פסקי דין על עו"ד יעקב נתנאל | פסקי דין על אל הנכס אל הנכס | פסקי דין על גילה רודה | פסקי דין על יוסף וייספוגל | פסקי דין על סיגל וייספוגל |

38994-08/17 הפב     24/10/2017




הפב 38994-08/17 עו"ד יעקב נתנאל, אל הנכס אל הנכס בע"מ, גילה רודה נ' יוסף וייספוגל, סיגל וייספוגל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



הפ"ב 38994-08-17 אל הנכס בע"מ ואח' נ' וייספוגל ואח'
24 אוקטובר 2017






מספר בקשה:3
לפני
כבוד השופטת הרשמת נועה גרוסמן

מבקש / צד ג'
יעקב נתנאל, עו"ד


נגד


מבקשים

1. אל הנכס אל הנכס בע"מ
2. גילה רודה
ע"י ב"כ עו"ד שלי נחום





משיבים

1
.
יוסף וייספוגל
2
.
סיגל וייספוגל



החלטה


הבקשה:

לפני בקשה לביטול

פסק דין
.
פסק הדין שביטולו מתבקש הינו

פסק דין
לאישור פסק בורר אשר יצא תחת ידי ביום 26.9.17.
פסק הבוררות ניתן ע"י כבוד השופט [בדימוס] יעקב שמעוני בסכסוך בין אל הנכס בע"מ וגילה רודה
שהם המבקשים בהפ"ב לאישור פסק הבורר והמשיבים בבקשה זו (להלן: "המבקשים") לבין ה"ה וייספוגל שהם המשיבים בהפ"ב לאישור פסק הבורר (להלן: "המשיבים").
המשיבים היו מיוצגים בהליך הבוררות ע"י עו"ד יעקב נתנאל
(להלן: "הפרקליט").
פסק הבוררות והבקשה לאישורו הומצאו למשרדו של הפרקליט ביום 17.8.17, בעיצומם של ימי הפגרה.
ביום 25.9.17 הגישו המבקשים בקשה לאישור פסק בוררות מאחר והמועד להגשת בקשה לביטול הפסק, גם בשים לב לימי הפגרה, חלף ביום 24.9.17.
ביום 26.9.17 נחתמה הפסיקתא כמבוקש, וזהו פסק הדין שביטולו מתבקש.

הסוגיות המצריכות הכרעה:

הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה ע"י הפרקליט, ולא ע"י המשיבים עצמם.
הוגשו תגובה ותשובה על פי התקנות.

שני נושאים שהועלו ע"י הפרקליט בבקשה ובתשובה, אני שוללת לאלתר.
ראשית, אני קובעת כי בענייננו, המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבורר הינו 15 יום מיום ההמצאה כפי שטוענים המבקשים ולא 45 יום כפי שגרס הפרקליט.
זאת, משום שהגשת הבקשה לאישור הפסק, מצמצמת את מועד 45 יום המוקנה מלכתחילה להגשת בקשת ביטול, ומעמידה אותו על 15 יום בלבד.
ראו :
·
סעיף 27 (א) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968
·
תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות תשכ"ט-1968.

שנית, אינני שועה לטענה כי בבקשה לביטול הפסק לא היתה כלל התייחסות לסיכויי ההליך.
הבקשה תוכרע על בסיס בחינת כשרות ההמצאה לפרקליט. הא ותו לא.
אין אפוא מקום לדרישות מהות המתייחסות לעצם הפסק.

ההמצאה:

הסוגיה המצריכה הכרעה, המתבלטת מבין טענות של הצדדים היא סוגיית ההמצאה.
דהיינו :
האם ההמצאה של הבקשה לאישור פסק הבוררות למשרדו של הפרקליט שייצג את בעלי הדין בהליך הבוררות, מהווה המצאה כדין של הבקשה לאישור
פסק הבורר לצורך תחילת מרוץ המועדים הנקוב בחוק הבוררות תשכ"ח-1968 ובתקנותיו ?
בעניינו, הפרקליט מדגיש כי הגיש את הבקשה מכוח עצמו ולא כבא כוחם של המשיבים.
הוא טוען כי טרם נחתם ייפוי כוח המאפשר ייצוגם בבית המשפט המחוזי בהליכי ביטול הפסק וכי כל עוד לא הוסדר נושא הייצוג לרבות תשלום שכר טירחה בגין הליך אישור הפסק, לא היה מקום להמציא את הבקשה לאישור פסק הבוררות למשרדו.
הפרקליט שולל את טענות המשיבים, כי הוא מופיע כמייצג במערכת נט המשפט בתיק זה שכן "הצהיר על ייפוי כוח לפעול בשמם במערכת נט המשפט".
לטענתו, אין לו ייפוי כוח כאמור והוא לא הצהיר מעולם על כתובתו ככתובת ראויה למסירת כתבי בי-דין עבור המשיבים בהליך הנוכחי.
על כן, מחמת שהמסירה למשרדו אינה מהווה מסירה כדין של הבקשה לאישור הפסק, אין למנות ממנה את מרוץ המועדים. מכאן, הוא סבור כי יש לבטל את פסק הדין שאישר את פסק הבוררות.

