פסקי דין על סוזן מוסה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5744-01/15 בל     27/08/2017




בל 5744-01/15 סוזן מוסה נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 5744-01-15


27 אוגוסט 2017

לפני:

כב' השופטת
אופירה דגן-טוכמכר
נציג
ציבור (עובדים)
מר איסר באומל
נציג ציבור (מעסיקים)
מר יהודה פינקלשטיין

ה
תובעת
סוזן מוסה
ע"י ב"כ: עו"ד ע. כהן
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד



פסק דין


האם אירעה לתובעת תאונת עבודה ביום 8/4/13. בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
1.
התובעת ילידת 1961, במועדים הרלוונטים לתביעה עבדה כסייעת בבית ספר באשדוד, וכחלק מתפקידה עסקה בין היתר בליווי תלמידים בעלי מוגבלויות מבית הספר לביתם.
2.
ביום 8/4/13 בשעה 13:30 התובעת ליוותה תלמידה שהיתה נתונה בכיסא גלגלים ובעת שהייתה בדרכה חזרה אל בית הספר, כשהיא עם שני תלמידים נוספים, התובעת מעדה וספגה פגיעות בכתף מרפק וברך ימין.
3.
התובעת הגישה תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה
4.
ביום 1/1/14 נמסרה לתובעת הודעה כי התביעה נדחתה מאחר שהמעידה אירעה מחמת חולשה פנימית ואיננה קשורה לעבודה.


טענות התובעת
5.
לטענת התובעת גרסאותיה בעניין נסיבות התאונה, אשר אירעה לטענתה מחמת מכשול שיצרו אבנים משתלבות שהונחו באופן לא אחיד, היתה קוהרנטית ומשכנעת.
6.
התובעת טוענת כי בסמוך לאחר האירוע בעת שהגיעה לבית הספר, היא מסרה לסייעת גב' יפה לוי ולמזכירת בית הספר גב' לנקרי כי נתקלה
באבן משתלבת, וכי במסמך רפואי מיום 9/4/13 נרשם כי היא שוללת שסבלה מסחרחורת עובר למעידה.
7.
עדותה של התובעת נתמכה בעדות גב' יפה לוי ובעדות גב' לנקרי אשר העידו שתיהן כי בסמוך לאחר האירוע התובעת מסרה להן כי מעדה לאחר שנתקלה באבן משתלבת.
8.
לטענת התובעת בנסיבות הענין יש לקבוע כי התאונה אירעה תוך ועקב עבודה ולהכיר בה כתאונת עבודה.

טענות הנתבע
9.
הנתבע טוען כי לא היה גורם חיצוני שהוביל למעידה של התובעת ביום 8/4/13 אלא שהמעידה היא תוצאה של חולשה פנימית.
10.
הנתבע טוען כי גרסתה של התובעת השתנתה, כאשר מלכתחילה בדו"ח תאונה מיום 24/4/13 , בטופס בל / 250 מיום 13/5/13 , ובטופס התביעה מיום 28/6/13
התובעת ציינה כי המעידה אירעה "ללא סיבה". וגם במסמכים הרפואיים מצויין כי המעידה אירעה ללא סיבה וכי התובעת נפלה בעבודה ובבית 5 פעמים ללא סיבה.
11.
לטענת הנתבע אין ליחס אמון לעדויות של חברותיה לעבודה של התובעת אשר לא היו עדות ראיה לאירוע ומסרו את תצהיריהן למעלה משלוש שנים לאחר האירוע, ומן הסתם זכרו את גרסתה האחרונה של התובעת ולא את המוקדמת.

הכרעה
12.
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995
[להלן: "החוק"], מגדיר תאונת עבודה כדלקמן:

79.

בחוק זה, ...
"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

13.
סעיף 83
לחוק
קובע חזקה משפטית לפיה בסייגים שנקבעו בסעיף, תאונה
שאירעה
לעובד תוך כדי עבודה – רואים אותה כתאונת עבודה. נוסח
סעיף 83
הוא כדלקמן:


83
.
תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

14.
נפילה / מעידה על הקרקע יכולה להיות תוצאה של גורמים חיצוניים נראים לעין לדוגמא כאשר המעידה היא תוצאה של היתקלות במכשול, או החלקה על משטח רטוב
,
ואולם לעיתים, מתרחשת מעידה שלא ניתן לקשור אותה לגורם חיצוני כלשהו נראה לעין ולעיתים היא נובעת מחולשה פנימית שאיננה קשורה למכשול פיזי.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מעידה אשר לא ברור מה גרם לה, היא תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין כמשמעה
בסעיף 83
לחוק, כך לדוגמא בעב"ל 43304-12-10
המוסד לביטוח לאומי
נ' עבוד אבראהים (פסק הדין מיום 26/9/11).

