פסקי דין על עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל | פסקי דין על עומר מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על מוחמד מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין | פסקי דין על מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל | פסקי דין על מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח' |

66719-09/16 א     19/10/2017




א 66719-09/16 עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל, עומר מוסטפא ג'בארין, מוחמד מוסטפא ג'בארין נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין, מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 66719-09-16 המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ואח'
נ' מדינת ישראל ואח'









לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי




התובעים


עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל
באמצעות יורשיו:
1. עומר מוסטפא ג'בארין
2. מוחמד מוסטפא ג'בארין
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד בשיר ואח'


נגד

הנתבעים
1. מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין

2. מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
3. מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה
ע"י פרקליטות מחוז חיפה

4. כמאל כמאל
5. וג'יה כמאל
6. אדיב כמאל
7. אנואר כמאל
8. ראמי כמאל
9. כרים עראף
הנתבעים 4-9 באמצעות עוה"ד מג'די חליאלי


החלטה

בפני
בקשה לסילוק התביעה על הסף, אשר הגישו הנתבעים 4 עד 9.
רקע כללי
-
1.
בתביעה הנדונה הועלו טענות קנייניות ביחס למקרקעין הידועים כגוש 20432 חלקה 47 (להלן: "המקרקעין").
2.
התובעים 1 ו-2 (להלן: "התובעים"), הינם בניו ויורשיו של המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל, יליד שנת 1915, אשר נפטר ביום 8.12.2000 (להלן: "המנוח").
3.
התובעים טוענים כי למנוח היו זכויות בחלקה וכי עדיין יש לו זכויות כאמור. לטענתם, במסגרת הליכים משפטיים שנוהלו בהליך ההסדר שמספרו 497/אום אל פחם (להלן: "הליך ההסדר"), עוד בשנת 1969, ניתן בשעתו

פסק דין
כנגד המנוח בהיעדרו של המנוח, ובו נקבע כי החלקה (אשר בזמנו כונתה חלקה 6) – תירשם בחלקה על שם המדינה ובחלקה על שם המנוח (להלן: "פסק הדין"). המנוח הגיש בקשה לביטול פסק הדין (המרצה מס' 12/69) ולטענת התובעים, בית המשפט קיבל את אותה בקשה בהמרצה, מאחר ושוכנע כי המנוח לא זומן כדין לדיון, וקבע בהחלטתו מיום 25.6.1969 כי יקבע דיון מחודש בחלק מהתביעה אשר התייחס לאותה חלקה 6. אלא שככל הנראה "דיון מחודש" מעולם לא התקיים, והזכויות רשומות על שם המדינה ולא על שם המנוח. ממשיכים וטוענים התובעים, כי במהלך כל השנים טעו לסבור כי בהמשך להחלטה האמורה (בדבר ביטול פסק הדין), הנושא הוסדר והחלקה נרשמה על שם המנוח, ואילו רק בשנת 2016 נודע להם כי הזכויות לא רשומות על שם המנוח, אלא על שם המדינה, וכי המדינה מבצעת עסקאות חליפין לגבי חלקים מהמקרקעין.
4.
עת הוגשה התביעה, הגישו התובעים גם בקשה למתן צווי מניעה, אשר במהלך בירורה התחוור כי המדינה כבר ביצעה עסקאות לגבי חלק מהשטחים.
5.
בהתאם, הנתבעים 1 עד 3, הינם פקיד הסדר המקרקעין, רשות מקרקעי ישראל ולשכת רישום המקרקעין בחיפה, בהתאמה (ולהלן ביחד: "המדינה"). הנתבעים 4 עד 9 הינם גורמים שעמם התקשרה המדינה במסגרת עסקאות חליפין, בהתייחס לחלקים מהמקרקעין הנדונים (להלן: "הנתבעים", כאשר הנתבעים 4 עד 8 יכונו ביחד: "כמאל", והנתבע 9 יכונה: "עראף").
6.
להשלמת התמונה יצוין כי בבקשה למתן צווי מניעה ניתנה החלטה שזו תמציתה: לגבי החלקים מהמקרקעין לגביהם נעשתה עסקת חליפין עם כמאל, לא ניתן צו מניעה זמני שכן נוכח מועד ביצוע העסקה ביחס למועד מתן הצו הארעי, המדובר היה ב"מעשה עשוי". לגבי החלקים מהמקרקעין לגביהם נעשתה עסקה עם עראף, נקבע שלא ניתן לתת צו מניעה זמני ביחס לעצם ביצוע עסקת החליפין, אך נוכח מועד ביצועה, לאחר שניתן צו המניעה הזמני הארעי, יש מקום לתת צו שיאסור על עראף המשך ביצוע כל דיספוזיציה במקרקעין שקיבל לידיו (וראו כי בקשת רשות ערעור שהגיש עראף לבית המשפט העליון לגבי החלטה זו נדחתה במסגרת רע"א 1824/17 מיום 5.4.2017). לגבי החלקים מהמקרקעין אשר לגביהם התעתדה המדינה לבצע עסקת חליפין נוספת (שלישית במספר) עם גורמים אשר אינם צד להליכים שבפני
י – ניתן צו מניעה זמני.
7.
בהמשך, ניתנו החלטות לגבי ניהול התיק העיקרי.
הטענות בבקשה לסילוק על הסף -
8.
הבקשה לסילוק על הסף הוגשה מטעם הנתבעים. במסגרת הבקשה, מעלים הנתבעים טענות מקדמיות שונות, אשר מצדיקות, לשיטתם, את סילוק התובענה על הסף.
טענות ההתיישנות והשיהוי -
9.
הנתבעים טוענים כי התביעה התיישנה, היות ועילת התביעה לה טוענים התובעים, קמה בשנת
1975 (עם סיום תיק ההסדר ופרסום לוח הזכויות), ולכל המאוחר בשנת 1993 (עת ניתן

