פסקי דין על ישראל יניב | פסקי דין על מיכל יניב | פסקי דין על סיון יניב | פסקי דין על שלומית סירי | פסקי דין על אהרון סירי |

19679-07/15 א     22/08/2017




א 19679-07/15 ישראל יניב, מיכל יניב, סיון יניב נ' שלומית סירי, אהרון סירי








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 19679-07-15 יניב ואח' נ' סירי ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
אהרון שדה


תובעים

1.ישראל יניב

2.מיכל יניב

3.סיון יניב


ע"י ב"כ עוה"ד ג. מיכאלי וע. שדה
נגד


נתבעים

1.שלומית סירי

2.אהרון סירי


ע"י ב"כ עוה"ד צ. מועלם


פסק דין


לפני תביעה למתן צו עשה ולמתן סעד כספי בסך 59,470 ₪.

הצדדים הינם שכנים וגרים בבניין טורי המצוי ברחוב בורוכוב 7 בקרית אתא, בין הדירות המתפרסות על 3 מפלסים קיר משותף המפריד ביניהן.

לגרסת התובעים, בסמוך ליום 10.1.15 החלו בביצוע עבודות שיפוץ בדירתם ובמהלכן התגלו סימני רטיבות בחדר השינה ובחדר המדרגות כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעים.
במקביל התגלו בחדר הארונות נזקי רטיבות שמקורם אינו בדירת הנתבעים והללו תוקנו והרטיבות לא חזרה.

התובעים פנו לטענתם לנתבעים על מנת שיתקנו את הליקוי הגורם לנזילות ברם אלו לא עשו דבר
והפנו לחוות דעת מטעמם שעל פיה מקור הנזילות בדירת התובעים, הנתבעים סירבו לפעול גם על פי המלצה המופיעה בחוות הדעת מטעמם ומכאן התביעה.

היות וללא תיקון מקור הנזילות, לא היה כל טעם בביצוע שיפוץ חדר השינה התובעים ויתרו על ביצועו.

התובעים מתבססים על חוות דעתו של המומחה מר י. בן עזרא אשר קובע כי מקור הרטיבות הוא בחדר הרחצה שביחידת ההורים בדירת הנתבעים וכתוצאה מדליפה בצנרת או מעבר רטיבות דרך החיפויים.

לגרסת הנתבעים, התובעים לא היו מודעים במשך שנים למה שקורה בדירתם היות ולא התגוררו בה, כאשר בוצע השיפוץ התברר שבדירת התובעים התפוצץ צינור אשר גרם להרטבת מצע החול שמתחת לריצוף וגרם לרטיבות שטיפסה במעלה הקיר כאשר התובעים מצדם טענו שמקור הרטיבות אצל הנתבעים
עוד לפני שפנו למומחה לבדיקת מקורה. הנתבעים לא התעלמו ופנו ראשונים למומחה מטעמם, מר שטיינר, אשר קבע כי מקור הרטיבות איננו בדירתם, אותה המלצה לביצוע פעולות מונעות המופיעה בחוות דעתו של מר שטיינר מתייחסת לפעולות עתידיות שנועדו למנוע בעיות נזילות בעתיד ולא למצב בשעתו ולרטיבות נשוא תביעה זו.

מטעם בית המשפט מונה המומחה אינג' שטרנברג רונן אשר ביקר בנכס, ביצע בדיקות והגיע למסקנה כי הקיר בדירת התובעים נמצא בתהליך התייבשות, המומחה מניח כי ייתכן שמקור הרטיבות היה מחדרי הרחצה של משפחת יניב-התובעים
עוד טרם עבודות השיפוץ והמצע תחת הריצוף נותר רטוב, הוא גם מצביע על היעדר איטום בפינת הטוש של משפחת יניב כמקור אפשרי לחלחול מים אם כי לדעתו הסבירות לכך נמוכה היות ולא נמצאו סימני רטיבות פעילה על המשקופים והפנלים . המומחה הגיע למסקנה כאמור שהמצע היה רטוב עוד לפני השיפוץ והמליץ על ביצוע תיקונים בדירת התובעים והמשך מעקב וככל שתתגלה רטיבות פעילה במסגרת המעקב, יהיה מקום לפעול ולבצע פעולות של איטום פינת המקלחון בדירת התובעים בניסיון לעלות על הבעיה ולפתור אותה.

לדיון ההוכחות לא התייצבו התובעים, הנתבעים התייצבו אך לא נחקרו והיחיד שנחקר הוא מומחה בית המשפט, הצדדים וויתרו על חקירות עדים אחרים והגישו סיכומים.

