פסקי דין על ישראל רונן | פסקי דין על ישראל ענת | פסקי דין על אליאס יצחק | פסקי דין על אליאס אסבס | פסקי דין על פתל עוזי | פסקי דין על פתל מיכל | פסקי דין על שרעבי יורם | פסקי דין על שרעבי צביה | פסקי דין על שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

7272/93 א     07/06/2005




א 7272/93 ישראל רונן, ישראל ענת, אליאס יצחק, אליאס אסבס, פתל עוזי, פתל מיכל,שרעבי יורם, שרעבי צביה נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ






בתי המשפט
1

א 007272/93
א 011031/93
א 007196/93
בית משפט השלום ירושלים
07/06/2005

כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון - גונן

לפני:
1. ישראל רונן

2. ישראל ענת

3. אליאס יצחק

4. אליאס אסבס

5. פתל עוזי

6. פתל מיכל

7. שרעבי יורם

8. שרעבי צביה

9. כהן יהושוע
10. כהן רחל
11. אלשביץ אברהם
12. אלישביץ אנה
13. בנהרוש מרדכי
14. בנהרוש רבקה
15. קסה שלמה
16. קסה אלה
17. נויברגר שמעון
18. נויברגר חנה
19. סופר יהושוע
20. בראודה זאב
21. בראודה רחל
22. יודקוביץ אמה
23. ביליצקי תמר
בעניין:
התובעים

ע"י ב"כ עו"ד נתאי
מרדכי
נ ג ד

הנתבעת

צד ג'
1. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

נ ג ד
2. מרדכי אביב חברה קבלנית לבניה בע"מ

פסק דין
1. כללי
חברת מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ (להלן - חברת אביב) בנתה את דירותיהם של התובעים בגבעת החרסינה שבחברון, במסגרת פרויקט שתוכנן בידי משרד הבינוי והשיכון. המדובר בדירות קוטג' בבנין אבן טורי, הבנויות בשלושה מפלסים. כולן נרכשו בסביבות השנים 1987-1988. התובעים (עשרים ושלושה במספר, בשלוש תביעות שאוחדו), תובעים את הנתבעות בגין ליקויי בנייה בדירותיהם. זוהי בתמצית התביעה שלפניי.

חלק מהתובעים (תשעה במספר) קנו את דירותיהם ישירות מחברת אביב (התובעים בת.א. 7196/93); יתר התובעים (התובעים בת.א. 7272/93 ובת.א. 11031/93), רכשו את דירותיהם מחברת שיכון ופיתוח בישראל בע"מ (להלן: שיכון ופיתוח). דירות אלו הן חלק מעשרים ושלוש דירות, אשר מכרה אביב למשרד הבינוי והשיכון, בהתאם לחוזה שנערך בין השתיים. משרד הבינוי והשיכון המחה את זכויותיו לפי החוזה לשיכון ופיתוח, והיא שמכרה את הדירות למשתכנים.

התובעים שרכשו את דירותיהם ישירות מחברת אביב תבעו את חברת אביב בשל ליקויי הבנייה (לרבות ירידת ערך ועגמת נפש). התובעים שרכשו את דירותיהם משיכון ופיתוח תבעו את שיכון ופיתוח בשל הליקויים שנתגלו בדירותיהם (לרבות ירידת ערך ועגמת נפש). שיכון ופיתוח המציאה הודעת צד ג' לחברת אביב, לצורך שיפוי ופיצוי במקרה שתחויב כלפי התובעים. נפתוליה של הפרשה נפרשים על פני שנים ארוכות, והתיק נדון בפני
בתי משפט ושופטים שונים, ואף נמסרו מספר חוות דעת של מומחים לעניין הליקויים; לפיכך לא ציינתי אלא את עיקריה של הפרשה.

מומחה שמונה על ידי בית המשפט לבדיקת הליקויים (המהנדס סילביו הופמן, להלן - המומחה הופמן) הגיש את חוות דעתו בנוגע לליקויי הבניה. בהוראת בית המשפט, תוקנו חלק מליקויי הבניה על ידי הנתבעות, כאשר מאוחר יותר מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס שמחה פלדמן (להלן - המומחה מטעם בית המשפט או המומחה) לשם בדיקה האם ישנם ליקויים שלא תוקנו כלל, או לא תוקנו כדבעי. כן היה על המומחה להתייחס בחוות דעתו לשאלת עלות תיקון הפגמים שנותרו (אם נותרו), ולשווי הפגמים שאינם ניתנים לתיקון.

מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עלה, כי אמנם חלק מהליקויים תוקנו, אך לא כולם. באשר לליקויים שלא תוקנו, מצא המומחה כי כולם ניתנים לתיקון. המומחה אף העריך את עלותם של התיקונים שלא בוצעו.

כיוון שהתיק נמשך שנים ארוכות הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, שקיבלה תוקף של החלטה ביום 22.12.04 ולפיה, עלות התיקונים תיקבע לפי העלות שקבע המומחה מטעם בית המשפט. באשר לתיקונים, אשר קיימת לגביהם מחלוקת משפטית באם היה על הנתבעות לבצע את אותו תיקון, נתבקשו הצדדים לסכם בכתב. כן נתבקשו הצדדים לסכם בשאלת ירידת הערך, בגין הפגמים אשר ניתנים לתיקון, ובעניין עגמת נפש.

2. טענות לדחיה על הסף
מסיכומי התובעים עולה כי הם חולקים על קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט. לאור הסכמת הצדדים, שבאה לידי ביטוי בהחלטתי האמורה מיום 22.12.04, ולפיה עלות התיקונים תיקבע לפי שיעורם כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, איני מתייחסת לטענות אלו. בהסכמת הצדדים נקבע בהקשר זה, כי הצדדים יטענו בסיכומים בנוגע לחובתן (המשפטית) של הנתבעות לתקן את הליקויים שנקבעו בחוות דעת המומחה (ובנוסף, טענות הנוגעות לירידת ערך הדירות ולעגמת נפש). היות ומחלוקת על קביעותיו של המומחה, ובין היתר על שיעור עלותם של תיקון ליקויי הבניה, אינה בגדר מחלוקת משפטית, הרי שאין אלא לדחות טענות אלו על הסף. מאותם נימוקים נדחות טענותיהן של חברת אביב ושיכון ופיתוח, שעניינן מחלוקת על קביעותיו של המומחה בעניין תיקון הליקויים.

טענה נוספת של התובעים היא כי התובעים תיקנו חלק מהליקויים בעצמם, ולפיכך שיעור הליקויים גבוה בפועל מהסכום שנקבע על ידי המומחה. אף דין טענה זו להידחות. באם תקנו התובעים חלק מהליקויים בעצמם, היה עליהם להפנות את תשומת לבו של המומחה לכך, על מנת שהדבר יבוא לידי ביטוי בחוות דעתו. יתרה מכן, המדובר למעשה בתביעה להשבה, אשר לא הוכחה על ידי התובעים. המדובר בטענה כללית, כאשר לא פורט מי מבין התובעים תקן אי אילו נזקים, ומה גובה הסכומים שהושקעו בתיקון.

טענה זו לא הוכחה אף בתצהירו של התובע 9, אליו הופנה בית המשפט בסיכומי התובעים, בין היתר משום שהטענות לא אומתו בקבלות, ואף כלל לא ברור כי מדובר בתיקונים לליקויים אשר נוצרו עקב ליקויי בניה, ולא בשיפוצים אחרים, דוגמת השבחת הנכס למשל.

