Google

אגד תעבורה בע"מ - עדה פרץ גולדמכר, ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ

פסקי דין על אגד תעבורה בע"מ | פסקי דין על עדה פרץ גולדמכר | פסקי דין על ש.שלמה חברה לביטוח |

55847-01/16 תאמ     27/08/2017




תאמ 55847-01/16 אגד תעבורה בע"מ נ' עדה פרץ גולדמכר, ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 55847-01-16 אגד תעבורה בע"מ
נ' פרץ גולדמכר ואח'




לפני
כבוד השופטת ד''ר פנינה נויבירט


התובעת:

אגד תעבורה בע"מ


נגד


הנתבעות
:

1.עדה פרץ גולדמכר
2.ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


פתח דבר

לפני תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 10.12.10 ברח' הרצל באשדוד.

התובעת (להלן: "אגד תעבורה") הינה הבעלים של אוטובוס נושא מ.ר. 87-826-01 (להלן: "האוטובוס").

הנתבעת 2 הינה המבטחת של
כלי רכב נושא מ.ר. 81-420-23 (להלן: "רכב הנתבעות"). הנתבעת 1 הינה הנהגת והמחזיקה ברכב הנתבעות, אשר נהגה ברכב הנתבעות בעת התאונה.

טענות הצדדים

תמצית טענות התובעת

לטענת התובעת, הנתבעת 1 נושאת במלוא האחריות לתאונה ואף הורשעה בבית משפט לתעבורה בגין מעורבותה בתאונה. תביעה זו נתמכת בראיות מספקות להוכחת הנזק שנגרם לה בעטיה של התאונה. לבית המשפט הוגשה תעודת שחרור מהמוסך המפרטת הנזקים שנגרמו לאוטובוס. הוגשו תצהירים מטעם נהג האוטובוס בעת קרות התאונה, קצין בטיחות תעבורה של התובעת, מנהל מחלקת תביעות של אגד וכן מנהל מוסך אגד במועד התאונה. קצין הבטיחות הצהיר כי עובר לתאונה היה האוטובוס תקין, וכי הנזקים שפורטו במסמכי מוסך אגד שצורפו לכתב התביעה הינם נזקים אשר נגרמו כתוצאה מהתאונה. מנהל מחלקת התביעות של אגד העיד, כי אגד מתקנת במוסכיה גם אוטובוסים של התובעת, וכי האוטובוס תוקן במוסך אגד מייד אחרי התאונה. הוא אף הבהיר בעדותו, כי התובעת משלמת לאגד את עלות התיקון של האוטובוס קרי הסכום הרשום במסמכי מוסך אגד שצורפו על ידי התובעת, וכי התשלום נעשה במסגרת ההתחשבנות השוטפת בין שני התאגידים. עלות התיקון תשולם לאחר קבלת הכסף מהנתבעות. מנהל מוסך אגד הצהיר, כי האוטובוס הובא לתיקון ארבעה ימים לאחר קרות התאונה, כעולה ממסמכי התיקון של מוסך אגד. די בראיות אלה כדי להוכיח הנזק שנגרם לאוטובוס בשל התאונה.

הנתבעות לא הפריכו ראיות התובעת בכל דרך זולת הטענה, כי הדרך היחידה להוכחת נזק הינה באמצעות חוות דעת שמאית. טענה זו אינה הגיונית ואינה סבירה, שכן משמעותה עשיית עושר ולא במשפט של הנתבעות. מתיק המשטרה, שהוגש אף הוא לבית המשפט, עולה כי האוטובוס נפגע בעוצמה רבה מאחור על ידי רכב הנתבעות. לפיכך, בהיעדר חוות דעת שמאית, יש לראות במסמכי המוסך (הכוללים עבודות תיקון, עלות חלפים ועלות גרירה בקשר לתאונה שהתרחשה ימים בודדים קודם למועד הנקוב במסמכי המוסך – קרי במועד התאונה) כראיה הטובה ביותר לקיומו של נזק.

נזק ניתן להוכחה אף שלא באמצעות חוות דעת שמאית, כעולה, בין היתר, מהפסיקה אליה מפנה התובעת. הוכחת הנזק צריכה להיות במידת וודאות סבירה, אשר תניח תשתית עובדתית שתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הנזק בשיעור הפיצויים. בהיעדר חוות דעת, יש לראות במסמכי המוסך משום הוכחה מספקת של גובה הנזקים הנתבעים. גם במידה שבית המשפט סבור כי אין במסמכים אלה משום הוכחה מספקת, מוסמך בית המשפט להורות על פיצוי בגין הנזקים אף על דרך האומדנא.

