Google

מוטי ויסנברג ברק - ר.ש.ת בנין והשקעות בע"מ, נתנאל גרופ בע"מ, רונן תמר ואח'

פסקי דין על מוטי ויסנברג ברק | פסקי דין על ר.ש.ת בנין והשקעות | פסקי דין על נתנאל גרופ | פסקי דין על רונן תמר ואח' |

14617-02/17 א     22/08/2017




א 14617-02/17 מוטי ויסנברג ברק נ' ר.ש.ת בנין והשקעות בע"מ, נתנאל גרופ בע"מ, רונן תמר ואח'








בית משפט השלום בראשון לציון


22 אוגוסט 2017
ת"א 14617-02-17 וויסנברג ברק ואח'
נ' ר.ש.ת בנין והשקעות בע"מ
ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר איתי רגב


תובע

מוטי ויסנברג ברק


נגד


נתבעים

1.ר.ש.ת בנין והשקעות בע"מ
2.נתנאל גרופ בע"מ
3.רונן תמר
4.שמואל תמר



החלטה

1.
לפני בקשה לביטולו של צו עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד ביום 27.6.17, ביחס לנתבעים 1 ו-3 שלעיל. הבקשה לביטול צו העיקול הוגשה ביום 13.8.17. הצדדים התייצבו לדיון לפני והמצהירים מטעמם נחקרו.

2.
משהוגשה הבקשה לביטולו של צו העיקול הזמני שהוטל, יתקיים הדיון בבקשה כאילו טרם ניתן הצו הארעי. "יש להחזיר את הנתבע לאותו מצב שבו היה אלמלא ניתן לתובע בזמנו צו על פי צד אחד. הדיון בבקשה לביטול שהגיש המשיב אינו אלא המשך הדיון בבקשה המקורית" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 (2015), עמ' 877).

3.
בבוא בית המשפט לבחון קיומם של תנאים המצדיקים הטלת צו עיקול, עליו לבחון התנאים הבאים:
1.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (תקנה 362 (א) לתקסד"א).
2.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 (ב) לתקסד"א).
3.
מאזן הנוחות, תום לב ומידתיות ראויה (תקנות 362 (ב) (1) ו-362 (ב) (2) לתקסד"א).

החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין – קיומן של ראיות לכאורה
4.
בע"א 2052/01 (מחוזי תל אביב) אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' רובנר ואח'
(פורסם ב-"נבו") נקבע מפי כב' השופטת גרסטל:

"… ואולם על פניו מתקבל הרושם כי תקנות אלו

(לאחר תיקון מס' 6 לתקסד"א – א.ר) מקשות עוד יותר במתן צו עיקול זמני שכן בנוסף על היסוד הראשון (ראיות מהימנות לכאורה המקימות עילת התובענה) הוחמרו הדרישות לקיומו של היסוד השני, ועתה נדרשות ראיות מהימנות לכאורה לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין לכשינתן. היינו, בבואו לבחון את היסוד השני, לא עוד יבחן בית המשפט את השאלה האם אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין, אלא האם קיימות ראיות מהימנות לכאורה כי אי מתן הצו עשוי להכביד על ביצוע פסק הדין".

5.
במקרה שלפני עותרת המבקש/התובע להטיל את צו העיקול בנכס על בסיס האמור בתצהירו בלבד. בתצהיר זה מבקש התובע לבסס את יסוד ההכבדה על מספר אדנים (וזאת בנפרד מטענותיו לעניין עילת התביעה), כמפורט בס' 49 לתצהירו:
א.
סכום התביעה;
ב.
חקירת משטרה נגד הנתבע 3, ביחס אליה הוזמן למתן עדות;
ג.
הכחשת הקשר בין הנתבעות 2 ו-1 והחשש מפני קריסת הנתבעת 1 כתוצאה מכך;
ד.
הצהרת הנתבע 3 כי הוא מפסיד כסף בפרויקט הבניה נשוא התביעה;
ה.
הצהרת עובדי הנתבעת 1 כי לא יהיה ממי לגבות את החוב;
ו.
איום על התובע ועל דיירים אחרים כי הפרויקט מפסיד כסף, כאמור בס"ק ד';
ז.
אי קיומם של פרויקטים נוספים של הנתבעת 1 וחשש כי הוקמה לצורך פרויקט זה בלבד;
ח.
תביעה נוספת נגד הנתבעת 1, בבית משפט השלום באשדוד;
ט.
תביעות צפויות מדיירים נוספים בפרויקט הבניה;
י.
תביעה שהוגשה ע"י עיריית ראשון לציון בשל הפרת כללי זהירות בפרויקט;

