פסקי דין על הראל פיא קרנות נאמנות | פסקי דין על אשר ספיר | פסקי דין על לנדמארק גרופ | פסקי דין על נמרוד טבי | פסקי דין על יוסף עוז ואח' |

14144-05/09 תצ     05/09/2017




תצ 14144-05/09 הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ, אשר ספיר נ' לנדמארק גרופ בע"מ, נמרוד טבי, יוסף עוז ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד


05 ספטמבר 2017
ת"צ 14144-05-09 הראל נהול קרנות בע"מ ואח'

נ' לנדמארק גרופ בע"מ
ואח'



לפני כב' השופט פרופ' עופר גרוסקופף


התובעים
1. הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ
2. אשר ספיר
באמצעות באי הכוח המייצגים עו"ד גיל רון
,
עו"ד אהרון רבינוביץ'
ועו"ד יעקב אביעד

נגד
הנתבעים
1. לנדמארק גרופ בע"מ
(בפירוק)
2. נמרוד טבי

3. יוסף עוז
4. דן טוחנר
5. יובל טוביאס
6. רמזי גבאי
7. שמרית ורשבסקי
הנתבעים 2 – 7 ע"י באי כוחם עו"ד נדב ויסמן
,
עו"ד רון פלג
, עו"ד גלעד שיף
ועו"ד חן לוי

8. מ.ד אוצר בע"מ

(לשעבר איפקס חיתום וניהול הנפקות בע"מ)
9. רקורד פידליטי חיתום והנפקות בע"מ
(לשעבר אנליסט חיתום והנפקות בע"מ)
10. אלטשולר שחם ניהול השקעות (1993) בע"מ
(לשעבר אלטשולר שחם ניהול חיתום והשקעות בע"מ)
11. אחריות חיתום 1993 בע"מ
12. י.א.צ. השקעות ונכסים בע"מ
13. רבבות חיתום בע"מ
14. לביא את לביא חיתום השקעות בע"מ
15. אינווסט-פרו - ייזום וקידום הנפקות 1993 בע"מ
16. ורד דורות חברה לחיתום (1993) בע"מ
הנתבעים 8 – 16 ע"י באי כוחם עו"ד ניר כהן,
עו"ד רוני לפן ועו"ד אייל נחשון



פסק דין

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)


לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת (להלן: "הבקשה"), בין התובעים, רוכשי ניירות ערך של חברת לנדמארק גרופ בע"מ
(להלן: "החברה" או "לנדמארק") בזמנים הרלוונטיים לתובענה (ראו פירוט להלן), לבין הנתבעים 2 – 16 (להלן: "הנתבעים"), נושאי משרה בחברה בעת הרלוונטית וחתמי ההנפקה.
עניינה של התובענה בטענה כי בתשקיף שפרסמה החברה
נכללו פרטים מטעים, וכי בשל כך אחראים הנתבעים לנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה בגין החזקת ניירות הערך שלה. מהטעמים המפורטים להלן אני סבור כי יש מקום לקבל את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה שכרתו הצדדים תוקף של