מטעם התובעת העידו מר אורי מנצור – מנהל מוסך אזור של אגד, מר שי אלמליח – קצין בטיחות תעבורה ראשי באגד תעבורה ומר ברוך לוין – מנהל מחלקת התביעות במחלקת הביטוח של אגד.

תמצית טענות הנתבעות

הנתבעות אינן חולקות על אחריותן לתאונה אלא על הנזק הנטען. התובעת לא תמכה תביעתה בחוות דעת שמאי ולא הציגה כל אסמכתאות להוכחת הנזק ותשלומו בפועל, וכן לא הציגה אסמכתאות לנזקי השבתת האוטובוס. התובעת אף לא סיפקה הסבר מתקבל על הדעת לכך שהאוטובוס לא נבדק בידי שמאי – לא לאחר התאונה ולא משך הזמן בו שהה במוסך לצרכי טיפול.

מצהירי התובעת אישרו כולם, כי אינם שמאים, וכי אין ברשותם קבלות תיקון או הוכחת תשלום בפועל של הנזק. גם טענת התובעת, כי בהתאם להסכמות בין אגד לאגד תעבורה אמור הפיצוי המשולם על ידי הנתבעות לעבור מאגד תעבורה לאגד – לא נתמכה בכל אסמכתא, לרבות ההסכם בין אגד לאגד תעבורה. על פי עדי התובעת, משלמת אגד תעבורה לאגד תשלומים שוטפים בגין אחזקת האוטובוס על בסיס קילומטראז', במנותק מאירוע התאונה, ועל כן אין היא נושאת בנזק בגין התאונה. מטעמים אלה, אין לראות בתעודת השחרור מהמוסך שהציגה התובעת משום הוכחה לנזק.

על התובעת הנטל לשכנע בגובה הנזק שנגרם לה. התובעת לא הרימה נטל ההוכחה בהיעדר חוות דעת. בהתאם להלכה הפסוקה אין די שהנפגע יוכיח את עצם גרם הנזק על מנת שייפסק לו פיצוי על דרך האומדנא, אלא עליו להביא נתונים מדוייקים לחישוב שיעור הנזק, ומשלא עשה כן – לא ייפסק לו פיצוי.

דרך המלך להוכחת נזק שנדרם בתאונה ושיעורו – הנה באמצעות הגשת חוות דעת מטעם שמאי רכב. נזק זה ניתן להוכחה באמצעות מדדים מדוייקים. במקרה זה נמנעה התובעת מהצגת חוות דעת. בהיעדר הוכחת שיעור הנזק דין תביעתה להידחות, ואין מקום לפסיקת פיצוי על דרך האומדנא.


דיון

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדי התובעת ועיינתי בכל אשר הובא בפני
, השתכנעתי כי יש לקבל באופן חלקי את תביעת התובעת לפיצוי בגין השבתת האוטובוס ולדחות את תביעתה לפיצוי בגין הנזקים הישירים הנוספים שנגרמו בעטיה של התאונה.

אגד תעבורה תובעת פיצוי בגין נזקים ישירים לאוטובוס, כמפורט בתעודת שחרור מהמוסך ובפרט פקודת עבודה שצורפו לתביעה
(ת/4). כמו כן תובעת אגד תעבורה פיצוי בגין תשלום לאיגוד ערים אשקלון ובגין השבתת האוטובוס.

לדבריה, האוטובוס תוקן בידי אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: "אגד"), אשר היא תאגיד נפרד מאגד תחבורה.
הבהיר זאת מר אורי מנצור, מנהל מוסך אזור של אגד במועד הרלוונטי לתביעה, באמרו: "באותה התקופה תוקנו במוסך אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ גם אוטובוסים של אגד תעבורה בע"מ
, שהוא תאגיד אחר" (סעיף 3 לתצהיר העדות הראשית מטעמו). במילים אחרות, אגד היא זו שנשאה בעלות תיקון הנזקים שנגרמו לאוטובוס ולא אגד תעבורה.

