פסקי דין על צבי הרשקוביץ בנין ואחזקות בע"מ | פסקי דין על י. פריצקר (שקמונה) בע"מ ואח'

449/03 א     07/06/2005




א 449/03 צבי הרשקוביץ בנין ואחזקות בע"מ נ' י. פריצקר (שקמונה) בע"מ ואח'




1
בתי המשפט
בית משפט המחוזי חיפה
בפני
כבוד השופט מנחם נאמן

ת.א 449/03
תאריך:
7/6/2005
בעניין:
צבי הרשקוביץ בנין ואחזקות בע"מ

ח.פ. 9-208417-51
ע"י ב"כ עוה"ד צבי הרשקוביץ

התובעת
נ ג ד
1. י. פריצקר (שקמונה) בע"מ ח.פ. 3-177386-51
2. אמ.בי.אס. אנטילס אנ. וי. חברת חוץ רשומה
בישראל מס' 1-001104-56
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל דידי

3. שולון אינבסטמנטס אנ.וי. חברת חוץ רשומה
בישראל מס' 2-001108-56
ע"י ב"כ עוה"ד ליפא מאיר ואח'

4. עו"ד גבי מויאל (כונס נכסים זמני)
5. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד המבורגר עברון ושות'
הנתבעים

החלטה

1. בפני
שתי בקשות, מטעם הנתבעים 4 ו- 5, להורות על מחיקת כתב התביעה נגדן על הסף.

2. להבנת הבקשות ועמדתי לגביהן, להלן הרקע העובדתי הצריך לענין:

א. ביום 28.7.96, נערך ונחתם בין הנתבעות 3-1 לבין התובעת הסכם למכירת זכויות ביחידה מס' 1.5.2 הנמצאת במקרקעין הידועים כ"מרכז שקמונה" בחיפה (להלן: "הפרויייקט"), וביום 15.3.00 נערך הסכם נוסף למכירת/רכישת זכויות ביחידה מס' 1.4.9 במקרקעין הנ"ל.
ב. במהלך חודש יולי 1998 מסרו הנתבעות 3-1 לתובעת, החזקה ביחידה 1.5.2 וביום 15.3.00 הן מסרו לתובעת החזקה ביחידה 1.4.9.

ג. לגבי יחידה 1.5.2, נרשם אמנם חוזה חכירה, בין מנהל מקרקעי ישראל לבין התובעת, אך הבנין כולו טרם נרשם כבית משותף וטרם בוצע רישום חוזה החכירה לגבי היחידה בלשכת רישום המקרקעין.

ד. לגבי יחידה 1.4.9 טרם נרשם חוזה חכירה עם המינהל.

ה. התובעת טוענת כי הנתבעות מפירות את התחייבויותיהן כלפיה במחדלים האלו.

ו. התובעת אוחזת בשתי ערבויות בנקאיות בסכום כולל של 467,500 ₪ (להלן: "כתבי הערבות") שנמסרו לידיה על-ידי כונס הנכסים, עפ"י חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות לרוכשי דירות), תשל"ה-1974, כנגד התשלומים שהיא שילמה לנתבעות 3-1, עבור רכישת הזכויות ביחידה 1.4.9.

ז. לפיכך הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעות 3-1, יזמיות הפרוייקט, כנגד נתבע מס' 4 – עו"ד גבי מויאל, אשר מונה ככונס הנכסים לפרוייקט אשר נבנה ע"י נתבעות 3-1 (להלן: "כונס הנכסים") וכנגד נתבע מס' 5 – בנק דיסקונט (להלן: "הבנק"), לאכיפת ביצוע התחייבוית ותיהן של הנתבעות 3-1, ובכלל זה, התחייבותן לרישום חוזה חכירה בין התובעת לבין מנהל מקרקעי ישראל לגבי יחידה 1.4.9, התחייבותן לרישום כל המבנה כבית משותף ורישום זכויות החכירה בלשכת רישום המקרקעין בחיפה, לגבי יחידות 1.4.9 ו- 1.5.2.
כמו כן, מבקשת התובעת בתביעתה ליתן

פסק דין
המצהיר כי במידה ויתברר כי אין בידי הנתבעות 3-1 וכונס הנכסים, להביא לרישום חוזה החכירה לגבי יחידה 1.4.9, אזי התובעת תהא זכאית לחלט את כתבי הערבויות הבנקאיות, במלואן או בחלקן, אשר נמסרו לה ע"י הבנק.

בנוסף, מתבקש בתביעה ליתן צו עשה, המורה לנתבעות 3-1 ו/או לכונס הנכסים, לחתום על כתב התחייבות בנוסח המקובל, על-מנת שהתובעת תוכל ליטול הלוואה המבוטחת בהתחייבות הנתבעות 3-1, לרישום משכנתא.