פסק דין
.
א. רקע – טענות הצדדים וקיצור תולדות ההליך
1.
ביום 20.5.2009 הגישו התובעים נגד חברת לנדמארק (הנתבעת 1), נושאי משרה בה (הנתבעים 2 – 7) וחתמי ההנפקה שביצעה חברה זו בחודש מאי 2007 (הנתבעים 8 - 16), תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"). זאת, לפי פרט 5 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"): "
תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה
".
2.
עניינה של בקשת האישור בטענה כי בתשקיף שפרסמה החברה ביום 21.5.2007 (להלן: "התשקיף") נכללו פרטים מטעים, וכי בשל כך אחראים הנתבעים לנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה, רוכשי ניירות ערך של החברה ממועד התשקיף ועד ליום 26.3.2009 - מועד פרסום דו"ח מידי על ידי החברה בו נמסר מידע מעודכן לציבור (להלן: "מועד הגילוי"). ביום 18.1.2010 הוגשה תגובת הנתבעים 7-1, ביום 21.1.2010 הוגשה תגובת הנתבעים 16-8. ביום 15.3.2010 הוגשה תשובת התובעים לתגובות לבקשת האישור.
3.
ביום 27.12.2012 אישרתי את ניהול התובענה כייצוגית ביחס לאחד הפרטים שנטען כי הינו מטעה: האופן בו תוארה בתשקיף עסקה בין החברה לבין חברת בניה אמריקאית בשם
cpd
בקשר לנכסי מקרקעין של החברה המצויים בווירג'יניה, ארה"ב (להלן: "החלטת האישור" ו-"העסקה האמריקאית", בהתאמה). ביום 13.1.2013 הגישו התובעים תובענה ייצוגית מתוקנת, בהתאם להחלטת האישור.
4.
על החלטת האישור הוגשו בקשות רשות ערעור על ידי הנתבעים לבית המשפט העליון (רע"א 979/13 ו- רע"א 995/13), אשר נדחו ביום 25.6.2015. בין לבין, ההליך נגד החברה (הנתבעת 1) עוכב ביום 29.9.2013 עקב הליכי פירוק שננקטו נגדה.
5.
ביום 20.10.2015 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים 7-2, וביום 29.10.2015 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים 16-8. במסגרת כתבי הגנתם דחו הנתבעים את טענות התובעים ואת נזקיהם הנטענים.
6.
בעקבות מספר דיוני קדם משפט, הוצע מתווה לסיום ההליך בהסדר פשרה על ידי בית המשפט. הצדדים ניהלו משא ומתן ממושך לאור הצעת בית המשפט, וביום 30.4.2017 הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה שנכרת ביניהם, על בסיס הצעה זו (להלן: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה", בהתאמה). ביום 3.5.2017 הוריתי לפעול לגבי הבקשה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. דהיינו, על פרסום הסדר הפשרה והבקשה לאישורו להתייחסויות הציבור ועל העברתו לעיון היועץ המשפטי לממשלה.
7.
חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה, ואיש מהם לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 16.7.2017 בעניין אישור הסדר הפשרה (להלן: "דיון האישור").
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ליאב ויינבאום (להלן: "ב"כ היועמ"ש") נכח בדיון האישור והעיר הערותיו ביחס למתווה שגובש לחלוקת הכספים לפי הסדר הפשרה. החברה מצויה בהליכי פירוק, והיא ממילא נתבעת בהליך (שההליכים נגדה עוכבו). בעקבות דיון האישור, הגישו התובעים ביום 31.7.2017 "הודעה על מתווה מתוקן לחלוקת הכספים לפי הסדר הפשרה ובקשה לאישור הסדר הפשרה" (להלן: "המתווה המתוקן". לפירוט ולהסברים בעניין זה ראו להלן). בהודעה צוין כי המתווה המתוקן גובש בתיאום עם רשות ניירות ערך, אשר הייתה שותפה לגיבוש המתודולוגיה שבבסיסו. ביום 23.8.2017 הודיע ב"כ היועמ"ש כי הוא אינו מבקש לנקוט עמדה ביחס להסדר הפשרה.
ב. עיקרי הסדר הפשרה
8.
להלן עיקרי הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים שלפניי. מובהר כי האמור לעיל הוא תיאור לא ממצה של הסדר הפשרה, וכי בכל

מקרה

של

סתירה

בין

התיאור שיובא להלן

לבין

נוסח

הסדר

הפשרה, יגבר

נוסח

הסדר

הפשרה (אלא

אם

מהקשר

הדברים

עולה

כוונה

אחרת).
9.
הגדרת הקבוצה
–
בהתאם להחלטת האישור, חברי הקבוצה הוגדרו בהסדר הפשרה (סעיף 2) כך: "כל אדם אשר רכש ניירות ערך של החברה על פי תשקיף ההנפקה לציבור מיום 21.5.2007, וכן כל מי שרכש את ניירות הערך שהוצעו בתשקיף בכל מועד לאחר מכן במסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, עד ליום 26.3.2009, וזאת למעט הנתבעים או מי מטעמם. מובהר כי הביטוי 'מי מטעמם' משמעו כי גוף שרכש ניירות ערך של החברה עבור מי מהנתבעים, ככל שקיים גוף כזה, לא ייכלל בקבוצה בגין ניירות הערך שנרכשו עבור הנתבעים. גופים קשורים למי מהנתבעים, אשר רכשו ניירות ערך של החברה שלא עבור הנתבעים, יכללו בקבוצה בגין ניירות הערך האמורים".
10.



