פסקי דין על בנימין אסף רמי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

45792-07/17 ברע     14/10/2017




ברע 45792-07/17 בנימין אסף רמי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 45792-07-17



ניתנה ביום
14 אוקטובר 2017

בנימין אסף רמי
המבקש

-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש: עו"ד מנחם מור


החלטה

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג; בל' 32094-11-16). בפסק הדין נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.8.16 (להלן: הוועדה).

2.
המבקש, יליד שנת 1979, מתקין דלתות פלדה במקצועו, נפגע בתאונת עבודה ביום 3.1.13 במסגרתה נגרמו לו פריצות דיסק בעמוד השדרה המתני והוא נזקק לניתוח. ביום 23.7.14 קבעה הוועדה למבקש נכות בשיעור 15% בגין פגיעתו האורטופדית בגבו, תוך ניכוי 5% בגין מצב קודם בהסתמך על עיון בתיקו הרפואי המלמד על תלונות בגין כאבי גב תחתון ואף תאונת דרכים במהלכה נחבל בגב. בנוסף נקבעה לו נכות נוירולוגית בשיעור של 9%, וסך הכול 19%. המבקש הגיש ערעור על החלטה זו לבית הדין האזורי (תיק בל' 8765-09-14) וביום 15.1.15 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המבקש יוחזר לוועדה "על מנת שתשקול שוב את קביעתה לעניין ניכוי מצב קודם וזאת תוך פירוט מלוא המידע והמסמכים הרפואיים עליהם היא מסתמכת... החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת..." (להלן: פסק הדין הראשון).

3.
ביום 1.4.15 התכנסה הוועדה בשנית בעקבות פסק הדין הראשון, פירטה במסגרת החלטתה את המסמכים הרפואיים מהם למדה על מצב קודם של המבקש בגבו, וחזרה על קביעתה. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור שני לבית הדין האזורי (בל' 44893-05-15). ביום 18.5.16 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המבקש יוחזר לוועדה -
"על מנת שתבחן שוב קביעתה לעניין ניכוי מצב קודם בשים לב לאמור להלן (בהתייחס למסמכים שהוזכרו על ידי הוועדה בהחלטתה - ס.ד.מ):
1. הרישום הרפואי מיום 2.6.11 מראה עדות להגבלה בתנועות מתייחס לכאורה לחלק הגבי של עמוד השדרה ולא לחלק המתני, בעוד שפריצת הדיסק הנדונה היא בחלק המתני.
2. הרישומים הרפואיים הנוגעים לעמוד שדרה מתני לא הזכירו במפורש הגבלה בתנועות ולא הייתה בהן לכאורה עדות לפריצת הדיסק בחלק המתני של עמוד השדרה.
3. קיים רישום אחד משנת 2004 באשר לכאבים בגב תחתון, רישום נוסף בשנת 2009 ועוד מספר רישומים בשנת 2012 שהעידו לכאורה רק על כאבים בגב תחתון.
4. ברישום משנת 2004 צוין, כי עבר צילום של עמוד שדרה מתני וצווארי שהיה תקין.
5. לפי הלכת מרגוליס תפקידה של הוועדה לבחון האם הייתה קובעת אחוזי נכות לפי פריט ליקוי ספציפי או מותאם לו הייתה בודקת את המבוטח ערב הפגיעה.
6. המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בפני
ה.
7. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת.
8. אין צו להוצאות"
(להלן: פסק הדין המחזיר).

