פסקי דין על סמיר מוסא סיאם | פסקי דין על סמיר מחמוד סיאם | פסקי דין על מחמוד מוסא סיאם |

22390-10/16 א     19/09/2017




א 22390-10/16 סמיר מוסא סיאם נ' סמיר מחמוד סיאם, מחמוד מוסא סיאם








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 22390-10-16 סיאם נ' סיאם ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת יעל ייטב
, סגנית הנשיא


ה
מבקשים

סמיר מוסא סיאם


נגד


ה

משיבים

1. סמיר מחמוד סיאם
2. מחמוד מוסא סיאם




החלטה
מבוא
1.
בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, שבה התבקש בית המשפט לאכוף על המשיבים לציית לפסק הדין שניתן בתיק זה, ואשר נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים. עוד התבקש בית המשפט להורות למשיבים להשיב את המצב לקדמותו.
2.
תחילתו של ההליך שבפני
י בבקשה בהולה למתן צו מניעה דחוף ביותר אשר הוגשה ביום 19.10.2016. בבקשה התבקש בית המשפט להורות למשיבים להימנע מלעשות כל פעולה או עבודה כלשהי לרבות עבודות בניה, חפירה, הריסה, כריתת עצים וכו', בבית שברח' אל מותנבי 19 בשכונת וואדי אל ג'וז בירושלים, וכן להימנע מלעשות כל פעולה או עבודות כלשהן במקרקעין שיש בהם כדי להזיק או לשנות את חזיתות הבניין, או לשנות את המצב הקיים בגינה שסובבת את הבניין.
3.
בתצהיר שצורף לבקשה פרט המבקש כי על המקרקעין נבנה לפני כ- 36 שנים בניין מגורים בן 3 קומות הכולל 6 דירות מגורים. בבקשה פורט כי המבקשים מחזיקים ב- 4 דירות בבניין, בעוד שהמשיב 1 מחזיק בדירה אחת מטעם אביו. בבקשה פורט כי ביום שקדם להגשת הבקשה התקשר המשיב 1 לבנו של המבקש והודיע לו שבכוונתו לכרות את עצי הזית הוותיקים בני למעלה מ-40 שנה, הנמצאים בגינה המשותפת מול המרפסת שלו, וזאת על מנת שיהיה באפשרותו לבנות שני חדרים נוספים בדירתו באופן בלתי חוקי. בנו של המבקש הודיע למשיב שאינו מסכים לביצוע כל שינוי בבניין. המבקש הדגיש כי אין למשיבים היתר בניה, כי כריתת עצים בוגרים במיוחד עצי זית ללא קבלת היתר מהווה עבירה פלילית וכי לא קיימת הסכמה של כל בעלי הדירות להצמדה של חלק מסוים ברכוש המשותף.
4.
בתגובה לבקשה לסעד זמני ביארו המשיבים כי משיב 2 הוא אחיהם של המבקשים, וכי בין בני המשפחה קיימת מחלוקת אודות חלקם של המשיבים בירושה. לגופו של עניין הדגישו המשיבים כי אין בכוונתם לבצע אף אחת מהפעולות המיוחסות להם בבקשה. פורט כי קיים מטרד לציבור בדמות עכברים וחרקים, וכי בכוונת המשיבים לקבל את הסכמת יתר הבעלים, לצורך פנייה לעיריית ירושלים לשם קבלת עמדתה והנחייתה. גם בתצהיר שצורף לתגובה נטען כי הרקע להגשת הבקשה לסעד זמני הוא סכסוך הירושה בין הצדדים, וכי בכוונת המשיבים לקבל את הסכמת המשיבים לפעול בפני
יה לעירייה של בעיית העכברים והחרקים.
5.
במהלך הדיון בבקשה הכחישו המשיבים מכל וכול את הטענות שלפיהן בכוונתם לכרות עצי זית או לבצע עבודות בנייה, וטענו כי מניע זר הקשור בסכסוך הירושה הוא המניע להגשת הבקשה. משיב 2 נשאל במהלך חקירתו הנגדית האם נכון שאמר שהוא רוצה להרחיב את המרפסת לכיוון החלקה של השכנים ועל כך השיב בין היתר "אתה טוען שאנו רוצים לכרות את עצי הזית, למה הוא מעליל עלינו, איזה בן אדם יש לו שכל שכורת עצי זית, למה הוא עושה לנו את זה? הוא רוצה להוציא אותנו מהבית" (עמ' 9 שורות 14-15).
6.
במהלך הדיון נעשו מספר ניסיונות לפשר בין המבקשים והמשיבים, שהינם בני משפחה (משיב 2 הוא אחיהם של המבקשים). בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן "בהמלצת בית המשפט, הגענו להסכמה כי יינתן צו הדדי להימנע מלעשות כל פעולה הדרושה היתר ברכוש המשותף, מבלי לקבל את ההיתר או הרישיון הדרוש לכך, לפי הוראות החוק. אנו מבקשים לתת תוקף של

פסק דין
להסכמה". בהתאם למוסכם ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמה בין הצדדים.

