פסקי דין על זיוה רודנסקי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3521/01 בל     09/06/2005




בל 3521/01 זיוה רודנסקי נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 003521/01
בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו
09/06/2005
תאריך:
כב' השופטת דינה אפרתי

בפני
:

זיוה רודנסקי

בעניין:
התובעת
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
דלית מילוא

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. עניינה של התובעת הועבר לחוות דעתו של ד"ר צינמן, אשר מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, והתבקש, על בסיס התשתית העובדתית והחומר הרפואי שהועברו אליו, לענות על השאלות כדלקמן:-

א. מה היא המחלה ממנה סובלת התובעת?

ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לבין הארוע בעבודה כמתואר בעובדות המקרה, שבגינו קבלה תעודות אי כושר מ- 1/99 ואילך?

2. בחוות דעתו קבע ד"ר צינמן כדלקמן:-

"בכרטיסה הרפואי ביום 3.12.99 נרשם "מעדה בלול ונחבלה בירך ימין ב- 30.11.99 ומיחושים אינם חולפים". לאחר רישום זה אין רישומים נוספים.
בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום מתן התעודה 17.3.00, תאריך בדיקה 3.12.99 נרשם ע"י ד"ר שטיין תאריך פגיעה 1.12.99 החליקה ומעדה בלול ונחבלה בירך ימין. הממצא הקליני כאבים בפרק ירך ימין. אין סימני חבלה, אין רישום על ממצא פתולוגי ובאבחנה נרשם rt trochantertis .
הופנתה לטיפול פיזיוטרפי.
ביום 5.12.99 קיבלה חופש מחלה ע"י ד"ר גדז' מומחית בראומטולוגיה לחודש ימים.
ב- 26.12.99 הופנתה לפיזיוטרפיה.
ב- 27.2.00 קיבלה אטופן "אם אין הטבה - הזרקה מקומית".
16.8.00 - כעת מצבה טוב.
קיימים רישומים רבים של כאבי גב עובר לתאונה הנידונה.
בתשובה לשאלות:
א. אין מדובר במחלה, התובעת התלוננה על כאבים באזור מפרק ירך ימין לאחר הנפילה. אין רישומים מספיקים על הממצא או התלונות.
ב. קיים קשר סיבתי בין "מחלתה" של התובעת לבין האירוע בעבודה ביום 30.11.99 (או 1.12.99) שבגינו קיבלה תעודות אי כושר עד ל- 16.3.00".

3. בהחלטת בית הדין מיום 27.12.2004 הותרה, לבקשת הנתבע, הפניית שאלות ההבהרה כדלקמן:
א. א. האם נרשמו בכרטיס הרפואי ממצאי בדיקה כלשהם?
ב. ב. אילו מומחים רפואיים בדקו את התובעת בתקופת אי הכושר?
ג. ג. האם נבדקה ע"י אורטופד?
ד. ד. האם סביר מתן אי כושר של 3.5 חודשים ללא בדיקת אורטופד וללא ממצאים פתולוגיים אחרים?

בתשובתו לשאלות ההבהרה קבע ד"ר צינמן כדלקמן:-
"א. ב- 16.1.00 יש ממצאי בדיקה.
ב- 19.1.00 נרשמים ממצאי בדיקה.
ב. ב. לד"ר גרז' דניאלה התמחות בראומטולוגיה
לד"ר שטיין משה - אין רישום על סוג התמחות.
ג. ג. לפי הרישומים לא מצאתי בדיקת אורתופד.
ד. ד. אין מניעה שכל רופא יבדוק חולה ויתן תעודות אי כושר. לא רשום בשום מקום שחולה צריך להיבדק ע"י אורתופד. הרופאה התרשמה מתלונות החולה ונתנה את תעודות המחלה לפי שיקול דעתה. באם נגרם נזק לחולה על טיפול רשלני בבעיה אורתופדית שטופלה ע"י מומחה מתחום אחר עולה שאלת הסבירות. אך אין זה המקרה כאן".

4. בסיכומיו טען הנתבע, בין השאר, כדלקמן:-

4.1 השאלה העומדת לדיון בתיק זה היא האם האירוע ב- 1.12.1999 אכן יצר "מחלה" או "פגיעה" שגרמה לתובעת אי כושר לעבודה לתקופה של 3.5 חודשים. ד"ר צינמן מדגיש את דלות החומר הרפואי ודלות הרישומים הרישומים על תלונות או ממצאים.

4.2 בתשובה לשאלות ההבהרה אכן מציין ד"ר צינמן כי רק ב- 16 וב-19 לינואר 2000 יש רישומים על בדיקה וממצאיה. במהלך חודשיים נוספים בהם התובעת מקבלת תעודות לאי כושר, אין כל רישום של ממצא. ד"ר צינמן מציין כי בתקופה זו התובעת נבדקה על ידי ראומטולוג ורופא נוסף וכלל לא הופנתה ולא נבדקה על ידי אורטופד, ואין לו מושג מה היא מומחיותו של הרופא שנתן אי כושר לתקופה ארוכה, אולם אין כל חוק שקובע שחולה צריך להיבדק על ידי אורטופד גם אם מדובר בבעיה אורטופדית.

