פסקי דין על קטינה וינשטין גרטה | פסקי דין על עארבי באסם | פסקי דין על אמבולנס תמר חיפה | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב |

5910/98 א     14/06/2005




א 5910/98 קטינה וינשטין גרטה נ' עארבי באסם, אמבולנס תמר חיפה בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




7
בתי המשפט

א 005910/98
בית משפט השלום חיפה
14/06/2005
תאריך:
כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר

בפני
:

קטינה וינשטין גרטה
תובע
מונדר ג'אבר

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1 . עארבי באסם

2 . אמבולנס תמר חיפה בע"מ

3 . כלל חברה לביטוח בע"מ

4 . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נתבעים
זינגר משה

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובעת, ילידת 1980, הגישה תביעה לנזקי גוף עקב תאונת דרכים מיום 8.3.97. התובעת נפגעה כאשר היתה הולכת רגל.

2. שופט קודם שדן בתיק מינה לתובעת מומחה רפואי בתחום הנוירופסיכיאטרי כבר בשנת 1999 . בדיקה ראשונה נערכה לתובעת ביום 6.3.00 .המומחה בקש בדיקות נוספות לצורך השלמת חוות דעתו, אך אלו לא נמסרו למומחה על ידי התובעת במשך שנים. התביעה נמחקה על ידי מחוסר מעש לאחר מתן התראה , וחודשה בהסכמת הנתבעים. הבדיקות שנדרשו למומחה בוצעו למעשה על ידי התובעת רק בספטמבר ואוקטובר 2003, וגם אז נמסרו למומחה באופן חלקי רק לאחר למעלה מחודשיים ממועד עריכתם.דו"ח בדיקה פסיכודיאגנוסטית נמסר למומחה רק לאחר השלמת חוות דעתו.

3. התובעת נבדקה שוב על ידי המומחה ביום 4.12.03.

4. היקף הפגיעה

4.1 ביום 8.3.97, בהיות התובעת כבת 17, נדרסה על ידי אמבולנס בהיותה הולכת רגל כשהחלה לחצות את הכביש . בבדיקתה בחדר מיון היתה בהכרה מעורפלת, מאוד רדומה. היו שפשופים בגפיים. c.t. ראש הדגים המטומה אפידוראלית פרונטלית דו צדדית ושבר קווי פרונטלי. התובעת נותחה באופן דחוף . בוצע ניתוח קרניוטומיה (שני חורי קדח) וניקוז של ההמטומה. התובעת השתחררה לאחר אשפוז של 8 ימים, ללא סימני חסר נוירולוגי, כשפצע הניתוח במצב טוב. (ראה תמונות שצורפו לתצהיר התובעת).

4.2 התובעת היתה בתקופת מה לאחר השחרור מאשפוז במעקב מרפאה אורטופדית ואף מופיע רישום של הפניה לפיזיוטרפיה. לא צורף דו"ח הטיפולים עצמו.

4.3 ממועד שחרורה של התובעת עד אפריל 99 קיימות תלונות חוזרות ונשנות שלה על כאבי ראש. נערכו בדיקות c.t. ובדיקות e.e.g חוזרות,שנמצאו כולן תקינות. באפריל 99 עמדה התובעת לבדיקה בפני
ועדה רפואית של הצבא לצורך קביעת פרופיל. בסופו של דבר לא התגייסה לצה"ל.

4.4 מאפריל 99 אין תיעוד על תלונות נוספות למעט מסמך מאוגוסט 2000 שם מתלוננת התובעת על כאבי ראש תמידיים, עצבנות ונדודי שינה, והיא הופנתה לבדיקת פסיכיאטר, שאם היתה בדיקה כזו, היא לא צורפה.