מנגד, טענו המבקשים כי הפרקליט מופיע במערכת נט המשפט כמייצג של המשיבים ומכאן מסקנתם כי הוא הצהיר במערכת הנט על ייפוי כוח מרחוק (סעיף 6 לתגובה).
מעבר לכך טוענים המבקשים, כי הפרקליט המשיך לייצג את המשיבים גם לאחר תום הליך הבוררות ואף ניהל מו"מ בשמם עם ב"כ המשיבים לאחר תום ההליך.
למשרדו נשלח מכתב דרישה תשלום בסמוך לאחר מתן פסק הבוררות, והוא לא הודיע מעולם כי הייצוג הסתיים.
על כן, גורסים המבקשים, כי המסירה למשרדו של הפרקליט מהווה מסירה כדין של הבקשה לאישור הפסק, יש למנות ממנה את מרוץ המועדים ועל כן יש להשאיר על כנו את פסק הדין שאישר את פסק הבוררות.

האם פרקליט שייצג בעל דין בהליכי הבוררות, מוסמך לקבל מסירת כתבי בי-דין של הבקשה לאישור פסק הבורר ?
תקנה 477 לתסד"א תשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

בע.א. 23/83 יוחימק נ' קדם פד"י ל"ח (4) עמ' 309 ניתנה לתקנה 477
דנן פרשנות מרחיבה לפיה:

"לגבי עורך דין אין התקנה דורשת שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי בי-דין ודי שהוא פועל באותה עת כעורך דין של הנמען כדי שייראה כתובת מספקת לקבלת כתבי בי-דין בשמו".
(שם בעמ' 314).
המבחן העיקרי לבחינת קיומה של הרשאה לביצוע מסירה דרך עורך הדין הוא מבחן אינטנסיביות הקשר וקיומו של שיתוף פעולה בין המורשה לבין בעל הדין, במידה כזו שסביר להניח כי המורשה יעביר לידיעת בעל הדין את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. על בית המשפט לבחון את דרגת האינטנסיביות של דרגת הקשר בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

ראו:
רע"א 1156/05 קמור רכב בע"מ נ' חיים חמו
(ניתן ביום 27.2.16 פורסם במאגרים).
רע"א 77/16 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' תאופיק נאסר
(ניתן ביום 24.1.16 פורסם במאגרים).

בענייננו, אין חולק כי הפרקליט ייצג את המשיבים בהליכי הבוררות. אולם, האם המשיך לייצגם גם לאחר שהליכי הבוררות הסתיימו, באופן בו יש לראות את משרדו ככתובת ראויה למסירת כתבי בי-דין בהליך חדש של הגשת הבקשה לאישור פסק הבורר ?
הפרקליט טוען כי התשובה לכך שלילית, ואילו המבקשים סבורים, כי התשובה חיובית.
כמו כן, הפרקליט לא הציג במסגרת הבקשה הנוכחית את ייפוי הכוח מכוחו ייצג את המשיבים בהליכי הבוררות ולא הראה כי מדובר ביפוי כוח מוגבל לענייני הבוררות בלבד ולא לאחר מכן.
שקלתי, האם יש בהעדר הצגת ייפוי הכוח כדי להביא לדחיית הבקשה הנוכחית.

השוו: הפ"ב (מרכז) 70558-07-17
אדריאל ייזום וניהול (1999) בע"מ נ' זיקוקים אירועים בע"מ (ניתן ביום 12.9.17 פורסם במאגרים).
מתוך זהירות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר לפרקליט להציג את ייפוי הכוח מכוחו ייצג את המשיבים בהליכי הבוררות, על מנת שאוכל לבחון את היקף הרשאתו לקבלת כתבי בי-דין גם לאחר מכן.
שקלתי האם יש להפנות את הבקשה גם לעמדת המשיבים, בעלי הדין בהליך הבוררות.
קולם של המשיבים עצמם לא נשמע בהליך שלפני.
מסקנתי היא, כי מאחר והסוגיה התחדדה והתמקדה בשאלת ההמצאה לפרקליט, עמדת המשיבים אינה נחוצה. וודאי לא בשלב זה לאחר שפסק הדין כבר ניתן על בסיס ההמצאה לידי הפרקליט.

סיכום:

על מנת להכריע בשאלת היקף ייפוי הכוח שניתן לפרקליט בייצוג בהליך הבוררות לצורך קביעת כשרות ההמצאה למשרדו במסגרת התיק הנוכחי, אני מאפשרת לפרקליט להציג את ייפוי הכוח מכוחו בוצע על ידו הייצוג בבוררות. הדבר יבוצע תוך עשרה ימים מקבלת החלטה זו במשרדו.
אדגיש, כי אפשרות זו ניתנת לפרקליט מתוך זהירות והתחשבות, שכן שומה היה עליו לצרף את ייפוי הכוח כבר בהגשת הבקשה הראשונית.
כסעד זמני אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין מיום 26.9.17 עד להחלטה אחרת.

תזכורת מזכירות ליום 9.11.17.

ניתנה היום, ד' חשוון תשע"ח, 24 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










הפב בית משפט מחוזי 38994-08/17 עו"ד יעקב נתנאל, אל הנכס אל הנכס בע"מ, גילה רודה נ' יוסף וייספוגל, סיגל וייספוגל (פורסם ב-ֽ 24/10/2017)