מלאכתם של התובעים איננה פשוטה, הכלל הוא כי בית המשפט לא ייטה לסטות מממצאי ומסקנות המומחה מטעמו המהווה למעשה את זרועו הארוכה. מסכים אני עם הפסיקה שצוטטה בסיכומי התובעים ביחס לכך שבית המשפט איננו כבול למסקנות המומחה שמינה ואין לקבל אותן כתורה מסיני אלא שבין העיקרון לעיל
ולבין הנסיבות הספציפיות בתיק זה קיים פער, משמעותי דיו כדי שלא לפסול ולפחות לא לגמרי את חוות דעת המומחה.

התובעים מתמקדים בתקיפת המומחה מטעם בית המשפט ומעלים טענות הן ביחס לאופן ניהול הפגישה והבדיקה בבתי הצדדים, הן לעניין יחסיו עם מומחי הצדדים המהנדסים י. בן עזרא ומ. שטיינר והן ביחס לחוות הדעת עצמה ולמעשה היום, אחרי החלטת המינוי, אחרי ביקור המומחה, אחרי קבלת חוות הדעת עולות טענות קשות שהיה מקום לטעון אותן מיד עם התקיימות כל אחד מהשלבים שהודגשו לעיל והיה מקום להביא לבית המשפט, אם לא את התובעים (שלא ברור למה לא התייצבו אם תיק זה באמת חשוב להם למרות היקפו המזערי כפי שעוד יובהר בהמשך) אזי לפחות את המומחה י. בן עזרא שיעיד ויחזק את הגרסה ולו זו הנוגעת למערכת היחסים שבינו ולבין המומחה מטעם בית המשפט ויעיד גם ביחס למה הודע או נאמר לו בעניין הביקור המתוכנן בדירה.

לא ברור איך רק בסיכומים טוענים התובעים שיש לפסול את מומחה בית המשפט ולמנות תחתיו מומחה אחר?

התובעים טוענים בלהט כי נפל פגם בכך שהמומחה מטעמם לא זומן לפגישה במסגרתה נערכה הבדיקה מטעם מומחה בית המשפט. יש לומר שמדובר בטענה מוזרה שקשה מאד לקבלה:

אין חולק שהמומחה מטעם ביהמ"ש תיאם את הפגישה והודיע עליה לב"כ הצדדים קרי גם לב"כ התובעים.
אין חולק שהוא לא סייג ולא מנע הבאת מי מהמומחים לפגישה.
אין חולק שהחלטת המינוי מורה על תיאום בין המומחה לב"כ הצדדים, כך גם ראוי ונכון לעשות שכן בית המשפט לא יחייב צד לזמן מומחה מטעמו דבר הכרוך בהוצאות נוספות, ההחלטה באם לזמן מומחה מטעם צד או כל נציג אחר מטעם הצד מצויה בידיו של אותו צד (או בא כוחו) ובידיו בלבד.

כשתואם מועד לביקור המומחה מטעם בית המשפט, היה על התובעים ובא כוחם ליידע את המומחה מטעמם ולזמנו או למצער להתייעץ עמו, לומר לו שמתקיים ביקור ולשאול האם נכון או לא נכון לקיימו ללא נוכחותו ולקבל ממנו הנחיות ביחס למה לשאול, למה להתכונן ולמה לטעון.

בכל הכבוד, גם ב"כ התובעים ובוודאי המומחה מטעמם אמורים לדעת שעומדת להם האפשרות לקיום ביקור בנוכחות המומחה ואם בכל זאת יש ספק, ניתן לפנות ולקבל הבהרה גם מהמומחה וגם מבית המשפט.

התמיהה גוברת גם לאור העובדה שלאחר שכולם נפגשו בדירות, לתובעים ולבא כוחם התברר שמומחה הנתבעים מר שטיינר נוכח ואין כל טענה, בוודאי לא ראיה שהתבקשה דחייה של הביקור ע"מ שגם מומחה התובעים יגיע.

התובעים מלינים גם על כך שבין מומחה בית המשפט ולבין המומחה מטעמם התגלתה מערכת יחסים עכורה, גם כאן הטענה לא מתקבלת כעילה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט. ראשית, יש להניח שמיד עם מינוי המומחה מטעם בית המשפט, פנו התובעים למומחה מטעמם לדווח לו על כך אך גם אם לא עשו כך, יש להניח או לפחות לקוות שיידעו את המומחה מטעמם על הביקור עוד לפני שיתקיים וגם אם זה לא קרה, יש להניח ולקוות שיידעו את המומחה מטעמם שהביקור התקיים ולכן התובעים היו צריכים לדעת על "מערכת היחסים העכורה" עוד כשנה לפני דיון ההוכחות ולמצער 10 חודשים לפניו. להעלות טענות שכאלו לאחר הביקור ולאחר שחוות הדעת התקבלה ואיננה עולה בקנה אחד עם האינטרסים והטענות שלהם איננה התנהלות שניתן לקבלה.

