פסקי דין על בני אנור | פסקי דין על אנטון קוזין | פסקי דין על איגור אנגלוב | פסקי דין על פירסט יארד השקעות |

3788-12/14 א     23/09/2017




א 3788-12/14 בני אנור נ' אנטון קוזין, איגור אנגלוב, פירסט יארד השקעות בע"מ








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 3788-12-14 אנור ואח' נ' קוזין ואח'


תיק חיצוני:


לפני
כבוד השופט
יהודה ליבליין


התובע

בני אנור



נגד



הנתבעים

ע"י ב"כ עוה"ד ח' פרנק ונ' מנשרוב

1.אנטון קוזין

2.איגור אנגלוב

3.פירסט יארד השקעות בע"מ





פסק דין


מבוא

1.
לפני תביעה של מר בן אנור לתשלום שכר מוסכם, בגין אפליקציות (יישומונים) שפיתח, על-פי טענתו, עבור עו"ד אנטון קוזין
, מר איגור אנגלוב
, וחב' פירסט יארד השקעות בע"מ
שבבעלותם.
על-פי הנטען בתביעה, הנתבעים ביקשו ממר אנור לפתח עבורם שתי אפליקציות – האחת להיכרויות, והשניה לשיתוף במשימות עבודה. נטען, כי בשלב מסויים חדלו הנתבעים לשלם למר אנור את שכרו עבור הפיתוח, ואף הודיעו לו באופן חד צדדי על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. מכאן התביעה שהגיש לתשלום השכר המוסכם, וזאת לאור הטענה כי פיתח את האפליקציות בהתאם לדרישות שהוצגו לו, וכמוסכם בין הצדדים.

2.
חב' פירסט יארד השקעות בע"מ
הגישה תביעה שכנגד, ובגידרה נטען, כי אנור הפר את הסכמי פיתוח האפליקציות, שכן לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו, והן אינן שמישות. לגבי אפליקצית ההיכרויות, אף חמור מכך, נטען שהסכם ההתקשרות נעשה תוך מצג שווא של אנור, ולפיו האפליקציה יכולה לעבוד במקומות סגורים, רק תוך "אי דיוק", בעוד בפועל היא איננה יכולה לעבוד כלל במקומות סגורים. לטענת החברה, כל אלה מהווים הפרה של ההתקשרות בין הצדדים, ולכן
על אנור להשיב לחברה את מלוא הסכומים ששולמו על-ידה, וכן הוצאות נוספות בהן נשאה לצורך שיווק האפליקציות.



העובדות שאינן שנויות במחלוקת
3.
מר בן אנור (להלן – "אנור") הינו בעל עסק לבניית אתרי אינטרנט ופיתוח אפליקציות (יישומונים).
4.
משרדו של עו"ד אנטון קוזין
(להלן – "קוזין") נמצא בסמיכות למקום בו מפעיל אנור את עסקו.
5.
בין אנור לקוזין, קיימת היכרות, עובר לאירועים נושא התביעות, בין בשל יחסי השכנות ביניהם, ובין משום שכל אחד מהם השתמש בשירותיו של האחר (ראו עדותו של אנור בעמ' 36 לפרוט', וכן עדותו של קוזין בעמ' 53 לפרוט').
6.
מר איגור אנגלוב
(להלן – "אנגלוב"), הינו איש עסקים ולקוחו של קוזין.
7.
אנגלוב הגה רעיון לפיתוח אפליקציה להיכרויות המבוססת מיקום.
על-פי הרעיון, לעיתים מזומנות אנשים נמצאים במקום מסויים, ורואים האחד את השני, אך בשל מבוכה לא יוצרים קשר ישיר. האפליקציה תאפשר שליחת הודעה ראשונית, לאדם אותו מבקש השולח להכיר, וזאת בהנחה שהאחר מחובר גם כן לאפליקציה, וניתן לראות את מיקומו על מפה שתיפתח באפליקציה. לאחר קבלת ההודעה, האחר יוכל לראות על המסך, את מיקומו של שולח ההודעה וכן פרטים בסיסיים עליו, וככל שיהיה מעוניין בכך יוכל להשיב בתשובה מובנית "
so come to me
", או פשוט להתעלם ולא להשיב לפונה. בתחילת פיתוח האפליקציה ניתן לה השם
"
must
", ובהמשך בהתאם לייעוץ שקיבלו קוזין ואנגלוב שונה שמה ל- "
yobi
" (להלן – "אפליקציית
must
").
8.
לאור ההיכרות ביניהם, שאל קוזין את אנור האם יוכל לפתח אפליקציה זו, ומשאנור השיב בחיוב, הוסכם שאנור יבצע את הפיתוח תמורת סך של 22,000$ (ובתוספת מע"מ כחוק, ככל שהפיתוח יבוצע עבור תושב ישראל). סוכם, כי קוזין יקבל 10% מסכום זה, בשל העובדה שתיווך בין אנור לאנגלוב (ראו לעניין זה במכתב שנשלח לאנור ממשרדו של עו"ד קוזין – מוצג יא' בתיק המוצגים של התובע).
9.
אנור הכין מסמך אפיון לאפליקציה, אשר כלל גם את התנאים ההסכמיים בין הצדדים (שכר ומועדי התשלום, מועדי פיתוח).
(מסמך האפיון צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעים וסומן – ד'. אותו מסמך, בשינויים מסויימים (ראה בחקירת אנור עמ'
38 – 39 לפרוט'), צורף לתיק המוצגים של התובע וסומן א').
10.
קיימת מחלוקת בין הצדדים באם מסמך אפיון זה נערך, כאשר אנור, אנגלוב וקוזין יושבים יחדיו, ואנור מעלה את הדברים על הכתב, כאשר אנגלוב וקוזין מעירים הערות; או שמא, כגירסת הנתבעים, מסמך האפיון נערך על-ידי אנור בלבד, ורק לאחר מכן העירו קוזין ואנגלוב את הערותיהם, בפגישה בה נכחו שלושתם (ראו עדותו של קוזין בעמ' 54 לפרוט').
11.
בהקשר זה העלה אנור טענה נוספת, ולפיה אנגלוב חתם על ההסכם, אך העתק זה נלקח על-ידי קוזין, ולא הוחזר לו מעולם.
12.
אלא שמחלוקת זו, על שני חלקיה, חסרת כל חשיבות לצורך הכרעה בתביעות שהוגשו, ובמחלוקות הנגזרות מהן. הנתבעים אינם מכחישים שמסמך האפיון, אשר צורף לתיק המוצגים שלהם (מוצג ד'), הוא המסמך המחייב בין הצדדים בכל הקשור באפליקצית
must
, ולכן השאלות - האם המסמך נחתם או לא; וכיצד הגיעו הצדדים לנוסח המוסכם של מסמך האפיון אינן רלבנטיות כלל.
יחד עם זאת אעיר, כי אינני מקבל את עדותו של אנור בעניין החתימה על מסמך האפיון. היות ואין מחלוקת שכל השלושה ישבו יחד בעת העריכה הסופית של מסמך האפיון (המשתרע על עמוד אחד), אזי לא ברור מדוע אנור לא דרש מאנגלוב לחתום במקום, וככל שאנגלוב חתם מדוע לא השאיר העתק בידיו.
13.
קיימת מחלוקת נוספת בין הצדדים. מיהו הצד האחר להסכם ההתקשרות – אנגלוב באופן אישי, אנגלוב וקוזין באופן אישי, החברה בלבד או שמא כל השלושה יחדיו. למחלוקת זו אדרש בהמשך הדברים.
14.
חב' פירסט יארד השקעות בע"מ
(להלן – "החברה"), היא בבעלותם של קוזין ואנגלוב בחלקים שווים (ראו מוצג טז' בתיק המוצגים של התובע).
15.
בהתאם לקבוע במסמך האפיון לאפליקצית
must
, ביום 17.2.2014 שולם לאנור סך של 9,900$ (המהווה מחצית הסכום שהוסכם 22,000$, ובניכוי הסכום שסוכם כי ישולם לקוזין עבור התיווך) (ראו חשבונית בתיק המוצגים של הנתבעים – סומנה ב').
16.
ביום 2.9.2014 שולם לאנור סך נוסף, של 17,000 ₪. לטענת אנור, מתוך סכום זה 3,000 ₪ הם עבור שינוי אותו ביקשו הנתבעים באפיון, ולפיו ניתן יהיה להירשם לאפליקצית ההיכרויות דרך פייסבוק (ראה בעמ' 18 לתצהירו של אנור, וראו חשבונית בתיק המוצגים של הנתבעים – סומנה יב').
17.
לאחר זמן מה, התבקש אנור לפתח אפליקציה נוספת, אשר היתה מיועדת לשיתוף משימות עבודה עם עובדים נוספים/מנהלים/קבלנים/ספקים, אשר לוקחים חלק באותו פרוייקט. לאפליקציה זו ניתן השם "
brick
s
" (להלן – "אפליקצית
bricks
"). סוכם בין הצדדים, כי תמורת הפיתוח של אפליקציה זו ישולם לאנור סך של 25,000$, בתוספת מע"מ.
(מסמך האפיון של אפליקצית
bricks

צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעים וסומן טו').
18.
ביום 27.3.2014 שולם לאנור סך של 12,500$ בגין פיתוח אפליקצית
bricks
(ראו חשבונית בתיק המוצגים של הנתבעים – סומנה יד').
19.
ביום 23.11.2014 שלח עו"ד ספייב, ממשרדו של עו"ד קוזין, מכתב לאנור ובו הודיע לו, כי מופסקת ההתקשרות עימו, היות ובכל הקשור באפליקצית
must
אנור לא עמד בהתחייבות לספק את המוצר בתוך 5 חודשים, והאפליקציה איננה תואמת את הקריטריונים והרעיון המרכזי של האפליקציה. בכל הקשור באפליקצית

bricks
נרשם שאנור לא עמד בהתחייבות לספק את המוצר בתוך 6 חודשים, וכי האפליקציה איננה תואמת את הקריטריונים והרעיון המרכזי שסוכם עליו.
המחלוקות

העדר יריבות
20.
קוזין ואנגלוב העלו טענת סף, ולפיה יש לדחות את התביעה נגדם בשל העדר יריבות, שכן הלכה למעשה ההתקשרות היא בין אנור לבין החברה. בהקשר זה מפנים קוזין ואנגלוב לכך שאנור ערך את החשבוניות, בגין התשלומים שקיבל, לחב' פירסט יארד השקעות בע"מ
.
21.
כב' השופט ע' כהן (המותב שדן בתביעות בראשית דרכן), דחה את הבקשה לדחייה על הסף, בקובעו שבשלב המקדמי בו נמצאת התביעה של אנור, ובטרם שמיעת ראיות, לא ניתן לדחות את טענתו של אנור, שקוזין ואנגלוב התחייבו כלפיו באופן אישי, ובפרט כך היות ולא הוגש על-ידם תצהיר התומך בבקשה.
22.
בקשת רשות ערעור, שהגישו קוזין ואנגלוב, נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי (כב' הנשיא י' אלון), אשר קבע בהחלטתו, שהמחלוקת בין הצדדים בשאלת אחריותם של קוזין ואנגלוב טעונה הבאת ראיות, וכי דחייה על הסף תעשה רק במקרים דרסטיים וקיצוניים, ומקרה זה איננו נמנה עליהם (ראו רע"א (מח' ב"ש) 56004-03-15 קוזין נ' אנור (19.5.2015)).
23.
לאחר שמיעת ראיות, מסקנתי היא שאכן ההתקשרות היא בין אנור לחברה, אך יחד עם זאת הגשת התביעה לכתחילה כנגד קוזין ואנגלוב לא היתה משוללת יסוד.
24.
במועד עריכת האפיון לאפליקצית
must
לא הוזכר שם החברה, אלא נאמר במסמך האפיון באופן מעורפל, כי ככל ששכר הפיתוח ישולם לאנור מחו"ל, אזי לא יתווסף מע"מ על השכר המוסכם.

יתרה מכך, קוזין העיד בחקירתו הנגדית, שלמיטב זכרונו, בתחילת הדרך ההתקשרות היתה בין אנור לבין אנגלוב, וכי רק לאחר שהוא ואנגלוב החליטו לשלב ידיים במיזם, אזי הם פעלו באמצעות החברה שבבעלותם (ראו עמ' 61 – 62 לפרוט').
25.
מכאן, שבמועד עריכת מסמך האפיון, הוא מועד ההתקשרות בין הצדדים, ההתקשרות היתה למצער בין אנור לאנגלוב. נאמר למצער, שכן קוזין היה נוכח במעמד זה, ולא נאמר כי הוא עשה זאת מתוקף היותו עורך דינו של אנגלוב. אנור גם העיד, ועדותו לא נסתרה, שבחלוף שבוע ממועד עריכת מסמך האפיון הודיע לו קוזין, כי הוא נכנס כשותף של אנגלוב באפליקציה. ואכן את התשלום הראשון ביצעה, בחלוף מספר ימים, החברה, שהיא בבעלות משותפת של קוזין ואנגלוב. מכאן שעוד טרם נכנסה החברה "לתמונה", ההתקשרות היתה בין אנור לקוזין ואנגלוב. אלא, שבחלוף מספר ימים הבהיר קוזין לאנור, שהפיתוח ייעשה עבור החברה, ואנור נתן את הסכמתו למהלך זה, על-ידי שערך לחברה את החשבונית בגין התשלום שקיבל (ראו עמ' 41 לפרוט' ש' 13 - 16).
26.
אין מחלוקת שבכל הקשור בהתקשרות בעניין אפליקצית
bricks

ההתקשרות היא בין אנור לחברה (ראו עמ' 41 לפרוט' ש' 27). עובדה זו יש בה כדי לחזק את המסקנה, שהצדדים בחרו שההתקשרות תהא בין אנור לבין החברה, ולא ישירות מול קוזין ואנגלוב.
27.
לאור כל המפורט לעיל, הרי שיש לקבוע שהיריבות היא בין אנור לחברה, ואין כל יריבות ישירה בינו לבין קוזין ואנגלוב. ולכן יש לדחות את התביעה נגדם.


המחלוקות לגופו של עניין

28.
כמתואר לעיל, לטענת הנתבעים, רק לאחר שהפיתוח של אפליקצית
must
הגיע לשלבים מתקדמים, הם הבינו לראשונה, שבניגוד להבנתם את ההסכמה בין הצדדים בייחס לייעוד האפליקציה, היא לא תעבוד במקומות סגורים, ועניין זה לא הובהר להם על-ידי אנור בתחילת הפיתוח. היות שכך הם הודיעו לאנור על ביטול ההסכם.

עוד נטען שבאפליקציה היו תקלות קריטיות, שלא איפשרו את הפעלתה, גם
בהנחה שהיא מיועדת למקומות פתוחים בלבד, ותוך חריגה מלוח הזמנים שנקבע.
29.
ביחס לאפליקציית
bricks

נטען, כי לא היתה שמישה בשום שלב, ורצופה תקלות קריטיות. גם בהקשר של פיתוח אפליקציה זו נטען, שאנור הפר את ההסכמות ביחס ללוח הזמנים לפיתוחה.
30.
לאור ההפרות הנטענות, נשלח לאנור מכתב ממשרדו של עו"ד קוזין, ובו הודעה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים (ראו מוצג יא' בתיק המוצגים של התובע), וכנגזר מכך החברה לא שילמה לאנור את יתרת הסכומים להם התחייבה במסמכי האפיון.
31.
היות ולא שולם לאנור מלוא שכרו בגין פיתוח האפליקציות, אזי הוא הגיש תביעה בגין כך, ומנגד הגישה החברה תביעה להשבת התשלומים שביצעה, וכן לשיפוי בגין הוצאות שיווק בהן נשאה לטענתה לצורך קידום האפליקציות.
32.
כנגזר מן המפורט לעיל, בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות הטעונות הכרעה:
א.
מהו הסיכום הראשוני בין הצדדים בייחס לייעוד של אפליקצית
must
. האם למקומות פתוחים בלבד, כגירסת אנור; או שמא גם למקומות סגורים, כגירסת החברה.
ב.
האם כבר בתחילת פיתוח אפליקצית
must

הבהיר אנור לקוזין ואנגלוב, שהאפליקציה לא תעבוד במקומות סגורים.
ג.
האם, פרט לעניין שמישות האפליקציה במקומות סגורים, קיימות בה תקלות קריטיות העולות כדי הפרת הסכם על-ידי אנור.
ד.
האם כטענת אנור, הוסכם בין הצדדים שככל ויהיו שינויים באפיון של האפליקציה, ויידרשו שעות עבודה נוספות, אזי בגין כל שעה ישולם לו שכר של 250 ₪.
ה.
האם באפליקצית
bricks