פסק דין
מסוים שקשור למקרקעין).
10.
נזכיר כי התובעים טענו בכתב התביעה מטעמם, כי הם סברו כל הזמן שהזכויות של המנוח במסגרת הליך ההסדר הוסדרו ונרשמו וטענו כי המנוח נהג במקרקעין מנהג בעלים כל השנים, וכך גם התובעים עצמם לאחר פטירת המנוח, ולהחזיק ולעבד אותם. עוד טענו התובעים כי נודע להם שהמדינה היא הרשומה כבעלים, רק כחודשיים עובר להגשת התביעה, לאחר שאנשים הגיעו למקרקעין והתעניינו ברכישתם בעקבות כך שהמדינה החלה לנהל משא ומתן לגבי ביצוע עסקאות חליפין בהתייחס למקרקעין. בתשובתם לבקשה דנן חזרו התובעים על עמדתם זו, וטענו כי לאור האמור לא התיישנה התביעה והיא כלל איננה לוקה בשיהוי, שכן העובדות הרלבנטיות הובאו לידיעתם רק לאחרונה והם לא ידעו שהמנוח לא רשום כבעלים במשך כל הזמן.
11.
נוכח האמור, שאלת ההתיישנות ושאלת הגנת ההתיישנות "שלא מדעת", הן שאלות שההכרעה בהן תדרוש בירור מעמיק, לרבות בירור עובדתי. מכאן – שלא ניתן לקבוע כי יש לסלק את התביעה על הסף על יסוד התיישנותה כבר כעת, טרם בירור הטענות העובדתיות של התובעים, לרבות לגבי מועד הידיעה. האמור נכון גם ביחס לטענת השיהוי שמעלים הנתבעים, ואשר התובעים דוחים מכל וכל.
12.
לכן, לא מצאתי לקבל את הבקשה בשל טענת ההתיישנות והשיהוי.
סופיות הליכי ההסדר -
13.