אם התובעים "לא היו מרוצים" מהתנהלות המומחה לפני ותוך כדי הביקור, למה למחרת היום לא הוגשה לבית המשפט בקשה בנושא?

זה אולי המקום לציין שאני הצעתי ביום 9.2.16 לצדדים למנות מומחה אחר שתחום מומחיותו הייחודי הוא איתור נזילות, הצעה שמבוססת על ניסיוני בלא מעט תיקים שכאלו ברם הצדדים בהודעה משותפת "דחו את ההצעה" וביקשו מינוי מומחה שהוא מהנדס.

אשר לתקיפת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, הדברים מתחילים ונגמרים בפרק הממצאים ובפרק המסקנות שבחוות דעתו, המומחה מאשר הן בחוות הדעת והן בעדותו כי מסקנותיו מבוססות על הממצאים שבחוות דעתו ועל ניסיונו רב השנים שמשלים ממצאים אלו ולכן הקביעות אינן חד משמעיות אלא נסמכות גם על הסתברות, חלקה במאזן הסתברות גבוה, חלקה במאזן נמוך יותר.
המומחה מתווה בחוות הדעת ובעדותו את הדרך שמשום מה לא אומצה ע"י הצדדים בכלל וע"י התובעים בפרט כלומר המומחה קובע עוד בחודש מאי 2016 כי הקירות בדירת התובעים נמצאים בתהליך של התייבשות וכי ממצאי הרטיבות על המשקופים בדירתם נוגעים לרטיבות שחלפה והתייבשה וממליץ לבצע תיקון טיח, שפכטל וצבע ואז ביצוע מעקב כדי לראות האם סימני הרטיבות חוזרים ומדגיש כי אם אכן כך יקרה, ניתן יהיה לפנות לביצוע בדיקות הרסניות יותר בדירת הנתבעים לאיתור הרטיבות ותיקונה במידת הצורך.

חודשים רבים חלפו ברם תיקון לא נעשה, גם פניה למומחה או לבית המשפט לבקש או להורות על ביקור נוסף במקום כדי לבסס את הטענה שהרטיבות לא נעלמת וכי ערכיה לא ירדו לא נעשו, תיקון ש"עמידותו" יכולה להוות אינדיקציה לקיומה של רטיבות פעילה לא בוצע, תמונות חדשות, עדויות חדשות, חוות דעת משלימה, דבר מכל אלו לא הוגש ע"י התובעים (שלא לדבר על כך שגם הם עצמם לא התייצבו לדיון אם כי לא בגלל עניין זה לבדו תידחה התביעה).

היכולת לערער את חוות דעתו של מומחה בית המשפט מוגבלת מאד כאשר צד איננו מבצע ניסיון אשר יכול למקד את החיפוש אחר מקור הרטיבות אם בכלל זו עדיין קיימת כרטיבות פעילה.

המומחה הסביר בצורה פשוטה שהוא נמנע מלהורות על ביצוע בדיקות בעלות פוטנציאל הרס וזאת משום שלא התגלה שום סממן של מעבר רטיבות מדירת הנתבעים לדירת התובעים. המומחה אישר שבדירת הנתבעים בסמוך למרצפת שבורה התגלה קטע קיר רטוב אך בינו ולבין הרטיבות בדירת התובעים אין דבר.

המומחה הסביר שאם הייתה רטיבות פעילה העוברת מדירת הנתבעים לדירת התובעים, לא היו מתגלים סימני התייבשות אלא העצמה של סימני רטיבות, הדברים נכונים גם ביחס לתקלה אפשרית בצנרת דירת הנתבעים.
המומחה ציין כי תהליך ההתייבשות איטי בגלל מצע חול רטוב וריצוף הטרצו מעליו ששילובם גורם לתהליך בן שנים עד להתייבשות סופית. כאמור ללא ביצוע בדיקות לפני מועד ההוכחות, לא ניתן לדבר על מגמה של התגברות הרטיבות, לא על כזו של התייבשות ולא על מצב סטטי אך היות והנטל מוטל לפתחם של התובעים, היעדר האפשרות כיום לקבוע האם אכן הרטיבות ממשיכה או שמא מתייבשת לה לאיטה פועלת כנגדם.

