פסקי דין על גילת יגנה | פסקי דין על המרכז הרפואי על שם ברוך פדה פוריה | פסקי דין על נציבות שירות המדינה |

58105-07/17 ברע     01/10/2017




ברע 58105-07/17 גילת יגנה נ' המרכז הרפואי על שם ברוך פדה פוריה, נציבות שירות המדינה








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 58105-07-17

ניתנה ביום

01 אוקטובר 2017

גילת יגנה
המבקשת
-
1.המרכז הרפואי על שם ברוך פדה, פוריה

2.נציבות שירות המדינה
המשיבים


בשם המבקשת – עו"ד שחר הופמן
, עו"ד ענת לזר

בשם המשיבים – עו"ד ארנון חזון



החלטה

השופט רועי פוליאק

בקשת
רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בנצרת (השופט טל גולן ונציגי הציבור גב' אסתר מור ומר יעקב רוב; פ"ה 67294-06-17), לפיה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים להמשיך ולהעסיק את המבקשת בתפקיד המבקרת הפנימית של המשיב 1 (להלן – בית החולים), לנוכח ניגוד העניינים הנטען בין כהונתה כמבקרת פנים לבין תפקידו של בן זוגה המכהן כמנהל יחידה בבית החולים.

הרקע וההחלטה בבית הדין האזורי

1.
המבקשת, אשר עובדת בבית החולים מאז שנת 1989, החלה את עבודתה כאחות ובמשך השנים למדה משפטים והוסכמה כעורכת דין. בחודש יוני 2015, מונתה המבקשת כמבקרת הפנים של בית החולים. עם כניסת המבקשת לתפקיד מבקרת הפנים היא החלה בלימודי תעודה בביקורת פנימית באוניברסיטת חיפה אותם השלימה לאחרונה
.

2.
במהלך חודש נובמבר 2015 התבקשו המבקשת וד"ר שי שהרם יגנה – בן הזוג של המבקשת העובד בבית החולים מאז שנת 1985 ומשמש כיום כמנהל יחידת ההמטולוגיה בבית החולים (להלן – בן הזוג) – לחתום על הסדר ניגוד עניינים זמני.

בחודש מרץ 2016 הגישה המבקשת את התייחסותה לוועדה להעסקת קרובי משפחה בנציבות שירות המדינה
(להלן – הוועדה). ביום 14.12.2016 נתנה הוועדה את החלטתה כי לא ניתן לגבש הסדר למניעת ניגוד עניינים בין המבקשת לבין בן הזוג במקרה זה, תוך הסרת ההשפעות של קרבת המשפחה על יחסי העבודה בבית החולים. על כן נקבע כי יש לפעול להעברתה של המבקשת מתפקידה, לאלתר. ביום 10.1.2017 זומנה המבקשת לשימוע לקראת העברתה מתפקידה כמבקרת הפנים של בית החולים. ביום 25.1.2017 הגישה המבקשת את טיעוניה וביקשה מהוועדה לשקול מחדש את עמדתה משום שההחלטה "בלתי סבירה ובלתי מדתית אשר התקבלה בשיהוי ניכר ואשר אף לגופה אינה עולה בקנה אחד עם הדינים החלים בכל הנוגע להעסקת קרובי משפחה בשירות הציבורי". ביום 1.6.2017 הוועדה דחתה את פניית המבקשת, והועברה הנחיה לבית החולים לשוב ולחדש את הליכי השימוע למבקשת, שנקבעו ליום 18.6.2017 בבית החולים.

3.
ביום 29.6.2017 הגישה המבקשת כתב תביעה לסעד הצהרתי כנגד המשיבים, בגדרו התבקש צו מניעה ארעי המונע מהמשיבים להמשיך בפעולה כלשהי בנוגע להפסקת העסקתה של המבקשת כמבקרת הפנים של בית החולים, וזאת עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית. לאחר שהמשיבים הגישו את תגובתן, התקיים דיון בבקשה לצו מניעה, בו הודיעו באי כוחם הצדדים כי הם לא מעוניינים בחקירות נגדיות בשלב הנוכחי, וביקשו מבית הדין ליתן החלטה על סמך החומר שבתיק.