עילות התביעה
–
עילות התביעה נגד החברה, כפי שפורטו בסעיפים 44-36 לבקשת האישור, כללו אחריות להכללת פרט מטעה בתשקיף (לאור הוראות סעיפים 1, 31(א)(1),31(א)(2) ו-34 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך")); ותרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
בהחלטת האישור אישרתי את ניהול התובענה כייצוגית בעילה של "אחריות המשיבים, כולם או חלקם, בגין נזקים שנגרמו לחברי הקבוצה בעקבות הימצאות פרט מטעה בעניין העסקה עם חברת הבניה האמריקאית בתשקיף שפרסמה חברת לנדמארק ב-21.5.2007, וזאת לפי סעיף 31 לחוק ניירות ערך" (ראו פסקה 178 להחלטת האישור), ודחיתי את הבקשה לניהול התובענה כייצוגית בגין עילה של תרמית (ראו פסקה 176 להחלטת האישור).
במסגרת הסדר הפשרה, הוגדרו "ענייני התובענה" באופן הבא (סעיף 2 להסדר): "כל הנושאים, הטענות, העילות הנזקים והעניינים הנזכרים או הנטענים על ידי התובעים בכתבי הטענות בהליך; וכן כל הנושאים, הטענות, העילות, הנזקים והעניינים הנוגעים לתשקיף, על כל חלקיו; ומבלי לגרוע מכלליות כל האמור, כל הטענות, העילות, הנזקים והעניינים בקשר לנסיבות שהובילו לכריתת עסקת וירג'יניה, לזהות ומיהות הצדדים לעסקה, לעצם קיומה ותוקפה של העסקה, לתוכנה, מהותה, תנאיה המשפטיים ותנאיה המסחריים של העסקה, לשוויים של הנכסים נשוא העסקה, ולפרויקט בגינו נכרתה העסקה; כל זאת בכפוף לכך שענייני התובענה כוללים רק מצגים מטעים או רשלניים בתשקיף, פרטים מטעים בתשקיף, תרמית בתשקיף וכל עניין נוסף שעילתו בתשקיף".
כפי שניתן לראות, ענייני התובענה כפי שהוגדרו בהסדר הפשרה כוללים בחובם גם טענות ועילות אשר לגביהן לא אושר ניהול התובענה כייצוגית. התייחסות לסוגיה זו ראו להלן בפסקה 21, בפרק המתייחס למעשה בית דין.
11.
התחייבויות הנתבעים
–
במסגרת ההסדר הגיעו הצדדים להסכמות הבאות בנוגע לסכום הפשרה:
(1)
הנתבעים ישלמו סכום פשרה כולל לצורך סילוק סופי ומוחלט של התובענה, ומבלי שהדבר יהווה הודאה מטעמם באיזו מטענות התובעים. הנתבעים יהיו רשאים לשלם את סכום הפשרה הכולל באמצעות מבטחיהם.
(2)
סכום הפשרה הכולל ייקבע בהחלטה של בית המשפט, בהתאם למתווה הצעת הפשרה (להלן: "החלטה בעניין סכום הפשרה הכולל"), ויורכב מן הרכיבים הבאים:
א)

10% מן הסכום שגויס בהנפקה (כלומר, 16,957,500).
ב)
תוספת הפרשי הצמדה וריבית, אשר יחושבו ממועד ההנפקה (21.5.2007) ועד מועד מתן החלטה בעניין סכום הפשרה הכולל, בשיעור חלקי שייפסק לפי שיקול דעת בית המשפט (להלן: "הפרשי ההצמדה והריבית").
ג)
גמול לתובעים ושכר טרחה לבאי כוחם, בשיעורים שייקבעו לפי שיקול דעת בית המשפט.
(3)
בנוסף לסכום הפשרה הכולל יישאו הנתבעים בהוצאות סבירות ומקובלות הכרוכות בביצוע ההסדר (פרסום לציבור, ניהול חשבון נאמנות וכיו"ב, ראו סעיף 5(ב) להסדר), כאשר סך התשלומים הכולל שאותו הסכימו הנתבעים לשלם הוגבל לסכום של 27 מיליון ש"ח.
12.
בהתאם למוסכם בהסדר, הגישו הצדדים ביום 30.3.2017 בקשה לקביעת סכום הפשרה הכולל, במסגרתה ביקשו מבית המשפט לקבוע את הפרשי ההצמדה והריבית, ואת סכומי הגמול ושכר הטרחה. יחד עם הבקשה הוגשו גם טיעוניו של כל אחד מן הצדדים בסוגיות אלה, אשר יוצגו
להלן בתמצית.
13.
לגבי שיעורי ההצמדה והריבית: התובעים טענו כי הפחתה בשיעור הריבית (מתחת לרף של הפרשי הצמדה וריבית מלאים) עלולה ליצור לנתבעים תמריץ לעכב ולסרבל את ההליך, כדי להאריך את תקופת התנהלותו (שבמהלכה נותרים הכספים שבמחלוקת בידם). הנתבעים טענו כי אין מקום לפסוק בענייננו הפרשי הצמדה וריבית מלאים, ממספר טעמים וביניהם העובדה שמדובר בסכום שגובש במסגרת פשרה; העובדה כי התובעים לא הוכיחו את מרכיב הנזק (גובהו וקיומו); העובדה כי הריבית במשק בשנים האחרונות הייתה כמעט אפסית ונמוכה משמעותית מהריבית המשפטית; והעובדה כי חלק מן הסכומים שגויסו בהנפקה גויסו מהחתמים עצמם, הנתבעים במסגרת התובענה.
14.
לגבי סכומי הגמול ושכר הטרחה