הבקשה
7.
בחלוף כחודשיים בלבד מיום מתן פסק הדין הוגשה הבקשה שבפני
י לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט. בבקשה פורט כי חרף הכחשותיהם של המשיבים וחרף טענתם כי בכוונתם לקבל את הסכמת יתר הבעלים, החלו המשיבים ביום 17.12.2016 לכרות את עצי הזית העתיקים הנטועים בגינה הסובבת את הבניין, באמצעות שני מסורי חשמל. בבקשה פורט כי לטענת המשיבים הם קיבלו אישור מהעירייה המתיר להם לכרות את עצי הזית, ואולם לא התקבלה הסכמתם של שאר בעלי הזכויות בבניין לכך. המבקשים תארו את הכאב וההלם הגדול שבו הם שרויים יחד עם כל דיירי הבניין למראה עצי הזית שאותם גידלו וטיפחו מאז שנבנה הבניין לפני למעלה מ-36 שנה.
8.
בית המשפט התבקש להיעתר לבקשה ולהורות למשיבים להחזיר את המצב לקדמותו באמצעות נטיעת עצי זית באותו גיל ובאותו מיקום שבו היו העצים שנכרתו.
9.
המשיבים טענו בתגובתם שפסק הדין לא הופר, שכן הם קיבלו רישיון כריתת עצים מטעם הרשות המוסמכת, ועל כן הם לא הפרו את פסק דינו של בית המשפט.
10.
במהלך הדיון שהתקיים בפני
י טענו המבקשים כי הרישיון שניתן אינו כדין, בעוד שהמשיבים צידדו בתקינותו. ניתן היה להתרשם במהלך הדיון עד כמה פגעה כריתת עצי הזית העתיקים במבקשים, אשר ביקשו למנוע את כריתתם מלכתחילה באמצעות הפנייה לבית המשפט.

דיון והכרעה
11.
שלוש הן השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים והטעונות הכרעה: הראשונה, האם הפרו המשיבים את פסק הדין שניתן בתיק זה; השנייה, האם ראוי לנקוט בהליכים על פי פקודת ביזיון בית המשפט; השלישית, ככל שפסק הדין הופר, האם יש מקום להורות על השבת המצב לקדמותו.

האם פסק הדין הופר
12.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שהוצגו לי מצאתי שהמשיבים אכן הפרו את הוראות פסק הדין. אין בין הצדדים מחלוקת על כך ש- 4 עצי זית עתיקים שעמדו בחצר הבית, סמוך לדירת המשיבים, נכרתו בידי המשיבים.
13.
כזכור על פי ההסכמה שקיבלה תוקף של