בתצהירו של מר ברוך לוין, מנהל מחלקת התביעות באגד, טען מר לוין, כי אגד תעבורה "משלמת" לאגד את עלות התיקון במסגרת התשלום עבור תיקוני האוטובוסים של התובעת המתוקנים במוסך הנ"ל, ובלשונו: "אגד תעבורה בע"מ
משלמת לאגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, את עלות תיקון האוטובוס שהוא סכום הרשום במסמכי מוסך אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ המצורפים לתצהיר זה. היא עושה כן במסגרת התחשבנות שוטפת בין התאגידים, אודות תשלום עבור טיפולים, אחזקה ותיקונים של אוטובוסים של אגד תעבורה בע"מ
במוסך אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ" (סעיף 5 לתצהיר). בעדותו בבית המשפט של מר לוין אישר זה, כי ההתחשבנות בין שני התאגידים נעשית על בסיס שוטף, במנותק מאירוע התאונה מושא תביעה זו, ובלשונו: "יש הסכם משק בין אגד תעבורה וכתוב שם במפורש שהם משלמים לנו פר קילומטר סכום מסוים מתכוון לאגד אגודה שיתופית הסכום כולל בתוכו תאונות, במידה ולפעמים ישנם מקרים והצד השני משלם לאגד תעבורה הם מתחייבים להחזיר לאגד את הסכום" (עמ' 5, שורות 15 – 18).

גם מר שי אלמליח, קצין בטיחות ראשי באגד תעבורה, העיד, כי בגין שירותי אחזקת האוטובוס נושאת אגד תעבורה בתשלום קבוע, אשר אינו מושפע מאירוע תאונה זה או אחר, ובלשונו: "אין הוכחת תשלום בפועל תיקנים שנעשים במוסך אגד אנחנו משלמים מחיר פיקס לפי קילומטראז' אנחנו חברת אגד תעבורה יש לה חוזה אחזקה מול חברת אגד כאשר התשלום הוא איקס אגודות לא יודע בדיוק, הרכב נוסע, מתוקן לא מתוקן, הסכם האחזקה כולל עבודות מוסך ותיקונים לרבות נזקי תאונות" (עמ' 3, שורות 21 – 23).

מעדויות עדי התובעת עולה, אם כן, כי אגד תעבורה משלמת לאגד תשלום קבוע על בסיס קילומטראז', ובתמורה מקבלת שירותי אחזקה שוטפים של האוטובוסים שבבעלותה, וכן תיקונים של נזקי תאונות. בפועל לא הועבר כל סכום בגין תיקון נזקי התאונה מאגד תעבורה לאגד, והתשלום השוטף המדובר בו נושאת אגד תעבורה אינו מושפע מאירוע התאונה דנן. מסקנה זו נלמדת הן מאופי ההסכמות בין התאגידים כפי שהעידו עליהן העדים, והן מטענתו של מר לוין, שמצאה את ביטויה בסעיף 5 לתצהירו ובעדותו בבית המשפט דלעיל, כי לאחר קבלת פיצוי בגין נזקי התאונה מצד ג' מתחייבת אגד תעבורה "להחזיר" סכום הפיצוי לאגד. עצם התחייבותה של אגד תעבורה להשבת סכומי פיצוי כאמור לאגד מעידה, כי אגד, ולא אגד תעבורה, היא שנשאה בעלות התיקון. אגד תעבורה לא צירפה כל אסמכתא לביצוע תשלום כלשהו לאגד. אף לא צורפו כל אסמכתאות להסדר בין אגד תעבורה לאגד עליו העיד מר לוין. אי צירופן של אסמכתאות אלה מחזק אף הוא הרושם, כי אכן בפועל לא הועבר כל תשלום מאגד תעבורה לאגד בגין תיקון נזקי האוטובוס, זולת התשלום השוטף פר קילומטר, אשר אינו מושפע מאירוע התאונה.