התובעים טענו כי יש
לקבוע גמול על הצד הגבוה, בכדי לעודד גופים מוסדיים (כדוגמת הראל, התובעת 1 בענייננו) להגיש בקשות אישור. לא נטענו על ידם טענות ביחס לשכר הטרחה. התובעים מנגד טענו כי ההליך שלפני שונה משמעותית מההליך שהתנהל בע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט (

פסק דין
מיום 23.5.2012, שבו נקבעו עקרונות כלליים בפסיקת שכר טרחה וגמול בתובעות ייצוגיות. להלן: "עניין רייכרט"), ועל כן יש לפסוק שכר טרחה בשיעור של 5% לכל היותר. השוני לטענתם טמון בכך שההליך שלפנינו הגיע לשלב
מתקדם פחות (טרם נוהלו חקירות והוגשו סיכומים); שבקשת האישור אושרה רק בגין מיעוט מן מהעילות שנטענו בה; ושהיקף העבודה שהושקעה על ידי באי הכוח המייצגים היה מצומצם יותר. בדומה, נטען כי יש לפסוק גמול על הצד הנמוך לאור העובדה שחלק גדול מן העילות נדחו.
15.
ביום 2.4.2017 ניתנה על ידי החלטה בבקשה לקביעת סכום הפשרה הכולל. במסגרתה קבעתי כי הפרשי ההצמדה והריבית "יחושבו בצורה הבאה: א. ממועד ההנפקה עד למועד הגשת התביעה – הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן (ללא ריבית). ב. ממועד הגשת התביעה ועד למועד הגשת הסכם הפשרה – הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק". המשמעות הכספית של קביעה זו הייתה שהפיצוי הכולל שיחולק בין חברי הקבוצה עומד על 22,200,000 ש"ח.
16.
כמו כן הוריתי כי "הסכום הכולל בגין שכר הטרחה והגמול [יחדיו] יחושב בהתאם לנוסחה שנקבעה בעניין רייכרט לחישוב שכר טרחה (25% על 5 מיליון ראשונים; 20% על 5 מיליון שניים; 15% על היתרה)", כאשר החלוקה הפנימית של סכום זה בין גמול ושכר טרחה "תיעשה בהתאם להסכמה בין המבקשת לבאי הכוח המייצגים ובהעדר הסכמה ביחס של 1:4". עוד צוין בהחלטה כי משכר הטרחה ינוכו "הסכומים ששולמו לבאי הכוח המייצגים מכוח החלטה בעניין אישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק ממועד התשלום ועד למועד הגשת הסכם הפשרה". המשמעות הכספית של קביעות אלו היא כי הגמול לתובעים המייצגים יעמוד על 816,000 ש"ח, ושכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים על 3,264,000 ש"ח (בהתאם להחלטתי מיום 20.4.2017, על סכום זה לא יתווסף מע"מ).
17.
חלוקת הפיצוי בין חברי הקבוצה
: בסעיף 7(ב)(1) להסדר נקבע כי הכלכלן ד"ר טל מופקדי מחברת נומריקס יפעל מטעם חברי הקבוצה כדי לקבוע "חלוקה הוגנת וסבירה של כספי הפשרה בין מי מהם שהחזיקו בתחילת המסחר ביום 26.3.2009 בניירות הערך השונים שהונפקו בתשקיף ו/או במניות שהוקצו במימוש או המרה של ניירות ערך אלה על ידם. ניירות הערך הרלוונטיים לעניין זה הם אגרות חוב (סדרה א'), אגרות חוב (סדרה 3), אופציות (סדרה 3), אופציות (סדרה 4) ומניות שהתקבלו בהמרה של אגרות החוב מסדרות אלה או במימוש האופציות מסדרות אלה. בכלל זה, ד"ר מופקדי יהיה רשאי לקבוע כי בגין נירות ערך מסוג מסוים לא יינתן פיצוי".
18.
בהקשר זה הובהר כי קביעותיו של ד"ר מופקדי הן עניין פנימי של חברי הקבוצה, ולא יהיה בהן כדי להקים טענה כלשהי לתובעים או לחברי הקבוצה כלפי הנתבעים, או לראות בקביעותיו משום הודאה או הסכמה או ויתור מכל סוג ובכל עניין מטעם הנתבעים.
19.
ביום 1.5.2017 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעתו (הראשונה) של ד"ר מופקדי. בעקבות דיון האישור והערות שנשמעו ע"י בא כוח היועמ"ש, הוגשה ביום 31.7.2017 הודעה על מתווה מתוקן לחלוקת הכספים, אליה צורפה חוות דעת מעודכנת של ד"ר מופקדי (להלן: "חוות הדעת המעודכנת"), אשר גובשה תוך התייעצות עם רשות ניירות ערך. המתווה המתוקן מתבסס על חוות הדעת המעודכנת של ד"ר מופקדי, בתוספת מספר התאמות נדרשות. על פיו, כל מחזיקי ניירות הערך שכלולים בתביעה, נכון למועד הקובע, מקבלים פיצוי, כאשר כספי הפיצוי (22,200,000 ש"ח) יתחלקו באופן הבא:
מחזיקים
שיעור פיצוי מתוך כלל הפיצוי בפשרה
סכום פיצוי (בש"ח)
אגרות חוב (סדרה א')
97.96%
21,747,120
אגרות חוב (סדרה 3)
1.38%
306,360
אופציות (סדרה 3)
0.66%
146,520
סך הכול
100%
22,200,000
20.
אופן תשלום כספי הפשרה
: הסכמות הצדדים לעניין אופן תשלום כספי הפשרה למחזיקי ניירות הערך הזכאים פורטו בהרחבה בסעיף 7(ב)(2) להסדר. אלו עיקריהן: ימונה נאמן אשר יפעל לצורך ביצוע התשלום; הנאמן יקבל מחברי הבורסה לניירות ערך (בהתאם לצו שיפוטי) רשימות מפורטות של כל מחזיקי ניירות הערך המזכים; הנאמן יקבל מהנתבעים עדכון מי מאלה המופיעים ברשימת מחזיקי ניירות הערך הזכאים איננו חבר קבוצה, הואיל ופעל מטעמם; הנאמן יחשב את סכום החלוקה בין מחזיקי ניירות הערך הזכאים, לפי חלקם היחסי, בהתאם למתווה המתוקן; הנאמן יעביר לכל אחד מחברי הבורסה את חלקו מתוך סכום הפשרה לתשלום; חברי הבורסה יבצעו את התשלום בפועל ללקוחותיהם שהם מחזיקי ניירות הערך הזכאים, בהתאם לסכום שיועבר להם על ידי הנאמן, ויעבירו לו דוח עסקאות על פרטי ביצוע החלוקה; במידה ויוותרו כספים בידי חברי הבורסה בעבור מי ממחזיקי ניירות הערך הזכאים שלא ניתן היה להעביר אליהם את התשלום, יושבו הכספים לנאמן והוא יפעל כדי להעביר להם את חלקם ישירות; עם ביצוע החלוקה יגיש הנאמן דו"ח מסכם אודות ביצוע החלוקה לחברי הקבוצה לבית המשפט.
21.
ויתור
– סעיף 8 להסדר הפשרה (שכותרתו "ויתור על תביעות ומעשה בית דין") קובע כי:
בכפוף לאישורו של ההסדר על ידי בית המשפט הנכבד, יחול על כל אחד מהתובעים וחברי הקבוצה (למעט חברי הקבוצה הפורשים, ככל שיהיו) הוויתור והסילוק (כהגדרתו
לעיל) וכן אישור הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה (למעט חברי הקבוצה הפורשים) ביחס לענייני התובענה (כהגדרתם לעיל).