קיימות תקלות קריטיות, שאינן מאפשרות שימוש באפליקציה, והן עולות כדי הפרת הסכם על-ידי אנור.
ו.
האם יש מקום לחייב את החברה בתשלום בגין שירותי אחזקת שרתים, אותם נדרש אנור להמשיך ולהפעיל עד למועד בו ערך המומחה את בדיקותיו.
ז.
ככל שיקבע שאנור הפר את הסכמי הפיתוח של האפליקציות, אזי תעלה השאלה האם יש מקום לחייבו בהשבת הסכומים שקיבל, ובהוצאות בהן נשאה החברה לצורך שיווק אפליקצית
must
.
דיון והכרעה
חוות דעת המומחה
33.
בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 17.11.2015 מונה מר גיל אברמוביץ', כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו, האם האפליקציות שפותחו על-ידי אנור הן בהתאם לאפיונים שסוכמו בין הצדדים, וכן יתייחס למחלוקות המקצועיות בין הצדדים.
יש לציין בעניין זה, כי הנתבעים הם אלה שהציעו את מר אברמוביץ' כמומחה מטעם בית המשפט, ואנור נתן את הסכמתו לכך. לעובדה זו חשיבות, שכן כפי שיפורט בהמשך, דווקא לנתבעים יש טענות רבות כלפי חוות דעת המומחה, והבדיקות שביצע.
34.
המומחה מסר את חוות דעתו ביום 20.12.2015, ובמסגרתה עמד תחילה על ייעודן של האפליקציות.
ביחס לאפליקצית
must



נרשם, כי היא מיועדת להיכרויות, תוך התבססות על מיקום גיאוגרפי של המשתמשים.
ביחס לאפליקציית
bricks

נרשם, כי היא אפליקציה "חברתית" לניהול משימות עבודה, המאפשרת שיתוף משימות עם עובדים נוספים/מנהלים/ספקים/קבלנים וכו', הלוקחים חלק באותו פרוייקט.
35.
המומחה ציין בחוות דעתו, כי לאחר שבחן את תפקוד האפליקציות, בצד בחינת מסמכי האפיון ומסמכים נוספים שהעבירו אליו הצדדים, הגיע לכלל מסקנה:
"
קיים פער קל בין הגרסה שאופיינה לבין הגרסה שפותחה בפועל. פער זה נובע מאפיון מתגלגל ומשינויים עיצוביים אותם ביקש המזמין מהמפתח לאחר תחילת הפיתוח ובמהלך שלבים שונים של הפיתוח. שיוניים מסוג זה הם נפוצים וקורים לא מעט במהלך פיתוח אפליקציות. יחד עם זאת, אם לבחון את האפליקציות השונות מול האפיון והעיצובים אליהם התחייב המפתח, יש לציין כי המפתח עמד בהתחייבויותיו, הן מבחינת פונקציונליות והן מבחינת ממשק המערכת
."

36.
באופן פרטני, התייחס המומחה לאפיון והפיתוח של שתי האפליקציות, כמפורט להלן.
37.
לגבי אפליקצית
must

פרט המומחה את מרכיבי האפיון שסוכמו בין הצדדים, ובחוות דעתו קבע שאנור פיתח את האפליקציה באופן כללי בהתאם למוסכם.
אשר לתפקוד האפליקציה, המומחה מצא, כי תיפקדה בהתאם לאפיון פרט לשני עניינים.
כאשר נעשתה בדיקה של השימוש באפליקציה במקום פתוח, אזי תחילה אופיינה תקלה של העדר יציבות בקבלת האות, וכי לאחר מכן, המשתמשים בגירסה הניסיונית הצליחו לראות האחד את השני, אך בכיוונים הפוכים. על-פי חוות דעת המומחה, עניין זה הוא בעייתי היות ובאפליקציה לא ניתנה אפשרות לצדדים לתקשר ביניהם, ולכן היא נשענת באופן מוחלט על המיקום המדוייק של הצדדים להיכרות. יחד עם זאת, המומחה ציין שסביר להניח שעניין זה היה מסתדר תוך זמן קצר, וכי כל הנראה בעיה זו נוצרה היות וקיימת בעיית סנכרון של מכשיר הטלפון במעבר בין הפנים לחוץ.
38.
בחקירתו בבית המשפט נשאל המומחה מדוע לא המתינו לבירור העניין, והוא השיב כי הנתבעים מיהרו, ולכן הבדיקה הופסקה (ראו עמ' 14 לפרוט').
תשובה זו איננה מניחה את הדעת. המומחה קיבל מנדט מבית המשפט, ולא מן הנתבעים, והיה עליו לבצע את הבדיקה עד תום, גם אם הנתבעים היו נתונים "בלחץ זמן". היות והבדיקה לא בוצעה, אזי חוות הדעת היא חסרה בהקשר זה, ואין בידי אפשרות לקבוע מימצא באם האפליקציה אכן עובדת בהקשר זה.
39.
שקלתי אם יש להורות למומחה להשלים את חוות דעתו בעניין זה, אבל לאור קביעתי, שתפורט בהמשך הדברים, ולפיה אין מקום לחייב את החברה בתשלום מלוא יתרת השכר המוסכם בגין פיתוח אפליקציה זו, אזי החלטתי שלא לעשות כן.
40.
ביחס לסוגייה המרכזית שבמחלוקת, בעניין אפליקציה זו - מהו טיב הסיכום בין הצדדים, באם האפליקציה אמורה לעבוד גם במקומות סגורים, הרי שהמומחה קבע, כי הוא אינו יכול להכריע בעניין, שכן הוא נשען על מסמך האפיון, ואינו יכול לדעת מה סוכם בין הצדדים בעל-פה ובהתכתבויות ביניהם.
41.
בהקשר זה, המומחה התייחס באופן ספציפי לאפיון, ולפיו במקומות סגורים ייתכנו "אי דיוקים" של האפליקציה (עמ' 7 – 8 לחוות הדעת). המומחה אף נדרש לעניין זה בחקירתו על-ידי ב"כ הנתבעים,
ותשובתו היתה (ראו עמ' 20 – 21 לפרוט'):
"
במבנים עם קירות כמו כאן היא לא תעבוד באופן מוחלט, במקרים שבהם את נמצאת במחסן עם קירות דקים יותר היא תעבוד יותר טוב, במקרים שיש לך כמה קומות היא לא תעבוד מספיק טוב, מאותה סיבה שציינתי קודם, תפיסה דו מרחבית לעומת תלת מרחבית. האפליקציה שלכם אמורה להפגיש בין אנשים ללא יכולת לצ'וטט, רק על סמך מיקום, כשאת שואלת אם תעבוד או לא זה לא כך. לשאלת ביהמ"ש לא אני לא מקבל את האמירה בה האפליקציה הזו לא תעבוד בכלל במקומות סגורים, אני חושב שהוא ציין באפיון שהיא לא תעבוד אופטימלית
."
(ההדגשה שלי - .ל)
42.
יחד עם זאת, יש לציין בהקשר זה, שהמומחה היה ביקורתי ביחס לאופן בו ערך אנור את מסמך האפיון. המומחה רשם בחוות דעתו, והוסיף בעדותו בבית המשפט, כי האפיון שנעשה הוא דל בפרטים טכניים, איננו יורד לרזולוציות המתבקשות, וכי אילו הוא היה נדרש לבצע את הפיתוח, בהתבסס על האפיון שנרשם, הרי שלא היה בו די כדי לאפשר לו להתחיל לעבוד (ראו עמ' 33 לפרוט').
43.
לגבי אפליקצית
bricks

מצא המומחה, כי האפליקציה עונה לאפיון שנעשה.
המומחה התייחס לשתי בעיות שמצא באפליקציה זו, אך בסופו של דבר קבע, שאין מדובר בתקלות באפליקציה.
כך, לגבי הוספת משתתפים למשימה, קבע המומחה שהאפליקציה איננה ידידותית למשתמש, אך אין מדובר בבאג (תקל) (ראו עמ' 5 לחוות הדעת, וכן עמ' 29 – 30 לפרוט').
באשר לאפשרות לשלוח מסרונים בין המשתתפים, באמצעות האפליקציה, ציין המומחה שאין באפשרותו לבדוק עניין זה, שכן אנור מסר שעניין זה הוא תלוי קיומו של חיבור לשרת, והיות והנתבעים חדלו מלשלם עבור השרת, אזי הוא ביטל את השירות. מנגד, נמצא על-ידי המומחה שהפונקציה בעניין זה נכתבה.
44.
הנתבעים הגישו ביום 15.2.2016 בקשה לפסילת המומחה, וזאת בשל הטענה שבחוות הדעת נפלו פגמים מהותיים, וכך גם בתהליך הבדיקה של האפליקציות.
בעניין זה קיימתי דיון במסגרת קדם המשפט שהתקיים ביום 29.2.2016. בסמוך לאחר מכן, ובטרם ניתנה החלטתי, הודיעו הנתבעים ביום 5.3.2016, כי הם חוזרים בהם מבקשתם לפסילת המומחה.
45.
הנתבעים בחקירתם את המומחה ובסיכומיהם, ניסו להראות שהמומחה לא פעל בהתאם לכתב המינוי שקיבל, ולא ביצע בדיקות רבות שאותן היה צריך לבצע. כך לטענתם, לא נבדק קוד הפיתוח, שהוא למעשה ה- ד.נ.א של האפליקציות, והוא אף לא הועבר תחת בדיקה של תוכנת
debugger
. לפיכך, לגישתם, חוות הדעת איננה מקצועית, לא ניתן לבסס עליה ממצאים, והמומחה איננו יכול לומר שאין בהן תקלות קריטיות. בנוסף נטען, שהאפליקציות לא נבדקו במסגרת הבחינה שערך המומחה, על-ידי הפעלתן בידי מספר משתמשים בו זמנית.