הנתבעים טוענים כי הליך ההסדר הסתיים לפני שנים רבות, והפך חלוט – ומשכך אין בידי התובעים עילת תביעה כנגד הנתבעים או המדינה. התובעים לא השיבו לגופה של הטענה במסגרת תשובתם, והסתפקו בטענה לפיה המדובר בטענות סתמיות.
14.
גם בהתייחס לטענה זו, לא מצאתי שיש הצדקה להורות על סילוקה של התביעה על הסף, בשים לב לכך שהתובעים טוענים כי למעשה הדיון בטענות המנוח במסגרת הליכי ההסדר מעולם לא חודש, למרות שצריך היה לחדש אותו לאחר ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. אין ספק כי בפני
התובעים ניצבת משוכה גבוהה להוכיח את תביעתם, נוכח הליכי ההסדר ומעמדם, וחזרתי על הדברים בישיבות שהתקיימו ואף סברתי שיש לשקול הגשת כתב תביעה מתוקן ובו לתבוע סעדים שונים. עם זאת, אני סבורה שאין מקום לחסום את התובעים בשלב מקדמי זה מלנהל את ההליך ולנסות להרים את הנטל המוטל על שכמם ולהוכיח תביעתם. משכך, לא מצאתי לקבל את הבקשה בשל הטענה הנוגעת לסופיות הליכי ההסדר.
תביעה טורדנית או קנטרנית -
15.
לא מצאתי ממש גם בטענות הנתבעים באשר להיותה של התביעה קנטרנית או טורדנית. התובעים טוענים לזכויות בעלות במקרקעין, כך שמדובר בזכויות קנייניות נטענות, לגבי שטחים לא מבוטלים, והזכויות הנטענות בוודאי שאינן דבר של מה בכך.
ברע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (16.02.2017) נפסק כי:
"ההלכה היא כי אין לסלק על הסף תביעה מחמת היעדר עילה מקום בו קיימת אפשרות ולו קלושה כי התובע יצליח בתביעתו (ע"א 76/86 ד"ר פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, 128 (1989); רע"א 1926/16
צוריאל נ' מורד (29.3.2016))";

והדברים יפים לעניינינו.
מעשה בית דין –
16.
קו הטיעון של הנתבעים לגבי קיומו של מעשה בית דין, איננו ברור, ולא הובהר על אילו יסודות סומכת הטענה למעשה בית דין. הנתבעים מפנים לקביעות שיפוטיות בהליכים אשר בהם התובעים לא היו צד, ולהחלטות שבוטלו בהמשך הדרך. בנסיבות העניין, אין להורות על סילוק התביעה על הסף גם לאורן של הטענות האמורות.
סיכום -
17.
יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

עוד נזכור את העיקרון המנחה, המוזכר ברע"א 1190/17 קסל נ' אבטן (20.03.2017), לפיו:
"בית המשפט יורה על סילוק תובענה על הסף במקרים קיצוניים בלבד ... עם האפשרות לפצות את הנתבע, במידת הצורך, בדרך של השתת הוצאות, וזאת על מנת שלא לפגוע בזכותו של התובע לקבל את יומו בבית המשפט [ראו למשל: ע"א 5634/05
צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות יב-יג (4.6.2007)]."

18.
ההוצאות תפסקנה בסוף ההליך.
19.
אני קובעת את התיק לשמיעת הוכחות ליום 21.1.2018 בשעה 09:15 ועד סוף היום.
20.
התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד יום 20/11/2017. הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד יום 20/12/2017. נא לא להגיש בקשות לארכה לגבי התצהירים. ככל שתוגשנה בקשות שכאלו, ככל הנראה ההחלטה תהא לבטל את ההנחיה לגבי תצהירים ואנו נשמע את כל העדים בחקירות ראשיות.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ח, 19 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 66719-09/16 עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל, עומר מוסטפא ג'בארין, מוחמד מוסטפא ג'בארין נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין, מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח' (פורסם ב-ֽ 19/10/2017)