22.
"וויתור וסילוק" הוגדרו בהסדר (בסעיף 2) כ-"ויתור סופי מלא ומוחלט של כל אחד מהתובעים וחברי הקבוצה כלפי כל אחד מהנתבעים כולל החברה, וכלפי כל אדם או גוף מטעמם וכלפי מבטחיהם, בגין כל עילת תביעה, טענה, דרישה או זכות, מכל מין וסוג שהוא הכלולים בענייני התובענה (כמוגדר להלן)".
23.
כפי שניתן לראות, ההסדר קובע כי יתגבש מעשה בית דין ביחס לכל ענייני התובענה, שהם כאמור רחבים יותר מהעילה שאושרה במסגרת החלטת האישור (ראו פסקה 10 לעיל). בנסיבות העניין, להסכמת הצדדים על תנאי הוויתור (או ליתר דיוק, על היקפם) הייתה השפעה מכרעת על היכולת להגיע להסדר פשרה בתיק, לאור רצונם (המובן) של הנתבעים להבטיח לעצמם כי עם תשלום סכום הפשרה הנכבד, יוכלו "להותיר את הפרשה מאחוריהם". במילים אחרות, הותרת אפשרות לקיומו בעתיד של "סבב נוסף" של הליכים משפטיים באותם העניינים שנפרשו במסגרת הליך זה ונידונו במשך שנים ארוכות, צפויה הייתה לאיין במידה רבה את התועלת הטמונה בהגעה להסדר מבחינת הנתבעים, וכפועל יוצא לפגוע "פגיעה אנושה" בסיכויי גיבושו של הסדר פשרה. בנסיבות אלה, לאור עמדתי כי הגעה להסדר פשרה בסוגיה צפויה לשרת את טובתה של הקבוצה (ראו פירוט נימוקי להלן), ובשים לב כלך שלנוכח הזמן שחלף מאז האירועים נושא התובענה האפשרות שיוגשו תביעות נוספות היא תאורטית גרידא, סברתי כי נכון לאשר ולאפשר את הסכמת הצדדים לגבי היקף תחולתו של מעשה בית הדין, וזאת במטרה לאפשר להסדר הפשרה לרקום עור וגידים, לטובת כלל הצדדים המעורבים.
24.
גמול ושכר טרחה
– כאמור, סכומי הגמול ושכר הטרחה נקבעו בהחלטתי מיום 2.4.2017, וזאת בהתאם לנוסחה שנקבעה בעניין רייכרט.
ג. אישור הסדר הפשרה
25.
בבסיס הסדר הפשרה שלפני ניצבת הסכמה על תשלום סכום של 10% מן הסכום שגויס בהנפקה (16,957,500, ש"ח לפני הפרשי ריבית והצמדה, לא כולל שכר טרחה וגמול; 26,080,000 ש"ח כולל הפרשי הצמדה וריבית, שכר טרחה וגמול). ההסדר גובש על בסיס הצעת בית המשפט (להלן: "הצעת הפשרה"), וממילא ברור כי לא היה מוצע לצדדים אלמלא סברתי כי הוא מהווה הסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". הטעמים לעמדתי זו יפורטו להלן.
(1)
ההסדר משקף את הערכת סיכויי וסיכוני התובענה בשלב זה של ההליך
: במסגרת החלטת האישור אישרתי את ניהול התובענה כייצוגית בגין "אחריות המשיבים, כולם או חלקם, בגין נזקים שנגרמו לחברי הקבוצה בעקבות הימצאות פרט מטעה בעניין העסקה עם חברת הבנייה האמריקאית בתשקיף שפרסמה חברת לנדמארק ב- 21.5.2007, וזאת לפי סעיף 31 לחוק ניירות ערך". החלטה זו ונימוקיה עומדים, מטבע הדברים, ברקע הצעת הפשרה שהוצעה לצדדים. יחד עם זאת, חשוב לחדד כי במסגרת אותה החלטה כל שנדרשתי לבחון הוא האם קיימת לקבוצה עילה שסיכויי הצלחתה סבירים. בהתאם, הדיון בהחלטת האישור, הוא דיון לכאורי אשר אינו מתיימר לקבוע את התוצאה הסופית של ההליך, לא בשאלת האחריות ובוודאי שלא בשאלת הנזק (ראו התייחסותי לעניין זה במסגרת סעיף 96 להחלטת האישור).