3. בבקשות נטען כי יש למחוק את התביעה נגדן בשל חוסר עילה שמקורה בהיעדר יריבות בין הצדדים. וכך נטען בבקשה ע"י הבנק:

א. יחידה 1.4.9 הוחרגה עוד בשנת 2000 מהשעבוד שנוצר לטובת הבנק.

ב. לא התקיימו התנאים המהותיים, ואף לא התנאים המקדמיים, למימוש כתבי הערבות.

ג. יתרה מכך, שני התנאים הראשונים הקבועים בסע' 4 לכתבי הערבות, הקובעים שלושה תנאים מצטברים לפקיעת כתבי הערבות, קרי, השלמת בניית היחידה ומסירת החזקה בה לידי התובעת, התקיימו. התנאי השלישי, שהינו חתימת חוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, מעוכב, אך עיכוב זה נובע מהתובעת עצמה.

ד. ככל שהדבר נוגע לבנק, אין מניעה אובייקטיבית לעריכת חוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, בקשר ליחידה 1.4.9 ובכך להשלים את התנאים לפקיעתם של כתבי הערבויות.

4. בבקשה הנוספת, נטען ע"י כונס הנכסים:

א. כונס הנכסים, מונה, לבקשת הבנק, ככונס נכסים על הנכסים ששועבדו, במסגרת אגרת החוב, על-ידי הנתבעות 3-1, לטובת הבנק.

ב. יחידה 1.4.9 הוחרגה עוד בשנת 2000 מהשעבוד שנוצר לטובת הבנק. לפיכך, מינויו של כונס הנכסים אינו חל על יחידה 1.4.9. הדברים ידועים לתובעת והמניעה לחתימת חוזה החכירה בהתייחס ליחידה 1.4.9 נובעת מהתובעת עצמה.

ג. יחידה 1.5.2 הוחרגה גם היא מהשעבוד שנוצר לטובת הבנק ביולי 2003.

ד. כונס הנכסים אינו מפרק שעצם מינויו מפקיע את ניהול החברה מנושאי המשרה בה ואף אינו כונס נכסים על כלל נכסי הנתבעות 3-1. הללו נותרו בעלות אישיות משפטית נפרדת שרירה וקיימת ובעלת יכולת לתבוע ולהיתבע.

ה. החיוב לרשום בית משותף ולרשום את זכויות החכירה של רוכשי היחידות בפרוייקט הינו חיוב שקיבלו על עצמן הנתבעות 3-1 והן חבות בו גם עתה וכונס הנכסים "אינו בא בנעליהם".

ו. כונס הנכסים מונה כדי לממש את הזכויות ששועבדו לטובת הבנק, על-מנת שהבנק יפרע כדי חובותיו. הוא אינו נושא בחובות החייב, אלא כדי רצונו לממש את הנכסים המשועבדים.

5. בתגובתה לבקשות טוענת התובעת את הטענות הבאות:

א. אין ולא הועלתה על-ידי ע"י כונס הנכסים כל טענה להיעדר עילה לגבי הסעד של חתימה על כתבי התחייבויות, ולא בכדי.

ב. במסגרת החלטת כב' הש' גלאור, בנוגע לסמכות כונס הנכסים, נקבע, בין השאר, כי כל פעולה הקשורה לתפיסת חזקה במקרקעין על-ידי צד ג', לפי התחייבות שניתנה על ידי מי מן הנתבעות, או העברת חכירה, כרוכה באישור כונס הנכסים הזמני.
לאור הסעד המבוקש בכתב התביעה, בין היתר, חתימת הנתבעות 3-1 ו/או כונס הנכסים הבא בנעליהן, על כתב התחייבות, מחד, וסמכויותיו של כונס הנכסים, במסגרת החלטת מינויו ככונס נכסים זמני וקבוע, מאידך, די בכך כדי להביא לדחיית בקשת כונס הנכסים, למחיקת התובענה "בהיעדר עילה".
כן, הפנתה התובעת בענין זה לסע' 29 לכתב ההגנה של כונס הנכסים, שם נכתב, כי החל ממועד מינויו של כונס הנכסים (24.2.03) נדרשת הסכמתו בטרם יחתם כתב התחייבות לרישום משכנתא ביחס ליחידה מיחידות הפרוייקט.

ג. באשר לטענה בנוגע להחרגת היחידות, טוענת התובעת כי לא הומצא לה, בשום שלב, מכתב החרגה לגבי יחידה 1.4.9, וחוזה חכירה ביחס ליחידה זו טרם נחתם, חרף חלוף המועד החוזי לקיום ההתחייבויות נתבעות 3-1.
באשר ליחידה 1.5.2, יחידה זו לא הוחרגה ע"י הבנק, חרף חתימתו של חוזה החכירה ביום 27.3.01.