3. אחריותן של הנתבעת וצד ג' לליקויים שבמחלוקת
להלן אדוֹן בליקויים אשר לגביהם נתגלעה מחלוקת (משפטית) בין הצדדים לעניין חבותן של הנתבעת וצד ג' כלפי התובעים.

א. ציפוי באבן של המעטפת החיצונית של חלל המדרגות
דירות התובעים נבנו עם הכנה לבניית שתי קומות נוספות. לפיכך, נבנה חלל למדרגות, הבולט מעל גובה הגג. מבנה זה לא צופה באבן על ידי צד חברת אביב (צד ג'). התובעים טוענים, כי המפרט קובע שקירות החוץ (למעט מעקות הגג) יצופו אבן, והוראה זו חלה, לטענתם גם על חלל המדרגות. שכן, לדידם, חלל המדרגות המצוי על גג דירת הקוטג', הינו בולט כמעט כמו חדר. לטענתם, המפרט אינו ברור בעניין זה. לאור הכלל הפרשני כי במקרה של ספק, יש לפרש מסמך בפרשנות הפועלת נגד המנסח, הרי שיש לפרש את המפרט כך שמתחייב חיפוי חדר המדרגות. כן, היות לפי חוות דעת המומחה, הקירות בכל הדירות מאותו דגם לא חופו, נטען שכל התובעים זכאים לפיצוי בעבור אי החיפוי.

צד ג' טענה בסיכומיה, כי חדר המדרגות נבנה גבוה מהגג, כדי שיהיה ניתן בעתיד להוסיף מפלס מגורים נוסף. ההגבהה כולה מהווה כחלק מהגג, ולא חלק מהקירות החיצוניים. לפיכך, ולאור העובדה שההגבהה מעל חדר המדרגות אמורה להיות לבסוף חלק מהבית ובתוכו, לא צופו קירות החלל באבן, ואביב אינה חייבת בחיפוי האבן. חברת אביב מסיקה, כי לנוכח העובדה שליקוי זה כלל לא נזכר בחוות הדעת של המומחה הופמן, הרי שלדעתו אין מדובר כלל בליקוי. זאת עולה לדידם אף מעדותו של המומחה פלדמן.

מעדות המומחה פלדמן עולה, כי אמנם מדובר בפיר הגבוה מעל הגג, אך לא ניתן לראותו מבחוץ (אלא מהחצר האחורית). לאור העובדה, כי הבתים נבנו עם הכנה לבניית שתי קומות נוספות, הרי שאין מדובר בקיר חיצוני המחייב חיפוי לפי המפרט, אלא בחלק מהגג, המיועד בעתיד להיות חלק מפנים הבית. אף אם הוראה זו אינה ברורה דיה מהמפרט, הרי שפרשנות זו עולה (לפי חוות דעת המומחה) מהתשריט, לפיו חלל המדרגות אינו מחופה.

אמנם, בפסיקה נקבע עקרון פרשני, לפיו במקרה של ספק בפירושה של תניה, ראוי להעדיף את הפירוש שאין בו כדי לבטא וויתור גורף על זכויות מצד אלה שלא נסחוהו, זאת מקום שהכתוב סובל יותר מאשר פירוש סביר אחד (ע"א 769/86 רובינשטיין ושות' נ' ד"ר ארי זמרן פ"ד מב (3),581, 586-587). ואולם, אין זה המקרה נשוא ענייננו: מקום שצורף התשריט למפרט, או שנמסר תשריט לקונים טרם כריתת חוזה המכר, הרי שהתשריט הפך לחלק מהסכמתם של הצדדים. לפיכך, לא נוכל לפרש את תניות המפרט כעומדות בפני
עצמן, ללא ההבהרות שבתשריט. היות ולפי התשריט, חלל המדרגות אינו מצופה, הרי שחברת אביב לא התחייבה לציפויו.

לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעות אינן חבות בחיפוי המעטפת החיצונית של חלל המדרגות.

ב. החלפת כיסוי הפי.וי.סי מעל פיר המדרגות בזכוכית בידודית
פיר חלל המדרגות בדירות התובעים מכוסה בכיסוי עשוי פי.וי.סי. התובעים דורשים את החלפת כיסוי הפי.וי.סי בזכוכית בידודית, כיון, שלטענתם, כיסוי הפי.וי.סי מפחית את כמות האור בחדר המדרגות. לנוכח עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, לפיה הפגיעה בחדירת האור לחלל המדרגות הינה מזערית, אינני סבורה כי יש להורות על החלפת כיסוי הפי.וי.סי. מה גם שמדובר בשאלה עובדתית אליה התייחס המומחה בחוות דעתו, כך שעל פי הסכמת הצדדים לא ניתן לטעון לגביה. על כן אני דוחה את תביעת התובעים לעניין זה.

ג. הכשרת חלל האחסון כמחסן
במהלך בניית דירותיהם של התובעים, כאשר נחפרו יסודות הבית, נוצר תחת דירות התובעים (מתחת למטבח) חלל, בו לא בוצעו עבודות גמר וטיח. הדירות נמסרו לחלק מהתובעים כשהחלל מוגדר במפרט כמחסן, לחלקם כשהוא מוגדר כחלל אחסון, ולאחרים כשהוא מוגדר כפתח לחלל המסדים. אתייחס להלן בנפרד לכל אחת מהקבוצות.

דירות שבהן קיים "מחסן" לפי המפרט - המדובר בדירותיהן של משפחת נויברגר (התובעים 17-18) ומשפחת בנהרוש (התובעים 13-14) בלבד.

לגבי דירות אלו קבע המומחה את עלות הכשרת החלל למחסן, לרבות בניית מדרגות בין מפלס המחסן לבין קומת הכניסה, ניסור פתח למסור יהלום בקיר בטון בעובי עד 30 ס"מ, וביצוע מבנה פטיו אנגלי.

התובעים טוענים, כי יש להוסיף לסכומים שקבע המומחה חיוב גם בעבור הנחת שכבת איטום על הקרקע, יציקת רצפת בטון, ריצוף שטח המחסן (25 מ"ר), טיוח הקירות והתקנת אמצעי תאורה בסיסיים. שכן, לדידם, פעולות אלו מתחייבות לצורך הכשרת החלל כמחסן. טענה זו של התובעים, המתייחסת לעלות שקבע המומחה להכשרת החלל למחסן, נעשית בניגוד להסכמת הצדדים ולהחלטתי האמורה מיום 22.12.04, לפיה יידונו בסיכומים טענות משפטיות בלבד, ולפיכך דינה להידחות.

חברת אביב טענה לעניין זה, כי במפרטי הדירות נכתב בטעות שהדירה כוללת מחסן, וכי התובעים האמורים קנו את הדירות לאחר שניבנו (as is). לפיכך, אין לדידה לחייב את הנתבעות בעלות הכשרת החלל למחסן. דינה של טענה זו להידחות, ומוטב היה לה שלא נטענה. חזקה על הנתבעות, אשר ניסחו את חוזי המכר, כי בדקו היטב כי זכויותיהן מובטחות לפי החוזים. כך שגם אם מדובר בטעות, מוטלת האחריות על המנסחת.

