פסקי דין על אלברט אוחיון | פסקי דין על הכונס הרשמי מחוז חיפה

3685-11/15 פשר     09/09/2017




פשר 3685-11/15 אלברט אוחיון נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה








בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 3685-11-15 אוחיון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני

כב' השופטת עדי חן-ברק

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"

בעניין:

אלברט אוחיון
להלן: "החייב"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד מוטי בן ארצי
להלן: "המנהל המיוחד"

החלטה


לפניי בקשת המנהל המיוחד להשית על החייב, אשר הגיש ערעור על החלטתו, עירבון.
החייב מתנגד לבקשה.

2.
ב- 8.12.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בשיעור של 100 ₪.
עיריית עכו הגישה, ככל הנראה באיחור, למנהל המיוחד תביעת חוב והלה החליט להאריך המועד להגשתה ואישר אותה בקיזוז של 10,000 ₪ בגין האיחור בהגשתה.

החייב הגיש ערעור על החלטת המנהל המיוחד הן לעניין ההחלטה להאריך המועד להגשת תביעת החוב והן לעניין אישורה.

בתגובה עתר המנהל המיוחד בבקשה לחייב את החייב בעירבון להבטחת הוצאותיו.

לשיטת המנהל המיוחד, הלכה היא, בעקבות ברע"א 1386/16 לוי נ' אמסטר (פורסם במאגרים) כי יש לחייב בעירבון חייבים, המערערים על החלטות בעלי תפקיד. עוד טוען המנהל המיוחד כי סיכויי הערעור דלים וספק בכלל אם תביעת החוב הוגשה באיחור.

בנוסף, טוען המנהל המיוחד כי על החייב לנסות ולגייס העירבון מילדיו הבגירים, להם הוא מייעד נכס אותו הוא מחזיק בדמי מפתח. עוד טוען המנהל המיוחד, כי החייב מחזיק בנכס מסחרי בגינו הוא משלם דמי שכירות בסך של 786 ₪ לחודש, כאשר אינו עושה בו כל שימוש.

3.
מאידך טוען החייב כי הערעור לאו ערעור הוא, אלא בקשה לבית המשפט ומכאן שלא חלים הכללים של הפקדת עירבון בערעור אלא הכללים המחמירים יותר של הפקדת עירבון להוצאות בהליך.

כמו כן, טוען החייב כי סיכויי הערעור טובים, אין הוא מרבה בפני
ות לבית המשפט וכי הוא לא השיג על החלטות אחרות של המנהל המיוחד במסגרתן אישר תביעות חוב של נושים אחרים.
עוד מפנה החייב להלכה לפיה אין לנעול את דלתות בית המשפט בגין חסרון כיס וקבלת הבקשה תחסום, הלכה למעשה, את זכות הגישה של החייב לערכאות.

לחילופין, מבקש המערער לפטור אותו מהפקדת עירבון בשל גילו (73), מחלותיו, העובדה שהוא נעזר בלשכת הסיוע המשפטי ולראיה אף הכונ"ר המליץ כי צו התשלומים יעמוד על סך של 100 ₪ לחודש.

מוסיף החייב ומסביר כי אינו בקשר עם ילדיו הבגירים ומכאן שאינו יכול לפנות אליהם.
עם זאת, מאשר החייב כי הגם שאינו בקשר עם ילדיו, יעבור נכס המקרקעין שלו אליהם כחלק מעיזבונו כאשר חו"ח ייאסף אל אבותיו.

4.
עיון בכתבי הטענות מלמד כי אין לקבל את טענת החייב כי ההשגה שהגיש על החלטת המנהל המיוחד, אינה ערעור. די לעיין בכתבי טענותיו כדי לראות שהוא עצמו משתמש בתיבה "ערעור" כאשר הוא מתייחס להשגתו נשוא הבקשה לעירבון.

זאת ועוד, ראו החלטת השופט (כתוארו אז) אורנשטיין בעש"א 31734-03-17 וורלד קפיטל גרופ בע"מ נ' בן מאיר (פורסם במאגרים) (להלן: "קפיטל") והאסמכתאות שם ממנה עולה כי תפקיד בעל תפקיד בבדיקת חוב הינו מהותי ועליו לבדוק אותן "בדרך שאלה נבחנות בבית משפט" (שם בעמ' 6).