4.
ביום 29.8.16 התכנסה הוועדה בשלישית בעקבות פסק הדין המחזיר, וקבעה כדלקמן:
"1. הוועדה עיינה שוב בכל המסמכים ובתיק הרפואי. לעניין הרישום מיום 2.6.11 אכן רשום שנפגע בעמ"ש גבי וסבל מכאבים כמו כן רשום שם הגבלה בטווח תנועות. ידוע שעמ"ש הגבי מחובר לצלעות ובעצם גב החזה ולכן אין בו תנועות משמעותיות ומגבלה בתנועה כפי שתועדה במסמך זה ואם הייתה כזו בטווחי הגב ברור שמדובר בגב המותני, למרות שלא ציין כך במפורש.
2. הרישומים הנוספים בתיק הרפואי, מתגלים הרבה ביקורים מתאריכים שונים ובהם תלונות על כאבים בגב התחתון, חלק מהביקורים על רקע כאבים ספונטניים וחלק מזה לאחר תאונות שאירעו לו בעבר (לפני התאונה) ואף נזקק בגינם לטיפולים שונים כולל ימי מנוחה רבים, חגורת גב, טיפולים בכדורים נוגדי דלקת כגון ארקוקסיה ואטופן, משחות לכאבי גב, במרבית הביקורים נרשם שהכאבים מוחמרים בתנועות הגב.
3. לצד הביקורים והתלונות הטיפול שקיבל בכמות הרבה, לא ניתן להתעלם מעבר זה לגמרי ולמרות שלא נכתב במילים מפורשות שישנה הגבלה בתנועות נכות ניתנת לא רק על הגבלה בתנועות, אפשר לתת אותה בגלל פגיעה ביכולת התפקודית של בן אדם גם בהעדר הגבלה בטווחי תנועה ועל כן משתמשים בסעיף כללי כמו סעיף 35 שמזכה בנכות ללא הגבלה בטווחי תנועות וזה גם המצב במקרה זה. לאור כך הוועדה עומדת על כך שאם הייתה בודקת את התובע ערב הפגיעה הייתה קובעת לו נכות בשיעור 5%.
לאור האמור - הוועדה עומדת על החלטתה".
על החלטה זו הוגש ערעור נוסף לבית הדין האזורי. הערעור נדחה לאחר שבית הדין שוכנע כי הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין המחזיר. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.
המבקש טוען בבקשתו כי הלכת מרגוליס (דב"ע (ארצי) נג/1-46 יצחק מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כ"ו 364 (1993)) מאפשרת ניכוי מצב קודם רק על סמך "נתונים מוכחים" לפיהם היו נקבעים למבוטח אחוזי נכות מכוח סעיף ליקוי ספציפי טרם תאונת העבודה. המבקש סבור כי לא הובאו כל נתונים המצדיקים ניכוי מצב קודם בעניינו, שכן גם אם סבל טרם תאונת העבודה מעת לעת מכאבי גב - לא הופנה אפילו לבדיקות דימות בגינם מאז שנת 2004;
בצילום משנת 2004 לא נמצא כל ממצא חריג; ולא נקבעה לגביו כל מגבלת תנועות בעמוד השדרה המתני. המבקש סבור כי הוועדה הייתה "נעולה" בהחלטותיה הקודמות ולכן מוצדק להעביר את עניינו לוועדה בהרכב אחר.

6.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכל חומר התיק, הגעתי לכלל החלטה כי נדרשת תגובת המוסד לביטוח לאומי
לבקשה. המוסד מתבקש לשקול אם אין הצדקה להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב אחר, על מנת שתדון "דה נובו" בעררו של המבקש, בלא שיועמדו בפני
ה הפרוטוקולים של הוועדה לעררים הקודמת.

הטעם לכך הוא שעל פני הדברים, גם בהחלטתה הנוכחית - והשלישית במספר - של הוועדה, היא אינה מפרטת במידה מספקת נתונים מוכחים הנדרשים לפי הפסיקה לצורך ניכוי מצב קודם. לא ניתן על ידי הוועדה הסבר מספק לשאלות שהופנו אליה במסגרת פסק הדין המחזיר, אשר פירט את כל המסמכים הרפואיים בהם נמצאו תלונות קודמות. הוועדה עצמה אף מאשרת בהחלטתה האחרונה כי אין כל מסמך רפואי בו נרשם במפורש כי הייתה קיימת הגבלה בתנועות בעמוד השדרה המתני טרם התאונה. זאת ועוד, הוועדה אמנם מציינת כי סעיף הליקוי שניתן היה להשתמש בו טרם התאונה הוא סעיף 35, אך גם סעיף זה מחייב "השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות" לצורך הקניית אחוזי נכות. הוועדה אף כלל לא ציינה את סעיף 35 בסיפת החלטתה, אלא הפחיתה 5% נכות מכוח סעיף 37(7), העוסק באופן מפורש ב"הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני".

בנסיבות אלו נראה כי אין טעם להשיב את עניינו של המבקש לאותה ועדה בפעם הרביעית, ולכן מוצע כאמור למוסד להסכים להחזרת עניינו של המבקש לוועדה בהרכב חדש.

7.
תשובת המוסד תוגש תוך 30 יום. לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ח (14 אוקטובר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 45792-07/17 בנימין אסף רמי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/10/2017)