15.
בגרסתה הראשונה, כאשר נדרשה התובעת לפרט את נסיבות המעידה בעבודה ביום 8/4/13 מסרה התובעת כי הסיבה למעידה איננה ידועה לה. כך בדו"ח על תאונת עבודה מיום 24/4/13 , שנחתם על ידי התובעת, התובעת כתבה כך, כשהתבקשה לתאר את התאונה:

"לוי תלמידה שמוגבלת לביתה יחד עם שני תלמידים. בחזרה נפלתי ללא סיבה"
גרסה דומה נרשמה בטופס בל/250 מיום 13/5/13 ובטופס התביעה שהוגש למל"ל ונחתם על ידי התובעת ביום 11/6/13.
16.
למחרת התאונה התובעת התייצבה לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים. מתאור תלונותיה בפני
הרופא המטפל ניכר כי התובעת קשרה את הנפילה לנפילות קודמות מהן היא סובלת ולא להתקלות במכשול. בדו"ח הרפואי נרשם (ההדגשות אינן במקור):

"שוב נפלה בעבודה, נחבלה בכתף ימין וברך ימין ומרפק ימין
נבדקה ע"י אורתופד.
יד במתלה שבועיים.
סה"כ נפלה בשנה אחרונה ללא שום סיבה ברורה 5 פעמים בעבודה ובבית.
מציינת שנופלת לאחר ת.ע. עם פגיעת צוואר וגב תחתון + פגיעת אוזן שמאל (רעש וטינטונוס)
שוללת סחרחורת או איבוד הכרה."
17.
הגרסה לפיה המעידה היא תוצאה של התקלות באבן משתלבת התפתחה באופן הדרגתי, תחילה כהשערה בלתי מבוססת. כך, בחקירתה במל"ל העידה התובעת:

"בחזרה מהבית שלה לבית הספר תוך כדי הליכה פתאום נפלתי על הארץ, אני לא יודעת ממה בדיוק נפלתי, אבל במקום ישנו מדרחוב מאבנים משתלבות.."

...
שאלה: את אומרת שאת לא יודעת מה הסיבה לנפילתך, האם את הרגשת שנתקלת במשהו לפני הנפילה, או הרגשת סחרחורת או כאבי ראש לפני הנפילה?
תשובה: סחרחורת לא הרגשתי, וגם לא היו לי כאבי ראש, תוך כדי הליכה רגילה עם שני התלמידים פתאום נפלתי, ישנם שם אבנים משתלבות יכול להיות שנתקלתי באבן משתלבת אני לא בטוחה במאה אחוז, וסביר להניח שזו הסיבה לנפילה, כי לא הרגשתי שום דבר אחר לפני הנפילה, הכל אצלי היה תקין.
שאלה : אבל בטופס התביעה בתיאור התאונה רשום שנפלת ללא סיבה?
תשובה: נכון, אני כתבתי את הפרטים בטופס, אני לא יודעת מה הסיבה לנפילה, אבל אמרתי לך שיש שם אבנים משתלבות, ומאוד יתכן שנתקלתי באחת האבנים ונפלתי, אני הרגשתי שמשהו עצר אותי ונפלתי, ובאותו רגע הייתי במבוכה, והתלמידים שהיו איתי נבהלו, כך שלא שמתי לב מה בדיוק עצר אותי וממה נפלתי אבל בכל מקרה אני לא נפלתי בגלל סחרחורת. "
18.
פשיטא כי גרסתה הראשונה של התובעת כי איננה יודעת מהי סיבת התאונה, וגרסתה השניה כי היא משערת שאפשר שנתקלה באבן משתלבת אינן יכולות להשתלב עם גרסתה דהיום הנתמכת בגרסת העדות שזימנה, שלפיה בסמוך לאחר המעידה התובעת הבחינה במכשול וסיפרה לחברותיה לעבודה בזמן אמת כי מעדה בעת שנתקלה באבן משתלבת.
19.
עדותה המאוחרת של התובעת בדבר קיומו של מכשול חיצוני שגרם לנפילה לא היתה משכנעת. עדותן של העדות מטעם התובעת, אשר לא היו עדות ראיה לאירוע איננה יכולה להתיישב בכל דרך עם גרסאותיה הראשונות, ואין ללמוד מכך אלא כי בחלוף שנים מהאירוע, אימצו לתודעתן את גרסתה המאוחרת של התובעת. אשר על כן אין בידינו ליתן אמון בעדויות מטעם התובעת. מדובר בעדויות שנמסרו בחלוף שנים מהאירוע על ידי מי שלא היו עדות ראיה לאירוע וכל עדותם מבוססת על דברים ששמעו מהתובעת במועדים שונים אשר לא מן הנמנע שהתערבבו והתבלבלו ביניהן.
20.
מסקנתה ההגיונית של התובעת כי המעידה היא תוצאה של מכשול, בהעדר כל הסבר אחר, אף היא איננה משכנעת שכן מהמסמכים הרפואיים שהומצאו לתיק (נ/7) עולה כי התובעת התלוננה על נפילות חוזרות ונשנות ללא סיבה (כך במאי 2012 טופלה במיון עקב תלונות על חוסר שיווי משקל, ביום 17/2/13 נפלה בביתה, ביום 12/5/13 התלוננה כי בחודשיים האחרונים נפלה פעמיים, וביום
24/6/13 התלוננה על נפילות חוזרות ונשנות מאז תאונת דרכים במאי 2015).
21.
אשר על כן אנו קובעים כי התאונה אירעה בשל אירוע אדיופטי ולא בשל גורם כלשהו שקשור לעבודה, ולפיכך אין מדובר בתאונת עבודה כמשמעה בחוק.




22.
אשר על כן, התביעה נדחית.
23.
כמקובל בהליכים מסוג זה אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין.
24.
ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ז, (27 אוגוסט 2017
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.








מר איסר באומל
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר
, שופטת – אב"ד

מר יהודה פינקלשטין
נציג מעסיקים














בל בית דין אזורי לעבודה 5744-01/15 סוזן מוסה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/08/2017)