4.
החלטת בית הדין האזורי מושא בקשת רשות הערעור (להלן – ההחלטה) ניתנה ביום 13.7.2017. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לסעד זמני. נימוקיו של בית הדין האזורי הם כי החלטת המשיבים הינה החלטה מנהלית. משלא הוכח בשלב מקדמי זה כי התקיימו התנאים הנדרשים להתערבות בהחלטה מנהלית ומשלא הוכחה אי סבירות קיצונית בהחלטת הוועדה לגבי המבקשת – אל לו לבית הדין להתערב בהחלטה; המבקשת לא הוכיחה את זכותה בשלב הנוכחי לקבל סעד כלשהו מבית הדין, וכי "סיכויי ההצלחה של התביעה העיקרית הינם, לכאורה ועל פני הדברים, אינם גבוהים"; המבקשת הגישה את בקשתה בשיהוי ניכר, "ומשעה שהמבקשת השהתה את בקשתה לסעד זמני, ולא יצאה ידי חובתה כדי לשכנע את בית הדין בדוחק הנסיבות – משעה שפעלה היא בעצמה בניחותא, הרי שבעצם השיהוי יש משום ראיה לסתור את טענתה שהצו חיוני ושהענקתו אינה סובלת דיחוי"; הסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית זהים לסעד המבוקש בהליך הזמני, ובית הדין ינקוט בזהירות יתירה במתן סעד זמני שכזה; מאזן הנוחות פועל לחובת המבקשת, שכן המשיבים התחייבו להחזירה לתפקידה הקודם כאחות אחראית בבית החולים, ושכרה כאחות אחראית היה גבוה יותר מהשכר שאותו היא אמורה לקבל כמבקרת פנים של בית החולים.

בקשת רשות הערעור

5.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה, תוך פריסה של המסגרת הנורמטיבית של העסקת קרובי משפחה בשירות המדינה והפניית בית הדין לכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס"ח-2007, הוראות פרק 13.31 לתקשי"ר, "עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות המדינה" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1.1555 (התשס"ו) שהעדכון האחרון להנחיות אלו הוא מחודש אוגוסט 2015.

6.
המבקשת טענה בבקשת רשות הערעור, כי בית הדין האזורי התעלם מהפגמים בהחלטת הוועדה, שהיא החלטה מפלה ולא מידתית, וכי האיסור על קיומו של ניגוד עניינים אינו יוצר מניעות מוחלטת מהעסקת שני קרובי משפחה במקביל וניתן להגיע להסדרים מתונים ומידתיים ולא רק הימנעות מהעסקת קרובי משפחה במקביל; בית הדין האזורי שגה בקביעתו כי לא ניתן לנטרל את ניגוד העניינים בהעסקתה של המבקשת במבקרת בית החולים. נקודות החיכוך בין המבקשת לבין בן הזוג הן מצומצמות, והמבקשת מעלה חלופות לנטרול ניגוד העניינים שיכול להיווצר מחיכוך זה; בית הדין האזורי שגה כשהתעלם מחוסר העקביות בהחלטות המשיבים בסוגיות דומות, תוך הבאת דוגמאות למקרים בהם אושרה העסקתם של קרובי משפחה בבית החולים עצמו; בית הדין האזורי שגה בכך שהתעלם מכך שההחלטה התקבלה בשיהוי ניכר תוך פגיעה עמוקה בזכויותיה של המבקשת, וכי המבקשת משמשת כבר כשנתיים כמבקרת הפנים של בית החולים; הפסקת עבודתה של המבקשת אינה כרוכה בפגיעה אישית בה בלבד, אלא חשש בפגיעה באינטרס הציבורי – בעבודת הביקורת ובמעמדו של המבקר הפנימי במרכז רפואי; החלטת של בית הדין האזורי מתעלמת ממאזן הנוחות בעניין, והיא עשויה לייתר את ההליך העיקרי. המבקשת טוענת כי נפלו פגמים רבים בהחלטת הוועדה אשר הופכים את ההחלטה לבלתי סבירה באופן קיצוני ומצדיקה התערבות של בית דין זה; אין כל מניעה כי המבקשת תמשיך בתפקידה עד לקבלת החלטה סופית על ידי בית הדין. המשך העסקתה של המבקשת לא תהא כרוכה בכל פגיעה בבית החולים, ודווקא הרחקתה תשבש את עבודת הביקורת ועלולה לפגוע באינטרס הציבורי; הפסקת העסקתה של המבקשת בעת הזו תפגע בה אישית באופן קשה, במעמדה המקצועי ובשמה הטוב; אשר על כן, המבקשת ביקשה לבטל את החלטת בית הדין האזורי ולתת צו ארעי, עד לקיום דיון בבית דין זה, המונע מהמשיבים להמשיך בכל פעולה בנוגע להפסקת העסקתה כמבקרת הפנימית, וכן ליתן צו זמני המורה כי היא תיוותר בתפקידה עד להכרעה בתביעה העיקרית.