עוד טענה חברת אביב כי עלויות הכשרת החלל למחסן לא פורטו בחוות הדעת של המומחה הופמן, אשר בדק לראשונה את הליקויים בדירות התובעים, כך שלא ניתנה לנתבעות הזדמנות לתקן את הליקויים בעלות קבלן. לפיכך, גם אם יש לחייב את הנתבעות בעלות הכשרת חלל האחסון למחסן, יש לדידה לחייבה לכל היותר רק במחציתו.

מעיון בחוות הדעת של המומחה הופמן עולה, כי הוא היה מודע לכך שבין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לייעודו של "חלל האחסון". בקשתו של המומחה מבאי כוח הצדדים להמציא לו את המסמכים הרלוונטיים לשם האומדן לא נענתה עד למועד הגשת חוות הדעת, ולפיכך קבע המומחה בהתייחס לחלל האחסון, כי בשלב זה חוות דעתו מציינת רק הממצאים הקיימים, וכי קביעתו הסופית תושלם עם המצאת המסמכים הרלוונטיים או לאחר קיומה של ביקורת הנדסית נוספת. המומחה פלדמן החליף את המומחה הופמן, ועשה כראוי כאשר התייחס לעלויות נזקים אלו בחוות דעתו, גם אם בכך נשללה מאת הנתבעות ההזדמנות לתקן את הליקויים הללו. האחריות על כך שלא בוצע אומדן בחוות הדעת הראשונה מוטלת על שני הצדדים, שהרי האחריות על אי המצאת המסמכים הרלוונטיים במועד למומחה הופמן חלה על שניהם (ועל התובעים אף חלה אחריות מוגברת, שכן הנטל להוכיח את תביעתם מוטל עליהם). לפיכך אני קובעת, כי יש להפחית את חיוב הנתבעת ו/או צד ג' לעניין הכשרת חלל האחסון במחצית מהסכום הקבוע בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

דירות שבהן לא נזכר החלל או שנזכר כפתח לחלל המסדים - המדובר בדירותיהם של התובעים 3-4, 9-10, 11-12, 15-16, 19, 22-23. נטען על ידי חברת אביב, ולא הוכחש על ידי התובעים, כי במפרט דירותיהם של תובעים אלו כלל לא נזכר החלל או שנזכר כפתח לחלל המסדים. לפיכך, לגבי דירות אלו אין מקום לחייב את הנתבעות בעלות הכשרת החלל כמחסן, שכן הן לא התחייבו למכור מחסן לתובעים אלו. עם זאת, חבות הן בעלות איטום החלל, מקום שקבע זאת המומחה.

דירות הכוללות "חלל אחסון" - המדובר בדירותיהם של התובעים 1-2, 5-6, 7-8, שם נכתב במפרט כי הדירה כוללת: "חלל (אחסון) במפלס 0.50-, ללא רצפה וללא עבודות גמר". מנוסח זה ברור, כי הנתבעות אינן מתחייבות לשאת בעלות הכשרתו ובביצוע עבודות הגמר, ולפיכך גם כאן לא יחויבו הנתבעת ו/או צד ג' בעלות הכשרת החלל כמחסן. יחד עם זאת, מקום שקבע כך המומחה, יחויבו הנתבעות בבניית מדרגות למפלס חלל האחסון, שכן אין בניית מדרגות נכללת בגדר "עבודות גמר". אכן משתמע מהמפרט כי מדובר בחלל שנועד לאחסון, ולפיכך יש להכשיר גישה סבירה אליו. גם כאן, היות ולא הומצאו למומחה הופמן המסמכים הרלוונטיים במועד, ומהסיבות המפורטות לעיל, יחויבו הנתבעות במחצית העלות שקבע המומחה.

ד. מיגון חלון פנורמי
המומחה הופמן קבע בחוות דעתו, כי יש להתקין בריחים לנעילת התריסים על מנת לבצע התאמות לדרישות תקנה 2.93 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970. תקנה זו, שבוטלה בינתיים, קובעת את חובת מיגון פתחי החוץ, כאשר תקנה 2.95 מסייגת אותה בקבעה, כי תקנה 2.93 לא תחול על בניינים חד משפחתיים ודו משפחתיים.

כאמור, בענייננו מדובר במבני קוטג' טוריים. השאלה היא האם מבני קוטג' טוריים נכללים בגדר בניינים חד משפחתיים ודו משפחתיים, ועל כן אינם חייבים במיגון. תכליתה של תקנה 2.93 היא להגן על הדירות העליונות והתחתונות שבבתים משותפים מפני פריצות וגניבות. באם לא ימוגנו דירות אלו, יהיו חשופים כל דיירי הבנין לפריצות דרך חדר המדרגות, ולפיכך אין להותיר ענין זה לשיקול דעתם של בעלי הדירות. מכוח פרשנות תכליתית זו של התקנות יש לפרש את תקנה 2.95 בהרחבה, כך שהיא מסייגת את תקנה 2.93 גם לענין מבני קוטג' טוריים. הרציונל האמור, החל בבנייני דירות, אינו חל מקום שמדובר במבני קוטג' טוריים, כך שיש להותיר את שיקול הדעת בנושא המיגון לבעלי הדירות (ת.א. 159/93 (תל אביב-יפו) אביסרור ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
(לא פורסם), סעיף 4 לפסק הדין, להלן עניין אביסרור. ראו גם: ת.א. 1058/97 (ירושלים) לזר ואח' נ' קוטלר עדיקא חברה לבניה בע"מ (לא פורסם)). יש לציין, כי ביטולה של תקנה 2.93 תומך בהענקת פרשנות מצמצת לתחולתה.

לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעות אינן חבות בעבור מיגון התריסים.

ה. תנורי ההסקה
המומחה מטעם בית המשפט קבע, כי מיקומו של תנור ההסקה אינו בטיחותי, ואינו עומד בתקן הישראלי. לפיכך, קבע המומחה, יש להעביר את תנורי ההסקה לאזור אחר בטיחותי בבית. חברת אביב טענה, כי המומחה הסתמך על תקן מאוחר יותר שלא חל במועד בו נבנו המבנים, ולפיכך אין לחייב את הנתבעות בגין העברת התנורים.

דין טענה זו להידחות. גם מבלי להיכנס לשאלת התקן הספציפי שחל במועד הבנייה, הרי שמחוות דעת מומחי בית המשפט שהוצגו לפניי עולה, כי התנורים הוצבו במקומות שאינם מאפשרים אוורור מספיק, ולפיכך הוצבו באופן שאינו בטיחותי. אף המומחה הופמן, אשר לא הוצגו בפני
ו המסמכים הרלוונטיים, קבע בחוות דעתו כי "לעת עתה ברור, כי באזור קיים מפגע בטיחותי, בגלל היעדר אפשרות ניקוז במקרה של פליטת גז, ויש למצוא סידור מתאים לכך" (ראו הערתו שבמבוא, המתייחסת לכל חוות הדעת שערך, סעיף 5.5, בעמ' 6). למסמכים הרלווטיים נזקק המומחה (כאמור בחוות דעתו) כדי לקבוע את תקינות התכנון אל מול תקינות הביצוע, כאשר ברור מחוות דעתו כי בפועל מיקומם של התנורים אינו תקין. אין ספק כי עניין בטיחותי כזה יש להסדיר כדבר ראשון. כאשר בדק זאת המומחה פלדמן קבע, כי אין המדובר בליקוי של ביצוע (ראו בחוות הדעת שערך).