5. קביעת הנכות

5.1 מומחה בית המשפט בדק את התובעת, וקבע לה 5% נכות פסיכיאטרית בגין התאונה. אומנם סבור המומחה כי נכותה הפסיכיאטרית גבוהה יותר, אך אין הוא מייחס זאת לתאונה נשוא הדיון, בשל עברה של התובעת ונסיבות חייה. על כך בפירוט בחוות דעתו, ומטעמי פרטיותה של התובעת לא מצאתי לנכון לחזור על כך. המומחה מציין כי עיקר תלונתה של התובעת הוא כאב ראש התקפי, תוך שהיא מצביעה על נקודות רגישות בראשה שהם חורי הקדח שנעשו להרחקת הדימום. מבחינה נוירולוגית לא נמצאו ממצאים פתולוגיים לרבות בבדיקת ההדמיה שנערכה לתובעת. (m.r.i.) . המומחה מציין כי בדיקת e.e.g שנערכה לתובעת נמצאה גבולית, ולא נשאל על כך כלל, על אף שהופנו אליו שאלות הבהרה, ועל אף שנחקר בביהמ"ש על חוות דעתו.

5.2 בדיקה פסיכודיאגנוסטית שנערכה לתובעת ביום 22.9.03 (מ / 3 ) קבעה כי תפקוד התובעת הוא ברמה אינטלקטואלית גבולית כשמרבית כישוריה הקוגנטיביים לקויים, וכי הפוטנציאל האינטלקטואלי הבסיסי שלה לא בא לידי ביטוי מלא. בקורת המציאות תקינה, אך הופכת גבולית כאשר רמת החרדה גבוהה. בולטת חרדה ברמה גבוהה, גם חרדה לשלמות הגוף. דו"ח זה הובא בפני
המומחה רק לאחר שנתן את חוות דעתו, אך לטענתו אין בכך כדי לשנות מאום את חוות דעתו. (עמ' 20 לפרטיכל). יצויין כי דו"ח שיקומי קודם ממאי 2000 מצא אף הוא כי היכולת האינטלקטואטלית הכללית של התובעת הינה ברמת פיגור קל, וכישורים קוגנטיביים בסיסיים לקויים. גם דו"ח זה מתייחס באריכות לרקע הבית של התובעת, בנפרד מהתאונה. (נ / 2 ).

5.3 המומחה בסס את קביעת הנכות שלו על ס' 34 א,ב,לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 דהיינו בין הסעיף הקובע סימנים קלים אך ללא הפרעות בהתאמה הסוציאלית,דהיינו כושר העבודה לא מוגבל, לבין הסעיף הקובע קיומם של סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה. המומחה מתייחס בחוות דעתו באריכות למצבה של התובעת עוד קודם לתאונה.

5.4 המומחה נשאל מדוע לא קבע נכות כלשהיא בגין חורי הקדח שבוצעו בראשה של התובעת, לפי תקנה 36(2), דהיינו חסר בעצמות הגולגולת עד 3 סמ"ר והשיב כי החסר בו מדובר הוא בקושי של 1 ס"מ קוטר לכן אין זה מתאים לקביעת נכות. עוד טען המומחה כי נוצרת הסתיידות מתחת לחור הקדח כך שלמעשה הוא נאטם ולא מהווה חסר בעצם. עוד ציין כי ההגיון שמאחורי התקנה הוא כי אם יש חסר עצם גדול, יש סכנה לנזק למוח בשל העדר הגנה של עצם, אך במקרה שלנו אין סכנה של נזק למח. (עמ' 19 לפרטיכל). יחד עם זאת המומחה לא כתב בחוות דעתו כי חורי הקדח בראשה של התובעת נבדקו על ידו, ואין בפני
קביעה עובדתית על סגירה של חורי הקדח.

5.5 מאחר ולשון התקנה מכירה באחוזי נכות בשל כל חסר של עצם גולגולת, גם אם מדובר סמ"ר אחד או שניים, מצאתי לנכון לקבוע לתובעת אחוזי נכות נוספים בשל חסר בעצמות הגולגולת בסך של 5% לפי תקנה 36 (2). אותו הגיון של העדר הגנה בשל חסר בעצם גולגולת יכול לחול, אם כי בשיעור מופחת, גם על החסר בשל חורי הקדח, כל זמן שאלו לא נסגרו.

