פסקי דין על דלוריס דבורה אקרמן | פסקי דין על סיון שרה אקרמן | פסקי דין על לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה |

21754-02/17 א     22/10/2017




א 21754-02/17 דלוריס דבורה אקרמן נ' סיון שרה אקרמן, לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 21754-02-17 אקרמן נ' אקרמן ואח'
22 אוקטובר 2017






מספר בקשה:5
לפני
כבוד השופטת הרשמת נועה גרוסמן


מבקשת

דלוריס דבורה אקרמן
ע"י ב"כ עו"ד רוזנטל


נגד


משיבה

סיון שרה אקרמן
ע"י ב"כ עו"ד ולנר

לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה
(משיבה פורמלית)




החלטה

לפני בקשה לביטול

פסק דין
.
פסק הדין שביטולו מתבקש ניתן על ידי ביום 12.6.17, לאחר שבהחלטתי מיום 19.3.17 קבעתי כי מסירת כתבי בי-דין לידי המשיבה דלוריס דבורה אקרמן
באמצעות עו"ד דוד איזק מרח' רבי עקיבא 60, בני ברק, מהווה מסירה כדין.

הבקשה:
עתה, טוענת המבקשת (שתיקרא להלן גם: "דלוריס"), כי המשיבה (שתיקרא להלן גם: "סיון") לא גילתה לבית המשפט, כי עו"ד איזק שלמשרדו בוצעה המסירה, אינו מייצג אותה עוד, אלא עו"ד רוזנטל
המגיש בשמה את הבקשה הנוכחית.
כנטען בבקשה ייפוי הכוח הועבר במלואו מעו"ד איזק לעו"ד רוזנטל
עוד ביום 26.9.16.
מכתב העברה מתאריך 26.9.16, מאת עו"ד איזק לעו"ד רוזנטל
צורף כנספח א' לבקשה.

באותו מועד גם התקיים דיון בבית הדין הרבני בתל אביב, כאשר המבקשת והמשיבה היו מיוצגות ע"י עורכי הדין שבכותרת, דהיינו מצד המבקשת דלוריס הופיע עו"ד רוזנטל
ומצד המשיבה סיון הופיע עו"ד ולנר
(סעיף 6 לבקשה).
עוד נטען, כי גם לאחר הדיון ניהלו באי כח המשיבה שיחות טלפונית עם עו"ד רוזנטל
,
תוך שהם רואים בו כמייצג המבקשת דלוריס לכל דבר ועניין (סעיף 7 לבקשה).

עוד צויין בבקשה, כי מדובר בתביעה חסרת סיכוי.
על פי הנטען, המשיבה סיון התובעת בהליך, טענה באופן סתמי כי לא ידוע לה על מה חתמה בהתייחס למסמך "הסכם ביטול מכר דירה" מיום 30.1.13, והרי חזקה כי אדם שחתם על מסמכים, ידע והבין על מה חתם.
מכאן הבקשה.

תגובת המשיבה:
המשיבה סיון גרסה, כי יש לדחות את הבקשה ושלל נימוקים בפיה.
ראשית, טענה כי הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשתה ללא הגשת בקשה להארכת מועד.
שנית, טענה כי עו"ד איזק מהווה כתובת ראויה להמצאת כתבי בי-דין ולפיכך אין מקום לביטול

פסק דין
, לא מחמת הצדק ולא מתוקף שיקול דעת בית המשפט.
שלישית, עו"ד רוזנטל
הנטען להיות מיופה כוח של המבקשת, אינו מיופה כוח למעשה והעברת סמכות כללית וייפוי כוח לעו"ד רוזנטל
נוגד לחוק ולפסיקה.
לא בכדי, כך אומרת המשיבה, נעדרת הבקשה תצהיר תומך של בעל דין.
המשיבה אף גרסה כי התביעה מוצקה ועומדת תל- תלפיות.
מכאן עמדתה כי יש לדחות את הבקשה.

