פסקי דין על משה קיסר | פסקי דין על אליס קיסר | פסקי דין על עו"ד רן מסיקה – הנאמן | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

10137-02/15 פשר     05/09/2017




פשר 10137-02/15 משה קיסר נ' אליס קיסר, עו"ד רן מסיקה – הנאמן, כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 10137-02-15 קיסר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'







מספר בקשה:8
לפני
כבוד השופט
נפתלי שילה


המבקש

משה קיסר
- החייב

ע"י ב"כ עו"ד לירום סנדה ואיגור בירנבאום


נגד


המשיבים

1. אליס קיסר

- הנושה
ע"י ב"כ עו"ד שלומית לוי
2. עו"ד רן מסיקה – הנאמן
3. כונס הנכסים הרשמי

ע"י עו"ד דורן מזרחי


החלטה


האם להורות על סגירת תיק הוצל"פ מזונות שנפתח כנגד החייב לאור צו ההפטר שניתן לו או שהנושה רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ לצורך גביית מלוא תשלומי הריבית שהצטברו בגין אי תשלום מזונות?

א.
רקע עובדתי

1.
ביום 5.3.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו.

2.
כנגד החייב הוגשו שתי תביעות חוב בסכום כולל של מעל 1.7 מיליון ₪ כאשר מתוך סך זה, סך של 238,315 ₪ הוא בדין קדימה, עקב חוב מזונות של החייב לנושה, שהיא גרושתו.

3.
הנאמן הכריע בתביעות החוב והפחית את סכומן בהתאם להוראות סעיף 134 (א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"). תביעת בנק
הפועלים אושרה בסכום של כ – 750,000 ₪ ותביעת החוב בגין המזונות לגרושה אושרה בסך של כ – 110,000 ₪.

4.
במסגרת דיון שהתקיים בפני
ביום 27.4.17 אושרה תוכנית פירעון לחייב, לפיה החייב יוסיף לקופת הפש"ר עוד סך של 130,000 ₪ בחמישים תשלומים חודשיים ולאחר מכן, יינתן לו הפטר חלוט. הגרושה הסכימה לתוכנית.

5.
החייב ניצל את האפשרות להקדמת התשלומים והפקיד את הסך הנ"ל סמוך לאחר הדיון. לפיכך, ביום 1.6.17 נחתמה פסיקתא המורה על הפטרו.

6.
הסכום שנצבר בקופת הפש"ר עומד על כ – 190,000 ₪ ולכן הדיווידנד הצפוי לנושה – שהיא נושה בדין קדימה – הוא בשיעור של 100% נטו.

7.
החייב פנה עם צו ההפטר ללשכת ההוצאה לפועל וביקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל בגין חוב המזונות לגרושה. ברם, לשכת ההוצאה לפועל סירבה לבקשתו לסגור את התיק
ולכן החייב הגיש את הבקשה נשוא החלטה זו.

ב.
תמצית טענות החייב והכנ"ר

1.
משהנושה בחרה להגיש תביעת חוב בגין חוב המזונות לפי סעיף 71 לפקודה, היא נטלה על עצמה את מלוא הזכויות והחובות לפי הפקודה, לרבות הוראת סעיף 134 (א) לפקודה, המגביל את שיעור הריבית לחובות הנמצאים במסגרת ההליך.

2.
הנושה קיבלה את הכרעת הנאמן ביחס לגובה חוב המזונות ומשלא הגישה ערעור על החלטתו, היא לא יכולה כיום לטעון כי מגיעים לה סכומים נוספים, עקב הריבית שהופחתה בהליך הפש"ר.

3.
משהנושה הסכימה בדיון לתוכנית הפירעון שלפיה היא תקבל 100% דיווידנד נטו בהתאם להכרעת הנאמן בתביעת החוב, היא לא יכולה להתכחש להסכמתה זו ולגבות את יתרת תשלומי הריבית באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

4.
משהחייב עמד בתוכנית הפירעון ושילם 100% דיווידנד לחוב בדין קדימה לטובת הנושה, סולק מלוא חוב המזונות ולכן יש להורות על סגירת תיק ההוצל"פ מזונות.

5.
הכנ"ר תומך בעמדת החייב וטוען כי: "הדין אינו מבחין בין תביעת חוב מזונות לבין יתר החובות וההכרעה בתביעת החוב על ידי הנאמן, משמעה קביעת גובה החוב ביחס לחייב שבהליך. במקרה דנן, בו שולם מלוא הסכום בדין קדימה, נראה כי לא ניתן לגבות סכום כסף מעבר לזה שאושר במסגרת הכרעת תביעת החוב".

6.
הכנ"ר סבור כי כשם שנושה מובטח שהגיש תביעת חוב בהליך פש"ר למרות שאינו מחויב לעשות כן, הכרעת בעל התפקיד מחייבת אותו לעניין סכום החוב, הוא הדין במקרה דנן.