5.6 בעוד שבמעמד חקירת המומחה היתה התובעת נוכחת באולם, והופעתה היתה רגילה ולא מושכת תשומת לב מיוחדת, הרי שלמועד עדותה שמה לה למטרה לשחק תפקיד של נערה בדרגת פיגור גבוהה, מעודדת על ידי ידיד מבוגר שלווה אותה שלא הסס להתערב במהלך הדיון. בתחילה טענה כי אותו ידיד הוא בעלה של אחותה (עמ' 22 לפרטיכל). בישיבת הסיכומים הסתבר כי אחותה איננה נשואה. אותו ידיד טען שהוא חבר של האחות ועומד להתחתן אתה, אך לאחר שהתבקש להזדהות ומסר את שמו הפרטי ,ג'וליאן, נעלם מהאולם ולא חזר.
התובעת הגיעה לישיבה בה עמדה להעיד בלבוש טרנינג מרושל. כמו כן הרכיבה משקפי שמש כהים וחבשה כובע ואת שניהם סרבה להסיר לבקשת ב"כ הנתבעת. התובעת דברה באופן איטי, כזה שמשווה לדבריה נימה של פיגור שכלי ניכר.
במהלך עדותה טענה כי היא לא מתמצאת במרחב, לא זוכרת מאום, איננה יודעת בת כמה היא, לא יודעת את כתובת מגוריה, לא יכולה להגיע לבד ממקום למקום, אפילו לא לביתה, איננה יכולה להתרחץ לבד, איננה יכולה להתלבש לבד, איננה יכולה להתאפר לבד, לא יכולה לקנות במכולת, או לקנות בגדים לבד, לא יודעת מה זה מין ואיך נכנסים להריון, (אבל ראו מסמך נ / 3 ), איננה יודעת באיזה שנה אנחנו ועוד. פרטיכל החקירה מדבר בעד עצמו.
ממצאים אלו אינם תואמים את ביקור התובעת אצל המומחה , אשר מצא שיפור בבדיקה השניה אצלו, יחסית לגבי הבדיקה הראשונה. לגבי הבדיקה הראשונה, כתב המומחה כך :"נערה צנומת גוף. מסודרת בהופעתה. מתמצאת היטב במקום ובזמן. מוסרת תולדותיה בצורה מסודרת, תוך הפעלת זכרון טובה, פרט לאירועים המידיים סביב התאונה. אין להבחין בדכאון או חרדה. אינה נראית סובלת". (עמ' 5 , מ/ 1 ). בדוח השיקום (נ / 2) נרשם " מקפידה מאוד על לבוש אופנתי ואיפור מוקפד".ברור שתיאור זה איננו תואם את הופעת התובעת בבית המשפט.
התרשמתי כי הופעת התובעת בבית המשפט היה משחק יזום וקיצוני, שבגלל מגבלותיה קודם לתאונה, גם לא הבינה עד כמה יש בכך כדי להזיק לענינה המשפטי.

5.7 בנוסף, בקשה התובעת לטעון בעדותה מיוזמתה כי נסתה להתאבד ביום 15.1.05 על ידי לקיחת כדורים. התובעת לא ידעה איזה כדורים לקחה. (עמ' 32 לפרטיכל). בתעודת חדר המיון (נ / 6) נכתב כי הגיעה לבדה במונית. בחדר המיון לא ניתן כל טיפול, דבר המדבר בעד עצמו.
6. הפסד שכר בעבר