לפיכך אני קובעת, כי הנתבעות נושאות באחריות לעלויות הזזת תנורי ההסקה.
4. ירידת ערך
התובעים טוענים, כי יש לפצות אותם בגין ירידת ערך של דירותיהם. מנגד טוענות הנתבעות, כי היות וכל הנזקים הינם נזקים הניתנים לתיקון, הרי שלא נגרמה כל ירידת ערך לדירות התובעים.

בפסיקה נקבע, כי הפיצוי בגין ירידת ערך אמור לפצות את התובעים בגין שני ראשי נזק שונים. ראשית, פיצוי בגין ליקויים שלא ניתן או לא כדאי לתקנם. על ליקויים אלה אין פיצוי אחר, אלא פיצוי בעבור ירידת ערך; שנית, חלק מן הפיצוי בגין ירידת ערך נובע מהירידה בערך הדירה עקב התיקונים. נקבע, כי דירה מתוקנת עשויה להיות שווה פחות מדירה חדשה, שלא היה בה ליקוי ולא נצרכה לתיקונים, ולפיכך נזק כגון דא הינו בר-פיצוי באופן עצמאי (ע"א 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' נ.ג.ד תקדין עליון 94(2), 674 ,עמ' 681, להלן - עניין עמיגור).

כאמור, המומחה מטעם בית המשפט קבע, כי כל הליקויים בדירות הינם ליקויים הניתנים לתיקון. לאור זאת (ולנוכח הסכמת הצדדים מיום 22.12.04), יהיה עלי להתמקד בשאלת ירידת הערך מעצם עובדת תיקון הדירות. ודוק: אין לטעון טענת ירידת ערך בעלמא, ועל התובעים להניח תשתית ראייתית כדי להוכיח ירידת ערך משום עצם קיום התיקונים (דנ"א 7735/96 זעפרני נ' רמ"ט בע"מ תקדין עליון 97(1), 77).

אינני סבורה, כי התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח ראש נזק זה. אמנם התובעים טענו, כי ירידת הערך נגרמת בשל ליקויי הרטיבות והעובש. ואולם, לפי חוות דעת המומחה, תוקנו ליקויים אלו, ולא הופיעו שוב. טענת התובעים, לפיה בעיית הרטיבות והעובש לא נפתרה לחלוטין, נטענה בכלליות ולא הוכחה. אף המומחה מטעם התובעים (שמאי המקרקעין גיל בלולו), שקבע כי נגרמה ירידת ערך לדירותיהם של התובעים, לא התייחס לשאלת קיומה של ירידת ערך מקום שהליקויים ניתנים לתיקון ותוקנו. מעיון בחוות הדעת עולה כי אף השמאי גיל בלולו סבור, ש"במידה ועבר זמן רב בו הוכח כי תיקון הרטיבות הצליח באופן מלא, כי אז לא קיימת ירידת ערך" (עמ' 9, סעיף ח.3.ד לחוות הדעת).

הראיה הטובה ביותר לכך שלא נגרמה ירידת ערך לבתיהם של התובעים כתוצאה מליקויים שתוקנו, היא העובדה שדירותיהם של חלק מהתובעים נמכרו בפועל. כך נמסר, כי התובעים 1-2, 3-4, 9-10, 11-12, 13-14, 19, 22-23 מכרו את דירותיהם בין השנים 1995-2004. התובעים לא טענו, וממילא לא הוכיחו כי הייתה בעיה במכירת הדירות או כי הן נמכרו מתחת למחיר השוק.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בעבור נזקי ירידת ערך.

5. עגמת נפש
כפי שהובהר לעיל, ולאור חוות דעת המומחה, הנזקים אשר נגרמו לתובעים בפועל נמוך הרבה יותר מהנטען על ידם בכתב התביעה. בנוסף, מפירוט שנמסר על ידי התובעים עלה, כי שמונה משפחות מבין התובעים השכירו או מכרו את דירותיהם החל משנת 1998, כך שממילא לא נגרמה להם עגמת נפש מרובה בגין הליקויים והשהות בדירה. כן אינני סבורה, כי הליקויים הנטענים (למעט ליקויי הרטיבות) מקימים נזק עגמת נפש בר פיצוי גבוה, מה גם שחברת אביב תיקנה ליקויים שונים עוד טרם התביעה, בהתאם לפניותיהם של התובעים. כאן המקום לציין, כי הונחה דעתי כי התובעים התלוננו בפני
הנתבעות במועד על הליקויים שבדירות לפי סעיף 4 לחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973. לענין זה, גם פניה בעל פה הינה פניה שנעשתה כדין, כל עוד החברה יודעת על הליקויים שבדירה (ענין עמיגור לעיל).

לאור האמור, יקבע הפיצוי בעבור עגמת נפש באופן ספציפי לכל משפחה, כך שישקף נאמנה את משך המגורים בדירה, הנזקים, מהותם ושיעורם.

6. חלוקת האחריות בין הנתבעת לבין צד ג'
כאמור, הדירות שבנדון נבנו על ידי חברת אביב, כאשר את חלקן בלבד מכרה ישירות לחלק מהתובעים. את חלקן האחר של הדירות מכרה חברת אביב למשרד הבינוי והשיכון, שהמחה את זכויותיו לשיכון ופיתוח. זו האחרונה מכרה בעצמה את הדירות לתובעים.

באשר לדירות, אשר מכרה חברת אביב לתובעים (תשע משפחות במספר, הם התובעים בתא' 7196/93), הרי שחברת אביב אחראית כלפיהם לבדה. זאת הן כחברת הבניה והן כמוכרת. חברת אביב טענה, עניין שלא הוכחש על ידי הנתבעת, כי תכנון הפרויקט התכנון האדריכלי של הפרויקט בכללותו נעשה על ידי משרד הבינוי והשיכון, שאף פיקח על העבודות. ואולם, משלא שלחה חברת אביב הודעת צד ג' למשרד הבינוי והשיכון, שאינו צד לתביעה זו, הרי שהיא אחראית לבדה כלפי התובעים.

לעניין זה טענה חברת אביב, כי לצורך התביעה יש לראות את שיכון ופיתוח ואת משרד הבינוי והשיכון כגוף אחד, שכן במועד מכירת הדירות לתובעים, הייתה שיכון ופיתוח חברה ממשלתית, והיא פעלה כזרועו הארוכה של משרד הבינוי והשיכון. בטענה זו אין ממש, שהרי המדובר בשני גופים, בעלי אישיות משפטית נפרדת. כך, גם אם שיכון ופיתוח הייתה בעבר חברה ממשלתית, וגם אם היא פעלה כ"זרועו הארוכה" של משרד הבינוי והשיכון (שהרי אף לחברה ממשלתית יש ישות משפטית עצמאית), ובפרט מקום שאין חולק על כך שכיום מדובר בשני גופים נפרדים ועצמאיים. דומה, כי בעצם העובדה, שמשרד הבינוי והשיכון העביר את זכויותיו בדירות לשיכון ופיתוח לפי כתב המחאת זכויות, יש כדי להעיד על כך שמדובר בשתי ישויות משפטיות נפרדות, שאחרת לא היה צורך, ולא ניתן היה להמחות זכויות.

לאור האמור, אני קובעת כי חברת אביב אחראית למכלול הנזקים כלפי התובעים בת.א. 7196/93.

