פסקי דין על עולא אבו רומחין | פסקי דין על עואד גז פרוגז | פסקי דין על טארק זיאד עואד |

46904-09/16 סעש     03/09/2017




סעש 46904-09/16 עולא אבו רומחין נ' עואד גז פרוגז בע"מ, טארק זיאד עואד








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

סע"ש 46904-09-16

03 ספטמבר 2017
לפני: כב' השופטת דניה דרורי


התובעת
:

עולא אבו רומחין
ע"י ב"כ: עו"ד עיד

-

הנתבעים
:
1

.
עואד גז פרוגז בע"מ

2

.
טארק זיאד עואד
ע"י ב"כ: עו"ד בולוס

החלטה
(בקשת הנתבעים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים)
(בקשת התובעת להוצאת נספחים מתצהירי הנתבעים)

1.
התובעת, גב' עולא אבו רומחין
(להלן- העובדת) הועסקה בתקופה שבין התאריכים
1.1.2004 – 6.6.2016 כמנהלת משרד
בנתבעת 1, עואד גז פרו גז בע"מ, בה משמש הנתבע 2, מר טארק עואד, כמנהלים ובעלים (להלן -הנתבעים).

בהליך זה עותרת העובדת לחיוב הנתבעים בתשלום זכויותיה בגין תקופת העסקתה וסיומה,
לרבות בגין פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר ופיצוי בגין הלנת שכר, פנסיה, פדיון חופשה שנתית ודמי חגים.

2.
בהחלטה מיום 11.1.17 ניתן צו כללי לגילוי ועיון במסמכים, והצדדים נדרשו להשלים את ההליכים המקדמיים עד ליום 12.2.17.

במסגרת הליך גילוי המסמכים, הגישו הנתבעים ביום 14.2.17 תצהיר גילוי מסמכים מטעמם לתיק בית הדין, במסגרתם הצהירו כי ברשותם תלושי שכר של התובעים לשנים 2013-2016.
התובעת לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים מטעמה לתיק בית הדין.

3.
ביום 29.3.17 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם העובדת. מטעם הנתבעים הוגש תצהיר עדות ראשית ביום 4.6.17.

ישיבת הוכחות נקבעה ליום 30.11.17 (בהתאם לאמור בהחלטה מיום 2.4.17).

בקשת הנתבעים
4.
הנתבעים עתרו (בבקשה מיום 27.6.17) כי נורה לעובדת להמציא רישום כניסות ויציאות מישראל על-פי רישומי משרד הפנים לתקופה 2009-2015. הנתבעים טענו כי יהיה במסמך זה כדי לאפשר להם להתמודד עם טענות העובדת בדבר אי ניצול ימי חופשה שנתית ואי תשלום בגין ימי חג.

5.
עמדת העובדת היא כי אין מקום להיעתר לבקשה משזו הוגשה באיחור ולאחר שהושלם הליך הגילוי והעיון במסמכים. עוד נטען כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים ושאין בהם כדי לתרום לייעול הדיון, בין השאר בהתחשב בכך שהנתבעים העלו גרסאות שונות וסותרות בנוגע להיעדרותה של העובדת (האחת בסעיף 46 לכתב ההגנה, שם נטען כי בכל שנה יצאה העובדת לחו"ל בחודשי קיץ ואילו בחגי היהודים שהתה העובדת בחופשה בביתה; והגרסה השניה, כאמור בסעיפים 24-28 לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים) שם נטען כי בחגי ישראל יצאה העובדת מישראל).

לבסוף נטען כי יהיה במתן הצו כמבוקש כדי לפגוע שלא כדין בזכותה של העובדת לפרטיות.