ג.
תמצית טענות הנושה והנאמן

1.
מאחר והחייב לא שילם מזונות שנים רבות, התדרדר מאוד מצבה הכלכלי של הנושה. מאחר וחוב מזונות אינו בר הפטר לפי סעיף 69(א) (3) לפקודה, צו ההפטר לא פוטר את החייב מלשלם את מלוא חוב המזונות, לרבות הריבית שנצברה בתיק ההוצל"פ.

2.
למרות שהנושה הסכימה בדיון לתוכנית הפירעון, היא מעולם לא וויתרה על זכותה לגבות את מלוא חוב המזונות שנוצר בעקבות פסק הדין שאישר הסכם גירושין בין הצדדים.

3.
הנאמן טוען
כי על החייב להגיש בקשה בטענת "פרעתי" ללשכת ההוצאה לפועל והנושא צריך להתברר שם ולא בבית משפט זה.

4.
למען הזהירות מוסיף הנאמן וטוען, כי צו ההפטר שניתן לחייב מסייג במפורש חובות למזונות, בהתאם לסעיף 69(א) (3) לפקודה. הריבית היא חלק מחוב המזונות שאינו בר הפטר וניסיונו של החייב להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות, מהווה עקיפה של המבחנים הקפדניים שנקבעו בפסיקה ואשר רק בהתקיים אותם מקרים נדירים, ניתן הפטר אף מחוב מזונות.

5.
הנאמן סבור כי: "פעולה של סגירת תיק הוצאה לפועל בגין מזונות עלולה לעודד התחמקות מתשלום מזונות, מתוך הנחה, כי תשלום יופחת בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל. בדרך זו, מבקש החייב "ליהנות" ממחיקת חוב שאיננו בר הפטר ואשר אותו נמנע החייב מלשלם משך שנים, תוך פגיעה בזכאים למזונות".

6.
גם הנאמן סבור, כי מאחר והחייב גרם לנושה להיכנס למשבר כלכלי קשה עקב אי תשלום המזונות, אין הצדקה להפחית מחובו ולכן יש לדחות את בקשתו.

ד.
דיון והכרעה

1.
הפקודה לא מבחינה בין תביעת חוב רגילה לבין תביעת חוב מזונות. בשני המקרים, חל סעיף
134(א) לפקודה הקובע כי הריבית לא תעלה על הקבוע בסעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א – 1961.

2.
משבחרה הנושה להגיש תביעת חוב בהליך הפש"ר, היא מחויבת להוראותיו, לרבות ביחס לשיעור הריבית.

3.
הנושה יכולה היתה שלא להגיש תביעת חוב בהליך הפש"ר ולאחר קבלת ההפטר, להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב, מאחר ולפי סעיף 69(א)(3) לפקודה, ככלל, ההפטר לא חל על חוב מזונות.

4.
משהנושה בחרה להיות חלק מהליך הפש"ר, אין היא יכולה להתנער מהכרעת הנאמן ביחס לחוב שאושר והיא אינה יכולה, לאחר שקיבלה 100% דיווידנד, להמשיך בהליכי הוצל"פ כנגד החייב.

5.
הדבר דומה לנושה מובטח שהחליט להגיש תביעת חוב.
משבחר נושה מובטח להגיש תביעת חוב בהליך הפש"ר ולא לנקוט בהליכי הוצל"פ למימוש השעבוד, הוא כפוף להכרעת הנאמן ולהוראות הפקודה, לרבות ביחס לשיעור הריבית.
במסגרת החלופות העומדות בפני
הנושה המובטח לצורך גביית חובו, ככל שהוא מחליט להגיש תביעת חוב והוא אינו מוותר על בטוחתו, מוטלות עליו חובות גילוי במסגרת תביעתו באשר לפרטי הערובה, תאריך נתינתה, ושוויה. במקרה כזה, הוא יהיה זכאי לקבל דיבידנד רק כנושה רגיל בגין סכום החוב העולה על שווי הערובה ויחולו עליו הכללים המפורטים בתקנות פשיטת הרגל תשמ"ח-1985. (ראו: גרוניס ולוין פשיטת רגל מהדורה שלישית (2010) (בעמ' 267-271)).