תשובת המבקשת:
המבקשת ביקשה וקיבלה ארכות להגשת תשובתה.
לאחר שהבשילו התשובות הריני להכריע בבקשה.
עו"ד רוזנטל
ציין, כי התקיימו בין הצדדים הליכים בבית הדין הרבני, ביום 26.9.16.
במסגרת הדיון שם הועבר ייפוי כוח מלא לעו"ד רוזנטל
.
לאחר שבית הדין שמע ראיות, ביטל בית הדין את כינוס הנכסים שניתן לזכות המשיבה ואך בחסד, כך לטענתו, לא חויבה המשיבה סיון בהוצאות על "התרמית שעוללה מאחורי גבם של הדיינים ולאחר שהטעתה את בית המשפט כביכול הנכס שלה"( סעיף 4 לתגובה).
לאחר כל זאת, כך הוא טוען, הוגש ההליך הנוכחי מבלי שנמסרו פרטיו כמי שייצג בהליך בבית הדין הרבני.
על יסוד המסירה לעו"ד איזק שכבר לא ייצג באותו מועד, ניתן פסק הדין בהעדר הגנה.


הסוגיות המצריכות הכרעה:
מעמדות הצדדים כפי שפורטו לעיל, עולה כי אלו הן הסוגיות המצריכות הכרעה:
1
.
הארכת המועד.
2.
הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.
3.
משמעות המסירה לעו"ד איזק.
4.
סיכויי ההליך.
אבחן את הטענות אחת לאחת.

הארכת המועד:
הפסיקתא אשר ביטולה מתבקש נחתמה על ידי ביום 12.6.17.
הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 14.8.17.
פגרת המשפט החלה ביום 21.7.17.
המועד הקבוע להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר, לפי תקנה 214 לתסד"א תשמ"ד-1984 הינו תוך 30 יום מיום שנמסר פסק הדין לידי המבקש או בא כוחו.
לפי לוח הזמנים לעיל לכאורה חלף המועד, ונדרשת בקשה להארכתו, שאכן לא הוגשה בענייננו.
יחד עם זאת, תנאי יסוד לכניסת מרוץ המועדים לתוקף הוא קביעת המועד בו בוצעה ההמצאה של פסק הדין לידי מבקש הביטול.
חיפשתי ולא מצאתי בתגובת המשיבה סיון התייחסות למועד זה.
פסק הדין אכן נצפה ע"י עו"ד איזק עוד ביום 12.6.17.
אני מצדדת בגישה לפיה צפייה במערכת נט המשפט שקולה כנגד המצאה כדין מכוח עיקרון הידיעה.
כך פסקתי בעבר בתיק ע.א. 51469-03-17 יסמין מחמיד ואח' נ' קרנית – קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (ניתן ביום 9.7.17 פורסם במאגרים) שם אף הפניתי לפסק דינו של עמיתי כבוד השופט מאור בתא"ק 1023/03 רושינק נ' בנק הפועלים (ניתן ביום 14.11.16 פורסם במאגרים).
ערה אני לקיומה של פסיקה שונה והשוו לפסק דינו של עמיתי כבוד השופט נפתלי שילה בתיק ע.א. 33574-06-17 אהרון לוי נ' מנורה בע"מ (ניתן ביום 13.7.17 פורסם במאגרים).
אכן המטוטלת נעה לכיוון צפיה בנט המשפט, כמהווה מועד ממנו יש למנות את מועד המסירה.
השוו ע.א. 4637/16 הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית נ' פארוק איברהים יעקוב מפי כבוד הרשמת ליאת בן מלך, ניתן ביום 15.10.17 (פורסם במאגרים).

אילו אכן לא היתה מחלוקת בדבר היות עו"ד איזק מייצגה של המבקשת, היה מסתיים בזה הדיון בבקשה, שכן עו"ד איזק צפה בפסק הדין עוד ביום 12.6.17, ולא הוגשה בקה להארכת המועד כנדרש לפי תקנה 214 לתסד"א תשמ"ד-1984.
ברם, המבקשת חלקה על כך שעו"ד איזק הינו עורך דינה.
נטען חד משמעית כי עו"ד רוזנטל
הוא זה המייצג אותה מיום 26.9.16 ואילך.
מכאן, יש להמשיך ולבחון את יתר הרכיבים המופיעים בבקשה ולדון בהם.