באשר לדירות שנמכרו לתובעים על ידי שיכון ופיתוח (התובעים בת.א. 7272/93, ובת.א. 11031/93). טענה חברת אביב כי אין לחייבה, אלא בליקויים הקשורים לבנייה עצמה. חברת אביב הגישה את פסק הדין שניתן בענין אביסרור (לעיל), שם נדון עניין הדומה לענייננו: אף שם דובר בתובעים, אשר רכשו את דירותיהם שבגבעת החרסינה מאת שיכון ופיתוח, וגם שם נבנו הדירות על ידי חברת אביב, צד ג' בענייננו. לאחר שנכנסו התובעים לדירותיהם נתגלו ליקויים בדירות, בגינם תבעו את שיכון ופיתוח. זו האחרונה המציאה הודעת צד ג' לחברת אביב. שם, הבחינה כב' השופטת ד' פלפל בין ליקויים שמקורם בתכנון, לבין ליקויים שמקורם בביצוע. כב' השופטת קבעה, כי בליקויי תכנון תשא שיכון ופיתוח, בעוד חברת הבניה (צד ג') תשא בעלות ליקויי הביצוע.

דברים אלו יפים לענייננו. אמנם, שיכון ופיתוח אחראית מכוח החוזה כלפי התובעים כמוכרת. אולם, מששלחה הודעת צד ג' לחברת הבניה, חברת אביב, יכולה היא להיפרע מחברת אביב בגין אותם ליקויים שמקורם בבנייה. לגבי ליקויים שאין מקורם בבניה אחראית שיכון ופיתוח כמוכרת כלפי התובעים, אשר רכשו ממנה את דירותיהם. אמנם, משרד הבינוי והשיכון תכנן את הפרויקט, אולם כנגדו לא שלחה שיכון ופיתוח הודעת צד ג'. על כן לגבי התובעים שרכשו את דירותיהם משיכון ופיתוח, אחראית שיכון ופיתוח לכל הליקויים, פרט לליקויים שמקורם בבניה, להם אחראית חברת אביב.

לאור כל האמור לעיל, יחויבו הנתבעת וצד ג' כלפי התובעים כמפורט להלן:

התובעים בתא' 7196/93

משפחת אלשביץ (התובעים 11-12) תפוצה על ידי חברת אביב כדלקמן:
בגין חיזוקים בתריסים סה"כ 520 ₪
בגין דלת כניסה סה"כ 1,000 ₪
בגין דלתות ארון חשמל סה"כ 400 ₪
בגין התקנת בריחים לתריסים סה"כ 0 ₪ כמפורט לעיל
בגין עיגון סורגים סה"כ 0 ₪ כמפורט לעיל
בגין תיקון סדק במטבח סה"כ 400 ₪
בגין ניקוי בטון חשוף וצביעתו סה"כ 25 ₪
בגין העברת תנור חימום סה"כ 2,500 ₪
בגין חיבור רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין פירוק אריחי ריצוף סה"כ 180 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 11-12 על ידי חברת אביב בסך של 5,855 ₪ בגין ליקויי הבניה.

בנוסף, יפוצו התובעים 11-12 על ידי חברת אביב בסך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה נמכרה ופונתה בשנת 2000, וכי לא אותרו ליקויי רטיבות בדירה.

הסכומים האמורים לא ישאו ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת על ידי המומחה. זאת כיון שלא הוכח על ידי התובעים, כי הם תקנו את הליקויים בדירותיהם, כך שלא הוכח כי נגרם להם חסרון כיס. הליקויים אשר אותרו על ידי המומחה בשעתו הינם ליקויים אשר נתקיימו בפועל, כאשר הליקויים אשר תוקנו, תוקנו על ידי חברת אביב. כן לא נמסרה הודעה לאחר מתן חוות דעת המומחה, המוכיחה כי תוקנו ליקויים כלשהם על ידי התובעים. לענין זה ראו לדבריו של כב' השופט א' מצא בע"א 11254/02 בן אבו חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' דני סלמן תקדין עליון 2004(1), 296, עמ' 299:

"הזכות לפסיקת ריבית קמה מקום שלתובע נגרם חסרון-כיס או נמנעה ממנו אפשרות השימוש בכסף. איש מן המשיבים לא טען שכבר ביצע את העבודות הקשורות בהחלפת התקרה בביתו וכי עקב כך נגרם לו חסרון-כיס. בפוסקו למשיבים הפרשי הצמדה העמידם בית-המשפט במצב בו היו אילו קיבלו מן המערערת את הפיצוי ביום הגשת חוות-דעתו של המהנדס ורשסקי; ויותר מכך לא היו המשיבים זכאים לקבל".

התובעים 11-12 מכרו את דירתם בספטמבר 2000, כך שממילא לא יתקנו את הליקויים שבדירה. לאור כך, לא יתווסף מע"מ לסכומים הפסוקים.

משפחת בנהרוש (התובעים 13-14) תפוצה על ידי חברת אביב כדלקמן:
בגין תיקון איטום ועובש סה"כ 1,250 ₪
בגין פלח אלומיניום סה"כ 250 ₪
בגין התקנת חיזוקים ברפפות סה"כ 520 ₪
בגין החלפת דלת יציאה מהמטבח סה"כ 1,330 ₪
בגין התקנת בריחים סה"כ 0 ₪ כמפורט לעיל
בגין תיקון סדקים סה"כ 75 ₪
בגין פיצוי מישוריות בחדר דיור סה"כ 430 ₪
בגין העברת תנור חימום סה"כ 2,500 ₪
בגין פיצוי חיבור רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין ביצוע מדרגות בין מפלס תחתון למחסן סה"כ 2,400 ₪ כמפורט לעיל
בגין ניסור פתח למסור יהלום סה"כ 245 ₪ כמפורט לעיל
בגין ביצוע מבנה פטיו אנגלי סה"כ 500 ₪ כמפורט לעיל
בגין סיוד במקומות הנדרשים סה"כ 800 ₪ כמפורט לעיל
בגין איטום קירות המרתף סה"כ 1,025 ₪ כמפורט לעיל
בגין פיקוח הנדסי סה"כ 1,500 ₪ כמפורט לעיל

סה"כ יפוצו התובעים 13-14 על ידי חברת אביב בסך של 13,655 ₪ בגין ליקויי הבניה.

בנוסף, יפוצו התובעים 13-14 על ידי חברת אביב בסך של 3,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה לא היתה בשימוש התובעים החל מאוגוסט 2000 (החל מאותו מועד הושכרה הדירה), ובנובמבר 2004 נמכרה. כן לנוכח העובדה כי אותרו בדירה ליקויי רטיבות וליקויי עובש רבים.

היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

היות והתובעים מכרו את דירתם בשנת 2004, הרי שממילא לא יתקנו את הליקויים שבדירתם. לאור כך לא יתווסף מע"מ לסכומים הפסוקים.