46.
טענה זו דינה להידחות. תחילה כך, מהטעם הפשוט שהנתבעים עצמם לא הגישו חוות דעת מומחה מטעמם, ואף לא הצביעו במסמכים שהוגשו מטעמם, על דבר קיומן של תקלות "קריטיות" באפליקציות. יתרה מכך, אותם גורמים, שערכו עבור החברה הנתבעת, מעין חוות דעת ביחס לשתי האפליקציות, ואשר צורפו לתיק המוצגים של התובע (מוצגים ד' ח', ט' ו- יד' לתיק המוצגים של התובע), לא הובאו לעדות. מכאן, שעל אף טענות רבות של הנתבעת כלפי המומחה הם עצמם לא הניחו תשתית כלשהיא, שיהיה בה כדי לבסס מסקנה, ולפיה באפליקציות היו תקלות "קריטיות", שלא איפשרו שימוש בהן.
47.
הנתבעים טוענים בהקשר זה, כי לאור העובדה שהוסכם לערוך חוות דעת בידי מומחה מטעם בית המשפט, הרי שבכך הסכמה לויתור על הגשת חוות דעת מטעם הצדדים.

אינני מקבל טענה זו. הנתבעים לא עשו כל מאמץ להגיש חוות דעת מטעמם עוד קודם להחלטת המינוי, וכבר במסגרת כתב ההגנה ויתרו על אפשרות זו, תוך שהם מבקשים שבמקום זאת תערך חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.

במסגרת קדם המשפט שהתקיים לפני כב' השופט ע' כהן, התבקשו הצדדים למסור עמדתם לאפשרות של מינוי מומחה מטעם בית המשפט, והצדדים נתנו לכך הסכמתם. בכך לכאורה ויתור של אנור על חוות הדעת מטעמו (ראה תקנה 130(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות"), אלא שאנור לא היה מיוצג בהליך, ועניין זה לא הובהר לו במהלך הדיון, ולכן ספק בעיני באם ניתן להחיל עליו את החזקה הדיונית הקבועה בתקנה.

בכל מקרה, מרגע שהנתבעים ויתרו על בקשת הפסילה, וההליך נקבע לשמיעת ראיות, הנתבעים היו רשאים לבקש מבית המשפט להגיש חוות דעת מטעמם, שכן תקנה 130(ג)(2) איננה חוסמת אפשרות שכזו, אך הם נמנעו מכך (בעניין הגישה הליברלית להגשת חוות דעת ראו רע"א 7390/16 פנחס נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, 3.11.2016). הימנעותם מלהגיש חוות דעת מטעמם פועלת על כן לחובתם, שכן לפני בית המשפט מונחת חוות דעתו של המומחה שלא נסתרה.

לכך יש להוסיף, כי אין בפי הנתבעים הסבר מדוע לא הובא לעדות מטעמם מר מייק וייצמן, אשר אין חולק שהועסק על-ידי הנתבעים על מנת שיעמוד מול אנור בכל הקשור בפיתוח האפליקציות. כך כתב בעניין זה קוזין במייל ששלח לאנור ביום 30.9.2014 "
בהמשך לפגישתנו אתמול הרינו להודיעך כי מר מיכאל וייצמן יפקח מטעמנו על סיום הליכי בניית אפליקציה וכי חוות דעתו תכריע בכל הקשור לגמר עבודתך ובעמידת שתי האפליקציות בסטנדרטים המקובלים
." (ראו מוצג י' בתיק המוצגים של התובע).
48.
אך לא במחדל זה של הנתבעים העיקר. למומחה ניתנה הוראה לבדוק את המחלוקות בין הצדדים, וכן לבחון את התאמת האפליקציות למסמכי האפיון, מנגד, המומחה לא נדרש בהחלטת המינוי לבדוק את קוד הפיתוח.
ה"מחלוקות" בין הצדדים, הן כעולה מן המסמכים שהגישו הצדדים, ובכלל זה אותם מסמכים שנערכו עבור הנתבעים, ואשר מתיימרים להציג תקלות "קריטיות" באפליקציות (מוצגים ד' ח', ט' ו- יד' לתיק המוצגים של התובע).
ואכן, המומחה בחוות דעתו התייחס לתקלות שהוצגו על-ידי הנתבעים.
49.
באשר לאפליקצית
must

חיווה המומחה את דעתו, כי "
על פי המיילים והאפיון, כמות הבאגים במערכת אינה גדולה, אלא שכן ישנם פערים גדולים בין מה שאופיין מראש (כנראה שבעל פה), לבין מה שמומש בפועל
" (עמ' 6 לחוות הדעת), מוסיף המומחה וקובע, שמוסכמת עליו מסקנת מר זלנסקי (המומחה מטעמו של אנור), שהאפליקציה מספקת את הפונקציונליות שנדרשה ממנה ואף יותר מכך (עמ' 7 לחוות הדעת).

50.
באשר לתקלות באפליקצית
bricks

חיווה המומחה את דעתו, ש"
עברתי על הבאגים שהועלו בחוות הדעת שסופקה על ידי המזמין. ניכר כי רוב ההערות השנויות במחלוקת נוגעות לחווית משתמש. היות ואין להן במסמך האפיון, אין לי איך להתייחס אליהן באופן ענייני, שכן הן משקפות את דעתו האישית של אותו בוחן על חווית המשתמש באפליקציה ולא בהכרח עולות בקנה אחד עם מה שסוכם בין המזמין לבין המפתח
."

51.
היות וכמפורט לעיל טענות הנתבעים ביחס לקיומן של תקלות באפליקציות עמדו בפני
המומחה והוא נתן להן את דעתו, ולמרות זאת הגיע לכלל מסקנה, שהן שמישות, וניתן להעלותן תוך זמן קצר לחנויות של
apple


ו-
google
, אזי די בכך, כדי לדחות את טענות הנתבעים בדבר היותן של האפליקציות "לא שמישות", ובפרט כך כשאין ראיה לסתור.

יש להוסיף שמר אברמוביץ' (המומחה מטעם ביה"מ) העיד שבחינה של קוד הפיתוח, לפרטי פרטיו, היא עניין שעשוי לקחת זמן רב, בפרט למי שלא ערך את קוד הפיתוח בעצמו. מעבר לכך, המומחה העיד שבחינה כאמור לא נדרשת, אלא אם התגלתה תקלה, שאז יש לבחון את מקור התקלה, בין היתר על ידי עיון בקוד הפיתוח (ראו עמ' 11 – 12 לפרוט').
52.
לפיכך יש לקבוע, שבניגוד לטענת הנתבעים המומחה ביצע את המוטל עליו בכתב המינוי. המומחה לא נדרש בכתב המינוי, ואף לא היה לכך מקום, שיבצע עבור הנתבעים "מסע דיג" בתוך נבכי קוד הפיתוח, בין בעצמו ובין באמצעות שימוש ב-
debugger
. אני מקבל את עדות המומחה, שבחינה כאמור לא נדרשה, ואילו היה נדרשת בדיקה שכזו, היה בכך כדי לייקר באופן משמעותי את עלות חוות הדעת.
53.
על אף האמור לעיל, המומחה איננו חף מביקורת. המומחה יכול היה לעשות יותר בכל הקשור לבדיקת האפליקציות, וכבר עמדתי לעיל על המחדל שבאי השלמת הבדיקה, בעניין איתור כיוון המשתמשים באפליקצית
must
, וזאת בלי להיות נתון ל"לחץ" של הנתבעים (ראו סעיף 38 לעיל).
באופן דומה, היה על המומחה לערוך בדיקה של האפליקציות תוך הפעלתה בידי מספר משתמשים בו זמנית, ולא להסתפק בהפעלה על-ידי שניים.
54.
יחד עם זאת, אין מדובר בפגמים היורדים לשורשו של עניין. המומחה העיד, ועדותו לא נסתרה, שהציע לקיים מפגש נוסף, בנוכחות הצדדים, להרחבת הבדיקות שבוצע. אך על אף פנייתו לב"כ הנתבעים, הצעתו זו לא זכתה לכל תגובה או דרישה מטעמם (ראו עמ' 34 לפרוט'). יצויין, כי הנתבעים גם לא ביקשו מבית המשפט, שהמומחה ישלים את חוות דעתו בעניין זה.
55.
לסיכום, לא מצאתי יסוד להתערבות במסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט, ולפיהן באופן עקרוני עמדו האפליקציות שפותחו על-ידי אנור באפיון שנקבע בין הצדדים.
56.
בעניין חוות דעת מומחה מטעמו של ביה"מ נפסק בע"א 5509/09 עבדאל קאדר נ' עזבון המנוח מסארווה (23.2.2014) כך:
"מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא פרקטיקה ידועה ומקובלת במקרים בהם מתעוררת סוגיה המצריכה ידע מקצועי שבמומחיות, אשר לגביה נזקק בית המשפט לכלי עזר אובייקטיבי על מנת שיוכל להגיע לפתרון יעיל וצודק של הסכסוך (ראו: אורי גורן ועופר
דרורי 'עדויות מומחים לאחר תקנות

סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005: היבטים דיוניים ומהותיים' המשפט יב 167, 182-180, 191 (2007); אורי
גורן סוגיות בסדר דין אזרחי
468 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן);
ע"א 9418/04
צוות ברקוביץ-מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי,
[פורסם בנבו] פסקה י"ב (9.4.2006);

ע"א 2099/08
עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ,
[פורסם בנבו] פסקה 22 (28.10.2010) (להלן: עניין תשלו"ז)). חוות דעתו של המומחה היא אומנם רק אחת מן הראיות העומדות בפני
בית המשפט ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מן הסמכות הנתונה לו להכריע באופן סופי במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים (ראו:

ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון-לציון, פ"ד מא
(1) 133, 139 (1987);
ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז
(5) 170, 174 (1993);

ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו
(2) 936, 948 (2002);
ע"א 8950/07
עיריית נצרת נ' כרדוש,
[פורסם בנבו] פסקה 8 (24.11.2010); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה כרך ב' 947 (מהדורה חמש עשרה, 2007)). ואולם, לא אחת נפסק כי 'משמינה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת' (

ע"א 293/88
חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי,
[פורסם בנבו] פסקה 4 (23.4.1990) (להלן: עניין רבי); וראו גם:

ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב
(4) 563, 570-568 (1998);
ע"א 9323/04
מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5,
[פורסם בנבו] פסקה 22 (23.7.2006); עניין תשלו"ז, פסקה 22; גורן, בעמ' 468)

.
" (ההדגשה שלי – י.ל)


בעניין המשקל שיש ליתן לחוות דעת מומחה מטעם ביה"מ נפסק בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 536 (1998) כך (בעמ' 569- 570):
"וכך

נקבע

משקלה

ומעמדה

של

חוות
-
דעת

מומחה

במסגרת

הכרעתו

של

בית

המשפט
:
"מכל

מקום

הסמכות

האחרונה

להכריע

אם

לקבל

את

חוות
-
הדעת

או

לדחותה

נתונה

לשופט

היושב

בדין
:
'משמונה

מומחה

מטעם

בית

המשפט,

הרי

בית

המשפט

הוא

המחליט,

אילו

מסקנות

יש

להסיק

מחוות
-
דעתו

של

המומחה,

ובעלי

הדין

אינם

יכולים

לדרוש,

כי

בית

המשפט

יצמצם

עצמו

רק

לעיון

וללימוד

של

חלקים

מחוות
-
דעתו

של

השמאי

שמונה

על

ידיו.

בית

המשפט

הוא

הממנה

מומחה

מטעמו

כדי

לקבל

תמונה

מדויקת

ומלאה
,
ואם

חוות
-
הדעת

של

המומחה

שמינה

מקובלת

עליו,

רשאי

בית

המשפט

להסתמך

על

כל

חלק

אשר

כלול

בה.' (

ע.א. 402/85

מרקוביץ

ואח
'
נ
'
עיריית

ראשון

לציון
,
פ
"
ד

מא(1) 133, 139)."

57.
כמפורט לעיל חוות דעתו של המומחה מקובלת עלי, ולא מצאתי כי נפל בה פגם מהותי שיהיה בו כדי לשלול את מסקנות המומחה.

יחד עם זאת, לא אוכל לקבל את השערת המומחה לפיה, ציון כיוון המשתמשים באפליקצית
must
היה מסתדר בחלוף זמן, שכן המומחה לא בדק עניין זה. בהתאם יש לקבוע, כי בהיבט זה האפליקציה היתה טעונה תיקון.

58.
טרם סיום הדיון בחוות דעת המומחה יש לומר ששאלת ההסכמות בין הצדדים, באשר למהות אפליקצית
must

(כמיועדת למקומות פתוחים, או סגורים ופתוחים), איננה עניין שבמומחיות, אלא היא עניין ראייתי, ביחס להסכמות בין הצדדים, ולנושא זה אדרש להלן במסגרת הדיון במחלוקת זו.

תפקוד אפליקצית
must

במקומות סגורים
59.
המחלוקת המרכזית בין הצדדים סבה על שני נושאים: האחד, האם סוכם בין הצדדים, בתחילת הדרך, שהאפליקציה מיועדת אך ורק למקומות פתוחים; וייעודה שונה, כך שתידרש לעבוד גם במקומות סגורים, רק לאחר שהיתה מצויה בשלבים מתקדמים של הפיתוח. השניה, האם הובהר לקוזין ואנגלוב, שהאפליקציה, בהיותה מבוססת טכנולוגיית
gps
, איננה יכולה לתפקד במקומות סגורים.

60.
אשר לשאלה הראשונה, יש לומר, כי טענת אנור שייעוד האפליקציה, בראשית דרכה, היה אך ורק למקומות פתוחים, איננה יכולה להתקבל.
עובדה היא שבמסמך האפיון, נרשם על-ידי אנור
"may be some non-accuracy if
gps
is
not on and user is not outside area."
61.
היות ואמירה זו במסמך האפיון זה היא לכאורה מיותרת, על-פי גירסת אנור, הרי שהוא נדרש להסביר עניין זה בחקירתו הנגדית, ותשובתו היתה (ראו עמ' 42 לפרוט' ש' 21 – 25):
"
ש.
אז למה לא רשמת בהסכם שה
gps

לא יעבוד בשטח סגור, ואתה אומר שאתה הקלדת כל אות ואות?
ת.
אם תשים לב בהסכם יש את אותה השוואה, שאו שה
gps
אינו מופעל או שמשתמש אינו בחוץ שזה באותה רמת משקל שכמו שאמרתי, שלפני כל משפט שהכנסנו להסכם כל משפט דנו בין 5-10 דק, זה הוסבר, שה

gps
אינו עובד במקומות סגורים."