הדברים בבחינת קל וחומר אם מתקבלת טענת ב"כ הנתבעים לפיה מדובר במומחה מוסכם על מינויו חלות הוראות תקנה 130(ג)(2) לתקסד"א .

ולסיום נקודה זו, מעיון בחוות דעתו של המומחה בן עזרא ניתן לראות כי גם הוא מצביע על מקורות אפשריים לחדירת רטיבות מדירת הנתבעים לדירת התובעים אך כאשר קוראים היטב את חוות הדעת מגיעים למסקנה כי גם היא איננה וודאית, אין שום ממצא חד משמעי (גם הוא לא ביצע בדיקות הרסניות) ושוב מדובר על ממצאים, אפשרויות והסתברות (כך למשל נולדה האפשרות של חדירת מים דרך תשתית הגגון המשופע של דירת הנתבעים אבל מדובר באפשרות בלבד שלא ברור אם היא יחידה או באה בנוסף לאפשרויות של חדירת מים מחדר הרחצה שבדירת הנתבעים ואשר לא נכללה בסעיף 29 לחוות דעתו (פרק הסיכום).

כאן המקום לציין שבהליך המשפטי בתיק זה עלי להכריע לא בשאלה האם מקור הנזילה מצוי בדירת הנתבעים אלא האם הוכח במאזן ההסתברות הנדרש כי מקור הנזילה מצוי בה וכאשר בוחנים את הראיות, גם את חוות הדעת מטעם הצדדים שבאופן מפתיע זו של הנתבעים הוכנה לפני זו של התובעים ובוחנים את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שאין כל סיבה לפסול אותה, המסקנה היא שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה, מקל וחומר כשהם לא הואילו להגיע לדיון ולאפשר ולו כאופציה את חקירתם על תצהיריהם.

ויש להבהיר נקודה נוספת שאולי מסבירה את חוסר העניין של התובעים בתביעתם, התביעה היא תביעה קטנה, קטנה מאד!

הנזק הישיר על פי חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים י. בן עזרא עומד על 7000 ₪+מע"מ וזאת בהנחה שתתקבל הערכתו במלואה, זהו ליבו של הנזק הישיר בתיק שהתנהל במשך שנתיים והוגשו בו 3 חוות דעת.

שאר הרכיבים הנתבעים הם רכיבי "נפח" שגם אם הייתה מוכחת חבות הנתבעים לא היה מקום לפסוק אותם במלואם:
איזה "פיקוח הנדסי" נדרש כדי לבצע את התיקונים המזעריים והפשוטים בשתי הדירות? מי באמת לוקח "מפקח" על בעלי המקצוע שהוא מביא ומהיכן הוערך הפיקוח ההנדסי והועמד על 7000 ₪+מע"מ נוספים (קרי שווה להערכת הנזק) כשהמומחה י. בן עזרא לא קבע בחוות דעתו הערכה של פיקוח זה.

איך הוערכו ונתבעו נזקים ממוניים עקיפים בסך 10,000 ₪ ללא שום ראיה או קבלה?

"עוגמת הנפש" היא כמובן עניין לאומדנה ועלות חוות דעתו של המומחה י. בן עזרא היא בגדר "הוצאת משפט".

אשר לסעד ה"עשה", משלא הוכח כי מקור הנזילה בדירת הנתבעים, אינני יכול להורות להם לתקנה. יפה יעשו הנתבעים אם יקדימו ויבצעו את ההמלצות שבחוות הדעת מטעמם שכן תיק זה עוסק בנזקים שהתגבשו וקרו עד להגשת התביעה ברם ככל שיתגלה נזק חדש ויתברר כי הוא נובע ממחדלם ובמיוחד לאחר שידעו כי יש מקום לעולה מונעת ולא לנהוג ב"תחזוקת שבר" הרי הם צפויים לסיכון משפטי.

סוף דבר
התביעה נדחית.
אשר לעניין ההוצאות, כאן אתן ביטוי לאי הוודאות העולה ממכלול הנתונים שבתיק, לכך שבמקום מסוים בדירת הנתבעים התגלתה רטיבות (שלא ניתן היה במאזן ההסתברות הנדרש לקשור לנזקי התובעים) ובשים לב לכך שמדובר בשכנים ביניהם התגלתה מחלוקת אמיתית ומשכך הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.


ניתן היום,
ל' אב תשע"ז, 22 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 19679-07/15 ישראל יניב, מיכל יניב, סיון יניב נ' שלומית סירי, אהרון סירי (פורסם ב-ֽ 22/08/2017)