משפחת קסה (התובעים 15-16) תפוצה על ידי חברת אביב כדלקמן:
בגין חידוש כיחול סה"כ 1,500 ₪
בגין תיקון סדקים סה"כ 150 ₪
בגין איטום חלון סה"כ 250 ₪
בגין תיקוני טיח וחידוש סיוד סה"כ 540 ₪
בגין שיפור בידוד חלון חדר אמבטיה סה"כ 450 ₪
בגין צבע מגן פטריות סה"כ 420 ₪
בגין חידוש סיוד סה"כ 600 ₪
בגין התקנת בריחים סה"כ 0 ₪ כמפורט לעיל
בגין הארכת מרזב סה"כ 70 ₪
בגין החלפת אריחים בודדים סה"כ 630 ₪
בגין חיזוקים ברפפות סה"כ 520 ₪
בגין תיקון דלתות אלומיניום סה"כ 400 ₪
בגין העברת תנור חימום סה"כ 2,500 ₪
בגין התקנת רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין תיקון דלתות ארון חשמל סה"כ 400 ₪
בגין תיקון טראצו סה"כ 500 ₪
בגין מעקה מדרגות חיצוניות סה"כ 1,050 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 15-16 על ידי חברת אביב בסך של 10,610 ₪ בגין ליקויי הבניה.

בנוסף, יפוצו התובעים 15-16 על ידי חברת אביב בסך של 4,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהתובעים עדין מתגוררים בדירה, וכי אותרו ליקויי עובש.

הסכומים האמורים ישולמו לתובעים 15-16 בצירוף מע"מ. היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

משפחת נויברגר (התובעים 17-18) תפוצה על ידי חברת אביב כדלקמן:
בגין התקנת גישמה סה"כ 420 ₪
בגין תיקון סדקים סה"כ 75 ₪
בגין התקנת תריס אוורור בדלת סה"כ 450 ₪
בגין העברת תנור חימום סה"כ 2,500 ₪
בגין חיבור רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין חידוש כיחול סה"כ 3,500 ₪
בגין בידוד בקורה סה"כ 450 ₪
בגין תיקון איטום סה"כ 450 ₪
בגין צבע מגן פטריות סה"כ 560 ₪
בגין חיזוקים ברפפות סה"כ 520 ₪ *
בגין התקנת בריחים סה"כ 0 ₪ כמפורט לעיל *
בגין תיקון דלתות אלומיניום סה"כ 400 ₪
בגין ביצוע מדרגות בין מפלס מחסן לק. כניסה סה"כ 2,400 ₪ כמפורט לעיל
בגין מבנה פטיו אנגלי סה"כ 500 ₪ כמפורט לעיל
בגין סיוד במקומות הנדרשים סה"כ 800 ₪ כמפורט לעיל
בגין פיקוח הנדסי סה"כ 1,500 ₪ כמפורט לעיל

* המומחה אמד את עלותם של החיזוקים בתריסים והתקנת הבריחים יחד. לנוכח העובדה, כי כאמור לעיל, לא יפוצו התובעים בגין התקנת הבריחים, הופרד הפיצוי בגין ליקויים אלו לעיל.

סה"כ יפוצו התובעים 17-18 על ידי חברת אביב בסך של 15,355 ₪ בגין ליקויי הבניה.

בנוסף, יפוצו התובעים 17-18 על ידי חברת אביב בסך של 5,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך, שהתובעים עדין מתגוררים בדירה, וכי אותרו בדירה ליקויי רטיבות ועובש.

הסכומים האמורים ישולמו לתובעים 17-18 בצירוף מע"מ. היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

משפחת סופר (התובע 19) תפוצה על ידי חברת אביב כדלקמן:
בגין תיקון משקוף דלת סה"כ 260 ₪
בגין תיקון דליפה מצנרת סה"כ 1,500 ₪
בגין בדיקת לחץ סה"כ 1,200 ₪
בגין שיפוץ טיח חדר דיור סה"כ 880 ₪
בגין תיקון סדק אופקי סה"כ 75 ₪
בגין תיקון טראצו סה"כ 300 ₪
בגין הארכת מרזב סה"כ 70 ₪
בגין חיזוקים ברפפות סה"כ 520 ₪
בגין שיפוץ סיוד סה"כ 1,200 ₪
בגין תאום דלתות הזזה סה"כ 400 ₪
בגין תיקון דלתות ארון חשמל סה"כ 400 ₪
בגין התקנת בריחים סה"כ 0 ₪ כמפורט לעיל
בגין החלפת אריחים בודדים סה"כ 720 ₪

סה"כ יפוצה התובע 19 על ידי חברת אביב בסך של 7,525 ₪ בגין ליקויי הבניה.

בנוסף, יפוצה התובע 19 על ידי חברת אביב בסך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימוש התובע החל מספטמבר 1997 (אז הושכרה), כאשר באפריל 2003 נמכרה הדירה. כן לנוכח העובדה כי לא אותרו ליקויי רטיבות בדירה.

היות והתובע לא הוכיח כי תקנו את הליקויים בשעתו וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

היות והתובע מכר את דירתו בשנת 2003, הרי שממילא לא יתקן את הליקויים שבדירתו. לאור כך לא יתווסף מע"מ לסכומים הפסוקים.

התובעים בתא 7272/93 ובתא' 11031/93
כפי שפורט לעיל, לענין דירות התובעים הללו, תחויב חברת אביב (צד ג') כלפי התובעים ככל שנובעים הליקויים מביצוע לקוי. בליקויים אחרים תחויב שיכון ופיתוח (הנתבעת). ההבחנה בין ליקויים שמקורם בביצוע לקוי לבין ליקויים אחרים תיעשה לפי עדותו של המומחה מטעם בית המשפט (לענין זה ראו: עמ' 17-18 לפרוטוקול הדיונים מיום 22.12.04) או לפי דברים שבידיעה שיפוטית (בהתחשב בפירוט המומחה את מהות הנזקים בחוות הדעת). מקום שנדרש לעשות כן, הובהרו הדברים באופן ספציפי למשפחה הנדונה.

התובעים בתא' 7272/93

משפחת ישראל (התובעים 1-2) תפוצה:

על ידי חברת אביב, כדלקמן:
בגין תיקוני סדקים סה"כ 150 ₪
בגין חידוש סיוד סה"כ 750 ₪
בגין החלפת ריצוף סה"כ 900 ₪
בגין ניקוי בטון חשוף וצביעתו סה"כ 25 ₪
בגין חיבור רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין חיזוקים ברפפות פלאסטיק סה"כ 520 ₪ *
בגין התקנת בריחים סה"כ 0 ₪ כמפורט לעיל *
בגין פירוק אריחי קרמיקה סה"כ 270 ₪
בגין תיקון מעקה סה"כ 250 ₪
בגין פירוק והחלפת ריצוף סה"כ 3,675 ₪

* המומחה אמד את עלותם של החיזוק בתריסים והתקנת הבריחים יחד. לנוכח העובדה, כי כאמור לעיל לא יפוצו התובעים בגין התקנת הבריחים, הופרד הפיצוי בגין ליקויים אלו לעיל.

סה"כ יפוצו התובעים 1-2 על ידי חברת אביב בסך של 7,370 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 1-2 על ידי חברת אביב בסך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימושם החל ממרץ 1994 (אז הושכרה), ונמכרה ביוני 1995. כן בהתחשב בכך שלא אותרו ליקויי רטיבות בדירה.