פסק דין
ניתן צו מניעה האוסר על הצדדים באופן הדדי לעשות ברכוש המשותף כל דבר הטעון היתר מבלי לקבל היתר כדין. אמנם המשיבים הציגו בתגובתם ובמהלך הדיון רישיון לכריתת עצים, וטענו כי משקבלו את הרישיון לביצוע כריתה עמדו בתנאי ההסכמה ולא הפרו את פסק הדין, ואולם עיון ברישיון, שניתן על ידי פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן- "הרישיון") מלמד על כך שתנאי הרישיון לא התמלאו.
14.
ברישיון מבואר כי סיבת הבקשה לכריתת העצים הינה סכנה בריאותית לציבור, בגין אלרגיה קשה. יחד עם זאת, קובע הרישיון כתנאי לכריתת העצים או להעתקם
קיומו של אישור של רופא מוסמך. במהלך הדיון התברר כי תנאי זה לא התקיים. המשיבים לא הציגו כל אישור של רופא מוסמך לכך שקיימת אלרגיה קשה המצדיקה כריתת 4 מהעצים. גם במהלך הדיון שהתקיים בפני
י לא הוצג מסמך שכזה, אף לא בואר הכיצד כריתת 4 העצים עשויה לפתור אלרגיה קשה שקיומה כלל לא הוכח, בעוד שהחצר עדיין מוקפת בעצי זית רבים. זאת ועוד, כיוון שהמשיבים לא הצטיידו ברישיון לסלק את עצי הזית מהמקום, כפי שנדרש ברישיון, עצי הזית הכרותים מצויים תקופה ממושכת בחצר הבית, וגם בנסיבות אלה לא ברור כיצד הכריתה מסייעת לטפל במישהו מפני אלרגיה חריפה.
15.
זאת ועוד. ברישיון לא מצוינת כתובת המקום שבו מצויים העצים שכריתתם מתבקשת, אלא מצוין כי הרישיון הוא לכריתת עץ במזרח ירושלים, ואין כל וודאות כי הרישיון ניתן לכריתת העצים בבניין נושא הבקשה. ברישיון לא צוין מי הוא הסובל מאלרגיה קשה, האם מדובר באלרגיה קשה לעצי זית, והאם הסובל מהאלרגיה מתגורר בבניין, כל אלו תהיות המעלות ספק באשר לתוקפו של הרישיון לגבי העצים שנכרתו.
16.
למותר לציין כי קשה להתעלם מחוסר תום הלב מצד המשיבים, אשר בניגוד לדברים שהשתמעו מדבריהם במהלך הדיון, שלפיהם אין להם כל כוונה לכרות את העצים, ואין להם כוונה לבצע בנייה ללא הסכמת השכנים, אמירות שהכשירו את הקרקע להסדר בין הצדדים, מיד לאחר הדיון פעלו לשם קבלת היתר לכריתת העצים. זאת ועוד, במהלך הדיון הארוך בבקשה למתן סעד זמני לא הוזכרה כל אלרגיה קשה לעצי זית, נהפוך הוא, מדבריו של משיב 2 ניתן היה להבין כי הרעיון לכריתת עצי הזית כלל לא עלה בדעתו, וכי הוא עצמו מתנגד לכך. אמנם בא כוחם של המשיבים ציין באמירת אגב שאשתו של משיב 2 סובלת מאסטמה קשה, טענה שלא פורטה בתצהיר, ולא הוכחה, אף לא בואר האם אשתו של משיב 2 מתגוררת בבניין, ואולם בכל מקרה לא הועלתה כל טענה לכך שקיימת אלרגיה קשה למי מדיירי הבית המצדיקה את כריתת עצי הזית.
17.
משיב 2 הכחיש במהלך הדיון את ביצוע כריתת עצי זית בעבר, וטען כי מדובר בגיזום בלבד. כפי שציינתי, שלל משיב 2 את הטענות שלפיהן יש בכוונתו לכרות את עצי הזית. סביר להניח כי אם אכן הייתה קיימת עילה של אלרגיה לעצי זית, היו המשיבים מעלים זאת במהלך הדיון, ועובדה זו הייתה נשקלת לצורך צווי המניעה והסכם הפשרה בין הצדדים שקיבל תוקף של

פסק דין
.
18.
בדיון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט טען בא כוחם של המשיבים כי לאשתו של המשיב 2 אלרגיה קשה, וכי הבקשה לרישיון התבססה על מסמכים רפואיים שהוגשו לפקיד היערות. מסמכים אלה לא הוצגו בפני
י, אף שכאמור אישור רפואי הוא תנאי לרישיון. ניתן היה להתרשם במהלך הדיון כי העילה לכריתת העצים אכן הייתה סכסוך רב שנים ורחב היקף באשר לשימוש בדירות, ולא אלרגיה קשה כביכול.
19.
לסיכום נקודה זו, פסק הדין הופר, שכן בהעדר אישור רפואי המהווה תנאי לכריתת העצים על פי הרישיון, קיים צו מניעה האוסר את ביצוע העבודה.

