגינם אף הוגש כתב תביעה שכנגד מטעם הנתבעים.
13.
ביום 10.8.2017 התקיים דיון במסגרתו העידו התובעים והנתבע.

דיון והכרעה
14.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה ברובה, ולדחות את התביעה שכנגד מהטעמים שיפורטו להלן.
15.
תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשמ"א- 2010 (להלן: "התקנות") מקנה לצרכן את הזכות לביטול עסקה לרכישת טובין מסוג ריהוט בתוך 14 יום מיום קבלת הטובין, בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק ובתנאי שלא נעשה בהם שימוש. במסגרת זו נכללים גם "טובין שהזמין הצרכן וטרם סופק לו.. ובלבד שהייצור או ההזמנה אינם לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן" (פרט 5 לתוספת).
16.
מושכלות יסוד, כי הזכות לביטול עסקה היא זכות צרכנית מהותית (ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 66872-03-16 ארזני זהבי נ' שלמה את גבי שיווק והפצה בע"מ (פורסם בנבו, 27.6.2016).
17.
במקרה דנן, אין מחלוקת כי הריהוט לא סופק לתובעים. הנתבעים גם לא העלו כל טענה באשר למועד הודעת הביטול, אלא טענו כי הם עומדים על קיום העסקה וכי לא עומדת לתובעים הזכות לבטלה. משלא סופק הריהוט לתובעים ולא עלתה טענה בנוגע למועד הודעת הביטול, לא מצאתי מקום להידרש לטענת הנתבעים בדבר מועד אספקת הריהוט לארץ על ידי היצרן האיטלקי, ולשאלת משקלו של הטופס העלום שצירפו הנתבעים לכתב ההגנה כתמיכה לטענתם כי לא חל איחור במועד הגעת הריהוט לישראל. השאלה שבמחלוקת היא, האם עסקינן בייצור או הזמנה שהינם לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן, שלגבי ייצור או הזמנה מסוג זה קם הסייג לזכות הביטול.
18.
כפי שנפסק לא אחת, הבחינה אם מדובר בהזמנה על פי "דרישות מיוחדות" היא בחינה מהותית ולא על פי הרשום במסמכי ההזמנה. הביטוי "דרישות מיוחדות" מתייחס לדרישות שהן מעבר לעצם ביצוע הזמנה במיוחד עבור לקוח. הנטל הוא על הספק להוכיח כי לא ניתן, בעטיין של אותן דרישות מיוחדות של הצרכן, למכור את הטובין לאחר (ת"ק (ת"א) 13062-03-12 אומנסקי ואח' נ' ברנס (פורסם בנבו, 24.9.2012); ת"ק (ת"א) 6425-04-11 שילת בצלת נ' הביטאט בע"מ (פורסם בנבו, 8.3.2012)).
19.
אין מחלוקת, כי מערכת הישיבה לסלון יוצרה לפי דגם קיים של יצרן איטלקי (אשר כתובת האתר שלו אף צוינה בטופס ההזמנה), בצבעים הקיימים אצל היצרן, אך במידות אחרות מאלו שהוצגו בתערוכת הרהיטים. יצוין, כי בטופס ההזמנה נכלל תנאי לפיו "לפי חוק הגנת הצרכן החדש, אם ההזמנה היא מיוחדת אין באפשרות הלקוח לבטל או לשנות את ההזמנה לאחר 24 שעות". מבלי להידרש לשאלה, האם סעיף זה עולה בקנה אחד עם הוראות התקנות, הרי
שגם בטופס ההזמנה לא צוין כי מדובר בהזמנה מיוחדת.
20.
טענות הנתבעים בעניין זה היו דלות ולא הוכחו, גם לאור כך שהמוכרת שביצעה את ההזמנה במסגרת התערוכה לא הובאה כעדה. מעבר לכך, הנתבעים לא טענו בשום שלב כי יקשה עליהם למכור את מערכת הישיבה לאחר, אלא רק טענו לעלויות המושתות עליהם בגין אחסונה של מערכת הישיבה.
21.
לאור כל האמור, אני קובעת כי קמה לתובעים זכות לביטול העסקה.
22.
בהתאם להוראות תקנה 3, משבוטלה עסקה ישיב העוסק לצרכן את מלוא התמורה ששילם בניכוי דמי הביטול. לעניין זה טוענים הנתבעים, כי בהתאם לתנאי ההזמנה "הביטול יחייב את הקונה בתשלום קבוע ומוסכם מראש של 50% מערך ההזמנה ללא צורך בהוכחת נזק".
23.
איני יכולה לקבל טענה זו, שכן תניה מסוג זה עומדת בניגוד להוראות החוק להגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק") ויש בה משום פגיעה משמעותית בזכויות התובעים כצרכנים.
24.
בהתאם לתקנה 5 לתקנות, שיעור דמי הביטול הינו 5% ממחיר הטובין או 100 ש"ח לפי הנמוך מבניהם. הוראות החוק והתקנות שנקבעו מכוחו הן הוראות קוגנטיות שלא ניתן להתנות עליהן או לשנות מהן אלא לטובת הצרכן. מכאן, שדמי ביטול העסקה המקסימליים שיכולים היו הנתבעים לגבות עומדים על סך של 100 ש"ח.
25.
לא רק שתנאי טופס ההזמנה אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות, מהימנה עלי היתה עדות התובעים בתארם את ההתנהלות המורכבת מול הנתבעים ובכללם הנתבע 1 ושאר נציגי הנתבעת 2 והקשיים שהערימו בדרכם למימוש זכויותיהם הצרכניות. בלשון זהירה אציין, כי לא רק במישור האדיבות נפלו כשלים בהתנהלות הנתבע 1 ונציגי הנתבעת 2, אלא שהתנהלותם לא עלתה בקנה אחד עם החובות המוטלים עליהם בחוק.
26.
משמצאתי כי לתובעים קמה הזכות לבטל את העסקה, אני מורה לנתבעים להשיב לתובעים את סכום המקדמה ששילמו (3,000 ש"ח) בקיזוז 100 ₪ דמי ביטול. בנוסף, ונוכח התנהלות הנתבעים והקשיים שהוערמו בפני
התובעים בדרכם לביטול העסקה, כמו גם נוכח תנאי טופס ההזמנה שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק והתקנות ופוגעים בזכויות התובעים ושאר לקוחות הנתבעת 2 כצרכנים, מצאתי כי התובעים זכאים לפיצוי בסך של 2,000 ש"ח בגין הטרחה ועוגמת הנפש שנגרמה להם.
27.
סיכומם של דברים, אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 4,900 ש"ח וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (31.1.2017) ועד לתשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים לתובעים הוצאות משפט בסך כולל של 400 ₪.
סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.





ניתן היום,
כ"א אב תשע"ז, 13 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 70573-01/17 זיוה סיסו, שמעון סיסו נ' אורן דואק, חב' רהיטה יבוא ושיווק רהיטים בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/08/2017)