פסקי דין על אריאלה יהודה | פסקי דין על ספידי גרף מכון העתקון | פסקי דין על אסתר חיים | פסקי דין על שלמה חיים |

56108-02/17 סעש     08/09/2017




סעש 56108-02/17 אריאלה יהודה נ' ספידי גרף מכון העתקון, אסתר חיים, שלמה חיים








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 56108-02-17


08 ספטמבר 2017
לפני:
כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין


התובעת
:

אריאלה יהודה
ע"י ב"כ: עו"ד לוטם מסיקה

-

הנתבעים
:
1

.
ספידי גרף מכון העתקון
2

.
אסתר חיים
3

.
שלמה חיים
ע"י ב"כ: עו"ד יעל בכור

החלטה

בפני
בקשת התובעת להורות לנתבעים להמציא לידיה טפסי 126 לשנים 2010-2017.

הרקע לבקשה

1.
טוענת התובעת בבקשתה, כי המסמכים נדרשים על מנת לאפשר לבחון את הדיווח לביטוח לאומי בתקופת העסקתה אצל הנתבעים (ר' סעיף 8ה' לבקשה).

2.
עוד טענה התובעת, כי מבדיקת דו"ח מעסיקים של המוסד לביטוח לאומי עולה, כי הנתבעים לא דיווחו על העסקתה בשנת 2016 ובחודש ינואר 2017 וכי אי הדיווח הסב לה נזק רב הן בדמות חוב למוסד לביטוח לאומי והן בשל אבדן הזכאות לדמי אבטלה (ר' סעיף 10 ד' לתשובה לתגובה
;
סעיף 27 לכתב התביעה).

3.
הנתבעים טענו בתגובה לבקשה, כי "מעבר לכך שמדובר במסמכים אשר מכילים פרטים ונתונים אישיים של עובדים אחרים ואין להורות על חשיפתם בשל החשש לפגיעה בפרטיותם, התובעת לא טרחה לפרט מדוע מסמכים אלו רלבנטיים וגס מסיבה זו יש לדחות את בקשתה" (ר' סעיף 18 לתגובה).

4.
בתשובתה לתגובת הנתבעים עמדה התובעת על גילוי טפסי 126 לכל הפחות לשנים 2010-2017 (ר' סעיף 10 ד' לתשובה לתגובה) ואף ציינה כי הנתבעים יכולים להשחיר את פרטי העובדים האחרים "בייחוד כאשר יחד עם התובעת היה עובד 1 נוסף בלבד" (שם).

5.
ביום 30.8.2017 הוריתי לנתבעת להמציא תצהיר גילוי מסמכים חתום וערוך כדין במסגרתו תתיחס לכלל המסמכים המצויים ו/או שאינם מצויים בידה כאמור בתגובתה וכן תבהיר האם נכונה טענת התובעת כי הועסק על ידה עובד אחד נוסף בלבד.

6.
בהבהרה שהגישה הנתבעת נטען, כי בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה הועסקו על ידי הנתבעת 1 שלושה עובדים ובכללם התובעת, הנתבע 3 ומר משה שרוני.

7.
בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה של הנתבעת 2 צוין, כי טפסי 126 מכילים נתונים אישיים של עובדים אחרים ואין להורות על חשיפתם בשל החשש לפגיעה בפרטיותם.

דיון והכרעה

8.
תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות
".

9.
בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - פלצ'י (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 (2010)) נקבע בענין זה כהאי לישנא:

"הוראת
תקנה 46(א)
נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. עמד על כך בית המשפט העליון, בהתייחס לתקנה זו ובהדגישו כי בכל הנוגע למתחם של דיון בפני
ערכאה שיפוטית הפועלת על פי דין הרי ש"נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת". ועוד באותו עניין:
"עשיית צדק מושתתת על חשיפת האמת ובכך היא משרתת את האינטרס של הפרט המתדיין וכן את אינטרס הציבור להבטיח 'תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה'.... הכללים הדיוניים בדבר חובתו של בעל דין לגלות ולאפשר עיון במסמכים המצויים בשליטתו ובחזקתו אף תורמים ליעילות הדיון ומאפשרים את ניהול ההליך 'בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר'
".

עמד על הדברים גם בית דין זה, בציינו: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת". ואף זו: "
חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'
"
. . .
פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל".
עוד כפופה פרשנותה של התקנה ל
מידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. "
בה
תקיים מבחן הרלבנטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן .... הטעם לכך הוא, שאם יוברר לבעל הדין שהמסמכים שאת גילויים ביקש אינם משרתים את עמדתו, עשוי הוא לזנוח חלק מטענותיו, או לנסות ליטול את עוקצם של אותם מסמכים באמצעות ראיות אחרות"
.

10.
טרם אבחן את רלוונטיות חשיפת טפסי 126 על ידי הנתבעים בעניננו, חשוב להבין מהו אותו טופס 126 שמבקשת התובעת.