מסקנה זו נתמכת גם במכתב 13.11.16 מטעם מר רני בן דוד מהמחלקה הכלכלית של אגד שצורף לכתב התביעה. מכתב זה מאשר ההסכמות אודותיהן העיד מר לוין בין אגד לאגד תעבורה, כדלקמן: "הריני לאשר כי בין אגד לאגד תעבורה קיימים הסכמי אחזקה לאוטובוסים, הסכמי האחזקה כוללים טיפולים שוטפים וכן תיקוני תאונות. תמורת שירותים אלה, משלמת אגד תעבורה לאגד סכום קבוע לכל ק"מ המבוצע על ידה באשכולת אותם היא מפעילה". מר בן דוד, כותב המכתב, לא מסר עדות, ולא שפך אור על פשר ההסכמות בין התאגידים. על פניו, נוכח המכתב מחזק אף הוא המסקנה, כי הלכה למעשה לא שילמה אגד תעבורה לאגד כל תשלום נוסף מעבר לתשלום הקבוע לכל ק"מ באוטובוסים אותם היא מפעילה.

סיכומם של דברים, אליבא דגרסת אגד תעבורה עצמה, מי שנשאה בעלות תיקון האוטובוס היתה אגד, אשר היא תאגיד נפרד מאגד תעבורה. די בטעם זה כדי להביא לדחיית תביעתה של אגד תעבורה לפיצוי בגין נזקים אלה.

למעלה מן הצורך, בתביעת אגד תעבורה נפלו מספר כשלים ראייתיים משמעותיים. התביעה אינה נתמכת בחוות דעת שמאית. לטענת אגד תעבורה, בשל טעות תוקן האוטובוס קודם לבדיקתו בידי שמאי. אף אם אקבל טענת אגד תעבורה, כי האוטובוס לא נבדק בידי שמאי קודם לתיקונו בשל טעות, יכולה היתה אגד תעבורה לזמן שמאי שייבדוק האוטובוס אף במהלך תיקונו ולמצער לאחר השלמת התיקון. חרף מגבלותיה של חוות דעת מטעם שמאי לאחר תום תיקון האוטובוס, היתה חוות דעת זו יכולה לספק אומדן מדוייק יותר של הנזקים הנתבעים. אגד תעבורה לא עשתה כן, והסתפקה בהצגת תעודת שחרור ממוסך אגד ופרטי פקודת תעבורה. המסמכים שהוגשו אינם אלא קבצים פנימיים של אגד, אשר אינם חתומים. בתעודת השחרור מהמוסך מפורטים תאריכי הכניסה והיציאה של האוטובוס מהמוסך (14.12.10 – 24.1.11), אם כי התעודה עצמה נושאת תאריך 11.1.16 – סמוך להגשת כתב ההגנה. פקודת העבודה אינה נושאת תאריך. עורכיהם של מסמכים אלה לא זומנו למתן עדות, וכן לא נשמעה עדותו של מי שתיקן האוטובוס בפועל.
אף לא הוגש כל תיעוד חשבונאי של התיקון והפיצוי בגינו, אשר היה יכול לשפוך אור הן על היקף הנזק הנתבע והן על זהות התאגיד שנשא בנזק בפועל. עובדות אלה תומכות במסקנתי דלעיל, כי דין תביעת הפיצוי בגין הנזקים הישירים שנגרמו כתוצאה מהתאונה – להידחות (אף כי איני מתרשמת כי בנסיבות העניין די בעצם העובדה שלא הוגשה חוות דעת שמאית כתימוכין בתביעה כשלעצמה די להצדיק דחיית התביעה, כפי שארחיב להלן).

לכתב התביעה צורפה דרישת תשלום מטעם איגוד ערים אזור אשקלון (שירותי כבאות), בגין שירותי כבאות והצלה שסופקו לאגד תעבורה במועד התאונה ברח' הרצל באשדוד. בשים לב לאופי הפגיעה החמור באוטובוס, ונוכח ההלימה בין הנתונים המתועדים בדרישת התשלום לבין פרטי התאונה, אני סבורה כי יש מקום להכיר באחריות הנתבעות לנזק זה. עם זאת, לא צורפה כל אסמכתא לתשלום בפועל, ועל כן איני מוצאת לנכון לפסוק פיצוי בגין נזק זה.

