פסקי דין על ח'אלד עבד אלחמיד דאוד יוסף זועבי | פסקי דין על אדריס עבד אלחמיד דאוד זועבי | פסקי דין על מוחמד עבד אלחמיד דאוד זועבי ואח' |

506/84 א     23/10/2017




א 506/84 ח'אלד עבד אלחמיד דאוד יוסף זועבי, אדריס עבד אלחמיד דאוד זועבי, מוחמד עבד אלחמיד דאוד זועבי ואח' נ' מדינת ישראל - פקיד רישום והסדר המקרקעין








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 506-84 פקיד הסדר מקרקעין נ' זועבי





מספר בקשה:
7

בפני

כבוד השופט
יונתן אברהם

המבקשים
1. ח'אלד עבד אלחמיד דאוד יוסף זועבי
2. אדריס עבד אלחמיד דאוד זועבי

באמצעות יורשו: אברהים אדריס זועבי
3. מוחמד עבד אלחמיד דאוד זועבי

באמצעות יורשו: עותמאן מוחמד זועבי
4. עלי עבד אלחמיד דאוד זועבי

באמצעות יורשו: חסן עלי זועבי
5. מחמוד עבד אלחמיד דאוד זועבי

באמצעות יורשו: כארם מחמוד זועבי
6. סאלח עבד אלחמיד דאוד זועבי

באמצעות יורשו: סאלח פראס זועבי
7. עבד אל רחמאן עבד אל חמיד זועבי ז"ל

באמצעות יורשו: יחיא עבד אל רחמאן זועבי
8. קאסם עבד אלחמיד דאוד יוסף זועבי ז"ל

באמצעות יורשו: כאיד קאסם זועבי


נ
ג
ד

המשיבה
מדינת ישראל - פקיד רישום והסדר המקרקעין


החלטה

רקע

בפני
בקשה לביטול החלטתי מיום 08/08/13, בה נעתרתי לבקשת פקיד ההסדר למתן הוראות והוריתי לפקיד ההסדר:

"לפעול על פי הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין

בתיק נ/444 של בית משפט זה, לאמור, לבצע קיזוזים כהסכמת הצדדים בהסכם הפשרה ולצורך זה ימנה פקיד ההסדר מומחה מוסמך בתחום
שמאות המקרקעין שיאמוד את שווי הקיזוז המתבקש בכל מקרה ומקרה, ויכין טבלאות קיזוז לפי שווי המקרקעין וביחס לשווים בכל הגושים הקשורים לקיזוז...".

אציין כי בהמשך להחלטה זו הוגשה על ידי פקיד ההסדר בקשה להבהרת החלטה ובה נעתרתי לבקשתו כי המומחה שימונה על ידו, יערוך את שומתו בהתאם לעקרונות והצעות פקיד ההסדר לביצוע ההסדרה, אשר פורטו בבקשתו נשוא ההחלטה הנ"ל, מיום 08/08/13.

נימוקי הבקשה

בנימוקי הבקשה נטען כי ההחלטות הנ"ל לא הומצאו למבקשים ולשאר בעלי הדין וכי מדובר בהחלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד, וכן, שגם הבקשה למתן הוראות בעקבותיה ניתנה ההחלטה, גם היא לא הומצאה למבקשים.
לטענתם, נודע להם על הבקשות וההחלטות רק ביום 31/01/17, עת הגישו באמצעות בא כוחם, בקשה להארכת מועד להגשת השגותיהם, כנגד הודעת פקיד ההסדר (ס' 6 לבקשה).
עוד טענו כי הם פעלו בתום לב והגישו את ערעורם על הודעת פקיד ההסדר לתיקון לוח הזכויות
מיום 03/11/16 וסברו שהגשת הערעור המכיל השגות לגופו של עניין, תביא לבירור ענייני של המחלוקות שנתקיימו בין הצדדים משך עשרות שנים.
עוד טענו כי בעקבות הגשת ערעורים שונים, שנדונו על ידי שופטים שונים, ניתנו החלטות שונות אשר חלקן אינן מתיישבות זו עם זו.
כמו כן טענו כי תיקי הערעור אוחדו בסופו של יום עקב בקשת המשיבה ונדונו במאוחד ביום 09/07/17 ורק במהלך אותו דיון, עלה עניין ההחלטה (נשוא הבקשה כאן) על ידי בית המשפט שדן
בערעורים "ומכאן עלה הצורך בהגשת בקשה זו".