6.
בחקירתו בדיון התברר כי חששות אלו מתבססים על הבנות ואמונות של התובע, ולא הוצגו ראיות התומכות בהן – חקירתו של התובע במשטרה בקשר לחקירה נגד הנתבע 3 היתה עוד בסמוך לתחילת 2017, ולא היה בידי התובע לסתור טענת הנתבע 3 כי החקירה הסתיימה ותיק החקירה נסגר (התובע השיב כי לא פנה למשטרה בטרם הגשת הבקשה על מנת לקבל עדכון אודות מצב החקירה); ביחס לטענות עובדי הנתבעת 3 ודיירים נוספים טען התובע כי יש בידיו תיעוד, הקלטות וראיות, אך כי אלו יובאו "בבוא העת" ובעתיד; הטענות והחשדות ביחס לנתבעת, כפי שהועלו, מתבססים על "בדיקות באינטרנט" שתיעוד שלהן לא הומצא.

7.
גם המצהיר מטעם המשיבים / הנתבעים לא עשה רושם משכנע במיוחד בחקירתו, ותשובותיו כי לא ידע שהוא צריך לצרף אמסכתאות לטענותיו בדבר סיום החקירה בעניינו ובדבר מצבו הכלכלי שלו ושל הנתבעת 1 – מצב כלכלי שלעמדתו הוא יציב וטוב ושולל את טענות התובע בדבר קיומו של יסוד הכבדה נטען – תשובות אלו היו מתחמקות ומתממות.

8.
יחד עם זאת, וכמצוין לעיל, הנטל להוכיח את קיום יסודותיה של הבקשה הוא על המבקש.

9.
מתקשה אני לראות בנטען על ידי התובע על סמך המתואר לעיל כעולה כדי קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לצורך קיומו של יסוד ההכבדה כנדרש, על אחת כמה וכמה לאחר תיקון התקנות, במסגרתו הוחמרו, כאמור, הדרישות, ויש צורך בראיות מהימנות. העובדה כי בתשובה לבקשת הבהרה של בית המשפט בטרם הטלת צו העיקול הזמני הבהיר התובע כי הבקשה הוגשה במועד בו הוגשה, מספר חודשים לאחר הגשת התביעה ולא בסמוך אליה, נוכח חקירתו במשטרה ביחס לנתבעים והעובדה כי התברר לו כי בדעת דיירים אחרים ועיריית ראשון לציון להגיש תביעות. בדיון, כאמור, התברר כי החקירה במשטרה היתה לפני למעלה מחצי שנה ולא הוצגו ראיות של ממש ביחס ליתר הטענות. גם בכך יש ללמד על כך כי לא עלה בידי התובע לבסס בקשתו כנדרש.

10.
משקבעתי כך, ומשלא עלה בידי המבקש לבסס את החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין בהעדר הצו, איני נדרש כלל לבחון את מאזן האינטרסים והנוחות, קיומו של תום לב ומידתיות ראויה, ואף איני נדרש להביע דעתי באשר לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

11.
לפיכך, צו העיקול הזמני שהוטל ביום 27.6.17 יבוטל.
12.
התובע יישא בהוצאות הנתבעים 1 ו-3 בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום לנתבעים אלו באמצעות ב"כ.

ניתנה היום,
ל' אב תשע"ז, 22 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 14617-02/17 מוטי ויסנברג ברק נ' ר.ש.ת בנין והשקעות בע"מ, נתנאל גרופ בע"מ, רונן תמר ואח' (פורסם ב-ֽ 22/08/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים