פסקי דין על טטיאנה רבינוביץ

10842-03/17 תתע     17/10/2017




תתע 10842-03/17 מדינת ישראל נ' טטיאנה רבינוביץ








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



תת"ע 10842-03-17 מדינת ישראל
נ' רבינוביץ'




לפני
כבוד השופט אריה זרזבסקי


בעניין:

מדינת ישראל


המאשימה



נגד


טטיאנה רבינוביץ
ע"י ב"כ עו"ד אושרי פרי
הנאשמת






הכרעת דין

אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק.
כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום כי ביום 13/06/17
בשעה 06:44, נהגה ברכב מס' רישוי 7790838 בכביש 44 . הנאשמת נהגה במהירות של 135 קמ"ש במקום
בו המהירות
המותרת לפי התמרור היא של 70 קמ"ש , בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

הנאשמת הודתה בבעלות אך כפרה בנהיגה ונשמעו הוכחות. לטענתה,
את העבירה ביצע בן זוגה לשעבר,


היא ביקשה כי ביהמ"ש יזמן את הנהג בפועל ונתנה את שמו תעודת הזהות שלו וכתובתו לבית המשפט.

המחלוקת
אין מחלוקת בין הצדדים בדבר בעלות הרכב וכן המהירות בה נסע.
סלע המחלוקת הוא לגבי זהות הנוהג ברכב בזמן ביצוע העבירה בפועל. ומכאן נטל ההוכחה על הנאשמת.

ראיות התביעה
התביעה הגישה את התמונות ואת התע"צ של מפענח התמונות, שסומנו ת/1,ת/2 ו-ת/3.

ראיות ההגנה
הנאשמת העידה להגנתה. בחקירתה הראשית
היא הסבירה כי קנתה את הרכב בשנת 2016 בסוף חודש מרץ והיא משלמת עליו עדיין. את ביטוח החובה של הרכב היא רשמה על שם בן זוגה באותה העת מר חיימוב בוריס, ומכיוון שבאותו זמן רישיון הנהיגה האוקראיני שלה חדל להיות בתוקף עד להמרה וחידוש הרישיון נהג רק בוריס ברכב.
ובלשונה:

"
ש.
מדוע הבטוח חובה
לא
היה על שמך , מי שמופיע
זה חימוב בוריס ?
ת.
בתקופה הזו שקניתי את הרכב עבר זמן מסוים
והרישיון נהיגה
אוקראיני נגמר התוקף, אמרו לי שאפשר
על השם
של חיימוב
בוריס לעשות ביטוח. אני לא יודעת אולי היה אפשר לעשות בטוח
על שמי, אבל בוריס
פנה לסוכנות הבטוח
עם שאלה אם יש לו יכולת לנהוג
באוטו. כיצד הוא יכול לנהוג
ברכב.
ש.
בשלב
שרכשתם את הרכב ועשיתם ביטוח היה
לך רישיון בתוקף או לא?
ת.
בזמן שבוצעה
הרכישה איך שהסבירו תוקף של הרישיון נהיגה
אוקראיני שלי הפסיק
להיות בתוקף.
ש.
בזמן הזה
עד
להמרה וחידוש קבלת רישיון מי נהג ברכב ?
ת.
בוריס.
ש.
מלבד
בוריס היו
עוד
אנשים שנהגו ברכב?
ת.
לא, רק הוא.
ש.
על איזה תקופה מדובר ?
ת.
אפריל עד אוקטובר 2016.
...
ש.
איך היה מגיע לעבודה ?
ת.
עם הרכב.
ש.
זה שרכשת?
ת.
כן. " (עמ' 5-6
שורות 26-6 לפרוטוקול)

בחקירתה נגדית, אישרה הנאשמת כי הייתה תקופה בה בוריס לא הסתייע ברכב, אך לאחר שהתלונן על מצבו הבריאותי וקושי להגיע למקום העבודה היא אישרה לו לנהוג ברכב לאור בקשתו.
הנאשמת העידה כי
היא לא הייתה מודעת לדוחות מהירות קודמים ורק בבואה לשלם את הדו"ח האחרון נודע לה על שאר העבירות. ובלשונה:
"ש.
לפני האירוע שעליו אנו דנים היום, היו כמה וכמה אירועים שהרכב קיבל קנסות או אפילו זימונים לבית משפט בגלל עבירות מהירות ?
ת.
כל העניין הוא בדיוק שם שאני קבלתי רק את הזימון האחרון. למה שקשור לחודש אוקטובר 2016. כל השאר זימונים לא קבלתי.
...
ש.
אז מי שילם אותם ?
ת.
אני נכנסתי לדאר כדי לשלם את הקנס האחרון בשנת 2016. עובדת הדואר אמרה לי שיש עוד 4 קנסות. סך הכל סכום של 2,000 ₪... " (עמ' 7 שורות 29-2 לפרוטוקול)

מר בוריס חיימוב העיד. בעדותו אישר כי היה בן זוגה של הנאשמת וגרו במשותף תקופה מסוימת בתל אביב ולאחר מכן החל מיולי 2016 ברחובות. לדבריו, הוא לא נהג ברכב למקום עבודתו אלא הגיע בתחבורה ציבורית או שהוסע על ידי בנה של הנאשמת ולחילופין על ידי השפית אצלה הוא עבד. ובלשונו:

"ש.
איפה מקום העבודה?
ת.
החליפו מקומות . באותה תקופה עבדתי בסינמה סיטי בגלילות. הייתי מתחיל לעבוד מהשעה 07.00 בבוקר.
ש.
איך היית מגיע לעבודה ?
ת.
אם הייתה אפשרות הבן שלה היה לוקח אותי, הוא היה עובד בנתניה ובשעה 16.30 היה חוזר ולוקח אותי.
...
ש.
מראה לך כניסות ויציאות של הבן ונראה שמרבית הזמן הוא התגורר בחו"ל בניגוד למה שאמרת שהוא היה בארץ ?
ת.
הוא היה יוצא ואחר כך חוזר. " (עמ' 9-1- שורות 25-11 לפרוטוקול)

"ש.
לא נסעת בכלל ברכב הזה ?
ת.
אני לא יכול להגיד
בכלל, לפעמים היינו נוסעים לחתונה, היא הייתה שותה והייתי נוהג ברכב שלה. " (עמ' 10 שורות 20-22 לפרוטוקול)

בחקירתו הנגדית שב וחזר על גרסתו והוסיף כי מקום עבודתה של הנאשמת בזמן ביצוע העבירה היה בקריית ענבים בירושלים וכי הנאשמת לא הייתה נוהגת למקום עבודתה אלא נוסעת במונית, למעט בשבת שהייתה נוסעת לעבודה ברכבה. ובלשונו:

"ש.
איך הייתה מגיעה לקריית ענבים?
ת.
במונית .
ש.
היו פעמים שנסעה באוטו לעבודה?
ת.
כן. בשבת." (עמ' 12 שורות 17-20 לפרוטוקול)

ההגנה הגישה את אישור משרד הפנים ממנו עולה כי בנה של הנאשמת לא היה בארץ בזמן ביצוע העבירה. הטופס הוגש וסומן נ/1.


דיון והכרעה
סעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה מעגן את "חזקת הבעלות" לגבי רכב שנעברה בו עבירה:
"נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאלו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאלו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי העניין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב...או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב...או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו".
לפי הנ"ל, ע"מ לסתור חזקה זו יש להוכיח מי נהג ברכב, או למי מסר את הרכב, או שהרכב נלקח בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. הוכחות אלו צריך שיעשו על דרך "מאזן ההסתברויות".
לעניין זה יפים דבריו של השופט ברק שקבע

ב
-
ע"פ 3027/90
חברת

מודיעים

נ
'

מדינת ישראל
:
"כי ביסוד

אחריות

זו

מונחת

הגישה
,
כי

הבעלים

אמור

לדעת

מי

נהג

ברכב

הלכה

למעשה

וכי

בכוחו

לשמור

רישומים

ראויים

בעניין

זה
.
כאשר

הרכב

הוא

בבעלותו

של

בן
-
אדם

בשר

ודם
,
שזה

רכבו

היחיד
,
קיימת

הנחה

עובדתית

חזקה

שהוא

עצמו
-
או

אחר

ברשותו
-
נוהג

ברכב
...
עליו

לשמור

על

זהות

הנוהג
,
ואם

הוא

נמנע

מכך
,
רואים

אותו

עצמו

כאילו

נהג

ברכב
.
אחריות

זו

היא

אחריות

פלילית
-
אישית

מוחלטת
.
היא

אישית
,
שכן

הבעלים

נמצא

אחראי

בגין

מחדליו

באי
-
ידיעה

על

דבר

זהותו

של

הנוהג

ובאי
-
שמירת

רישומים

בעניין

זה
...
הבעלים

משתחרר

מאחריותו

דווקא

כאשר

בידו

לזהות

את

הנוהג

בפועל
, ...
עניין

לנו

באחריות

פלילית

אישית
,
בעלת

אופי

מוחלט
.
האחריות

היא

מוחלטת
,
שכן

הבעלים

אחראי

בגין

עבירה

שנעברה

ברכב
,
למרות

שהוא

עצמו

לא

נהג

ברכב
"

יעקב קדמי, בספרו "על הראיות" חלק רביעי עמוד 1761 כותב לעניין מידת ההוכחה המתבקשת במקרים כגון דא:
"במישור הפלילי, מקום שהנאשם נושא בנטל השכנוע - יוצא הוא ידי חובתו בהוכחת המוטל עליו במידה המוטלת על תובע בהליך אזרחי (לאמור: מידה של "הטיית - מאזן, ההסתברויות")"

לאחר ששמעתי את
כלל העדויות בתיק זה, ובדקתי את הראיות נחה דעתי כי הנאשמת הרימה את הנטל והצליח לסתור את "חזקת הבעלות"
הקבועה בסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה, מהנימוקים הבאים:
1.
אין חולק כי באותה העת לא היה לנאשמת רישיון נהיגה ישראלי.

2.
גם הנאשמת וגם העד מר בוריס חיימוב העידו כי הנאשמת לא נהגה ברכבה למקום העבודה בימות החול עובר לזמן ביצוע העבירה. העבירה בוצעה ביום חול, יום שני.

3.
הנאשמת זיהתה את הנהג בפועל ונקבה בשמו המלא תעודת הזהות שלו ומענו ובכך הרימה את הנטל המוטל עליה להצביע על הנוהג בפועל.

4.
מצאתי כי גרסתה של הנאשמת אמינה ועקבית וכי העובדות בדבר ביטוח הרכב על שמו של מר בוריס חיימוב וכן העובדה בדבר מקום ביצוע העבירה כביש 44 תומכות בגרסתה.

סוף דבר, הנאשמת הצליחה לערער את החזקה הקבועה בסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה.

5129371
הנני מזכה את הנאשמת מהמיוחס לה בכתבי האישום.
54678313


ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, במעמד הצדדים











תתע בית משפט לתעבורה 10842-03/17 מדינת ישראל נ' טטיאנה רבינוביץ (פורסם ב-ֽ 17/10/2017)