ד. שאלת החרגת היחידות או אי החרגתן מהשעבוד לטובת הבנק, הסיבות לכך וחתימתו של חוזה החכירה לגבי שתי היחידות הנ"ל, עומדת בלב המחלוקת בתובענה זו.

ה. משהפקידה את מלוא התמורה, לגבי שתי היחידות, לחשבון הליווי הסגור של הבנק, נוצרה מערכת שכנות, אשר הקימה ציפייה, לפיה, הבנק יפקח על הוצאת הכספים.

ו. לטענת התובעת, קמה לה עילת תביעה ישירה גם כלפי כונס הנכסים אשר מונה מטעם בעלי איגרות החוב ועפ"י הסכם הליווי, לאכיפת התחייבותן של הנתבעות 3-1, להמצאת אישורי המיסים/טופס 50.

ז. לטענת התובעת, על כונס הנכסים, החובה להשלים רישום הבית המשותף, מקופתו, במסגרת הוצאות הכינוס. התובעת סומכת יתדותיה בענין זה על החלטתה של כב' הש' אלשיך- פש"ר 71/96 בש"א 23268/01 עו"ד בנימין קריתי בתפקידו כמפרק חברת ב.ג בדים בע"מ נ' רונן את גלר ואח'
(טרם פורסם), שם נקבע כי על המפרק חלה חובה להשלים את רישום הבית המשותף מקופתו, וזאת במסגרת הוצאות פירוק.

6. לאחר שבחנתי את טענות ב"כ הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשות להידחות. אינני סבור שיש הצדקה להורות על מחיקת התביעה נגד הנתבעים 4 ו- 5, טרם עריכת בירור עובדתי ומשפטי ראוי.

7. לא מצאתי בבקשה שהוגשה על-ידי כונס הנכסים כל התייחסות לגבי הסעד המבוקש בכתב התביעה הנוגע לחתימה על כתבי התחייבויות (צו עשה). למעשה די בכך, כדי לדחות את הבקשה למחיקה על הסף נגד כונס הנכסים.

8. הבנק טוען כי מאחר ויחידה 1.4.9 הוחרגה עוד בשנת 2000 מהשעבוד שנוצר לטובת הבנק הרי שכלל אין יריבות בינו לבין התובעת. במענה לטענה זו טוענת התובעת כי לא הומצא לה בשום שלב מכתב החרגה לגבי יחידה 1.4.9. באשר ליחידה 1.5.2 טוענת התובעת שיחידה זו כלל לא הוחרגה. די במחלוקת זו כדי להצדיק דחיית הבקשה למחיקה על הסף, שהרי בשלב זה לא מתעוררות שאלות של נטל הוכחה או של מידת הוכחה. די בכך שהתובעת תראה על פני כתב התביעה כי בידה עילה. [ע"א 2967/95 - מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות . פ"ד נא(2), 312]

9. מכל מקום, בית המשפט, כמדיניות משפטית, נוטה שלא לחסום את זכות הגישה לערכאות, שהינה כאמור זכות חוקתית.

אוסיף כאן את הדברים שנכתבו בספרו של א. גורן "סוגיות בסדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית ע' 138) בדבר מדיניות שיפוטית ראויה בענין מחיקת כתבי טענות, וכך נאמר שם:
"הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה היא, כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תמחק באיבה. רצוי להימנע ממחיקה על הסף אפילו ניתן מבחינה פורמליסטית להגיע לתוצאה זו. ברור שבמחיקת התובענה מטעמים כאלה לא יבוא הסכסוך לפתרונו, ויש להעדיף תמיד את הדיון העינני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין".

(ראה גם קביעות הנשיא שמגר בע.א. 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פד"י מ (2) 671,668; ע"א 35,36,83 חסין נ' פלדמן, פד"י ל"ז (4), 721).

10. אין כמובן בהחלטתי זו משום הכרה בכך שכל העילות שנטענו נגד המבקשות בכתב התביע הן ברות תביעה נגדן. כל שיש בהחלטה זו היא אמירה שנוכח המנומק בהחלטתי כמפורט לעיל אין לסלק על הסף בשלב זה את כל התביעה נגד המבקשת.
11. המבקשים ביחד ישלמו לתובעת הוצאות בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ט באייר, תשס"ה (7 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.
מ. נאמן
, שופט








א בית משפט מחוזי 449/03 צבי הרשקוביץ בנין ואחזקות בע"מ נ' י. פריצקר (שקמונה) בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 07/06/2005)