פסקי דין על עמי-אנדרה קרוננברג | פסקי דין על פוליגון - תמריס | פסקי דין על עמר ענב | פסקי דין על דניאל ספירטוס ואח' |

41717-03/16 א     14/09/2017




א 41717-03/16 עמי-אנדרה קרוננברג נ' פוליגון - תמריס בע"מ, עמר ענב, דניאל ספירטוס ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 41717-03-16 קרוננברג נ' וולדובוט בע"מ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
29

בפני

כבוד השופטת
הלית סילש


מבקש

עמי-אנדרה קרוננברג


נגד


משיבים

פוליגון - תמריס בע"מ
עמר ענב

דניאל ספירטוס
פוליגן תמריס בע"מ
אייזנברג רום
שבנוב דורון




החלטה

לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), בתביעה במסגרתה עתר התובע להסרת קיפוח המיעוט תוך העמדת סכום התביעה על סך של 2,479,000 ₪.

טענות הצדדים

1.
במסגרת הבקשה טען המבקש כי יכולותיו הכלכליות דלות, ולמעשה לא קיימות.

כך נטען כי המבקש אינו עובד כיום ולא עבד בשבע השנים האחרונות כשכיר, אין לרשותו הכנסה כלשהי
ולעת הזו הוא משמש כעקר בית.

2.
לשיטת המבקש,
אשתו עובדת שככירה וקיימת הפרדה רכושית מלאה בין הצדדים. גם נכס המקרקעין בו מתגוררים בני הזוג נרכשה על ידי אשת המבקש.

לעניין זה הוסיף המבקש וטען כי ניסיונותיו לפנות לאשתו לצורך קבלת סיוע כלכלי נתקלו בסירוב.

3.
הוסיף המבקש וטען כי לא עומדים לזכותו נכסים כלשהם, הוא אינו מנהל חשבון בנק ואינו מחזיק בכרטיסי אשראי וגם נכסים פיננסיים אשר עמדו לזכותו מומשו בחלק הארי שלהם לצורך מימון ההליכים המשפטיים.

4.
המבקש טען כי מתנהלים כנגדו הליכים שונים בלשכת ההוצאה לפועל בהיקף של למעלה ממאה אלף ₪, ואין הוא יכול להישען על בני משפחה אחרים כאשר בנותיו סמוכות למעשה לשולחנו, אמו של התובע נפטרה ואביו כבן 96 מתקיים מקצבאות ואינו יכול לתמוך בבנו , כלכלית.

5.
בפתח בקשתו טען המבקש כי שולמה על ידו האגרה אשר נדרשה ממנו בעת הגשת התביעה, וזאת בגין סעד שאינו ניתן לשום את שוויו. בהמשך, ונוכח החלטת בית המשפט במסגרתה נדרש המבקש לכמת את תביעתו הוא נדרש לבקשה זו.

6.
היועץ המשפטי לממשלה ביקש לציין כי נוכח העדר מידע ונתונים יש לקבלם מהמשיבה וכי מעבר לכך, הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

7.
המשיבים 2-6 התנגדו לבקשה וטענו כי אין בקשתו של המבקש עומדת בתנאי הוראות הדין והפסיקה לצורך מתן הפטור מתשלום אגרה.


לשיטת המשיבים, בקשתו של המבקש חסרה, ורב בה הנעלם על הגלוי.

עוד נטען כי המסמכים אשר צורפו לבקשה אינם עדכניים, כי טענות לעניין סיוע בני משפחה לא נתמכו בראיות או בתצהירים ועובדת ייצוגו של המבקש על ידי עורך דין פרטי, מלמדת על יכולת כלכלית מוכחת.

8.
הוסיפו המשיבים וטענו כי דווקא נוכח הכשרתו ויכולותיו של המבקש, כפי הנטען על ידו במסגרת הבקשה, אין מקום להיעתר לבקשתו למתן הפטור מתשלום האגרה והיה עליו להשתלב במעגל העבודה. עוד נטען כי לכל הפחות היה על המבקש לפנות לרשויות המדינה לצורך קבלת הבטחת הכנסה.

