פסקי דין על הדר בן מנשה | פסקי דין על עינב ברזני | פסקי דין על אליזבט מיי סימון

38068-10/17 א     23/10/2017




א 38068-10/17 הדר בן מנשה, עינב ברזני נ' אליזבט מיי סימון








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 38068-10-17 ברזני ואח' נ' סימון




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

בפני

כבוד השופט
שכיב סרחאן


מבקשים

1
.
הדר בן מנשה

2
.
עינב ברזני


נגד


משיבה

אליזבט מיי סימון




בקשה למתן היתר המצאה.

החלטה


1.

על יסוד האמור בבקשה ובכתב התביעה על צירופיהם שוכנעתי, כי לתובעים עילת המצאה כדין מכוח תקנות-משנה 2 ו 4 של תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984
(להלן:"התקנות") וכי בית המשפט דנן הוא הפורם הטבעי לדון בתובענה.

2.
באשר לעילת התביעה, התובעים טוענים כי הנתבעת לא התייצבה לשם חתימה
על חוזה מכר מקרקעין. החוזה אמור היה להסדיר את מכירת זכויות הנתבעת בנכס מקרקעין לנתבעים – הם הקונים. התובעים טוענים כי בידיהם ראיות לכך שהמו"מ בינם ובין הנתבעת השתכלל לכדי הסכם מחייב.
לצורך הכרעה בבקשה למתן היתר המצאה, על בית המשפט לשקול בין היתר האם יש לתובעים - המבקשים עילת תביעה כדין והאם התובענה
אינה תובענת
סרק או טורדנית. ברי כי במקרה דנן מוטל על התובעים להוכיח קיומו של הסכם מחייב חרף העובדה כי "מעמד החתימה" הסתיים ללא חתימה. יש להכריע כאמור, האם אין מדובר בתביעת סרק או בתביעה טורדנית. בית המשפט העליון נדרש לא פעם לשאלת טיב עילת התביעה הנדרשת
וקבע כדלקמן:

"גם אם הוכחה עילת המצאה, על בית המשפט לבחון גם את עילת התובענה עצמה, ועליו להשתכנע כי מתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", שגם הוא רף ראייתי קל למדי."
רע"א 6403/14 שירות מזור בע"מ נ'

whirlpool

[פורסם בנבו] , 07.01.2015).
וכן:
"בתהליך הבחינה של מרכיב זה – על בית המשפט לבדוק אם העניין אותו מעורר המבקש מעלה "שאלה רצינית שיש לדון בה". נטל זה הינו נמוך אפילו יותר מהנטל שנדרש ביחס להוכחת עילת ההמצאה, כאמור בס"ק (א) שלעיל, ומטרתה של בדיקה זו היא רק להבטיח כי התובענה המבוקשת איננה למעשה הליך סרק, או שהתובענה שאותה מבקשים להמציא איננה טורדנית גרידא."
רע"א 7205/12 אקולין טכנולוגיות נ'

eaz products inc dri


[פורסם בנבו], 11.09.2014)


כמן כן:
"כאשר בוחן בית המשפט את עילות ההמצאה, עליו לבחון האם למבקש "תביעה הראויה לטיעון" (

good arguable case
). זוהי רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, קרי מאזן ההסתברות. בצד הבחינה של עילת ההמצאה, על בית המשפט לבחון את עילת התובענה גופה. לעניין זה נקבע בעניין

seaconsar
, כי על בית המשפט להשתכנע שמתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה (ראו למשל, זוסמן, עמ' 247). מטרת בחינה זו היא לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ"תביעה הראויה לטיעון" (עניין

seaconsar
; ראו גם צ'שייר ונורת', עמ' 312). הסיבה לכך היא, שמשבא המבקש בגדרי תקנה 500, ומתקיימת עילת המצאה מסוימת, אין סיבה שבית המשפט ינהל דיון ארוך לגבי עילת התובענה עצמה, ואין סיבה שיטיל על המבקש נטל כבד, בשלב של הליך מקדמי זה (עניין

seaconsar
, עמ' 454). כלומר, אין להפוך את הדיון בהיתר ההמצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו."
ע"א 9725/04 אשבורן נ'

cae electroics ltd
[פורסם בנבו], 04.09.2007).
לנוכח אמות המידה דלעיל, שוכנעתי ברמה הנדרשת לשם ההכרעה בבקשה דנן כי התביעה ראויה לטיעון ואיננה הליך סרק או תובענית טורדנית גרידא.
3.
לפיכך,
לאחר עיון בבקשה
ובכתב התביעה
על צירופיהם, ובשים לב לדין שלעניין (החרות וההלכתי) , נעתר אני לבקשה כמבוקש ומתיר לתובעים להמציא
כתבי בי-דין
מחוץ לתחום
המדינה לידי הנתבעת בתנאים הבאים:

א.
כתבי בי-דין לרבות יומצאו לנתבעת במקום מושבה כמפורט בבקשה;

ב.
המסמכים הבאים יומצאו לנתבעת בתוך 90 ימים
מהיום כשהם מתורגמים לשפה האנגלית:

כתבי הטענות על נספחיהם, הזמנה לדין, הבקשה להמצאה מחוץ לתחום, הבקשות שהוגשו בתיק,

ההחלטה דנן
וכן תקנות
500 עד 502 (ועד בכלל)
לתקנות.

ג.
בנוסף לאמור לעיל, נוכח כך שארה"ב
היא צד לאמנת האג, ההמצאה תבוצע בדרך הקבועה


באמנת האג 1965, תשל"ו 1975.

4.
מובא לידיעת הנתבעת, כי באפשרותה לעתור לביטול ההחלטה דנן,
וזאת בהתאם
לתקנה 502(ב) לתקנות.
המזכירות תמציא את ההחלטה לתובעים.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ח, 23 אוקטובר 2017, בסמכותי כרשם העדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 38068-10/17 הדר בן מנשה, עינב ברזני נ' אליזבט מיי סימון (פורסם ב-ֽ 23/10/2017)