7.
בית הדין הציע לצדדים, ביום 26.7.2017, כי בנסיבות העניין ומשיקולי יעילות וודאות, החלטת בית הדין האזורי תהפוך בהסכמה ל

פסק דין
ובקשת רשות הערעור תסווג, בהתאם, כערעור, תוך קביעת מועד קרוב לדיון בערעור, ובמקביל תידון הבקשה לסעד זמני בערעור בלוח זמנים קצר. עוד ניתן צו ארעי המונע את הפסקת עבודתה של המבקשת כמבקרת הפנים של בית החולים, ככל שהיא אכן מכהנת בתפקיד ביום מתן הצו.

8.
המשיבים סירבו להצעת בית הדין. המשיבים טענו בתגובתם לבקשת רשות הערעור כי המבקשת אינה חולקת על כך שעריכת הביקורת על ידה עלולה להיות כרוכה בניגוד עניינים, אלא טענתה כי ניתן לנטרלו באמצעות עריכת הסדר למניעת ניגוד העניינים; המבקשת תחזור לעבודתה הקודמת כאחות אחראית תוך כך ששכרה כאחות גבוה יותר משכרה אותה כמבקרת הפנים של בית החולים; המצב הנוכחי מעלה אפשרות ממשית לניגוד עניינים בין המבקשת לבין בן הזוג, תוך כך שהמבקר צריך לבקר את תפקידם של מנהלי היחידות, ובנסיבות העניין לא ניתן לערוך הסדר ישים לנטרול ניגוד עניינים זה; החלטות הוועדה, שלא מצאה כי לבית החולים יש את היכולת להעסיק את המבקשת כמבקרת הפנים, והחלטת בית הדין האזורי הינן סבירות ומידתיות, והתקבלו בהליך תקין ובסמכות; עמדתה של מנהלת האגף לביקורת פנים במשרד הבריאות הייתה כי "תפקיד המבקר חייב להיות חף מכל חשד לניגוד עניינים ושקול זה הנו בעל משקל גבוה יותר ממכלול הנושאים האישיים והמנהליים שהועלו" והיא העלתה שתי חלופות, שהראשונה היא מינוי מבקר פנים אחר לבית החולים, והשנייה, תוך קביעה כי המצב הקיים הוא בעייתי, כי כל נושא אשר יעלה חשש לניגוד עניינים יועבר לטיפולה של מבקרת הפנים במשרד הבריאות; עמדת לשכת מבקרי הפנים דחתה את אפשרות העסקתם של המבקשת ובן הזוג, תוך הקביעה כי "במקרה שלפנינו בן זוגה של המבקרת הפנימית כפוף במישרין למנהל הכללי של בית החולים ועל כן, אין לאשר אותה כמבקרת פנימית של אותו בית חולים"; הליך בחינת העסקתה של המבקשת ארך זמן וטופל מול כלל הגורמים בזהירות וזאת כדי לבחון את החלופות הפחות פוגעניות; קיים שוני בנסיבות ובעובדות המקרים של העסקת קרובי משפחה בבית החולים, תוך שבמקרים אלו הייתה אפשרות לערוך הסדר למניעת חשש לניגוד עניינים, בעוד שבעניינינו אפשרות זו אינה ישימה; למבקשת לא ייגרם נזק של ממש במקרה שלא יינתן צו זמני, לאור העובדה כי מקום עבודתה הקודם בבית החולים כאחות שמור לה. מנגד, למדינה ייגרם נזק בלתי הפיך ככל שיינתן צו זמני – פגיעה בעקרון שלטון החוק, טוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי; הלכה היא כי בית משפט הבוחן החלטה מנהלית של רשות לא שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות ולא יתערב בהחלטה, כל עוד הרשות שקלה את ההחלטה באופן ענייני, בתום לב ובסבירות; כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע לסעדים זמניים אלא אם הופעל שיקול דעת שלא כהלכה, והחלטת בית הדין האזורי תואמת החלטות שניתנו במקרים דומים ואין כל הצדקה להתערבות; סיכויים התביעה העיקרית הם קלושים, ולמבקשת אין סיכויים, לכאורה, לזכות בתביעתה המקורית.