לגופה של ההחלטה, טענו כי מינוי שמאי עצמאי חיצוני כפי שנעשה באמצעות ההחלטה נשוא בקשה זו, אינו מתיישב עם פסק דינו של בית המשפט העליון בהתדיינות קודמת.
נטען כי השמאי הממשלתי נתן כבר חוות דעת ולא היה צורך במינוי שמאי עצמאי נוסף.
עוד טענו כי פקיד ההסדר לא שיתף אותם ואף "מיגר אותם כליל".
לטענתם, מינוי שמאי עצמאי פגע בהליכי השומה, שכן, חוות הדעת שנערכה על ידי השמאי העצמאי, שונה הן בהיקפי השטח הנקי המיועד להקצאה לחלוקה לתושבים בחמשת הגושים בכפר טייבה והן בגובה הפיצויים המגיעים על פי הסכמי הקיזוז.

תשובת המשיבה

ב"כ המשיבה הודיעה, בהתייחס לטענה כי לא בוצעה המצאה, כי לאחר בדיקה אכן לא מצאה בתיק פקיד ההסדר, אסמכתא לביצוע מסירות למבקשים.
יחד עם זאת טענה כי המבקשים ידעו ויכלו לדעת על החלטת בית משפט זה, לפחות 6 חודשים לפני הגשת בקשתם הנוכחית, שכן, בעוד הבקשה הוגשה בחודש 07/2017, הרי שלפי טענת המבקשים עצמם, נודע להם על ההחלטות אותן הם מבקשים לבטל כבר ביום 31/01/17 לכל המאוחר (סעיף 6 לבקשה).
המשיבה אף טוענת כי למבקשים ידוע היה עוד קודם לכן על ההחלטות שניתנו אך הם לא עשו דבר, שכן, ביום 03/11/16 (בסעיף 12 לתגובת המשיבה נרשם בטעות סופר 03/11/17 - אך ראה המועד המדויק גם בסעיף 7 לבקשת המבקשים, היינו 03/11/16) פורסמה הודעת המשיבה כדלקמן:

"הודעה על הצגת הודעות תיקון, שבוצעו בהתאם לפסקי דין של בית המשפט המחוזי נ/444, של בית המשפט העליון במסגרת תיק ע"א 158/89, ע"א 179/89, 183/89, 1561/91
ו- 1731/91 וכן בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בתיק נ/506 מיום 8.8.2013 בדבר מתן הוראות וביצוע רישום בגושים 17108, 17109, 17110, 17111, 17112"
.

בהודעה הנ"ל, לטענת המשיבה, נגלה לעיניי המבקשים כאן, קיומה של החלטת בית המשפט
מיום 08/08/13. במסגרת הערעורים שהוגשו על ידם בעקבות ההודעה הנ"ל, אף התייחסו המבקשים לקיומה של ההחלטה.
לטענת המשיבה, על אף שידעו המבקשים על ההחלטה, בחרו שלא להגיש בקשה לביטולה ובכך גילו ליבם שבעצם אין מקום לבקש ביטולה של ההחלטה, אלא רק לאחר הדיון בערעור שהגישו.
לטענת המשיבה מדובר בהחלטה חלוטה אשר גם אם לא הומצאה מיד לאחר שניתנה, הרי שדבר קיומה הובא לידיעתם במועדים הנ"ל והמועד להגשת בקשה לביטולה חלף זה מזמן.
לטענת המשיבה, לא הוצג כל טעם מיוחד מדוע יש להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול החלטה זו שהפכה כבר חלוטה.