6.1 התאונה ארעה שהתובעת היתה כבת 17, תלמידה. לתובעת ניתן חודש מחלה וכן המלצה להמנע מפעילות פיזית מאומצת לתקופה של חודשיים.התובעת עברה למסגרת לימודית אחרת של בית ספר "מזור" למטפלות, אך לאחר חודשיים או שלושה הוחלט שאיננה מתאימה למסגרת. לאחר מכן עברה לבית ספר "שוהם" גם שם נקבע לאחר כחודשיים שאיננה מתאימה למסגרת. יצויין כי בעברה של התובעת (משנת 1993 ואילך) ממוצע ציונים בשנים שקדמו לתאונה בסביבות 50, דהיינו ציון נכשל. התובעת לא התגייסה לצה"ל. התובעת נסתה לעבוד בחנות בגדים וגם שם עבדה כחודשיים ופוטרה , כך גם בעבודת מלצרות שבה עבדה כחודש או חודשיים ופוטרה ממנה. מעבר לכך התובעת מקבלת גמלת הבטחת הכנסה.

6.2 לתובעת רקע בעייתי. גם כך וללא קשר לתאונה רמת האינטיליגנציה שלה מוגדרת כפיגור קל. לתובעת בעיות במשפחה, במסגרתן נאלצה לגדול בפני
מיות, שגם בהן לא מצאה את מקומה. לתובעת קשיי הסתגלות והעדר מוטיבציה להתמיד, עוד קודם למועד התאונה. לפיכך, עולה ספק גדול אם אכן היתה התובעת עובדת במקום עבודה מסודר אלולא התאונה.

6.3 בנסיבות אלו, אני מייחסת לתובעת הפסדי שכר בעבר בגין התאונה בסכום כולל של 15,000 ₪.
7. כאב וסבל

7.1 במצב של 10% נכות, 8 ימי אשפוז, ובתוספת ריבית, מגיע סכום הפיצוי בגין ראש נזק זה לסכום כולל של 22,954 ₪.

8. הוצאות ועזרת צד ג'

8.1 התובעת לא המציאה קבלות כלשהן על הוצאות שהיו לה בפועל. לפחות בתקופה הסמוכה למועד התאונה היו לתובעת ביקורים חוזרים ונשנים, ואני מעריכה את הוצאותיה לאורך השנים שחלפו בסכום גלובלי של 3000 ₪. התובעת קבלה עזרת צד ג' משבני משפחתה בלבד, במידה סבירה ומקובלת, כזו שאיננה מזכה בפיצוי מיוחד.

9. אובדן כושר השתכרות לעתיד

9.1 בהתייחסות לאובדן כושר ההשתכרות בעתיד יש לקחת את נתוני היסוד של התובעת, שאומנם אינם קיצוניים כפי שבקשה להציג בבית המשפט, אך גם קודם לתאונה סבלה ממצב בעייתי, שתרם לתפקוד מוגבל, וכן מרמת אינטיליגנציה גבולית, שהשפיעה על תפקודיה. יחד עם זאת ייתכן וכאבי הראש מהם היא סובלת כתוצאה מהתאונה, מצמצמים את יכולתה לעבוד בעבודות מסוימות.

9.2 אני יוצאת מהנחה כי התובעת נוכח כישוריה קודם לתאונה היתה צפויה להשתכר שכר הנמוך מהשכר הממוצע במשק. בהנחת נכות תפקודית של כ-10%, לתקופה שעד גיל 65, מגיע הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 75,000 ₪.

10. לסיכום

10.1 על הנתבעים, ביחד ולחוד ,לשאת בנזקיה של התובעת, כדלקמן :
הפסד השתכרות בעבר 15,000 ₪.
כאב וסבל 22,954 ₪.
הוצאות 3,000 ₪.
אובדן כושר השתכרות 75,000 ₪.
------------------------- --------------
סה"כ 115,954 ₪.

10.2 לסכום זה יש להוסיף שכ"ט ב"כ התובעת בשיעור של 13% + מ.ע.מ.

10.3 הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

10.4 המזכירות תעביר העתק

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום ז' בסיון, תשס"ה (14 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.
ר. למלשטריך-לטר
, שופטת
קלדנית: שלומית ב.








א בית משפט שלום 5910/98 קטינה וינשטין גרטה נ' עארבי באסם, אמבולנס תמר חיפה בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/06/2005)