פסקי דין על ורה קורן | פסקי דין על עיזבון המנוחה גיזלה לאובר ז"ל | פסקי דין על elena mandache

4923-08/15 סעש     02/10/2017




סעש 4923-08/15 ורה קורן, עיזבון המנוחה גיזלה לאובר ז"ל נ' elena mandache








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 4923-08-15


02 אוקטובר 2017
לפני:
כב' הרשמת תמר עציון פלץ


המבקשת/הנתבעת
:

ורה קורן
, עיזבון המנוחה גיזלה לאובר ז"ל
ע"י ב"כ: עו"ד שחר דור



-

המשיב

ה/התובעת
:

elena mandache

ע"י ב"כ: עו"ד אחז אגם

החלטה

1.
לפניי בקשה לחיוב המשיבה (התובעת), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של המשיבה (הנתבעת) בגין ההליך שבכותרת, וזאת בהתאם תקנה 116א(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: התקנות).
2.
הנתבעת מבססת את הבקשה, בין היתר, על אי עמידתה של התובעת בתשלום ההוצאות שנפסקו לחובתה במעמד הדיון שהתקיים בפני
כב' השופט הבכיר, ד"ר לובוצקי, ביום 25.5.2017, בסך של 2,000 ₪ (להלן: החיוב בהוצאות), וכן על כך שהתובעת כלל אינה בארץ, לא הגישה תצהיר מטעמה, וקיים ספק רב בדבר עצם קיומו של קשר עמה.
3.
בתגובת ב"כ התובעת לבקשה נטען, כי תצהירי השכנים המעידים על כך שהתובעת היתה המטפלת של המנוחה, מהווים ראשית ראיה לקיומה של עילת תביעה כנדרש על מנת לפטור את התובעת מהפקדת ערובה, ולא הובאה באשר לאי עמידתה של התובעת בחיוב בהוצאות.
דיון והכרעה

4.
זכות הגישה לערכאות נדונה לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתם של בתי הדין לעבודה, שרואים בה זכות ה"נעלה" מזכות יסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577 628;
ע"ע (ארצי) 1424/02
פתחי אבו נסאר –

saint peter in gallicantu
, לא פורסם, ניתן ביום 6.7.2003, להלן: הלכת פתחי אבו נאסר). יחד עם זאת, ככל זכות, אין מדובר בזכות מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו.
5.
ביום 2.9.2016 נכנס לתוקפו התיקון לתקנות, שבמסגרתו הותקנה תקנה 116א לתקנות, וכך היא קובעת:
(
א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה"

6.
במקרה שלפניי, מאחר שאין מחלוקת כי התובעת אינה תושבת ישראל או אזרחית מדינה זרה שהיא צד לאמנת האג, הכלל הוא כי יש לחייבה בהפקדת ערובה, למעט אם הציגה ראשית ראיה להוכחת תביעתה או יכולת פירעון עתידית, או אם מתקיימים בעניינה של התובעת טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותה מהפקדת ערובה.
7.
זאת, בין היתר, כעולה מדברי ההסבר לתיקון תשע"ו (2016) לתקנות, לנוכח הצורך הגובר "להבטיח כי נתבעים יוכלו להיפרע מתובעים שאינם תושבי ישראל, שעל דרך הכלל אין להם נכסים בישראל ועשוי להיות קושי לאתרם ולאכוף כלפיהם את פסק הדין, ככל שהתובעים לא יזכו בתביעתם וייפסקו הוצאות לזכות הנתבעים" (להלן: דברי ההסבר לתיקון לתקנות).
8.
כמו כן אין מחלוקת, כי התובעת לא עמדה בחיוב בהוצאות שנפסקו לחובתה, ואף לא סיפקה טעם כלשהו, לא כל שכן טעם מניח את הדעת, לאי עמידתה בתשלום ההוצאות כאמור (תגובת ב"כ התובעת לא נתמכה בתצהיר, ואף לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).
9.
בנסיבות אלה, משהתובעת מציגה היעדר יכולת פירעון כבר בשלב זה, אין מקום לסטות מן הכלל הקבוע בתקנה 116א בדבר חיובה בהפקדת ערובה, ואף טרם התיקון לתקנות נקבע בהלכת פתחי אבו נאסר, כי
על אף שככלל, אין לחייב עובד זר בהבטחת ערובה להבטחת הוצאותיו של המעסיק-הנתבע רק בשל היותו תושב מדינה זרה, הרי שאי עמידה בתשלום הוצאות מצדיק חיוב כאמור
(הלכת פתחי אבו נאסר, שם, בסעיפים 10 ו-16 לפסק הדין, והאסמכתאות שם).
10.
זאת ועוד. בדברי ההסבר לתיקון לתקנות נכתב, כי
"על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא 'ראשית ראייה' להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לנתבע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך, שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו". ודהיינו, אין די בראשית ראיה בדבר עצם קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, אלא נדרשת ראשית ראיה אף להוכחת הטענה כי לא שולם לתובעת רכיב כלשהו, או לכך שהמעסיקה הנתבעת לא קיימה חבות אחרת המוטלת עליה על פי דין.
11.
במקרה שלפניי, כעולה גם מסעיפים 13-14 לתגובת ב"כ התובעת, לא הובאה ראשית ראיה כאמור.
12.
לאור האמור השתכנעתי, כי יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה.
13.
אשר לסכום הערובה – בעריכת האיזון שבין זכות הגישה של התובעת לערכאות, לבין זכות הקניין של הנתבעים, ובשים לב לסכום התביעה, לאי הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת עצמה, ולשיעורי הערובה המקובלים בבתי הדין לעבודה, נדרשת התובעת להפקיד בקופת בית הדין ערובה בסך כולל של 3,000 ₪, בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיה באמצעות בא כוחה.
מובן, כי אין בחיוב התובעת בהפקדת ערובה כדי לגרוע מזכותם של הנתבעים לפעול לגביית ההוצאות שנפסקו לזכותם, על פי כל דין.

לא תופקד הערובה במועד שנקבע – תימחק התביעה בלא התראה נוספת.



ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ח
(
02 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.












סעש בית דין אזורי לעבודה 4923-08/15 ורה קורן, עיזבון המנוחה גיזלה לאובר ז"ל נ' elena mandache (פורסם ב-ֽ 02/10/2017)