ועוד קבע כב' השופט אורנשטיין בפס"ד קפיטל כך:
"זאת ועוד נקבע בהלכה שככלל אין בית משפט של חדלות הפירעון ממיר את שיקול הדעת של בעל התפקיד בשיקול דעתו, בבחינת ההתעלמות מהכרעת בעל התפקיד, שכן עסקינן בהליך ערעורי על הכרעת בעל התפקיד.
"(שם בעמ' 8).

וכן ראו ראו פר"ק 11043-04-16 עו"ד רון כהנא נ' טולצ'נסקי (פורסם במאגרים) (להלן: "פרשת כהנא").

משכך, בערעור עסקינן.

לנקודה זו חשיבות שכן, החייב, באסמכתאות אליהן הפנה במסגרת התנגדותו לחייבו בהפקדת עירבון, התייחס בעיקר לאלה הדנות בחיוב בעל דין בהפקדת עירבון כתנאי לקיום הליך. ענייננו אנו בבקשה לחיוב בעירבון בגדרי ערעור. כלומר, חלה תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תסד"א") הקובעת חובה למערער ליתן עירבון להוצאות משיב בערעור בכפוף לסייגים בתקנה 432 לתסד"א.

ראו יישום ההלכות והפרשנות
לדוגמא ב-פש"ר 36940-03-12 כהן נ' כונס נכסים רשמי ת"א (פורסם במאגרים)

העולה מהאסמכתאות לעיל שיש מקום, במקרים המתאימים, לחייב חייב בהפקדת עירבון כאשר הוא מבקש לערער על החלטת בעל תפקיד.

5.
באשר למצבו הכלכלי של המערער, הרי שהוא טען לחיסרון כיס, מצב בריאותי קשה וחוסר יכולת להיעזר בבני משפחה. אינדיקציה נוספת אליה הפנה היא כי בא כוחו מונה ע"י לשכת הסיוע המשפטי.

כאשר בית משפט נדרש לבחון יכולת כלכלית יש לאבחן בין פטור מאגרת בית משפט שם יש זכאי המבקש לפטור מאגרה שעה הוא נעזר בלשכת הסיוע המשפטי לבין ערעור שם המשיב הינו גורם חיצוני. המבחן בשאלת פטור מאגרה הוא מקל יותר מזה הדן בפטור מעירבון שכן עניין האגרה הוא בין המבקש והמדינה.

6.
החייב ביקש ואף קיבל היתר לעסוק כעצמאי. כעולה מתגובותיו כאן הוא אינה עושה שימוש בהיתר. משכך, לא ברור מדוע הוא ממשיך לשכור את הנכס ששימש לעסקו כצלם ומשלם בגינו דמי שכירות חודשיים בשיעור של 786 ₪ לחודש. אמנם המערער הסביר כי הוא מחזיק בבית העסק את פרי עמלו רב השנים, משמר אותו ומתחזק אותו, אך פעולה זו מביאה להוצאה שאינה מניבה הכנסה לקופת הכינוס.

7.
לא זו, החייב שמחד הודיע שאינו בקשר עם ילדיו הבגירים ומכאן שאינו יכול לבקש סיועם במימון העירבון אישר כי בכוונתו להורישו להם.

8.
יש אף לזכור כי המנהל המיוחד השקיע עבודה רבה בתשובה לגוף הערעור וככל הנראה תידרש ממנו עבודה נוספת בגינו. אין לראות עין בעין עם החייב כי התשובה לערעור אינה כרוכה בעבודה רבה.


מאידך, אין חולק כי מצבו הכלכלי של החייב קשה והוא אף סובל משורה של מחלות. כך יש לוודא כי זכות הגישה לערכאות אינה נחסמת וליתן לחייב את יומו.


נתתי דעתי לטענות החייב בדבר סיכויי הערעור. לעניין זה נבחנו הערעור ותשובת המנהל המיוחד. מבלי לקבוע מסמרות המסקנה היא כי סיכויי הערעור אינם כה גבוהים עד כי יש מקום לפטור מעירבון.

9.
על כן בשים לב למכלול השיקולים שהובאו לעיל מוחלט בזת כי על החייב להפקיד במזומן, להבטחת הוצאות המנהל המיוחד בערעור, את הסך של 750 ₪ וזאת עד ליום 30.10.17. לא יופקד הסכום האמור- יירשם הערעור לדחייה.

בנסיבותיו של המערער – אין צו להוצאות.
עיון פנימי 1.11.17.




ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ז, 09 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 3685-11/15 אלברט אוחיון נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 09/09/2017)