כפי שצוין בהחלטת האישור, לתובעים טענות טובות לגבי עצם הימצאותו של פרט מטעה בתשקיף בעניין העסקה האמריקאית (עובדה שהובילה לקבלת בקשת האישור לגבי עילה זו). יחד עם זאת, במישור הוכחת הנזק אשר נגרם בפועל בגין הימצאותו של אותו פרט מטעה, מעוררת התביעה שלפני קשיים ניכרים. על המורכבות הקיימת בהוכחת הקשר הסיבתי והנזק שנגרם למשקיעים בגין הפרט המטעה, עמדתי במסגרת החלטת האישור (ראו סעיפים 159-148). עוד עמדתי שם על החשיבות שבהבחנה בין השקעה בעקבות מידע מטעה, לבין השקעה שהתבררה בסופו של יום ככושלת, מסיבות הקשורות בתנודות השוק, וציינתי כי עלינו להישמר מהפעלת "חוכמה שבדיעבד", הנשענת על מידע שלא היה ידוע לגורמים הרלוונטיים "בזמן אמת". דברים אלה נאמרו, בין היתר, על רקע העובדה כי ההנפקה בה עסקינן התרחשה בסוף מאי 2007, תקופה של פריחה בשוק הנדל"ן העולמי, שלאחריה פרץ משבר הסאב-פריים אשר פגע קשות בחברות שהשקיעו בתחום הנדל"ן, ובהן גם חברת לנדמארק. אין חולק כי הפסדים מסוג זה הם תוצאה של תנודות השוק, אשר לא ניתן להטיל את האחריות בגינם על מי מהנתבעים (ראו סעיף 99 להחלטת האישור). יצוין כי לצורך חישוביו של ד"ר מופקדי הוערך הפיצוי המלא בגובה ההפרש בין שווי נכס המקרקעין העיקרי של החברה על פי התשקיף (25 מיליון דולר) לשוויו בעת שנרכש בשעתו על ידי בעל השליטה (3.2 מיליון דולר). ואולם סכום זה השקול לכ- 50% מסכום התביעה, אינו מביא בחשבון שהרכישה הייתה באוגוסט 2003, ועד למועד התשקיף (21.5.2007) עלה ערך המקרקעין האמורים בשיעור שלא הוברר.