האם ראוי לנקוט בהליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט
20.
סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, שעניינו "המסרב לציית לצוויי בית המשפט", קובע את סתכות בית המשפט
"... לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".
21.
תכליתו העיקרית של ההליך לפי פקודת ביזיון בית משפט, כפי שנפסק לא אחת, למשל בפסק הדין המנחה ברע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, פ"ד נט (4) 49 (מיום 14.12.04, להלן- "פרשת שרבט"), היא "לקיים הליך מהיר ויעיל שיוביל לקיום צו בית-המשפט. אכן, יש חשיבות לכך שצווי בית-המשפט יקוימו במועד שנקבע על-ידי בית-המשפט, ובייחוד שלא יידחה ביצועם כתוצאה מביזוי או זלזול".
22.
אשר לעקרונות הכלליים
של פקודת ביזיון בית המשפט ראוי להזכיר כי מטרת ההוראות אינה עונשית, כי אם אכיפתית, היינו להביא לאכיפת ההחלטה השיפוטית במבט צופה עתיד, באמצעות סנקציה של כפייה.
כיון שהליך הביזיון נחשב להליך אכיפה קיצוני, הכרוך בסנקציה בדמות קנס או מאסר, מקובל לראות בו הליך שיורי, שיינקט רק במקרים המתאימים, בשעה שההליכים האפשריים האחרים מוצו או אינם אפשריים
(ראו פרשת שרבט).
23.
בהלכה הפסוקה נקבעו מספר כללים לנקיטת הסנקציות כוח פקודת ביזיון בית המשפט, אשר נסקרו
בפרשת שרבט, כגון החשיבות בקיום יעיל ומהיר של צווי בית המשפט; אפשרות לתקן את ההפרה או לחזור ממנה; פסק הדין צריך להיות ברור וחד משמעי; ובכל מקרה יינקט האמצעי החמור פחות. שיקול נוסף שעליו עמד בית המשפט בפרשת שרבט,
הינו שיקול הצדק, שיקול השוקל מהם הצעדים שיהוו אכיפה ראויה, מתאימה וצודקת, אשר תביא בחשבון הן את עניינו של המפר, הן את עניינו של הנפגע המבקש לאכוף את פסק הדין.
הפסיקה הכירה באפשרות לנקוט בהליכי ביזיון גם לעניין הסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
.
24.
בענייננו,
לאחר ששקלתי את אמות המידה שנקבעו בפסיקה, את יישומן, למשל בפרשת שרבט, את הנסיבות בענייננו ואת טענות הצדדים, מצאתי שאין כל מניעה מלאכוף את קיום פסק הדין באמצעות פקודת ביזיון בית המשפט. בראש ובראשונה יש לציין כי פסק הדין ברור לכל, חד משמעי, ואין כל מחלוקת פרשנית באשר להוראותיו. נוכח טיבו של הצו ההדדי שניתן, לשם הבטחת היעילות הדיונית והאפקטיביות, אין לכאורה אפשרות לנקוט הליכי הוצאה לפועל. בנסיבות הקיימות נכון וצודק יותר ליתן את הצווים מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, שכן הצו שהתבקש מלכתחילה נועד למנוע את המעשה שנעשה. גם בפרשת שרבט הביא בית המשפט בחשבון את חוסר תום הלב בין שיקוליו באשר לנקיטת הליכים מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, ואת הניסיונות לסכל את ההסכמה בין הצדדים. שיקולים אלו יפים גם לענייננו, במיוחד בשים לב לבקשה שהתבקשה, לתכליתו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
, ולתוצאות שאותן ביקש למנוע.

האם יש לצוות על החזרת המצב לקדמותו
25.
בהלכה הפסוקה נדונה האפשרות לתיקון ההפרה, כאחד השיקולים לנקיטת הליכים מכוח פקודת ביזיון בית המשפט. בענייננו אמנם נעקרו 4 עצים, שאת עקירתם ביקשו המבקשים למנוע מלכתחילה, תוך הפרת פסק הדין שנתן תוקף של פשרה להסכם בין הצדדים, ואולם אין מניעה לתקן את ההפרה באמצעות שתילת עצים דומים, כפי שביקשו המבקשים.
26.
נוכח עיקרון המידתיות והאכיפה בדרך החמורה פחות, ניתנת למשיבים ארכה בת 60 ימים לתקן את הפרת פסק הדין, ולשתול לשם כך עצי זית בוגרים, שגילם לפחות 30 שנים, במקום שבו היו שתולים עצי הזית שנכרתו על ידם. ככל שעד יום 18.11.17 בשעה 19:00 לא ישתלו את עצי הזית האמורים, ישלמו המשיבים קנס בסכום של 10,000 ₪.
ככל שיכרתו עץ זית נוסף בחצר הבית המשותף, ישלמו קנס בסכום של 10,000 ₪ בגין כל עץ.
סיכום
27.
אני מקבלת את הבקשה ומורה למשיבים לתקן את ההפרה של פסק הדין ולהימנע מהפרה נוספת, כמפורט בסעיף 24.
28.
המשיבים ישלמו למבקשים את הוצאותיהם בגין הליך זה, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום של 5,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.



ניתנה היום,
כ"ח אלול תשע"ז, 19 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 22390-10/16 סמיר מוסא סיאם נ' סמיר מחמוד סיאם, מחמוד מוסא סיאם (פורסם ב-ֽ 19/09/2017)