פסקי דין על סימי זינו | פסקי דין על ליימן שליסל | פסקי דין על עמית פרץ |

16923-03/17 תק     06/09/2017




תק 16923-03/17 סימי זינו נ' ליימן שליסל בע"מ, עמית פרץ








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 16923-03-17 זינו נ' ליימן שליסל בעמ ואח'





בפני

כבוד השופטת
עירית קויפמן

התובעת:
סימי זינו
ת.ז 068322650


נגד

הנתבעים:
1.ליימן שליסל בע"מ
ח.פ 510571508

2.עמית פרץ
ת.ז 39465075



פסק דין


1.
התובעת הגישה תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים שארעה ביום 5.12.2016 בבאר שבע.

התביעה הוגשה על סך של 4,100 ₪.

2.
לטענת התובעת, עמדה עם רכבה ברמזור בצומת בית החייל בבאר שבע, מתוך כוונה להמשיך לנסוע ישר, וכאשר הרמזור התחלף לירוק, החלה בנסיעה ופתאום הרגישה ברכב שפגע בה בצידו הימיני של רכבה.


לטענת התובעת, הנהג הפוגע, הוא הנתבע 2, התנצל על האירוע ואף אישר
שנכנס לצומת באור צהוב.

3.
לטענת הנתבעים, הנתבע 2 חצה את הצומת באור צהוב, כאשר בזמן זה נכנס רכב התובעת לצומת כשהוא לא פנוי ובכך גרם לתאונה.

כן מכחישים הנתבעים את הנזקים שנתבעו במסגרת כתב התביעה.

4.
ביום 4.9.2017 נערך בפני
י דיון במסגרתו העידו הנהגים וכן עדים לאירוע. הואיל ולכתב התביעה לא צורף אישור חברת הביטוח בדבר הפסדים, הוסכם על ידי הצדדים כי אישור כאמור יוגש תוך 7 ימים ולאחר מכן יתן בית המשפט את פסק דינו.


ביום 5.9.2017 הוגש אישור הפסדים מכלל חברה לביטוח בע"מ, לפיו ההפסדים שנגרמו לתובעת הם הפסד הנחת העדר תביעות בסך של 825 ₪ והשתתפות עצמית בסך של 3,233 ₪ וכי סך כל ההפסדים – 4,058 ₪.

5.
בדיון שהתקיים בפני
י, חזרה התובעת על גרסתה, לפיה עמדה בצומת בעצירה מלאה, מתוך כוונה להמשיך בנסיעה ישר. כאשר האור ברמזור התחלף לירוק, נסעה התובעת ישר והנתבע 2 הגיע מצידה הימני ונכנס ברכבה, תוך שהוא פוגע בצדו הימני של רכב התובעת באזור הדלתות.


מטעם התובעת הובאה לעדות עדה נוספת, הגברת זהבית רוקח, אשר היתה עדה לאירוע.

יצוין כי הגברת רוקח ציינה
שאין לה כל קשר לתובעת ואין הכרות מוקדמת בינה לבין התובעת.


הגברת רוקח העידה כי היתה עדה לתאונה כהולכת רגל, וראתה את רכבו של הנתבע 2 פוגע ברכבה של התובעת מימין. כן ציינה הגברת רוקח כי ראתה רכבים שמתחילים בנסיעה מכיוונה של התובעת

כאשר רכבה של התובעת ביניהם, ולכן היא יודעת שהיה לתובעת אור ירוק ברמזור.

הגברת רוקח אף ציינה כי ראתה שהנתבע 2 יורד מרכבו ואומר לתובעת שהוא מצטער ומתנצל.

6.
הנתבע 2 העיד כי אין להסיק מכך שהוא אמר שהוא מצטער, שהוא אשם בתאונה ולא זו היתה כוונתו. לטענתו, הרמזור התחלף לירוק מהבהב כאשר היה כמה מטרים מהצומת ולכן עבר באור צהוב וההתנגשות ארעה באמצע הצומת.


מטעם הנתבעים הובאה לעדות גם אשתו של הנתבע 2, אשר ישבה ברכב מאחור. לדבריה, כאשר החלו לנסוע הירוק הבהב והפך לצהוב, הרכבים שלפניהם החלו להתקדם והם המשיכו לנסוע. היא אשרה כי כאשר הם נכנסו לצומת הרמזור היה צהוב, אך היא אינה זוכרת כמה זמן הרמזור היה צהוב לפני שמכוניתם נכנסה לצומת.