התגובה לתשובה

בתגובתם לתשובת המשיבה, חזרו המבקשים על הטענה כי הבקשה למתן הוראות לא הומצאה להם וגם לא ההחלטה שניתנה בעקבותיה ועל כן הפרה המשיבה את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי.
לטענתם, בשל כך נגרם להם נזק חמור שאין לו תקנה. אי לכך מצדיק הדבר את ביטול ההחלטה.
עוד טענו כי להבנתם אין צורך בטעמים מיוחדים לבקשה להארכת מועד אשר הוגשה רק למען הזהירות הדיונית בלבד, שכן, הבקשה לביטול הוגשה במסגרת 30 ימים מיום המצאת ההחלטה (05/07/17) "בדרך אגב כנספח לתגובת המשיב לערעורים הנ"ל".

דיון

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן, סבורני כי אין יסוד לבקשה ויש לדחות אותה.

המועד לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הינו 30 ימים מיום המצאת עותק ההחלטה וזאת על פי תקנה 244 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

תקנה זו פורשה על ידי הפסיקה בהרחבה, היינו גם מקום בו לא בוצעה המצאה, אולם קיימת ידיעה בפועל על ההחלטה, יחשב הדבר כהמצאה.

כפי שהובהר לעיל מתוך תשובת המשיבה, בהליך אחר בפני
בית משפט זה, הגישו המבקשים ערעורים בעקבות הודעה שפרסמה המשיבה, ממנה עולה באופן מפורש קיומה של ההחלטה מיום 08/08/13.
הודעה זו פורסמה כבר ביום 03/11/16.


אין על כן כל ספק כי המועד להגשת בקשת ביטול חלף זה מזמן, בין אם נתייחס למועד זה ובין אם נתייחס למועד אחר מאוחר יותר ביום 03/01/17, המוזכר בסעיף 6 לבקשה, בו מודים המבקשים כי ידעו על ההחלטה נשוא בקשה זו שמבוקש ביטולה.

אשר על כן יש צורך בדיון בבקשה להארכת המועד, שכן, זה חלף לו לפחות 5 חודשים מן
המועד 03/01/17.

גם את הבקשה להארכת מועד יש לדחות.
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינה הארכת מועדים, קובעת כי מועד שנקבע בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכו מטעמים מיוחדים שירשמו בלבד.

במקרה דנן בהתייחסם לטעם המיוחד הנדרש, היפנו המבקשים בתגובה לתשובה, לטענות שהעלו בסעיפים 7-14 לאותה תגובה.

עיון באותם סעיפים מלמד כי אין מדובר בטענות המהוות "טעם מיוחד" כפי שזה נתפרש בפסיקה, שכן, הטענות המפורטות שם נוגעות לאופן בו פעלה המשיבה בגיבוש המתווה אותו ערכה ובאי המצאה של כתבי בי דין, תוך התעלמות מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי בעניין זה.
כן צוין כי הדבר נדרש לשם מניעת "נזק חמור שאין לו תקנה".

נפסק כבר כי טעמי בקשה לביטול גופה, או טעמי ערעור לגוף העניין, אינם יכולים להיחשב כ"טעם מיוחד" לצורך הארכת מועד, יהיו אשר יהיו.

"טעם מיוחד"
ייחשבו למשל, נסיבות שמנעו מבעל דין הגשת הבקשה במועד, עקב גורמים או סיבות שאינן בשליטתו כלל (כגון, מצב בו מדובר באדם שעקב מחלה קשה אושפז לזמן רב ולא מסוגל היה לתפקד).
אין אלה הנסיבות במקרה דנן ועל כן לא הוצג כל טעם מיוחד להארכת המועד.

אשר על כן, נדחית הבקשה.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים
.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ח, 23 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 506/84 ח'אלד עבד אלחמיד דאוד יוסף זועבי, אדריס עבד אלחמיד דאוד זועבי, מוחמד עבד אלחמיד דאוד זועבי ואח' נ' מדינת ישראל - פקיד רישום והסדר המקרקעין (פורסם ב-ֽ 23/10/2017)