על ידי שיכון ופיתוח, כדלקמן:
בגין התקנת ונטה סה"כ 300 ₪
בגין נקודה להתקנת מכשיר סה"כ 120 ₪
בגין חיפוי תקרת המבואה + בידוד סה"כ 400 ₪
בגין העברת תנור החימום סה"כ 2,500 ₪
בגין איטום קירות החלל סה"כ 1,025 ₪ *

* במפרט דירת התובעים 1-2 נקבע, כי הדירה כוללת "חלל (אחסון) במפלס 0.50 - ללא רצפה וללא עבודות גמר". היות ושיכון ופיתוח היא שמכרה את הדירה לתובעים, ולפיכך המפרט הוא ענין שבאחריותה, הרי שהאחריות לקיומו של חלל האחסון מוטלת עליה, ואין לראות בקיומו של החלל ליקוי שמקורו בביצוע. אין בטענתה של שיכון ופיתוח, לפיה החלל לא תוכנן, כדי להטיל את האחריות על חברת אביב, שכן שיכון ופיתוח היא שאחראית לנוסח חוזי המכר והמפרט; כפי שהובהר לעיל, התובעים זכאים למחצית העלות (ראו לעיל סעיף 3ג לפסק הדין).

סה"כ יפוצו התובעים 1-2 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 4,345 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 1-2 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה כאמור אינה נמצאת בשימושם החל ממרץ 1994 (אז הושכרה), ונמכרה ביוני 1995. כן בכך שבין הליקויים אשר אותרו בדירת התובעים, לו אחראית שיכון ופיתוח הינו ליקוי בטיחותי (תנור החימום).

היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו, וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים בהן חבות הנתבעת וצד ג' הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

היות והדירה נמכרה בשנת 1995, הרי שממילא לא יתקנו התובעים את הליקויים שבדירתם. לאור כך לא יתווסף מע"מ לסכומים הפסוקים בהן חבות הנתבעת וצד ג'.

משפחת אליאס (התובעים 3-4) תפוצה:

על ידי חברת אביב, כדלקמן:
בגין חידוש כיחול סה"כ 3,500 ₪
בגין תיקון סדקים סה"כ 150 ₪
בגין תיקון איטום גג סה"כ 250 ₪
בגין תיקוני טיח וחידוש סיוד סה"כ 540 ₪
בגין שיפור אטימת פתחים סה"כ 500 ₪
בגין צבע מגן פטריות סה"כ 560 ₪
בגין חידוש סיוד סה"כ 300 ₪
בגין אנטנת טלויזיה סה"כ 2,900 ₪
בגין הארכת מרזב סה"כ 70 ₪
בגין צביעה בצבע גמיש סה"כ 280 ₪
בגין תיקון סדק אלכסוני + חידוש סיוד סה"כ 250 ₪
בגין התקנת רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין תיקון דלת סה"כ 250 ₪
בגין תיקון טראצו סה"כ 250 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 3-4 על ידי חברת אביב בסך של 10,630 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 3-4 על ידי חברת אביב בסך של 1,500 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימושם החל מיולי 1998 (אז הושכרה), ונמכרה בנובמבר 1998. כן בהתחשב בכך שאותרו ליקויי רטיבות בדירה.

על ידי שיכון ופיתוח, כדלקמן:
בגין העברת מערכת חימום סה"כ 2,500 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 3-4 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 2,500 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 3-4 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה כאמור אינה נמצאת בשימושם החל מיולי 1998 (אז הושכרה), ונמכרה בנובמבר 1998. כן בכך שהליקוי אשר אותר בדירת התובעים, לו אחראית שיכון ופיתוח הינו ליקוי בטיחותי.

היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו, וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים, בהן חבות הנתבעת וצד ג', הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

היות והדירה נמכרה בשנת 1998, הרי שממילא לא יתקנו התובעים את הליקויים שבדירתם. לאור כך לא יתווסף מע"מ לסכומים הפסוקים בהן חבות הנתבעת וצד ג'.
משפחת פתל (התובעים 5-6) תפוצה:

על ידי חברת אביב, כדלקמן:
בגין תיקון סדקים סה"כ 50 ₪
בגין בידוד חדר אוורור סה"כ 450 ₪
בגין פירוק והחלפת ריצוף סה"כ 350 ₪
בגין צביעת דלתות ארון חשמל סה"כ 150 ₪
בגין חיבור רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין פירוק והחלפת אריחים סה"כ 900 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 5-6 על ידי חברת אביב בסך של 2,730 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 5-6 על ידי חברת אביב בסך של 500 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימושם החל מאוגוסט 1996 (אז הושכרה). כן בהתחשב בכך שלא אותרו ליקויי רטיבות בדירה.

על ידי שיכון ופיתוח, כדלקמן:
בגין העברת מערכת חימום סה"כ 2,500 ₪
ביצוע מדרגות בין מפלס מחסן לקומת כניסה סה"כ 2,400 ₪ *

* מהסיבות האמורות לעיל (ראו לעיל משפחת ישראל), ביצוע המדרגות בין המפלס התחתון לקומת הכניסה הינו באחריות שיכון ופיתוח; כפי שפורט לעיל, זכאים התובעים למחצית עלות ביצוע המדרגות.

סה"כ יפוצו התובעים 5-6 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 4,900 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 5-6 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 500 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה אינה נמצאת בשימושם החל מאוגוסט 1996 (אז הושכרה). כן, בכך שבין הליקויים אשר אותרו בדירת התובעים, להם אחראית שיכון ופיתוח, קיים ליקוי בטיחותי (תנור ההסקה).

לסכומים האמורים בהם חבות הנתבעת וצד ג', יתווסף מע"מ כדין, שכן הדירה עדין נמצאת בבעלות התובעים.

היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו, וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים, בהן חבות הנתבעת וצד ג', הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

משפחת שרעבי (התובעים 7-8) תפוצה:

על ידי חברת אביב, כדלקמן:
בגין חידוש כיחול סה"כ 3,500 ₪
בגין תיקון איטום סביב חלונות סה"כ 500 ₪
בגין תיקון סדקים סה"כ 250 ₪
בגין תיקון טיח במטבח סה"כ 500 ₪
בגין ניקוי בטון חשוף וצביעה סה"כ 25 ₪
בגין פירוק ריצוף קיים סה"כ 250 ₪
בגין ריצוף במרצפות 20/20 סה"כ 1,500 ₪
בגין פירוק וריצוף מחדש חדר אמבטיה סה"כ 350 ₪
בגין חיזוק מעקה סה"כ 250 ₪
בגין חיבור רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין תיקוני צבע ארון חשמל סה"כ 100 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 7-8 על ידי חברת אביב בסך של 8,055 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 7-8 על ידי חברת אביב בסך של 2,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהם עדין מתגוררים בדירה, ובכך שנתגלו ליקויי רטיבות בדירתם.

על ידי שיכון ופיתוח, כדלקמן:
בגין העברת תנור חימום סה"כ 2,500 ₪
בגין איטום קירות חלל סה"כ 1,025 ₪ *

* מהסיבות האמורות לעיל (ראו לעיל משפחת ישראל), איטום קירות החלל הינו באחריות שיכון ופיתוח; כפי שפורט לעיל, זכאים התובעים למחצית העלות בגין איטום קירות החלל.

סה"כ יפוצו התובעים 7-8 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 3,525 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 7-8 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהם עדין מתגוררים בדירה. כן, בכך שבין הליקויים אשר אותרו בדירת התובעים, לו אחראית שיכון ופיתוח, הינו ליקוי בטיחותי (תנור ההסקה).