9.
לשיטת המשיבים, בהינתן טענות המבקש לאחזקה במניות אשר שוויון מיליוני שקלים, לא קיימת הצדקה במתן הפטור וטענותיו המאוחרות כי יתקשה למכור את אותן מניות נטענו לאקונית, ללא פירוט ומבלי שיוכח כי פעל לצורך מימושן.
10.
על כל אלו הוסיפו המשיבים וטענו כי אין להתייחס לטענות שונות אשר הועלו על ידי המבקש באשר לצורך לכמת את תביעתו, עת כי מדובר בהחלטה חלוטה.

11.
לבסוף, טענו המשיבים כי סיכויי התביעה קלושים עת כי מדובר בתובענה ותובע טורדניים.

12.
במסגרת התשובה חזר המבקש על טענותיו, תוך שהוא מוסיף וטוען כי תביעתו מגלה עילת תביעה מבוססת וחזקה.

עוד נטען כי מקום בו מדובר בתשלום אגרה, ונוכח פסיקתו של כב' בית המשפט העליון יש לראותו כמי שחלף את הרף להוכיח זכאותו לפטור כאמור.


באשר לטענות העובדתיות טען המבקש כי חלק מחובותיו בלשכת ההוצאה לפועל צומצמו אך נותר חלק הארי של אותם חובות.


עוד נטען כי המבקש ביקש לאחרונה להשתלב במעגל העבודה, אך ידו צלחה אך באופן חלקי ואך לזמן קצר.

13.
באשר ליכולת למכור את אחזקותיו, שב המבקש וטען כי נוכח העובדה כי מדובר בחברה פרטית, מדובר בסחירות מוגבלת מאוד, וודאי שעה שמדובר בבעל מניות מיעוט.

14.
באשר לתשלום שכר הטרחה עבור הייצוג המשפטי נטען כי הוסכם על תשלום עם סיום ההליכים ובכפוף לתוצאתם.

דיון :

15.
אקדים ואציין כי יש לאבחן בין שאלת גובה האגרה הנדרשת לתשלום בהתאם להוראות הדין לצורך ניהולו של ההליך, לבין שאלת ההצדקה במתן הפטור מתשלום אותה אגרה, יהא שיעורה אשר יהא.

16.
בכל הנוגע לקביעת שיעור האגרה נוכח מהות הסעדים אשר התבקשו במסגרת כתב התביעה, ניתנה החלטה. אין מקום לשוב ולדון בסוגיה זו ואין בקשה זו מהווה "מקצה שיפורים".

17.
משכך, הסוגיה היחידה אליה אני נדרשת כעת הינה שאלת ההצדקה במתן פטור למבקש מתשלום האגרה לצורך ניהולו של הליך זה.

18.
לעניין זה מצא המחוקק להורות כי התשובה לשאלה הנקובה לעיל, תעשה תוך מתן הדעת לשתי סוגיות (אשר בחינתן נעשית במצטבר):
א.
יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.
ב.
סיכויי ההליך.

19.
בתקנה 14א' לתקנות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

עומדת למבקש חובה לחשוף בפני
בית המשפט, לצורך הבקשה,
כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח'
(פורסם בנבו), וכן ע"א 254/07 לפיד נגד סמואל (פורסם בנבו 21.2.2007)).

20.
כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, על מנת שלזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח'
(פורסם בנבו, 16.7.91)]:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".

21.
כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפני
ו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית,
עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.
(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח'
נ' קסטיאל ואח'
, פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה (פורסם בנבו 26.8.07).

22.
כך לדוגמא כאשר סכום התביעה נדמה מופרז, ייתן בי המשפט פטור מאגרה על סכום תביעה אשר נמצא על ידו כסביר בנסיבות המקרה, וכך אם ירצה המבקש, יוכל הוא להקטין את סכום תביעתו, או לחילופין לשלם את האגרה על הסכום העולה על זה אשר בגינו ניתן הפטור.

כך או כך, ההישענות על קופת המדינה אמורה להיות בגדר חלופה אחרונה תובע ועליו מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי הציבור (לעניין זה ראה
דברי כב' השופט ג'ובראן בבג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (פורסם בנבו -11.5.2011)).