4.3 בתשובותיו של ד"ר צינמן אין כל מענה לשאלת הסבירות של מתן אי כושר ארוך של 3.5 חודשים בשל בעיה אורטופדית בגין האירוע בעבודה.

4.4 מי שהחליט על תקופת אי הכושר של 3.5 חודשים היה רופא המשפחה ד"ר שטיין משה, וזאת בדיעבד רק ביום 17.3.1999.

4.5 אין בתשובות ד"ר צינמן כל קביעה שהיא בה חיווה הוא דעתו באשר לסבירות הרפואית של אי הכושר עפ"י שיקול דעתו שלו, כמומחה לאורטופדיה ומומחה ממונה לבית הדין.

4.6 לא בכדי מינה בית הדין מומחה בתחום האורטופדיה בתיק זה. תפקידו של ד"ר צינמן היה להעריך, על פי שיקול דעתו הוא כאורטופד מומחה, את סבירות אורכה של תקופת אי הכושר בהסתמך על הממצאים הרפואיים בכרטיסים הרפואיים. ד"ר צינמן אינו עושה זאת. כל שהוא אומר הוא שאף בהיעדר ממצאים כתובים, אם רופא המשפחה מצא לנכון ליתן תקופת אי כושר באורך זה - זה בסדר.

4.7 באמצו את קביעת רופא המשפחה מטעם זה בלבד, ובלא להפעיל את שיקול דעתו שלו - החטיא ד"ר צינמן את מטרת מינויו, שהרי לולא הייתה סבירות תקופת אי הכושר כפועל יוצא מהאירוע בעבודה (ולא מהבעיות הראומטולוגיות בגינן טופלה התובעת בתקופה זו) נושא לדיון בתיק זה, לא היה צורך במינויו של מומחה מטעם בית הדין.
הפועל היוצא הוא שבית הדין נותר בלא תשובות לשאלות נשוא תיק זה.

4.8 מאחר והתובעת עצמאית ונטל ההוכחה עליה, ניתן לומר שבהיעדר תשובת המומחה לעניין סבירות תקופת דמי הפגיעה - לא הרימה התובעת את נטל ההוכחה, ואף כי בית הדין מתבקש להצהיר כי התובעת נפגעה ביום 1.12.1999 בתאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, אין בית הדין יכול לאשר את תקופת אי הכושר לעבודה.

4.8 לאור כל האמור התבקש בית הדין למנות מומחה רפואי אחר תחת ד"ר צינמן שישיב על שאלה ד בהחלטת בית הדין מיום 27.12.2004.

5. על פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה היועץ הרפואי הינה לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. (דב"ע מז/98-0 מאיר אוחנה נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יט 413).
עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי: "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה." (כב' השופט רבינוביץ, בעבל/ 001035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 6.6.2005, טרם פורסם).
כן נקבע כי נטל ההוכחה להוכיח את הקשר הסיבתי בין עבודת המבוטח לבין הפגימה בה לקה מוטל על המבוטח. הלכה פסוקה היא כי קביעת קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין. (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ז, 374, 383).

6. לאחר שעיינתי בחוות הדעת, בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה ובסיכומי הצדדים, אני קובעת כדלקמן:-

6.1 משקבע ד"ר צינמן באופן חד משמעי כי: "קיים קשר סיבתי בין "מחלתה" של התובעת לבין האירוע בעבודה...שבגינו קיבלה תעודות אי כושר עד ל - 16.3.00" - אני מאמצת את קביעתו וקובעת כי התובעת נפגעה ביום 1.12.1999 בתאונה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

6.2 לשאלת ההבהרה: "האם סביר מתן אי כושר של 3.5 חודשים ללא בדיקת אורטופד וללא ממצאים פתלוגיים אחרים? ענה ד"ר צינמן: "אין מניעה שכל רופא יבדוק חולה ויתן תעודות אי כושר. לא רשום בשום מקום שחולה צריך להיבדק ע"י אורתופד. הרופאה התרשמה מתלונות החולה ונתנה את תעודות המחלה לפי שיקול דעתה. באם נגרם נזק לחולה על טיפול רשלני בבעיה אורתופדית שטופלה ע"י מומחה מתחום אחר עולה שאלת הסבירות. אך אין זה המקרה כאן". תשובתו של ד"ר צינמן לשאלת ההבהרה שנשאל היא ברורה ומדברת בעד עצמה, ואין לומר שאין בה מענה לשאלת סבירות תקופת אי הכושר.
לאור האמור לעיל, לא מצאתי כל סיבה לפסול את חוות דעתו של ד"ר צינמן ולמנות מומחה רפואי אחר תחתיו שיתייחס לענין סבירות תקופת אי הכושר.
7. סוף דבר

7.1 התביעה מתקבלת.

7.2 הפגיעה מיום 1.12.1999 מוכרת כתאונה בעבודה כמשמעותה בסעיף
79 לחוק הביטוח הלאומי, על כל המשתמע מכך, לרבות לעניין תקופת אי הכושר לעבודה.
7.3 הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

7.4 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום ב' בסיון, תשס"ה (9 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.

דינה אפרתי
- שופטת









בל בית דין אזורי לעבודה 3521/01 זיוה רודנסקי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/06/2005)