לאור חוסר הוודאות הניכר ביחס להיקף הנזק שנגרם מהפרט המטעה, ולאחר ששמעתי את הערכות הצדדים ביחס לנזק, סברתי כי שיעור פיצוי של 10% משווי ההנפקה מהווה פשרה הוגנת בין סיכויי וסיכוני התובענה בשלב זה של ההליך, וזהו בסיס הפשרה אותו הצעתי לצדדים. לעניין הפער בין גובה הפיצוי שנתבע במסגרת התובענה, לבין גובה הפיצוי הניתן במסגרת ההסדר, יוער כי סכום התביעה המקורי שצוין במסגרת בקשת האישור (194,176,421 ש"ח) נקבע על ידי התובעים על פי סך הכספים שגויסו בהנפקה (169,575,000) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כאמור, לפיצוי על פי תחשיב זה אין הצדקה, בהינתן שגם התובעים לא טענו כי שוויים של ניירות הערך בהתעלם מקיומו של הפרט המטעה, הוא אפסי. על כן, בחינת הפער בין הסכום הנתבע לגובה הפיצוי הניתן במסגרת ההסדר אינה מהווה בענייננו אינדיקציה נכונה לבחינת הגינותו של הסדר הפשרה.


(2)
הרצון שלא לעכב עיכוב נוסף את מתן הפיצוי
:
ההליך שלפני עניינו בתשקיף שפורסם לפני למעלה מעשור (ביום
21.5.2007). אף שההליך מתנהל (למרבה הצער) מזה כשמונה שנים (בקשת האישור הוגשה ביום 20.5.2009), הוא טרם הגיע לשלב ההוכחות. כפי שניתן להבין, בירור ההליך עד תומו צפוי לארוך זמן רב, ולחייב השקעת משאבים מרובים משני הצדדים. גם מטעם זה, קיימים יתרונות משמעותיים בהגעה להסדר פשרה החוסך השקעת משאבים ניכרים אלה, ומאפשר מתן פיצוי מיידי לחברי הקבוצה.

(3)
חלוקת הפיצוי בין חברי הקבוצה
: כפי שפורט לעיל (ראו פסקה 18), מנגנון חלוקת הפיצוי שגובש על בסיס חוות דעתו של ד"ר מופקדי מעניק פיצוי לכלל מחזיקי ניירות הערך, על סוגיהם השונים. השיטה בה נקט ד"ר מופקדי על מנת לחלק את הכספים בין חברי הקבוצה היא השיטה הבאה: תחילה העריך ד"ר מופקדי במתודולוגיה מסוימת (המכונה "מתודולוגיית "מונטה קרלו") את שווי כל אחד מניירות הערך של החברה בהתאם לנכסים שהיו בידי החברה במועד הגילוי (26.3.2009. במועד זה עמד השווי על 55,572,000 ש"ח). אחר כך הוסיף ד"ר מופקדי לנכסי החברה את סכום הנזק, אם התביעה הייתה מתקבלת במלואה, שהוערך לצורך זה בכ- 22 מיליון דולר (91,256,000 ש"ח), ובחן על פי אותה מתודולוגיה מה היה שווי ניירות הערך השונים. על בסיס זה קבע ד"ר מופקדי את שיעור הנזק שיש לייחס לכל נייר ערך מסך הנזק הכולל, והגיע למסקנה כי 94.54% מהנזק נגרם לבעלי אג"ח א'; 1.33% מהנזק למחזיקי אג"ח 3; 3.49% לבעלי המניות ו- 0.64% למחזיקי אופציה סדרה 3. על שיעורים אלה בוצעו מספר התאמות קלות, כמפורט בהודעת ב"כ המייצגים
מיום 31.7.2017, שנועדו להתאים את השיעורים האמורים להגדרת חברי הקבוצה (שאינה כוללת את כלל בעלי המניות, אלא רק אלה שמחזיקים במניות כתוצאה מהמרת אג"ח או מימוש אופציה בתקופה הרלוונטית). כל אחת מהקבוצות תקבל מהפיצוי שניתן בפועל (22.2 מיליון ש"ח) את האחוז היחסי שלה בנזק הכולל (לטבלה המפרטת את השיעורים הסופיים ראו פסקה 19 לעיל). יצוין כי מתווה חלוקה זה גובש בשיתוף פעולה בין המומחה לבין רשות ניירות ערך, והוא נראה לבית המשפט ראוי והוגן מבחינת היחסים הפנימיים שבין חברי הקבוצה.

