פסקי דין על עבד כיאל |

3026-10/17 באש     22/10/2017




באש 3026-10/17 עבד כיאל נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בעכו



בא"ש 3026-10-17 כיאל נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 10211100457




בפני

כבוד השופטת
אסתר טפטה–גרדי


מבקש

עבד כיאל


נגד


משיבה

מדינת ישראל



החלטה


בפני
בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מסוג סוזוקי מ"ר 9832213 (להלן: "הרכב") שהוגשה על פי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה.
המבקש הינו הבעלים של הרכב מר עבד אלחפיז כיאל (להלן: "המבקש").
על פי המתואר בכתב האישום ביום 5.10.17 בשעה 02:30, בכביש 85, בצומת גילון, נתפס המבקש כשהוא נוהג לכאורה ברכב בהיותו שיכור. מבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף נמצא ריכוז של 353 מיקרוגרם אלכוהול.
הודעת איסור שימוש ברכב ניתנה על ידי קצין משטרה ביום 5.10.17 לתקופה של 30 יום.
המבקש עותר לביטול איסור השימוש ברכב מאחר שלטענתו הרכב משמש את בני משפחתו לצורך הסעת ילדים למסגרות השונות ולצורך הגעתו למקום עבודתו. עוד נטען כי הרכב משמש את אשתו הנמצאת בחודשי הריון מתקדמים ואת אמו החולה לצרכים של הגעה לטיפולים רפואיים.
סעיף 57ב לפקודת התעבורה קובעת כי בית משפט יבטל הודעת איסור שימוש ברכב אם נוכח כי
התקיים אחד מאלה:

"(1)
הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(2)
מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).


(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

במקרה שבפני
המבקש, הינו הבעלים של הרכב, כך שהוא אינו עומד בקריטריונים המנויים בסעיף 57ב לפקודת התעבורה לעיל.

עיינתי בחומר הראיות ובשלב זה קיימות ראיות לכאורה כי המבקש ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ודי בעניין זה להפנות לדו"ח הזמנה לדין וכתב האישום, לדברי הנהג בדו"ח, לדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות וליתר הממצאים בתיק.

בעניין של נהיגה בשכרות כבר נפסק כי מדובר בעבירה חמורה המקימה מסוכנות הן כלפי ציבור המשתמשים בדרך והן כלפי המבקש עצמו (ראו למשל רע"פ 1286/11 אמברם נ' מדינת ישראל
, מיום 16.10.12).

באשר לטענת המבקש כי הוא זקוק לרכב לצורכי עבודה ולהסעת בני משפחתו , אין בידי לקבל טענה זו, הואיל והיה על המבקש לקחת זו בחשבון טרם עלה על ההגה לאחר שתיית אלכוהול.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ואת עמדת הפסיקה בכל הנוגע לנהיגה בשכרות, סבורני שיש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני הנימוקים ההומניים של המבקש.

לאור האמור, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול הדעת של קצין המשטרה, ועל כן הבקשה נדחית.

תיק החקירה יוחזר לתביעה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.


ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ח, 22 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










באש בית משפט לתעבורה 3026-10/17 עבד כיאל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 22/10/2017)