עוד תובעת אגד תעבורה פיצוי בגין נזקי השבתת האוטובוס. כאמור, האוטובוס לא נבדק בידי שמאי לאחר התאונה, ולא צורפה חוות דעת שמאית לכתב התביעה, אשר יכולה להצביע על מספר ימי ההשבתה הנדרשים לצורך תיקון האוטובוס. אף לא צורפה חוות דעת מטעם רואה חשבון אשר תתמוך בטענת אגד תעבורה לעניין גובה הנזק בגין השבתת האוטובוס. תביעת ימי ההשבתה נסמכת כולה על תעודת השחרור מהמוסך (ת/4), ממנה עולה, כי האוטובוס הועבר לתיקון במוסך אגד ארבעה ימים לאחר קרות התאונה ותוקן משך עשרה ימים. איני מתרשמת כי תעודת השחרור האמורה מהווה ראיה מספקת לימי ההשבתה. כאמור, תעודת השחרור הוגשה ללא חתימה כשהיא נושאת תאריך מאוחר לתאונה, ומבלי שנשמעה עדותו של עורכה, או של מי ממתקני האוטובוס. לכך היותר יש בתעודה זו משום אינדיקציה למשך הזמן בו שהה האוטובוס בפועל במוסך אגד. אך אין בכך משום ראיה לכך שהיתה הצדקה להשבתה ממושכת שכזו, ולכך שההשבתה הממושכת נבעה מאילוצי התיקון של האוטובוס ולא משיקולים אחרים.

על התובעת להוכיח את עצם גרימת הנזק וכן את שיעורו. בהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות מסוימות עשויה תביעה נזיקית אף להידחות במידה שלא מוכח שיעור הנזק
, בפרט במקרה בו בידי התובע להביא נתונים מדוייקים כתימוכין בתביעתו, והוא נמנע מלעשות כן (ע"א 355/80 נתן אניסימוב

בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ
, פ"ד ל"ה(2) 800, 806 (1981);
ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ
נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18, 39 (2006);
ע"א 7287/12 חתמי לוידס נ' חברת נמל אשדוד בע"מ (פורסם במאגרים) (9.12.14)).

אומדן שיעור הנזק הינו עניין שבמומחיות אשר ראוי כי יוכח באמצעות חוות דעת מטעם שמאי מוסמך.
עם זאת, אין משמעות הדברים כי בכל מקרה בו לא מוגשת חוות דעת שמאית כתימוכין בתביעה – תידחה התביעה מטעם זה בלבד (ראו ע"א 294/92 דרוק נ' אהרון, פ"ד מז (2) 23, 34 (1993)).

מסקנה זו מתחייבת בפרט במקרה שלפני, עת ניתן ללמוד בבירור מתמונות המקום כי מדובר בתאונה קשה, בעטיה נגרם נזק מאסיבי וגלוי לעין הן לאוטובוס והן לרכב הנתבעות. רכב הנתבעות התנגש בעצמה עם חזית שמאל ודופן שמאל שלו בחלקו האחורי ימני ובדופן ימין אחורית של האוטובוס. חזית רכב הנתבעים רוסקה (רכב הנתבעים פגע גם במשאית שהיתה מימינו אך ניכר מהתמונות כי עיקר הנזק נגרם בשל פגיעתו באוטובוס). חלקו האחורי ימני של האוטובוס, וכן דופן ימנית אחורית נפגעו בהתאם. תמונות אלה מלמדות לא רק על עצם גרימת נזק לאוטובוס, אלא אף על היקפו המשמעותי של הנזק שנגרם. אמנם התובעת לא תמכה תביעתה זו בחוות דעת שמאית, והדבר פועל לחובתה. ברם בד בבד, אין זה סביר לפטור הנתבעות מתשלום כל פיצוי לתובעת, כאשר ניכר מהראיות שהוצגו כי הן אחראיות לנזק כבד שנגרם לתובעת (וראו בין היתר בפסק דינו של כב' השופט סולברג בע"א 1203/13 שמואל טומשובר נ' ארט אופיק בע"מ (פורסם במאגרים) (6.5.15), בעמ' 9).

בשים לב להיקף הנזק לאוטובוס, אני מוצאת לנכון לקבל טענת התובעת, כי נדרשה השבתתו למספר ימים בודדים לשם תיקונו. על דרך האומדנא אני מכירה בחמישה ימי השבתה בעלות השבתה של 500 ₪ ליום, ובסך כולל של 2,500 ₪.

סוף דבר

אני מחייבת הנתבעות לשלם לתובעת סך של 2,500 ₪
בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה. שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.



ניתן היום,
ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 55847-01/16 אגד תעבורה בע"מ נ' עדה פרץ גולדמכר, ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/08/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים