פסקי דין על עדי לוי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

47678-09/17 ברע     27/09/2017




ברע 47678-09/17 עדי לוי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 47678-09-17






ניתנה ביום
27 ספטמבר 2017

עדי לוי
המבקש


-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש–
טל נוי



החלטה

השופט אילן סופר
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דפנה חסון זכריה ב"ל (ת"א) 23916-08-16) אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 13.06.2016.
2.
המבקש בן 48 סובל ממחלת פרטס מילדות. בשל החמרה במצבו, המבקש הגיש תביעה לקביעת דרגת מוגבלות בניידות. הוועדה הרפואית המחוזית קבעה ביום 27.02.2013 כי מוגבלות המבקש אינה נכללת בסעיפי הליקוי של הסכם הניידות. המבקש הגיש ערר על החלטת הוועדה המחוזית והוועדה לעררים דחתה את הערר ביום 22.04.2013. המבקש הגיש ערעור לבית הדין האזורי וביום 29.05.2014 ניתן

פסק דין
בהסכמת הצדדים לפיו עניינו של המבקש יוחזר לוועדה לעררים על מנת שתנמק מדוע טווח התנועות המפורט בממצאי בדיקתה אינו ניתן ליישום במסגרת רשימת הליקויים (ב"ל (ת"א) 12205-07-14).
3.
הוועדה לעררים התכנסה ביום 15.02.2015 וקבעה כי לא מדובר במגבלה המקנה אחוזי נכות ובשל טווחי התנועה שהודגמו בצד הנגדי – שמאלי לא ניתן ליישם את סעיף ו(א)(1). המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה לעררים וביום 3.05.2016 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים לפיו עניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתשקול קביעת דרגת מוגבלות על פי סעיף ו(א)(1), בדרך של התאמה , אף בהעדר ממצא של כוויצה כיפופית (ב"ל (ת"א) 31697-04-15).
4.
הוועדה התכנסה ביום 13.06.2016 וקבעה על בסיס ממצאי בדיקת וועדה קודמת כי מדובר בתנועות מפרק ימין, אשר אינן שונות בהרבה מתנועות מפרק ירך שמאל התקין ובהעדר ממצא מגביל של כוויצה כיפופית, אין טווחי התנועות מאפשרים ישום סעיף ו(א)(1) ולו בצורה חלקית.
ההליך בבית הדין האזורי ופסק הדין
5.


המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה לעררים וטען כי היא לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, לא ערכה לו בדיקה קלינית נוספת, ההחלטה אינה מנומקת והיא נעולה בקביעתה הקודמת. על כן יש להשיב את הדיון לוועדה בהרכב אחר.
המשיב טען כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, הייתה ערה למגבלות המבקש והגיעה למסקנה שמצבו הרפואי אינו תואם לאחד מהליקויים המנויים ברשימת הליקויים שבהסכם הניידות.
6.
בית הדין האזורי דחה כאמור את הערעור וציין כי מסקנת הוועדה אינה מבוססת רק על הקביעה שלא קיים ממצא של כוויצה כיפופית אלא שטווחי התנועה אינם מתאימים לדרישת סעיף ו(א)(1). עניינו של המבקש הוחזר
לצורך שקילה מחדש, הסבר והנמקה ולא לצורך בדיקה ועל כן לא היה צורך בבדיקה קלינית חדשה. החלטת הוועדה מנומקת ולא נפלה בה טעות משפטית.
נימוקי בקשת רשות הערעור
7.


המבקש טוען כי הוועדה חזרה על נימוקיה מהחלטות קודמות מבלי שביצעה למבקש בדיקה קלינית חדשה לטווחי התנועה והסתמכה על בדיקה מיום 22.04.2013. בית הדין התעלם מתלונות המבקש שהועלו בדיון מיום 06.02.2017 לפיהן הוועדה סברה כי נוכחות המבקש אינה הכרחית לצורך מתן החלטתה. על כן המבקש עותר לקבלת הבקשה, לדון בה כבערעור, לבטל את פסק הדין של בית הדין האזורי ולהחזירו לוועדה בהרכב אחר.
הכרעה
8.
לאחר עיון בבקשה, בנספחיה, נחה דעתי כי אין מקום לקבלה אף ללא צורך בתגובת המשיב. בפסק דינו של בית הדין האזורי לא נפלה טעות, המצדיקה את קבלת הבקשה.
9.
הוועדה לעררים נשוא פסק הדין, פעלה בהתאם להוראות שנקבעו בפסק הדין מיום 03.05.2016, לפיהן היה עליה לשקול קביעת דרגת מוגבלות על פי סעיף ו(א)(1) בדרך של התאמה ובשים לב לכך כי ניתן לקבוע דרגת נכות אף ללא ממצא של כוויצה כיפופית. סעיף ו(א)(1) לרשימת הליקויים שכותרתו "הגבלת כושר תנועת המפרקים בגפיים התחתונות או החלפתם", עוסק ב"הגבלה בכושר תנועת מפרק הירך מלווה כוויצה כיפופית (הגבלה באכסטנזיה) העולה על 30 והתנועתיות במפרק הירך (אבוקציה או אדוקציה או רוטציה) הינה פחות מ20 -50%".
10.
בחינת סעיף ו(א)(1) מלמדת כי יש צורך בשלושה תנאים –
א.
הגבלה בכושר תנועות מפרק הירך
ב.
כוויצה כיפופית העולה על 30
ג.
הגבלה בתנועתיות מפרק הירך – פחות מ20.
הוועדה התבקשה להתעלם מהעדרה של כוויצה כיפופית; נותר לבדוק אם התמלאו שני התנאים המצטברים הבאים. לדעת הוועדה לפחות אחד מהם לא מתקיים שכן היא קובעת שתנועות מפרק ירך ימין דומות לתנועות מפרק ירך שמאל שהוא תקין. כלומר אין הגבלה בכושר התנועות של מפרק הירך. די בכך כדי לקבוע כי תנאי הסעיף לא מתקיימים.
11.

אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה היה על הוועדה לבדוק אותו מחדש. נתוני הבדיקה הראשונה שנעשתה לו הם הקובעים מבחינת הוועדה ולא נתונים עדכניים יותר, שכן מדובר במגבלות שהיו נכון למועד הבדיקה הראשון. ככל שחל שינוי במצב המבקש, זכאי הוא לפנות בתביעה חדשה, אך לא היה צורך בבדיקה חדשה שלא הייתה משקפת את גלגולי התיק שנוגעים לאופן יישום הממצאים ולא לנכונותם.
סוף דבר
12.


הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.





ניתנה היום,
ז' תשרי תשע"ח (27 ספטמבר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 47678-09/17 עדי לוי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/09/2017)