תצהיר:
אי הבהירות המשמעותית שגרמה להשתלשלות העניינים בתיק זה, נעוצה בשאלה מיהו הפרקליט המייצג את המבקשת. בהחלטתי המפורטת מיום ,19.3.17 מצאתי כי המסירה לעו"ד איזק היא מסירה כדין לידי המבקשת.
על בסיס זה ניתן גם

פסק דין
ביום 12.9.17.
עתה נטען, כי עו"ד רוזנטל
קיבל לידיו דרך "ייפוי כוח כללי" את ייצוגה של המבקשת בהעברה מעו"ד איזק.
מנגד, גרסה המשיבה, כי לא ניתן לבצע העברה כללית של ייפוי כוח כללי אלא יש צורך בחתימה של ממש על יפוי כח נפרד.
לטענה זו יש אכן תימוכין בהוראות הדין – סעיף 92 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א- 1961 וכלל 18 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986 – מתירים
העברה כאמור רק בהסכמת הלקוחה. הסכמה אשר כזו לא הוגשה בענייננו.

בנסיבות אלה, כאשר זהות מייצגה של המבקשת אינה מובהרת באופן חד משמעי, ראוי לטעמי כי הבקשה לביטול

פסק דין
, תיתמך בתצהיר מפורש של המבקשת עצמה, ואין להסתפק בתצהיר עוה"ד. גם הטענות כי פרקליט מסוים חדל מלייצגה במועד הרלוונטי בו ניתן פסק הדין, ועל כן המסירה לידיו אינה תקפה, ראוי להם כי תבואנה מפיה של המבקשת עצמה ולא מפי פרקליט חדש שנכנס לכאורה לנעליו של הפרקליט הקודם.
אומנם, הבקשה נתמכה בתצהיר כדין, אך התצהיר ערוך ע"י עו"ד רוזנטל
החתום גם על הבקשה ולא ע"י המבקשת עצמה.
בנסיבות אלה של זהות המייצג, חשוב מאוד כי התצהיר ייערך ע"י בעל הדין עצמו ולא ע"י פרקליט.

ערה אני לכך כי המבקשת דלוריס אינה מתגוררת בארץ, ועל כן פרוצדורת הגשת התצהיר מטעמה מורכבת יותר מאשר הרגיל.
יחד עם זאת, אין להתעלם מחובתה של בעלת הדין להגיש בנסיבות כאלה תצהיר מסודר מטעמה, בו ייאמר ב"רחל בתך הקטנה" מיהו הפרקליט המייצג אותה ומהי הכתובת הראויה למסירת כתבי בי-דין עבורה. אם לא כן, נימצא עומדים נבוכים בין הצורך לבחור בין פרקליטים שונים שייצגו את המבקשת בהליכים כאלה ואחרים.
העדרו של תצהיר מטעם המבקשת, וכן ייפוי כוח פרטני לעו"ד רוזנטל
להגיש בקשות הנוגעות לתובענה ספציפית זו, עומד בעוכרי הבקשה.
מתוקף סמכותי לפי תקנה 524 לתסד"א תשמ"ד-1984 לתקן כל פגם או טעות בהליך שלפני, אני רואה לנכון לאפשר למבקשת לרפא מחדלה זה.
אני מעניקה למבקשת אורכה לצורך הגשת תצהיר מצידה ךתמיכה בבקשה זו, וכן הגשת ייפוי כוח פרטני לידי עו"ד רוזנטל
לצורך הדיון הנ"ל.
בהיות המבקשת תושבת חוץ אני מקצה לה ארכה של 45 יום מקבלת החלטה זו במשרדו של עו"ד רוזנטל
, לצורך הגשת התצהיר והיפוי כוח הדרושים לצורך ההליך.