7.
לאחר ששמעתי את הנהגים ואת עדיהם, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת בעיקר על כתפי הנתבע 2 וזאת מאחר שבחר להיכנס לצומת כאשר גם לגרסתו, מופע הרמזור היה צהוב.

מהעדויות שוכנעתי כי התובעת נסעה כאשר מופע הרמזור בכיוון נסיעתה היה ירוק והדבר גם עולה מעדותה של העדה מטעמה, שהיא עדה ניטרלית שאינה מכירה מי מהצדדים.

כמו כן, כאמור, הנתבע 2 נכנס לצומת כאשר מופע הרמזור צהוב.

לא שוכנעתי כי לנתבע 2 היה די זמן להשלים את חציית הצומת בטרם התחלף מופע הרמזור לאדום.

הפגיעה ברכבה של התובעת היתה באזור הדלתות ולא בחזית הרכב, דבר המלמד על כי התובעת היתה בשלב מתקדם של חציית הצומת, ויש בכך כדי להעיד על כניסה מאוחרת של הנתבע 2 לצומת.

על כן הנתבע 2 אחראי לתאונה.

8.
יחד עם זאת, מצאתי לייחס לתובעת אשם תורם.


הלכה פסוקה היא כי קיומו של אור ירוק בצומת אינו פוטר את הנהג מערנות בכניסה לצומת באור ירוק, וחובתו להיזהר גם אם בכיוון נסיעתו מופיע אור ירוק, ואף להימנע מכניסה אם לא ניתן לעבור את הצומת ללא הפרעה (ר' גם תקנה 65 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961).


התובעת העידה כי היתה הרכב הראשון ברמזור במועד בו התחלף האור לירוק והיא החלה בנסיעה (עמ' 1 ש' 18 לפרוטוקול). דווקא במקרה כזה, על נהג לנקוט משנה זהירות כשיש לו שיקול דעת מתי להתחיל בנסיעה ועליו לוודא כי הצומת פנוי ואף לקחת בחשבון כי יתכן שיהיו רכבים שמגיעים מכיוונים אחרים וטרם השלימו את חציית הצומת.

בענייננו, העידה העדה מטעם הנתבע 2 כי היו רכב אחד או שניים שנכנסו לצומת בכיוון נסיעתם לפניהם (עמ' 3 ש' 24 לפרוטוקול).

על כן, יתכן שכניסה זהירה יותר של התובעת לצומת, תוך ערנות לכך שרכבים ממשיכים להיכנס לצומת,
היתה מונעת את התאונה, ולכן אני משיתה על התובעת אשם תורם מינימלי בשיעור של 10%.

9.
מהאישור שהגישה התובעת ביום 5.9.2017, עולה כי נזקיה הם השתתפות עצמית בסך 3,233 ₪ ו-825 ₪ הפסד הנחת העדר תביעות.


אין חולק כי אכן נגרם לתובעת נזק בגין ההשתתפות העצמית ששולמה על ידה בסך של 3233 ש"ח ויש לחייב את הנתבע בסכום זה, בניכוי האשם התורם של התובעת בשיעור של 10%, ובסה"כ – 2910 ₪.


אין מקום לפצות את התובעת בהפסד הנחת העדר תביעות שעה שמדובר בנזק עתידי, אשר טרם התגבש ואין וודאות כי יתגבש בעתיד. התובעת לא צירפה להוכחת הפסדה ברכיב נזק זה פוליסת ביטוח של חברת ביטוח ממנה נלמד כי הפסידה בפועל את הנחת העדר התביעות.
על כן התובעת לא הוכיחה ראש נזק זה.

10.
מכל האמור, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 2,910 ₪.


בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאותיה בסך של 500 ₪.

על כן ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 3,410 ₪
וזאת תוך 30 ימים מהיום.

לא ישולם הסכום במועד שנקבע, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין
ועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 15 ימים.


מזכירות בית המשפט תשלח העתק פסק הדין לצדדים.



ניתן היום,
ט"ו אלול תשע"ז, 06 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.












תק בית משפט לתביעות קטנות 16923-03/17 סימי זינו נ' ליימן שליסל בע"מ, עמית פרץ (פורסם ב-ֽ 06/09/2017)