אינני מקבל גירסה זו, שכן אם כך הדבר, והוסבר לקוזין ואנגלוב שה
gps
אינו עובד במקומות סגורים, אזי מדוע לא נרשם באופן ברור ומפורש שהאפליקציה לא תעבוד במקומות סגורים, ובמקום זאת נרשם באופן כללי שייתכנו "אי-דיוקים".
62.
בתמיכה לטענתו, כי זו היתה ההסכמה בין הצדדים, מפנה אנור לעובדה ששלח לנתבעים דוגמאות של מסכים שיופיעו באפליקציה, והמסך הרלבנטי (ראו מוצג 12 בתיק המוצגים של התובע), הוא מסך של מפת
google
,
ובה נראים המשתמשים על גבי מפת רחובות ולא במקומות סגורים, וכי הנתבעים אישרו את המשך הפיתוח על בסיס דוגמאות המסכים שהוצגו להם.
גם טענה זו יש לדחות. האישור של הנתבעים למסך זה איננו מלמד דבר. אין חולק, כי מדובר בדוגמא של מסך, ולכן לא ברור כיצד הנתבעים היו אמורים להבין מדוגמא זו, שהאפליקציה איננה עובדת במקומות סגורים.
63.
לאור כל האמור לעיל, ובמיוחד לאור העובדה שבמסמך האפיון (שנערך על-ידי אנור) קיימת התייחסות להפעלת האפליקציה במקומות סגורים, אזי אני קובע שהנתבעים הזמינו מאנור אפליקציה להיכרויות, שיועדה גם למקומות סגורים.
לכך יש להוסיף שאין כל הגיון לפסול מראש את האפשרות שהאפליקציה תעבוד במקומות סגורים, אלא אם הובהר בצורה חדה וברורה שאין כל היתכנות לכך, וזאת לא נעשה.
64.
טענתו של אנור שסוכם מראש שהאפליקציה לא תהא מיועדת למקומות סגורים, גם איננה עולה בקנה אחד עם חוות דעת המומחה ועם עדות המומחה בבית המשפט. כמפורט לעיל, בעניין זה העיד המומחה שהאפליקציה יכולה לעבוד גם במקומות סגורים, תוך תלות בסוג המבנה, ומתוך שקיימת אפשרות להיעדר דיוק (ראו בסעיף 41 לעיל). דברים אלה תואמים את האמור במסמך האפיון, ולכן יש לקבוע שאנור ידע, וכך סוכם, שהאפליקציה מיועדת למקומות סגורים.
65.
הנושא השני השנוי במחלוקת בין הצדדים, הוא בעניין ההבנה של קוזין ואנגלוב, כבר בשלב האפיון, שהאפליקציה לא תעבוד בצורה מיטבית במקומות סגורים.
66.
כאמור לעיל, באפיון נרשם שבמקומות סגורים עלול להיות "אי-דיוק" של ה-
gps
.
אין מחלוקת, וכך העיד קוזין ש"
באנו אלייך הסברת, שאלנו שאלות הבהרה כי אנו לא מבינים שום דבר בתחום.
" (ראו עמ' 54 לפרוט' ש' 12 – 13).
להשקפתי העובדה שבאפיון נרשם, שייתכנו "אי-דיוקים" היתה צריכה להדליק אצל קוזין ואנגלוב נורות אדומות, ככל שבאמת סברו שעיקר ייעוד האפליקציה למקומות סגורים. העובדה שלא עשו כן מלמדת שלא ראו בכך חשיבות קריטית במועד ההתקשרות בין הצדדים.
קוזין ואנגלוב אמנם ניסו להציג עצמם כמי שלא מבינים דבר בעניין זה, אלא שעדותם לא היתה אמינה בעיני.
67.
קוזין העיד בבית המשפט, כי אילו שמעו שהאפליקציה לא תעבוד במקומות סגורים היו מקפלים את הפרוייקט (ראו עמ' 57 לפרוט' ש' 17 - 18).
עדותו זו איננה עולה בקנה אחד עם ההתכתבות שלו, בזמן אמת, עם אנור (מוצגים ה' ו – ו' בתיק המוצגים של התובע).
כך, במייל של אנור מיום 7.6.2014 בשעה 6:53 הוא כותב, שהאפליקציה לא יכולה לעבוד בצורה מדוייקת במקומות סגורים, וכי לכן האפליקציה תהיה מיועדת למקומות פתוחים.
קוזין השיב ב
9:13 "
או שיש
wi-fi
יש בכל מקום

".
אנור משיב ב
9:22 שתשתית ה-
wi-fi
לא יכולה לתת מיקום מדוייק בלי

gps
, ולכן מיקום המשתמשים לא יהיה מדוייק.
לכך משיב קוזין בשעה 10:22
"אני חושב, שבגלל שאנשים לא יושבים במקום וכבסיס אנו לוקחים בחשבון קשר ויזואלי ראשוני זה לא נחוץ (הכוונה לדיוק). מה שחשוב שהקשר ישמר ויהיה ברדיוס/מרחק."
מכאן, שבהתכתבות זו הבהיר אנור שהאפליקציה תהא מוגבלת מאוד במקומות סגורים ולמרות זאת, ובניגוד לעדותו של קוזין בבית המשפט, הוא לא חשב "לקפל" את הפרוייקט. זאת ביקש לעשות אנגלוב מאוחר יותר באותו היום, אלא שגם הוא לא עשה זאת בפועל (ראו בסעיף 71 להלן).
זאת ועוד, קוזין התחמק ממתן תשובות לשאלות בעניין חלוקת כספים בינו ובין אנגלוב, ואף סרב לענות על שאלות, ובעניין זה נרשמה הערתי שיש בכך כדי להשליך על אמינותו (ראו עמ' 60 לפרוט').
68.
לגבי אנגלוב יש לומר, כי למרות שעדותו התאפיינה בבעיות זיכרון ביחס לרוב רובן של השאלות שנשאל עליהן (ראו עדותו בעמ' 63 – 69 לפרוט'), הרי שדווקא ביחס לשאלה שבמחלוקת, שב אליו זכרונו, והוא ידע לומר שהדגיש מספר פעמים לאנור, שהאפליקציה מיועדת למקומות סגורים, וכי סוגיית ה-
gps
לא עלתה כלל (ראו עמ' 65 לפרוט' ש' 22 – 23).
69.
עדויותיהם לא אמינות בעיני, גם לנוכח העובדה שהציגו עצמם כמי שמנהלים עסקים נרחבים, ועובדה זו איננה עולה בקנה אחד עם טענתם שאינם מבינים דבר בכל הקשור בהפעלת האפליקציה. בעידן של היום, בו אנשים אוחזים בטלפונים חכמים, שבהם אפליקציות לרוב, שחלקן מבוססות מיקום, אין צורך בידע טכנולוגי מעמיק כדי לדעת שאפליקציה, המבוססת מיקום, איננה עובדת באופן מיטבי מקומות סגורים. די בנסיון האישי, המצטבר מהפעלת אפליקציות מבוססות מיקום, כדי להבין זאת.
חוסר האמינות של קוזין ואנגלוב בעניין זה נובע גם מן העובדה ששניהם, באופן בלתי תלוי מעלים טענה דומה, שהסבירות שלה, כאמור לעיל, בעידן של היום היא קלושה. אפשר היה אולי לקבל, כי אחד מהם איננו מבין דבר בעניין, אך לא ששניהם כאחד נעדרי כל הבנה. חוסר האמינות בולט במיוחד לגבי קוזין, שהעיד כי הוא מחליף טלפון נייד בכל שנה (ראו פרוט' הדיון מיום 25.6.2015 עמ' 3 ש' 17). התנהגות זו אופיינית רק למי שמבקש להיות מעודכן טכנולוגית ולא למי שעל פי הטענה משתמש בטלפון רק לצורך קבלת והוצאת שיחות.
70.
מכל האמור לעיל, אינני נותן אמון בעדותם של קוזין ואנגלוב לפיה לא הבינו שאפליקציה מבוססת
gps
תסבול מאי דיוק במקומות סגורים, ואף ייתכן שבמקומות מסויימים לא תעבוד.
71.
העובדה שקוזין ואנגלוב לא ערכו כל בירור על אתר, בכל הקשור ברמת הדיוק של האפליקציה במקומות סגורים, מלמדת שסברו שניתן לנסות ולקדם את האפליקציה, גם אם יעשה בה שימוש בעיקר במקומות פתוחים, כאשר השימוש במקומות סגורים יהיה מוגבל.
חיזוק למסקנתי זו אני לומד מן העובדה, לפיה, למרות שאנגלוב כתב לאנור ביום 7.6.2014 בשעה 15:34 את הדברים הבאים "במוסקווה אין מקומות פתוחים, גם בשאר העולם ברים, מסעדות, דיסקו, מוסדות לימודיים, בכל מקום איפה שהלקוחות שלנו – 95% זה מקומות סגורים! אם אנו מדברים רק על מקומות פתוחים, אפשר לקפל את העבודה!", הרי שבפועל החברה לא החליטה "לקפל" את הפרוייקט, אלא להפך, הפרוייקט נמשך, ואף ניתנו לאנור הוראת שונות לערוך תיקונים באפליקציה, שאינן קשורות לשאלה אם היא עובדת במקומות סגורים או פתוחים (ראו מוצגים ז' – י' בתיק המוצגים של התובע).
יתרה מכך, ביום 2.9.2014 ביצעה החברה תשלום נוסף בגין הפיתוח של אפליקצית
must
, למרות שבמועד זה כבר אין חולק לגבי המודעות של אנגלוב וקוזין לכך שהאפליקציה לא תעבוד בצורה מדוייקת במקומות סגורים.
72.
אסכם ואומר, כי בתחילת הדרך, ביקשו קוזין ואנגלוב שהאפליקציה תעבוד בכל מקום, אך אנור לא הבהיר להם בצורה חד משמעית את הבעייתיות המלאה שבהפעלת האפליקציה במקומות סגורים, וציין באופן מעורפל שהמשתמש יחווה "אי-דיוק".
יחד עם זאת, גם כאשר קוזין ואנגלוב הבינו באופן ברור ש ה-
gps