בשאלה זו – יש לקבל את עמדת הנתבעים ולחייב את העובדת לגלות את המסמך הספציפי כמבוקש.
6.
בקשת הנתבעים לגילוי מסמך ספציפי הוגשה באיחור ותוך חריגה מהמועדים שנקבעו בהחלטה מיום 11.1.17, ורק לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע להוכחות.
יחד עם זאת, אין באיחור לבדו להצדיק את דחיית הבקשה, אלא יש לבחון את כלל הנסיבות לרבות הרלוונטיות של המסמך, השלב בו מצוי ההליך ועוד, וככל שמדובר במחדלו של צד יש מקום לשקול את חיובו בהוצאות (
בר"ע (ארצי) 38542-07-14
נעים

– סוגת תעשיות בע"מ
(7.10.2014)).

העובדת טענה בכתב התביעה כי היא זכאית לפדיון כ- 50 ימי חופשה שלא נוצלו וטענה עוד כי הנתבעים קיזזו שלא כדין מצבירת ימי החופשה
את ימי החג של העדה המוסלמית בהם נעדרה מעבודתה (סעיפים 17-18 לכתב התביעה). בתצהיר עדותה הראשית (סעיף 32) טענה העובדת כי בניגוד לטענת הנתבעים היא לא נעדרה לפני כל חג וכי טענות הנתבעים שהתובעת לא עבדה בכל חגי היהודים אינן נכונות.
הנתבעים, מנגד, טענו כי העובדת היא זו אשר ניהלה את יומן הנוכחות שלה, כי העובדת נעדרה בשל חופשות מעבר לימי החופשה שנצברו על-פי דין, וכן כי העובדת זכתה לשכר מלא גם בחודשים בהם נעדרה, לרבות בשל נסיעה לחו"ל,
וניצלה ימי חופשה (סעיפים
16 , 43-50 לכתב ההגנה, סעיפים 21-30,
52-62 לתצהיר הנתבע 2).
לאור האמור, הרי שבהתייחס לטענות הצדדים, ייתכן ויהיה בדו"ח כניסות ויציאות בישראל כדי לשפוך אור על מועדי היעדרותה של העובדת ועל ניצול ימי חופשה או היעדרות בימי חג, ומכאן שמדובר במסמך רלוונטי לשאלות
שבמחלוקת.

7.
באשר לשאלת הפגיעה בפרטיות, אין בפגיעה הנטענת כדי להצדיק את דחיית הבקשה, שכן בבואנו לערוך איזון בין זכות הנתבעים לגילוי המסמכים הרלוונטיים לזכותה של העובדת לפרטיות – מצאתי כי אין בקבלת מידע על מועדי כניסה ויציאה מישראל כדי לפגוע יתר על המידה ושלא לצורך בפרטיותה של העובדת.

8.
אין מקום להידרש בשלב זה לטענות העובדת בדבר סתירה לכאורה בטענות הנתבעת לעניין היעדרותה. טענות אלה מקומן להתברר בהמשך ההליך ואין בהן כדי להצדיק את דחיית הבקשה שעה שמדובר במסמך רלוונטי.

9.
לאור האמור לעיל, אני מורה לתובעת להמציא לנתבעים תדפיס משרד הפנים בדבר כניסות ויציאות מישראל לשנים 2009- 2015, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

בקשת העובדת
10.
העובדת עתרה כי נורה על הוצאת נספחים מתצהירי הנתבעים הכוללים מסמכים שלא גולו במסגרת הליך הגילוי והעיון במסמכים. לחילופין, עתרה העובדת כי תינתן לה אפשרות להגיש תצהיר משלים מטעמה בהתייחס לאותם מסמכים.

העובדת הפנתה בבקשתה, בין השאר לנספח א' לתצהיר הנתבעים (מסמך דוגמת חתימה בבנק), נספח ד' (כרטיס נוכחות) נספח ו' (מכתב רואה חשבון
מיום 18.5.17) ונספחים ו'1 ו-ו'2 (כרטסת) (להלן, ביחד – המסמכים). לטענתה, מסמכים אלה לא נכללו בתצהיר גילוי המסמכים ומשכך אין לאפשר הצגתם בשלב זה.