לסכומים האמורים בהם חבות הנתבעת וצד ג', יתווסף מע"מ כדין, שכן התובעים עדין מתגוררים בדירה.

היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו, וכמפורט לעיל, לא ישאו הסכומים האמורים, בהן חבות הנתבעת וצד ג', הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

משפחת כהן (התובעים 9-10) תפוצה:

על ידי חברת אביב, כדלקמן:
בגין החלפת אריחים בודדים סה"כ 360 ₪
בגין עיבוד סביב קופסת ביקורת סה"כ 180 ₪
בגין החלפת סף כניסה סה"כ 200 ₪
בגין מעקה בטיחות סה"כ 1,750 ₪
בגין ארון חשמל סה"כ 400 ₪
בגין התקנת בריחים סה"כ 0 ₪ *
בגין טיפול בבטון גלוי סה"כ 450 ₪
בגין התקנת רדיאטורים סה"כ 830 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 9-10 על ידי חברת אביב בסך של 4,170 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 9-10 על ידי חברת אביב בסך של 500 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה נמכרה באוקטובר 1999, ובכך שלא נתגלו ליקויי רטיבות בדירה.
על ידי שיכון ופיתוח, כדלקמן:
בגין העברת תנור סה"כ 2,500 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 9-10 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 2,500 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 9-10 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 500 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהתובעים כאמור אינם מתגוררים בדירה מאוקטובר 1999 (אז נמכרה). כן, בכך שהליקוי אשר אותר בדירת התובעים, לו אחראית שיכון ופיתוח, הינו ליקוי בטיחותי.

לנוכח העובדה שהדירה נמכרה, ולאור הסיבות האמורות לעיל, לא יתווסף מע"מ לסכומים הפסוקים. היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו, וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים, בהן חבות הנתבעת וצד ג', הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

התובעים בתא' 11031/93

משפחת בראודה (התובעים 20-21) תפוצה:

על ידי חברת אביב כדלקמן:
בגין החלפת אריחים בודדים סה"כ 270 ₪
בגין איטום מסדים סה"כ 450 ₪
בגין תיקוני כיחול סה"כ 2,250 ₪
בגין תיאום חדר ויטרינה בחדר דיור סה"כ 350 ₪
בגין תיקון סדקים סה"כ 250 ₪
בגין חיזוקים בשלבי פלסטיק סה"כ 520 ₪ *
בגין התקנת בריחים סה"כ 0 ₪ *
בגין נדבך ראש סה"כ 300 ₪
בגין חיבור רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין החלפת ריצוף סה"כ 350 ₪
בגין החלפת אריחי חרסינה סה"כ 340 ₪
בגין צבע פונגיצ'יק על טיח פנים סה"כ 280 ₪
בגין סיוד במקומות הנדרשים סה"כ 1,600 ₪

* המומחה אמד את עלותם של החיזוק בתריסים והתקנת הבריחים יחד. לנוכח העובדה, כי כאמור לעיל לא יפוצו התובעים בגין התקנת הבריחים, הופרד הפיצוי בגין ליקויים אלו לעיל.

סה"כ יפוצו התובעים 20-21 על ידי חברת אביב בסך של 7,790 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 20-21 על ידי חברת אביב בסך של 1,500 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהתובעים עדין מתגוררים בדירה. כן בכך, שנתגלו ליקויי רטיבות ועובש בדירה.

על ידי שיכון ופיתוח, כדלקמן:
בגין העברת תנור חימום סה"כ 2,500 ₪

סה"כ יפוצו התובעים 20-21 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 2,500 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעים 20-21 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 1,500 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהתובעים עדין מתגוררים בדירה. כן, בכך שהליקוי אשר אותר בדירת התובעים, לו אחראית שיכון ופיתוח, הינו ליקוי בטיחותי.

לסכומים הפסוקים, בהן חבות הנתבעת וצד ג' לתובעים 20-21 יתווסף מע"מ כדין, שכן התובעים עדין מתגוררים בדירה. היות והתובעים לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו, וכמפורט לעיל (ראו משפחת אלישביץ), לא ישאו הסכומים האמורים, בהן חבות הנתבעת וצד ג', הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

משפחת יודקוביץ - בליצקי (התובעות 22-23) תפוצה:

על ידי חברת אביב, כדלקמן:
בגין תיקוני טיח בחדר דיור סה"כ 180 ₪
בגין בדיקה ותיקון צנרת ביוב סה"כ 1,200 ₪
בגין חיזוקים ברפפות סה"כ 520 ₪
בגין התקנת בריחים סה"כ 0 ₪ *
בגין תיאום וכוון דלת הזזה סה"כ 400 ₪
בגין איטום חלון סה"כ 250 ₪
בגין תיקוני סדקים במטבח סה"כ 300 ₪
בגין סדקים בחדר האמבטיה סה"כ 100 ₪
בגין סדקים בחדר מזרחי סה"כ 200 ₪
בגין ארון חשמל סה"כ 400 ₪
בגין החלפת אריחים בודדים סה"כ 1,080 ₪
בגין דלת כניסה סה"כ 1,000 ₪
בגין התקנת רדיאטורים סה"כ 830 ₪
בגין סיוד במקומות הנדרשים סה"כ 300 ₪

סה"כ יפוצו התובעות 22-23 על ידי חברת אביב בסך של 6,760 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעות 22-23 על ידי חברת אביב בסך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה כאמור נמכרה באפריל 2002. כן בכך, שנתגלו ליקויי רטיבות בדירה.

על ידי שיכון ופיתוח, כדלקמן:
בגין בידוד תקרת המבואה סה"כ 713 ₪
בגין העברת מערכת חימום סה"כ 2,500 ₪

סה"כ יפוצו התובעות 22-23 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 3,213 ₪ בגין ליקויי הבניה שבאחריותה.

בנוסף, יפוצו התובעות 22-23 על ידי שיכון ופיתוח בסך של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש. זאת בהתחשב בכך שהדירה נמכרה באפריל 2002. כן, בכך שבין הליקויים אשר אותרו בדירת התובעים, לו אחראית שיכון ופיתוח, הינו ליקוי בטיחותי (תנור ההסקה).

לאור העובדה שהדירה נמכרה, ומהסיבות המפורטות לעיל, לא יתווסף מע"מ לסכומים הפסוקים. היות והתובעות לא הוכיחו כי תקנו את הליקויים בשעתו, וכמפורט לעיל, לא ישאו הסכומים האמורים, בהן חבות הנתבעת וצד ג', הפרשי ריבית, אלא הפרשי הצמדה בלבד מיום 21.10.01 (יום מתן חוות הדעת) ועד היום.

הוצאות ושכר טרחה
לאור העובדה שהסכום שנפסק נמוך בצורה ניכרת מהסכום שנתבע יש לפסוק הוצאות בשיעור נמוך יחסית. על כן ישלמו הנתבעות לכל אחת ממשפחות התובעים סכום של 1000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. חברת אביב תשא בתשלום שני שלישים מההוצאה וחברת שיכון ופיתוח בשליש מההוצאות. סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

_____________________
ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת

ניתן היום 7 ביוני 2005 (כט' באייר, התשס"ה), בהיעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 7272/93 ישראל רונן, ישראל ענת, אליאס יצחק, אליאס אסבס, פתל עוזי, פתל מיכל,שרעבי יורם, שרעבי צביה נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/06/2005)