המסירה לעו"ד איזק:
המסירה לעו"ד איזק נמצאה מסירה כשרה בהחלטתי מיום 19.3.17.
ברם, ככל והמבקשת החליפה את עורכי דינה, כפי שנטען בבקשה זו,
הרי מדובר בנתון שלא היה לנגד עיני בעת שניתנה ההחלטה מיום 19.3.17.
גם לצורך עיון מחדש בנושא זה, נדרש התצהיר שעל חשיבותו עמדתי בפרק הקודם.
רשמתי לפני דברי עו"ד רוזנטל
כי כבר ביום 26.9.17 יוצגה המבקשת דלוריס על ידו בדיון בבית הדין הרבני.
אם כי גם לפי שיטה זו, הייצוג של עורך דין רוזנטל את המבקשת, לא נעשה מכוחו של יפוי כוח פרטני ועצמאי שניתנה לו ע"י המבקשת, אלא מכוחו של ייפוי כוח שניתן לעו"ד איזק והועבר על ידו לעו"ד רוזנטל
.
אי לזאת, באי כוחה של המשיבה שהצביעו על עו"ד איזק כמייצגה הבלעדי של המבקשת, לא טעו ולא הטעו גם בנקודה זו.

סיכויי ההליך:
למעשה, כאשר מדובר בבקשה לביטול

פסק דין
, סיכויי ההליך הוא הרכיב המשמעותי ביותר.
ראו בספרו של המלומד ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי – מהדורה שביעית" שם בעמ' 783.

"אין בית המשפט רוצה לעשות מלאכת סרק. אמנם יטה הוא לבטל

פסק דין
כאשר ניתן 'שלא בפני
בעלי דין', כדי לתת לאותו בעל דין שעת כושר להשמיע את דברו, אפילו גרם הוא באשמתו למתן

פסק דין
שלא בפני
ו, אך בטרם יאות לבקשת ביטול, ירצה להשתכנע, כי אמנם יש טעם לביטול".

לא בכדי הרחיבה המבקשת, באמצעות עו"ד רוזנטל
את טיעוניה בסוגיה חשובה זו.
מבלי לקבוע מסמרות שכן תצהיר מטעם הלקוחה טרם הוגש, אכן מדובר בסוגיה שאין להקל בה ראש.
לא רק סוגית זהות מקבל המסירה משמעותית כאן, אלא גם הסוגיה העיקרית נשוא ההליך.
ככל שיוגש תצהיר וייפוי כוח כדין מטעם גב' דלוריס דבורה אקרמן
עצמה, אומר בזהירות, כי ניתן יא לשקול
ביטול פסק הדין ובירור ההליך לגופו.
כאשר השאלה היחידה שתישאר היא שאלת ההוצאות.

סיכום:
מן המקובץ לעיל, אני קובעת, כדלקמן:
1.
יש להגיש תצהיר ערוך כדין ע"י המבקשת עצמה ולא באמצעות פרקליט.
2.
התצהיר צריך להתייחס לסוגית זהות המייצג הן במועד ביצוע המסירה של כתב התביעה לידי עו"ד איזק, והן לסוגית המייצג דהיום.
3.
ככל והמבקשת חפצה ביצוגו של עו"ד רוזנטל
בהליך הנוכחי, יש להגיש ייפוי כוח ערוך כדין לפקודתו של עו"ד רוזנטל
.
4.
התצהיר וייפוי כוח הנחוצים יוגשו תוך 45 יום מקבלת החלטה זו במשרדו של עו"ד רוזנטל
.
5.
לאחר שיוגשו תוך המועד שקבעתי, אשוב ואבחן את הבקשה לביטול פסק הדין.
6.
היה ולא יוגשו תצהיר וייפוי כוח כאמור תוך המועד שקבעתי, יישאר פסק הדין על מכונו.
7.
המזכירות תביא את הבקשה לתזכורת בעוד 60 יום.


ניתנה היום בשיבתי כרשמת, ב' חשוון תשע"ח, 22 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 21754-02/17 דלוריס דבורה אקרמן נ' סיון שרה אקרמן, לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה (פורסם ב-ֽ 22/10/2017)