דיון והכרעה

9.
לאחר בחינת הבקשה
לרשות הערעור, החלטת הוועדה, החלטת בית הדין האזורי ומכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את בקשת רשות הערעור. להלן אנמק, בתמצית, החלטתי.

10.
הלכה
היא כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות הנוגעות למתן סעד ביניים או בסירוב לתתו וגבול התערבותה בסעד זמני הוא מוגבל למדי (י' לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 18 עמ' 27 – 28 (מהדורה חמישית, 2016)).
ההחלטה אם ליתן סעד זמני – אם לאו – מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תתערב בהחלטה במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן בלבד (
בר"ע (ארצי) 23207-02-14
מקסים פיאטיגורסקי – כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
(12.2.2014)), כאשר שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה מתוך טעות של הדין או העובדות (דב"ע (ארצי) נה/3-247 המרכז הרפואי שערי צדק – ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244, 254 (1995)). לא מצאתי כי נסיבות המקרה שבפני
מצדיקות חריגה מהכלל, או כי קיימות נסיבות מיוחדות המחייבות התערבות בהחלטתה המנומקת היטב של הערכאה הדיונית, אשר הדגישה כי קביעותיה, עליהן נשענה ההחלטה, הן לכאוריות בלבד בשל ההליך הזמני, ואין וודאות כי העובדות הלכאוריות הללו הן אכן העובדות שייקבעו במסגרת פסק הדין בתיק העיקרי.

11.
בית הדין האזורי בחר, על יסוד התשתית העובדתית שנפרשה בפני
ו בשלב המקדמי, שלא להורות למשיבים לאפשר למבקשת למלא את תפקידה כמבקרת פנים של בית החולים בו מועסק בן הזוג כמנהל יחידה עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית. במסגרת הליך של סעד זמני, ובנסיבות בהן נפסק – איני רואה מקום להתערב בקביעה המבוססת היטב, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים. שכרה של המבקשת בתפקידה הקודם, כאחות אחראית בבית החולים היה, כנטען, גבוה יותר משכרה כמבקרת הפנים של בית החולים, והמשיבים אף התחייבו להחזיר את המבקשת לתפקידה הקודם.

12.
בשולי הדברים אציין, כי טרוניית המבקשת מובנת היטב. המבקשת לא מונתה במחשכים, אלא זכתה בתפקיד במכרז, בגדרו קשריה המשפחתיים עם רופא בכיר בבית החולים היו ידועים ומוצהרים. לאחר הזכיה מילאה המבקשת את תפקידה לאורך תקופה לא קצרה עד אשר הוחלט על העברתה מתפקידה, בנסיבות עובדתיות שהיו גלויות וידועות מלכתחילה. עם זאת, על פני הדברים החלטת הוועדה, לגופה, אינה, למצער, בלתי סבירה, והחלטת בית הדין האזורי, כמבואר לעיל, מנומקת היטב ואין מקום לחרוג מכלל אי ההתערבות.

13.
לא שוכנעתי, אפוא, בקיומה של עילה המצדיקה התערבות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי המופקד על ניהול ההליך, ועל כן דין בקשת רשות הערעור להידחות, מבלי שיהיה בדחיה כדי לקבוע מסמרות לקראת הדיון בתיק העיקרי.

14.
סוף
דבר
– בקשת רשות הערעור נדחית. הצו הארעי שמנע את הפסקת עבודתה של המבקשת כמבקרת הפנים של בית החולים, כפי שניתן בסעיף 5 להחלטה מיום 26.7.2017 – בטל. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבים.


ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ח (01 אוקטובר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

רועי פוליאק
, שופט













ברע בית הדין הארצי לעבודה 58105-07/17 גילת יגנה נ' המרכז הרפואי על שם ברוך פדה פוריה, נציבות שירות המדינה (פורסם ב-ֽ 01/10/2017)