6.
הנושה לא יכולה מחד ליהנות מיתרונות הליך הפש"ר המאפשר לה ליטול חלק בהליך ולדאוג לקבל באופן מהיר חלק ניכר מחובו של החייב כלפיה – כפי שאירע במקרה דנן ומאידך, להתעלם מיתר רכיבי ההליך, כגון הגבלת שיעור הריבית. מי שבוחר ליטול חלק בהליך כפוף "הן לדבש והן לעוקץ" שלו. הפקודה מאזנת בין זכויות הנושים השונים בין היתר, באמצעות הגבלת חיובי הריבית. באופן זה, גם מי שאינו נושה בדין קדימה, ייתכן ויקבל משהו מהכספים שיצטברו בקופה. הנושה "פוצתה" על כך שחלק מתשלומי הריבית "נמחקו", באמצעות קבלת חלק נכבד מהחוב בבבת אחת, ללא צורך בהמשך נקיטת הליכי הוצאה לפועל, שלא הניבו לנושה תועלת רבה במהלך שנים רבות.

7.
יש לדחות את עמדת הנאמן כי טענת החייב במקרה דנן היא טענה מסוג "פרעתי" שיש לדון בה בלשכת ההוצאה לפועל. מדובר בטענה הקשורה למשמעות ההפטר שניתן לחייב ואין כל מחלוקת בדבר היקף הכספים שהחייב שילם.

8.
זאת ועוד: הנושה ובאת כוחה השתתפו בדיון שבמסגרתו גובשה תוכנית הפירעון. הנושה הצהירה כי היא מסכימה לתוכנית לפיה החייב יוסיף עוד 130,000 ₪ לקופת הפש"ר. הנושה ידעה כי הנאמן אישר לה סך של כ – 110,000 ₪ בלבד מתביעת החוב, עקב הפחתת הריבית בהתאם לסעיף 134(א) לפקודה.


השופטים המלומדים
לוין וגרוניס בספרם פשיטת רגל מהדורה שלישית (2010) (בעמ' 164-165) מתייחסים לתוצאותיו של אישור הסדר ביחס לחובות בני תביעה ומציינים כי:


"הסדר שנתקבל ואושר מחייב את כל הנושים לעניין כל חוב בר תביעה המגיע להם מן החייב, זולת אם מדובר בחוב שצו הפטר לא היה מפטיר את החייב הימנו; מכאן, שקנס, חוב לפי פסק מזונות וחובות שנוצרו במרמה יעמדו בתוקף חרף ההסדר, אלא אם הנושים המסוימים בחובות אלה הסכימו להסדר. כך למשל, אישה שלזכותה חוב מזונות נגד החייב, ואשר באסיפת הנושים הצביעה נגד אישורו של ההסדר, תוכל להמשיך בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב, אף לאחר שמילא אחר כל התנאים שבהסדר וזכה לשחרור מחובותיו האחרים. אולם, אם הנושה בדוגמה האחרונה תקבל דיבידנד במסגרת ההסדר, יתכן שהדבר יחשב כהסכמה והחייב יופטר מהחוב". (הדגשה אינה במקור).




בענייננו, לא רק שהנושה קיבלה דיבידנד של 100% מתביעת החוב, היא אף נכחה בדיון, היתה מיוצגת על ידי עו"ד ונתנה הסכמתה להסדר.

9.
הנושה ידעה שהחוב שלה הוא בדין קדימה והיא ידעה כי בכפוף לתשלום שנקבע, החייב יקבל הפטר. לו היתה לה כוונה ורצון לגבות כספים נוספים מעבר לסכום המזונות שאושר ע"י הנאמן במסגרת הליכי הוצל"פ, היה עליה לאמר זאת בדיון.

10.
החייב הסתמך ובצדק על הסכמת הנושה בדיון לפיה היא מסכימה לקבל את מלוא חוב המזונות שאושר ע"י הנאמן. דרישתה לגבייה נוספת, מהווה התנהלות שאינה בתם לב הפוגעת בצפייה הסבירה של החייב.

11.
איני סבור כי עמדת החייב מהווה עקיפה של הוראות הפקודה השוללת מתן הפטר מחוב מזונות למעט במקרים נדירים ומיוחדים. במקרה דנן, חוב המזונות שולם במלואו. אכן, הופחתו תשלומי הריבית ואולם, החוב עצמו בתוספת ריבית על פי הדין שולם לנושה ולא ניתן לראות בכך משום עקיפת הפקודה. אדרבא, הוכח כי ההליך - לפחות מבחינת הנושה – היה אפקטיבי והנושה זכתה
סוף סוף לגבות את חוב מזונות הילדים שהוא חוב ישן מאוד (הילדים ילידי שנת 1988 ו – 1990 שבגרו מזמן) והחוב אף הוצמד ונשא ריבית לפי הוראות הפקודה.

12.
סיכומו של דבר: אני נעתר לבקשת החייב ומורה על סגירת תיק ההוצל"פ של החייב בגין חוב מזונות העבר.












ניתנה היום, י"ד אלול תשע"ז, 05 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 10137-02/15 משה קיסר נ' אליס קיסר, עו"ד רן מסיקה – הנאמן, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 05/09/2017)