11.
טופס 126 הוא טופס דיווח שנתי המפרט את נתוני מס ההכנסה והביטוח הלאומי ששילם המעסיק במהלך השנה. הטופס כולל מספר טורי דיווח ובכלל זה: שיעורי מס ההכנסה שנוכה מהעובדים, מס הכנסה לתושבי חוץ, מס מעסיקים והיטל עובדים זרים, הטבה למעביד מניכוי מס לעובד, מס שכר ושירות התעסוקה וכן ניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות וחיוב ביטוח לאומי.





12.
אזכיר, כי בפרשת פלצ'י נקבע בענין זה:

"
בענייננו, המסמכים שהתבקש והתקבל גילויים נוגעים להכנסתם, לתנאי העסקתם ולתנאי פרישתם של עובדים אחרים במכתשים. ראוי להזכיר בהקשר זה מושכלות ראשונים בשיטתנו המשפטית, ובין היתר, כי מידע כאמור הוא מידע פרטי השייך לצנעתו של אדם. אכן: "מידע הנוגע להכנסתו ולמצבו הכלכלי של אדם חוסה תחת הגנת הפרטיות, ושימוש בו בלא הסכמתו פוגע בפרטיותו. "בפסיקת בית משפט זה [בית המשפט העליון, ו' ו' ל'] נקבע כי מידע הנוגע להכנסתו של אדם, ובכלל זה נתונים בדבר השתכרותו, נכלל בגדר הזכות לפרטיות". ועוד מדברי בית דין זה בקביעה שניתנה זה מכבר ולא נס ליחה: "
הרי עניינים הנוגעים לפרט, לרבות בעניין תנאי עבודתו ופרישתו - חסויים המה, והגנת הפרטיות מכסה עליהם
"
.

13.
לא יכולה להיות מחלוקת, כי חשיפת פרטי ההשתכרות של שני העובדים האחרים, אף שאחד מהם הוא הנתבע 3, חוסים תחת הגנת הפרטיות ואף חלק מן הנתונים הנוספים הנכללים בטופס, אינם מעניינה של תביעה זו ומשכך אינם רלוונטים.

14.
אף שאמרתי כל אלה, משהציגה התובעת ראשית ראיה לכך, שבמוסד לביטוח לאומי לא התקבלו בגינה תשלומי דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשנת 2016 ובחודש ינואר 2017 (ר' נספחי כתב התביעה: תקופות עיסוק מ 2016-2005 ותקופות עיסוק והכנסות מ 2017-2009, מהם עולה, כי נכון למועד הוצאת המסמך, פברואר 2017, מצויים בידי המוסד לביטוח לאומי רישומים המעידים כי הדיווח והתשלום האחרון בגינה של התובעת התקבל בחודש דצמבר 2015) מתעיינות כפות המאזניים ונדמה כי יש למצוא חלופה ראויה שתאפשר שמירה על פרטיותם של העובדים האחרים, מחד וחשיפת המסמכים מאידך, על מנת שהתובעת תוכל לבחון האם נפלה שגגה מלפני המוסד לביטוח לאומי אשר טעה, אולי, במידע שנמסר לה או שמא מדובר באי דיווח מצידו של המעסיק על כל המשתמע מכך.

15.
עם זאת, משלא הועלתה על ידי התובעת כל טענה לאי תשלום דמי ביטוח לאומי בשנים 2010-2015 (כולל), לא מצאתי לנכון להורות לנתבעת לגלות העתקם, משלא מתקיים מבחן הרלוונטיות על שני פניו. וכפי שניסח זאת בית הדין הארצי לעבודה:

"
שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש
בתקנה 46
לתקנות.

אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי".

(
ע"ע (ארצי) 494/06
מדינת ישראל נציבות המים – קלרק אבנצ'יק
(2007)

)

16.
בקשת התובעת לקבלת העתקי טפסי 126, מקום בו יש בטפסים כדי לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים וכאשר לא הוכחה זיקה ברורה בין המידע המבוקש ביחס לשנים 2010-2015 לבין טענות התובעת בתביעתה, אינה מקימה את דרישת הסף לקיומה של זיקה או תרומה של המידע המבוקש ביחס לאותן שנים להליך שבפני
.


17.
משכך, אני מורה לנתבעים להמציא לתובעת העתק טופס 126 לשנת 2016 וכן העתק טופס 102 שהוגש על ידה בגין חודש ינואר 2017. מאחר וטופס 126 הוא טופס שנתי לא ניתן בשלב זה לחייב את הנתבעים להמציא טופס 126 לשנת 2017. מהטפסים תמחקנה/תושחרנה כל השורות הנוגעות לעובדים אחרים הנכללים בהן.

18.
הנתבעים יפעלו בהתאם להחלטתי בתוך 14 ימים מהיום. הנתבעים ישאו בהוצאות הבקשה בסך של 2,500 ש"ח אשר תשולמנה לתובעת בתוך 30 ימים מהיום.






ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ז,
(
08 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
























סעש בית דין אזורי לעבודה 56108-02/17 אריאלה יהודה נ' ספידי גרף מכון העתקון, אסתר חיים, שלמה חיים (פורסם ב-ֽ 08/09/2017)