אינו יכול לעבוד באון מדוייק


במקומות סגורים, וכנגזר מכך יהיה קושי לעשות שימוש באפליקציה במקום סגור, הם המשיכו לתת הנחיות לאנור ביחס לתיקון האפליקציה. מכאן אני מסיק שהחברה לא ראתה בעניין זה כעילה להפסקת ההתקשרות בין הצדדים, ורק במועד מאוחר יותר, ובדיעבד, הוחלט
לתלות את הנימוק להפסקת ההתקשרות בין הצדדים בעניין זה.
73.
נראה, כי רק כאשר הבינו קוזין ואנגלוב, מיועצי שיווק עימם נועצו, שבמתכונתה הנוכחית תהיה בעיה לשווק את אפליקצית
must
, או אז הפסיקו באופן חד צדדי את ההתקשרות עם אנור.
יצויין, כי זו השערה בלבד, הנלמדת מהתכתבויות בין אנור לבין היועצים מטעמם של הנתבעים. אלא שהנתבעים לא זימנו לעדות אף לא אחד מאנשי השיווק שעימו נועצו לטענתם. עובדה זו פועלת לחובתם, שכן לכל הפחות לגבי מר מייק וייצמן אשר עבד מטעמה של החברה מול אנור (ראו במוצג י' בתיק המוצגים של התובע מייל של קוזין מיום 30.9.2014), היה מקום שהנתבעים יזמנו אותו לעדות, ומשלא עשו כך חזקה היא שבעדותו היה תומך דווקא בגירסתו של אנור.

האם קיימות באפליקצית
must

תקלות קריטיות
74.
לטענת הנתבעים, מעבר לעובדה שהאפליקציה איננה עובדת במקומות סגורים, וזאת בניגוד לבקשתם, הרי שקיימות באפליקציה תקלות קריטיות, אשר אינן מאפשרות את השימוש בה והעלאתה ל"חנות" של
iphone

ו-
google
.
75.
התובע הגיש חוות דעת מטעמו שנערכה על-ידי מר מיכאל זלנסקי, ולפיה בכל הקשור באפליקציית
must

"
האפליקציה עובדת בדיוק לפי המתואר בהסכם, סעיף אחר סעיף – סה"כ 8 סעיפים. שמתי לב שבאפליקציה יש פונקציונליות נוספת מעבר למה שכתוב בהסכם
." (ראו בחוות הדעת שצורפה כמוצג ב' בתיק המוצגים של התובע).
המומחה מטעם התובע, גם התייחס באופן ספציפי ל"תקלות" הנטענות על-ידי הנתבעים, וחיווה דעתו בעניין זה, כי "
כל השינויים שמומלצים בדוחות של המזמין האפליקציה (דוח שכתוב בשפה הרוסית ומצורף תרגום בעברית) הם שינוים של פונקציונליות וחוויות משתמש ושונים בהחלט מהסכם המקורי וגרפיקה מצורפת
."
76.
לשאלת ה"ויתור" של אנור על חוות הדעת מטעמו התייחסתי לעיל (סעיף 47). אך גם אם יש לראות באנור כמי שויתר על חוות הדעת מטעמו כראיה בהליך, הרי שהמומחה מטעם בית המשפט התייחס לחוות דעת זו בסיכום חוות דעתו, וציין כי הוא מסכים עם האמור בחוות הדעת של מר זלנסקי, ולפיה האפליקציות עובדות בהתאם לאפיון ואף מעבר לכך (ראו עמ' 7 בחוות הדעת).
77.
כמתואר לעיל, מטעמו של בית המשפט מונה כמומחה מר אברמוביץ', שאף הוא בדומה למסקנתו של מר זלנסקי, הגיע לכלל מסקנה, כי אפליקצית
must

פותחה בהתאם לאפיון שנקבע בין הצדדים, וכי אין בה תקלות מהותיות.
היות ולא הוגשה כל חוות דעת מטעמם של הנתבעים, שיהיה בכוחה לערער את חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית המשפט, והיות והנתבעים לא הצליחו להראות שמתקיימים פגמים יסודיים בחוות הדעת, אזי לא מצאתי יסוד להתערבות בחוות דעתו.
78.
היות שכך, עלה בידי אנור להוכיח, שאפליקצית
must
פותחה בהתאם לאפיון שקבעו הצדדים וכי היא שמישה. וזאת למעט בעניין אחד שהוא הצגת המשתמשים בכיוונים הפוכים לאלה שהם מצויים בהם בפועל. בעניין זה אין ביכולתי לקבוע שהאפליקציה היתה תקינה, שכן המומחה לא השלים בדיקתו בעניין זה.
האם סוכם בין הצדדים כי שינויים יהיו כרוכים בתשלום
79.
אנור טוען בתביעתו ביחס לפיתוח אפליקציית
must
,
שסוכם בין הצדדים, שככל שיהיו דרישות לשינויים במהלך פיתוח האפליקציה, הרי שהוסכם בין הצדדים שתשולם לו תוספת של 250 ₪ לכל שעת עבודה (ראו בסעיף 29 לתצהירו).
80.
אינני מקבל גירסה זו שאין לה ביטוי במסמך האפיון, ואף לא במסמך האפיון המקביל של אפליקצית
bricks
.
אנור גם לא היה מסוגל להסביר מדוע עניין זה לא נזכר במסמך האפיון, אף שאין חולק, שהכניס למסמך האפיון עניינים שראה בהם חשיבות, לאחר הפגישה המשולשת של הצדדים, במהלכה סוכמו הדברים (ראו עמ' 41 לפרוט' ש'1 - 4).
81.
אכן, הדעת נותנת שמקום בו מזמין העבודה מבקש להכניס בה שינויים מהותיים, הוא יהא חב בתשלום למבצע העבודה, אלא שמנגד קיימת גם אפשרות שהמזמין ישלם באופן גלובלאי על מלוא הפיתוח כולל שינויים שיידרשו.
אנור לא הניח תשתית ראייתית עליה ניתן לבסס מסקנה, ולפיה היתה הסכמה בין הצדדים לתשלום עבור שינויים. בהעדר תשתית ראייתית בעניין זה, זו יחד עם העובדה לפיה הוא עצמו ניסח את מסמך האפיון, כולל התנאים "המשפטיים" שבו (ובפרט תשלומים נוספים המגיעים לו בנוסף לשכר המוסכם), מובילה לדחיית טענתו של אנור בעניין זה.

האם קיימות באפליקצית
bricks

תקלות קריטיות
82.
הדברים שנאמרו לעיל ביחס לטענות הנתבעים בדבר קיומן של תקלות "קריטיות" באפליקצית
bricks
, יפים עוד יותר בכל הקשור באפליקציה זו, שכן לא עלה ביד הנתבעים להראות בראיה כלשהיא שקיימת תקלה "קריטית" בהפעלתה של אפליקציה זו.
83.
המומחה מטעם בית המשפט, בדק את האפליקציה, ואת תפקודה, ומצא שהיא עונה על האפיונים שנבעו במסמך האפיון, וכי האפליקציה עובדת (ראו עמ'
4- 5 לחוות דעת המומחה מטעם ביה"מ, וכי לא מצא בה באגים (עמ' 6 לחוות הדעת).