26.
לאור כל האמור, סבור אני כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש ולתת לו תוקף של

פסק דין
.
ד. מינוי בודק
27.
במקרה שלפני מצאתי כי ניתן לאשר את הסכם הפשרה ללא מינוי בודק. שכן בנסיבות העניין בחינת סבירותו והוגנותו של הסדר הפשרה (מבחינת סכום הפשרה כולל) היא שאלה משפטית בעיקרה, הנגזרת מהערכת סיכויי וסיכוני התביעה. מבחינה זו, שיקול דעתו של בודק אינו עדיף על שיקול דעת בית המשפט. בנוסף, וכפי שצוין לעיל, אופן החלוקה הפנימי של כספי הפיצוי בין מחזיקי ניירות הערך, נקבע בהתאם לחוות דעתו של מומחה, שנערכה תוך התייעצות עם רשות ניירות ערך.
ה. גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבאי כוחו
28.
כאמור לעיל (פסקה 16), סכומי הגמול ושכר הטרחה נקבעו בהחלטת בית המשפט מיום 2.4.17, בהתאם לעקרונות שהותוו בעניין רייכרט. הגמול לתובעים יעמוד על 816,000 ש"ח (ללא תוספת מע"מ), ושכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים על 3,264,000 ש"ח (ללא תוספת מע"מ).
ו. סוף
דבר
29.
לאור האמור, הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט ב

פסק דין
זה.
30.
הצדדים יפרסמו, על חשבון הנתבעים, הודעות בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מחמשת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל, ובאחד משלושת העיתונים הכלכליים הנפוצים בישראל. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995. הצדדים יגישו נוסח הודעה כאמור לאישור בית המשפט תוך 7 ימים ממועד מתן החלטה זו.
31.
אני מאשר בזאת את מינוי משמרת חברה לשירותי נאמנות כנאמן לביצוע הסדר הפשרה (בהתאם לסעיף 24 לבקשה לאישור הסדר הפשרה וסעיף 7(ב)(2) להסדר). שכרו של הנאמן ישולם על ידי הנתבעים לו על פי הוראות הסדר הפשרה.
32.
הנאמן ימסור לבית המשפט הודעת עדכון לגבי התקדמות ביצוע ההסדר, עד ליום 31.12.2017, או עם השלמת חישוב סכום הפיצוי המגיע לכל אחד ממחזיקי ניירות הערך הזכאים, לפי המוקדם מבין השניים. ההודעה תתייחס לפעולות הבאות: הגשת בקשה לרולינג מרשות המיסים, פנייה אל חברי הבורסה לקבלת רשימות של מחזיקי ניירות הערך הרלוונטיים, קבלת מידע מהנתבעים לגבי גורמים המופיעים ברשימות אשר פעלו מטעמם, חישוב סכום הפיצוי המגיע לכל אחד ממחזיקי ניירות הערך הזכאים. העברת הפיצוי לחברי הבורסה לצורך העברתו הלאה לזכאים תיעשה רק לאחר קבלת אישור בית המשפט.
33.
יובהר, כי צו של בית המשפט המופנה אל חברי הבורסה יינתן במסגרת החלטה נפרדת, לאחר שנוסח הצו שצורף להודעה על המתווה המתוקן ייבדק על ידי הנאמן, ותועבר על ידו הודעה אליה יצורף נוסח הצו המבוקש על ידו.
34.
לאחר שיקבל הנאמן מאת חברי הבורסה דו"ח עסקאות (כאמור בסעיף 7(ב)(2)(ז) להסדר) ודו"ח נוסף כאמור בסעיף 7(ב)(2)(י) להסדר, ולאחר שיפעל לחלוקת הכספים אשר לא חולקו על ידי חברי הבורסה (ככל שיהיו כאלה) באופן ישיר לידי הזכאים, יגיש הנאמן הודעת עדכון נוספת לבית המשפט.
35.
תשלום הגמול ו- 75% משכר הטרחה יתבצע תוך 30 ימים ממתן

פסק דין
זה. יתרת שכר הטרחה (25%) תשולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן

פסק דין
זה, לאחר מתן החלטה המאשרת את השלמת ביצועו של הסדר הפשרה.
36.
המזכירות
תעביר

פסק דין
זה למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
תז"פ: 13.9.17, 1.1.18.
ניתנה היום,
י"ד אלול תשע"ז, 05 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.







תצ בית משפט מחוזי 14144-05/09 הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ, אשר ספיר נ' לנדמארק גרופ בע"מ, נמרוד טבי, יוסף עוז ואח' (פורסם ב-ֽ 05/09/2017)