פסקי דין על גאולה פרג'ון | פסקי דין על זוהר פרג'ון | פסקי דין על מור לביא | פסקי דין על לינה לביא |

49145-06/17 תאק     03/09/2017




תאק 49145-06/17 גאולה פרג'ון, זוהר פרג'ון נ' מור לביא, לינה לביא








בית משפט השלום בצפת



תא"ק 49145-06-17 פרג'ון ואח' נ' לביא ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

בפני

כבוד השופט
רונן פיין


מבקשים

1
.
גאולה פרג'ון

2
.
זוהר פרג'ון


נגד


משיבים

1.
מור לביא
2. לינה לביא




החלטה

לפניי בקשה למתן היתר לפיצול סעדים בהתאם
לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984
(ולהלן: התקנות), באופן שיתאפשר למבקשים להגיש בעתיד תביעה כספית בגין נזקים ו/או חיובים ו/או חובות ככל שיגרמו להם ע"י המשיבים, כפי שיתברר לאחר פינוי המקרקעין נושא התביעה.

המשיבים מתנגדים לבקשה.
לטענתם אין בנסיבות העניין הצדקה להטרידם בתביעות מרובות בגין אותה עילה נטענת ועל המבקשים לפרט אילו תביעות הם מתכוננים להגיש, במידה ויינתן להם ההיתר לפיצול הסעדים.

המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבים וטענו כי התנגדות המשיבים איננה במקומה.
עוד טענו המבקשים כי ייתכן שבפינוי מקרקעין ע"י המשיבים יגרמו נזקים למבקשים אשר טרם ניתן להעריכם, כמו גם דמי השימוש בגין המקרקעין, אשר תלויים באופן ובמועד בו יפנו המשיבים את המקרקעין.
עוד טענו כי עקב העובדה כי התביעה לסילוק יד הוגשה בסדר דין מקוצר, מחייבת בנסיבות העניין, הפרדת התובענה מתביעות נוספות.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה.

תקנות 44-45
לתקנות מורות כי יש לכלול בתביעה את כל הסעדים הנובעים מאותה עילה.

בענייננו, עילת התביעה בסעד של סילוק יד מעוגנת בטענת המבקשים בדבר זכותם להירשם כבעלים במקרקעין נשוא התובענה והיותם של המשיבים מסיגים גבול במקרקעין.

הסעד הכספי בגין דמי שימוש בגין המקרקעין ו/או הוצאות שנגרמו למבקשים בשל מיאונם של המשיבים לפנות את המקרקעין ו/או נזקים למקרקעין שיתבררו בעתיד, אינו נובע מאותה עילה, ובנסיבות העניין הרי שממילא אין צורך בקבלת היתר מטעם ביהמ"ש לפיצול סעדים (ראה בעניין זה
רע"א 1156/02
חיר נ' לידאי (
פורסם במאגרים המשפטיים)).

ראה גם ההלכה
בעניין פיצול סעדים בתביעות המוגשות בעילה של הסגת גבול כפי שהוגשה התביעה
שבפני
י, בה קבע כב' השופט לנדוי ב
ע"א 447/68 הופמן נ' לויטל, פ"ד כג
(2) 52, 56 כדלקמן:

"הסגת גבול במקרקעין היא מעשה נזיקין נמשך, במובן זה שהיא מתחדשת מיום ליום. משום כך יכול בעל המקרקעין לתבוע פיצויים בגלל הנזק שנגרם לו רק עד ליום הגשת התביעה, ואין הוא יכול לתבוע נזק צפוי בעתיד, כי הרי הנתבע יכול לחדול בכל רגע מהסגת גבול ולכן אין זה ברור שאמנם יימשך הנזק גם בעתיד. מכאן שאם הנתבע ממשיך בהסגת-הגבול גם אחרי הגשת התביעה נוצרת בכך עילת תביעה נוספת והתובע יכול לתבוע שוב על פיה בתביעה שניה, וחוזר חלילה..."

ברור כי המבקשים לא יכולים היו לתבוע תשלום דמי שימוש ביחס למועדים שלאחר הגשת תביעת הפינוי, שכן כלל לא ניתן היה לדעת אותה עת עד מתי יימשך השימוש. שימוש זה יוצר עילה נפרדת כאמור.

למעלה מן הנדרש אוסיף, כי אף אם מדובר באותה עילה הרי שיש להיעתר לבקשה, שכן מדובר בנזקים שטרם נתגבשו ולא ניתן ללמוד על קיומם בטרם תוכרע התביעה דנן.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ז, 03 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 49145-06/17 גאולה פרג'ון, זוהר פרג'ון נ' מור לביא, לינה לביא (פורסם ב-ֽ 03/09/2017)