מנגד, הנתבעים לא הציגו ולו ראשית ראיה לכך שבאפליקציה זו היו תקלות כלשהן, ובוודאי לא תקלות קריטיות.
האם יש מקום לחייב את החברה בתשלום עבור הפעלת השרתים עד למועד בו ערך המומחה את בדיקותיו
84.
לטענת אנור בשל טענות הנתבעים, בכל הקשור לשמישות האפליקציות, הוא נאלץ לשלם עבור תחזוקת שרתים לתקופה נוספת, עד לבדיקת המומחה מטעם בית המשפט, שכן בניגוד למוסכם בין הצדדים הנתבעים חדלו לשלם לו עבור התחזוקה.
85.
משמצאתי, שאכן האפליקציות היו שמישות באופן עקרוני, אזי לא היתה עילה לסיים את ההתקשרות בין הצדדים, ושלא לשלם על השרתים כמוסכם בין הצדדים.
זאת ועוד, התשלום עבור השרתים נעשה לצורך קבלת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. משנמצא, כי חוות הדעת תומכת בטענותיו של אנור, אזי דין הוא שהנתבעים ישאו במלוא עלות תחזוקת השרתים בתקופה זו.
האם אנור הפר את התחייבויותיו כלפי החברה
86.
מן המתואר לעיל עולה, שיש לדחות את טענות החברה, וכנגזר מכך את התביעה שכנגד, ולפיהן אנור הפר את הסכמי האפיון.
מסקנת המומחה מטעם בית המשפט, אותה אני מקבל, היא שאנור עמד בהתחייבות שלו מבחינת שמישות האפליקציות. אמנם אפליקצית
must
עוד היתה טעונה תיקון, ככל הנראה, ביחס לאופן הצגת המשתמשים על מסך הטלפון הנייד, אך אין בכך כדי לומר שאנור הפר את התחייבותו, ולכל היותר בכך עילה שלא לפסוק לו את מלוא שכרו בגין הפיתוח.
87.
החברה טענה בנוסף, כי אנור לא עמד במועדים שנקבעו, אך טענה זו היתה כללית ולא גובתה בראיות כלשהן, ובהתאם יש לדחותה.

לכך יש להוסיף, כי במהלך הפיתוח נדרש אנור לבצע שינויים באפליקצית
must
ביחס למסמך האפיון, וכי אנור התחנן בפני
מר וייצמן (שמונה כאיש הקשר מול אנור) שיעביר לו הערות ביחס לפיתוח, אך אלה לא באו (ראו מוצג י' בתיק המוצגים של התובע). לא הובאו ראיות ביחס לזמן בו התעכב הפיתוח בשל אלה, וגם מטעם זה יש לדחות את טענות הנתבעים בעניין זה.

הסעדים
88.
אנור בתביעתו מבקש, כי ישולם לו מלוא השכר המוסכם בגין פיתוח שתי האפליקציות בסך של 22,400$, בתוספת מע"מ; תשלום עבור שעות אותן השקיע לצורך עריכת שינויים באפליקציות שנדרשו לאחר שהוכן מסמך האפיון בסך של 20,000 ₪; סך של 5,000 ₪ עבור בזבוז זמנו והוצאותיו בניהול ההליך; פיצוי בסך של 20,000 ₪ עבור אבדן יכולתו לשלם עבור הוצאות משרדו.
בנוסף, בתצהירו ביקש התובע, כי יפסקו לו הוצאות, בהן נשא בהליך, עבור תחזוקת השרתים בסך של 3,200$; הוצאות עריכת חוות דעת בסך של 1,200 ₪; הוצאות תרגום בסך של 1,500 ₪ף מחצית שכרו של המומחה מטעם בית המשפט בסך של 2,350 ₪; וכן הוצאות עבור ייעוץ משפטי שנטל בסך של 10,000 ₪.
89.
מנגד, החברה תבעה השבת הסכומים ששולמו לאנור בסך של כ- 112,000 ₪, ובנוסף סך של כ- 400,000 ₪ עבור הוצאות שונות בהן נשאה לטענתה עבור יועצים, שיווק האפליקציות ועבור ביטול זמנם של קוזין ואנגלוב.

השלמת השכר עבור האפליקציות
90.
עבור אפליקצית
must
אמורה היתה החברה לשלם לאנור סך של 19,800$, בתוספת מע"מ כחוק (השכר שהוסכם פחות שכרו של קוזין עבור התיווך), שהם 82,080 ₪ בהתאם לשער הדולר ביום בו שולם לאנור התשלום הראשון.
בגין אפליקציה זו שולם לאנור סך של 61,100 ₪ (ראו בשתי החשבוניות שצורפו כחל ממוצג טו' בתיק המוצגים של התובע). מכאן, שהחברה נותרה חייבת לאנור סך של 20,980 ₪ (כולל מע"מ).
91.
עבור אפליקצית
bricks
סוכם שישולם לאנור סך של 25,000$ בתוספת מע"מ כחוק, שהם 102,660 ₪ בהתאם לשער הדולר ביום בו שולם לאנור התשלום הראשון עבור אפליקציה זו. במועד זה שולם לאנור סך של 51,330 ₪ (כולל מע"מ). מכאן, שהחברה נותרה חייבת לאנור סך של 51,330 ₪ (כולל מע"מ).
92.
היות ואפליקצית
bricks
שמישה באופן מלא, אזי על החברה לשלם לאנור את מלוא שכרו עבורה. היות ובאפליקצית

must
נותר לטפל בכל הקשור בכיוון בו מוצגים המשתמשים על המסך, הרי שמצאתי להפחית מן השכר המוסכם 15%, כך שהשכר המגיע יעמוד על 70,000 ₪, ומכאן שעל החברה לשלם לאנור סכום נוסף של 8,900 ₪ כולל מע"מ.


תשלום עבור שעות פיתוח נוספות
93.
כמפורט לעיל, דחיתי את טענתו של אנור בעניין זה, ואין מקום לפסוק לו שכר נוסף עבור שינויים שביצע.
תשלום עבור בזבוז זמנו של אנור
94.
אנור ככל צד להליך משפטי, נדרש להשקיע מזמנו הפרטי לצורך סיוע בידי באי כוחו, ו/או לצורך הכנת ההליך, ככל שהוא עושה זאת לבד, אך זמן זה איננו בר פיצוי, בפרט שאנור לא הראה, כי השקעת הזמן נעשתה על חשבון שעות עבודה בעסקו הפרטי.
פיצוי עבור אובדן היכולת לשכור את משרדו
95.
אנור ביקש, כי ייפסק לו סכום עבור העובדה שלא יכול היה להמשיך ולשכור את משרדו.
יש לומר, כי לא עלה בידי לרדת לסוף דעתו של אנור בעניין זה, שהרי אם חדל לשכור את המשרד, הרי שבכך הוא חסך בעלויות. לכך, יש להוסיף, כי טענה זו לא הוכחה .
מכאן, שיש לדחות את טענות אנור בעניין זה.
התשלום עבור השרתים
96.
כמפורט בסעיפים 84 - 85 לעיל, אנור המשיך לשלם עבור תחזוקת השרתים, בהתאם להסכמות בין הצדדים, עד לאחר שהמומחה סיים את עריכת חוות דעתו. בעניין זה הראה אנור, כי נשא בהוצאות בסך של 3,200$ (שהם כ- 11,200 ₪), לא כולל מע"מ (ראו מוצג כג' בתיק המוצגים של התובע), ולא עלה בידי החברה לסתור עניין זה. הסכום בתוספת מע"מ עומד על סך של 13,215 ₪.
תביעת החברה
97.
משקבעתי שיש לדחות את התביעה הנגדית של החברה, ממילא יש לדחות את כל טענותיה בעניין הסעדים הנתבעים על ידה.

יחד עם זאת יש להעיר, כי רוב רובם של התשלומים שביצעה החברה ליועצים ו רכישות שונות לצרכי שיווק (ראו בנספחים לכתב התביעה שכנגד), נעשו לאחר יום ה- 7.6.2014 שבו כבר אין חולקת ביחס למודעות של קוזין ואנגלוב ביחס לבעייתיות שבהפעלת הפליקציה במקומות סגורים, ואנגלוב אף כתב כתב לאנור שניתן "לקפל" את הפרוייקט. לפיכך, עם החברה החליטה לשלם ליועצים ולבצע מאמצי שיווק לאחר מועד זה, הרי שאין לה להלין על אנור.

סוף דבר
98.
התביעה שכנגד נדחית.
99.
אני מקבל את התביעה של אנור, באופן חלקי, ומחייב את החברה לשלם לו סך של 73,445 ₪ כולל מע"מ. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, תישא החברה בהוצאותיו של אנור בסכום כולל של 10,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בחלוף מועד זה.
לא מצאתי לפסוק לקוזין ואנגלוב הוצאות ושכר טרחה, על אף קבלת טענתם בהעדר יריבות, וזאת משני טעמים. תחילה כך, משום שמצאתי שבתחילת הדרך לכל הפחות היתה ההתקשרות בין אנור לאנגלוב, ורק לאחר מכן נכנסה החברה לתמונה. שנית, ניכר כי קוזין ואנגלוב לא נזקק להגנה שונה ונפרדת מזו של החברה.

זכות ערעור כחוק





ניתן היום,
ג' תשרי תשע"ח, 23 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.


יהודה ליבליין
, שופט










א בית משפט שלום 3788-12/14 בני אנור נ' אנטון קוזין, איגור אנגלוב, פירסט יארד השקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/09/2017)