11.
לטענת הנתבעים יש להעדיף את האינטרס של גילוי האמת, במיוחד בהתחשב בשלב המוקדם שבו נמצא ההליך ובכך שלא ייגרם נזק בצירוף המסמכים בשלב זה. עוד נטען כי על בית הדין להתחשב בכך שהעובדת שימשה כמזכירה כללית אצל הנתבעת 1, והיתה העובדת היחידה שהחזיקה ברשותה ובשליטתה את כל הרישומים הרלוונטיים שהיו יכולים לאפשר להוכיח את גרסת הנתבעים, וכי המסמכים שצורפו לתצהירי הנתבעים לא היו בידיהם בעת הגשת תצהיר גילוי המסמכים מטעמם.

לבסוף, טענו הנתבעים כי התובעת כלל לא מסרה תצהיר גילוי מסמכים מטעמה, ועל אף האמור לא התנגדו הנתבעים לצירוף שלל מסמכים לתצהיר התובעת.

דין בקשת העובדת להתקבל באופן חלקי, כך שיתאפשר לה להגיש תצהיר משלים מטעמה.
12.
הצדדים אינם חולקים על כך כי המסמכים רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת. אין גם מחלוקת כי המסמכים לא נזכרו בתצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעים.

13.
הנתבעים לא סיפקו כל הסבר מניח את הדעת מדוע המסמכם לא נזכרו בתצהיר גילוי מסמכים מטעמם. הטענה לפיה באותו מועד המסמכים "לא היו בידם" נטענה באופן כללי, וללא פירוט מינימלי מדוע לא ניתן היה באותו מועד לקבל מסמכים כדוגמת מסמכי בנק או כרטיס נוכחות, ומדוע המסמכים התגלו בשלב מאוחר יותר ובאילו נסיבות.

14.
בבואנו לבחון האם ניתן להציג כראיות מסמכים שלא נזכרו בהליך הגילוי והעיון על בית הדין יש לאזן בין האינטרסים הבאים: מצד אחד
–
ניהול ההליך בדרך מתוקנת, בהתאם להחלטות שניתנו ותוך שמירה על עיקרון ה"קלפים הגלויים", ומצד שני – אינטרס בירור
האמת. שקילת האינטרסים האמורים תיערך בין השאר בהתייחס לשאלה אם קיימת הצדקה לאי גילוי המסמכים בשלב המוקדם, מה חשיבות המסמכים והאם יש בגילויים כדי לתרום לחשיפת האמת (ע"ע (ארצי) 53169-10-12 חגי דוד (דפוס משה) - יגאל אורמן, (4.4.13)).

15.
לאחר שהצדדים לא חלקו על שאלת הרלוונטיות של המסמכים שצורפו לתצהיר הנתבעים והנוגעים לשאלות של זיוף מכתב הפיטורים, שעות עבודתה של העובדת והעילה להרמת המסך
- אין מקום להורות על הוצאתם מתצהירי הנתבעים.

כדי לצמצם את הפגיעה בעובדת בשל הצגת המסמכים באיחור, יש לאפשר לעובדת להגיש תצהיר משלים מטעמה, וזאת תעשה תוך 30 ימים מהיום.

סוף דבר

16.
התובעת תמציא לנתבעים, תוך 30 ימים מהיום, דו"ח כניסות ויציאות מישראל לתקופה 2009-2015.

17.
התובעת רשאית להגיש תצהיר עדות ראשית משלים מטעמה תוך 30 ימים מהיום, בהתייחס לנספחי תצהיר הנתבעים שלא נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים.

18.
הנתבעים ישאו בהוצאות התובעת ושכ"ט ב"כ בסך 2,000 ₪ בגין הגשת הבקשה לגילוי מסמך ספציפי באיחור ובגין צירוף נספחים לתצהיר שלא גולו בתצהיר גילוי מסמכים. הסכום האמור ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ז,
(
03 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









סעש בית דין אזורי לעבודה 46904-09/16 עולא אבו רומחין נ' עואד גז פרוגז בע"מ, טארק זיאד עואד (פורסם ב-ֽ 03/09/2017)