ומן הכלל אל הפרט;

23.
לא מצאתי כי המבקש הרים את הנטל להוכיח דלות כלכלית המצדיקה מתן פטור מלא מתשלום אגרה.


הנספחים והתצהירים אשר צורפו על ידי המבקש מלמדים על מורכבות כלכלית, על העדר השתכרות ועל קיומם של חובות בהיקפים לא מבוטלים.

לעניין זה, בין אם הדוח שהוגש על ידי המבקש עדכני ובין אם לאו, נהיר כי אין המדובר במי שהממון מצוי בכיסו.


זאת ועוד, לא נמצא כי למבקש נכסים משמעותיים מהם יוכל להיוושע לצורך תשלום האגרה, ובכל הנוגע למניות החברה, לא ניתן להתעלם כי מקום בו מדובר בחברה פרטית, יכולת המימוש- גם אם קיימת, ספק אם הינה מיידית.

24.
מן העבר השני, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בהתאם להוראות הדין, בחינתו של בית המשפט את יכולותיו הכלכליות של תובע, בכל הנוגע לבקשה לפטור מתשלום אגרה, אינה נעשית בהתייחס למבקש עצמו כי אם גם ביחס לבני ביתו.

הטענה לעניין הפרדה רכושית נרשמה בפני
. עם זאת, מקום בו מדובר לכאורה במשק בית אחד בו משמש המבקש, לדבריו, כעקר בית, אין מקום להתעלם מהכנסות אשת המבקש לאותו משק בית.
העובדה כי יכול והמבקש בעצמו אינו מנהל חשבון בנק, אינה גורעת מהמסקנה על פיה אותו משק בית מתנהל, בין היתר, על בסיס חשבון הבנק של אשת המבקש.


זאת ועוד, בחינת היכולת הכלכלית אינה נעשית אך על בסיס הכנסותיו של המבקש אלא כי על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימת מניעה להיקף השתכרות שונה. משהובהר במסגרת התשובה (הגם כי נכתב אחרת במסגרת הבקשה) כי החייב פועל להשתלב במעגל העבודה, הגם באופן חלקי והגם באופן שאינו תואם לדבריו את יכולותיו, ניתן לצפות כי יוסיף ויעשה כן גם בהמשך, ולו בשכר מינימום, ולו עד לגיל הפרישה.
לעניין זה אוסיף ואציין כי סוגיית קבלתן של קצבאות או הבטחת הכנסה, בתקופה בה המבקש לא עבד, לא הובהרה כדי הצורך.

לעניין זה יש לזכור כי מדובר בקופה הציבורית, וזו מטבעה אינה בלתי מוגבלת.

25.
כפי שצוין גם במסגרת תשובתו של המבקש, בהתאם להוראות הדין, לא נדרש המבקש פטור מאגרה להוכיח את תביעתו בשלב זה ודי בכך שיוכיח כי ההליך מגלה עילה.
אקדים ואציין כי בכל הנוגע לסוגיה זו, אין במתן ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה משום
קביעת מסמרות.
בזהירות המתבקשת , ולאחר שנתתי דעתי לכתב התביעה על נספחיו, אני מוצאת כי לא ניתן לשלול את סיכויי המבקש בהליך.

26.
משנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, אני מוצאת להעמיד את הסכום לתשלום האגרה על סך של25% בלבד מסכום האגרה לתשלום.

הסכום שנקבע ישולם בתוך 30 יום מהיום, תוך הצגת אסמכתא מתאימה שאם לא כן, תמחק התביעה.


אוסיף ואציין כי מקום בו תוגש על ידי המבקש בקשה לפריסת הסכום הנקוב למספר תשלומים, ניתן יהיה להידרש לכך, ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 14 יום, ותוך שיובהר כי במקרה כאמור, לא ניתן יהיה לקדם את ההליך, עד להשלמת ביצוע התשלום המלא.

לעת הזו, משימה למתן החלטה ליום 20.10.17
המזכירות תודיע
ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ז, 14 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 41717-03/16 עמי-אנדרה קרוננברג נ' פוליגון - תמריס בע"מ, עמר ענב, דניאל ספירטוס ואח' (פורסם ב-ֽ 14/09/2017)