פסקי דין על זינגר גיל | פסקי דין על קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ

2679/04 דמ     14/06/2005




דמ 2679/04 זינגר גיל נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ




3
בתי המשפט
דמ 002679/04
בית דין א.לעבודה ב"ש
תאריך:
כב' הרשם יוחנן כהן

בפני
:
זינגר גיל

בעניין:
התובע

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ
הנתבעת

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
1. זהו

פסק דין
בתובענה שהוגשה להפרשי שכר עבודה וגמול עבור שעות עבודה נוספות, הלנת שכר, החזר הוצאות נסיעה והחזר הוצאות עבור מזון והוצאות משפט, בסך כולל של 3,317.58 ₪, כמפורט בכתב התביעה.

2. הדיון התקיים במסגרת דיון מהיר להוכחות לפי סעיף 31 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969.

3. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע, נטען כי התובע עבד בעבודת אבטחה בכפר המוסיקלי בניצנים, הנתבעת סיכמה עם התובע כי שכרו עבור עבודתו יהיה סך של 20 ₪ עבור כל שעת עבודה והכוללת שכר בסיס בסך 18 ₪, והיתרה על חשבון שעות נוספות ככל שיידרש, ואף כתבה זאת בתלושי השכר כנדרש.

עוד טענה הנתבעת, כי טעות יסודית נפלה בחישוב השכר והשעות הנוספות אצל התובע.

4. התובע ונציג הנתבעת, מר ברק ג'ורג'י, העידו בפני
י בדיון במעמד הצדדים.

5. לעניין דמי נסיעות

לטענת התובע, כפי שעולה מעדותו, תנאי העסקתו סוכמו עם מר זיו מנור, מנהל הסניף הצפוני של הנתבעת.


ובלשונו של התובע:
"אני רוצה לציין שהאדם מולו כרגע מתנהל הדיון, לטעמי הוא לא האדם המתאים, כל מי שקשרתי קשריי בחברה היה מנהל הסניף הצפוני..."
(עמ' 1 לפרוטוקול מיום 13/3/05, ש' 17-16).

בהמשך העיד התובע, כי סיכם עם מר זיו מנור על החזר הוצאות דלק של 95 אג' לקילומטר, וזאת מאחר ונסע ברכבו הפרטי לעבודה.

בהתייחסות לנושא זה, העיד נציג הנתבעת, מר ברק, כי כל מאבטחי הנתבעת שמשתמשים ברכבם הפרטי, מקבלים החזר הוצאות דלק של 43 אג' לקילומטר ולא כפי שציין התובע בעדותו.

נטל ההוכחה, הינו על התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה".

התובע לא הזמין את מר זיו מנור לעדות, אשר אליבא דגירסתו היה נציג הנתבעת אשר סיכם עימו את תנאי העסקתו ובין היתר את נושא החזר הוצאות הנסיעה.

משלא הרים התובע את הנטל המוטל עליו, דין תביעתו להחזר דמי הנסיעות להידחות.
6. לעניין החזר הוצאות עבור מזון
התובע מציין בעדותו, כי במסגרת עבודתו כמאבטח בניצנים סיפקה הנתבעת לעובדים מזון, באמצעות שירות קייטרינג. לטענת התובע האוכל היה באיכות ירודה ולכן נאלץ לרכוש לעצמו מזון.

נציג הנתבעת העיד, כי החברה סיפקה לעובדים מזון באמצעות שירות קייטרינג, שלוש ארוחות ביום, לא היו תלונות מצד העובדים לגבי איכות המזון. החלטת התובע לרכוש לעצמו מזון שלא דרך הנתבעת, הינה החלטה שלו בלבד, מה גם שהתובע לא צירף קבלות המעידות על כך.

גם כאן, לא עמד התובע בנטל ההוכחה המוטל עליו, לא הציג קבלות המעידות על רכישת מזון ואף לא שוכנעתי כי המזון שסופק היה "מתחת לכל ביקורת", כלשונו.

אשר על כן, גם דין התביעה להחזר הוצאת מזון להידחות.

7. לעניין שכר עבודה וגמול שכר עבור שעות נוספות:
אין מחלוקת כי סוכם עם התובעת, וכך, אף נרשם בהסכם (נ/1), כי השכר לשעה הינו 20 ₪ והוא כולל פיצוי גלובלי על שעות נוספות.
התובע טען בכתב התביעה, כי מגיע לו תוספת שכר עבור עבודה בשעות רגילות ונוספות בשווי 1,338.9 ₪.

נציג הנתבעת העיד כי לפי הבדיקה שנעשתה, החברה שילמה לתובע את השכר בהתאם לשעות שעבד בהם בפועל.

הואיל ומדובר בתביעת ממון מוגדרת, על התובע הנטל להוכיח מהו מספר השעות שעבד (הן שעות רגילות והן שעות נוספות), על מנת שביה"ד יוכל לפסוק סכום קצוב.
(דב"ע לב / 32-3 מרלין פרומוביץ נ' ישראל בר אדון, פס"ע ד' 39). על התובע להוכיח במדויק השעות והימים בהם עבד (ע"ע 300001/98 בוריס שוסטר ואח' נ' רמי חרושת ואח', מיום 6/11/00).

התובע לא פירט בעדותו היקף השעות בהן עבד, הן הרגילות והן הנוספות, התובע לא הגיש כל פירוט אותנטי של שעות העבודה.

גם כאן, על אף שצירף התובע טבלה המפרטת שעות עבודתו, לא רשם התובע את שעות העבודה שלו מידי יום ביומו ובזמן אמיתי, או שמדובר במסמך שנערך בדיעבד, בהינף קולמוס אחד, אין ביה"ד יכול לקבל מסמכים אלה כראיה להוכחת שעות עבודתו של התובע.

עוד יצויין, כי לפי תקנות שעות עבודה בשמירה, התשי"א - 1951, יום עבודה בשמירה הוא 10 שעות עבודה ולא 8 שעות ולפיכך מסתבר שתחשיב התובע לעניין השעות הנוספות ניתן ללא ידיעת ההוראות הספציפיות לגבי ענף השמירה ועל כן משקלו נמוך מאוד.
כאשר נותר ספק בשאלת מספר שעות העבודה שבוצעו ואין ניתן לנקוב במספר השעות, יפעל הספק לטובת המעביד. זאת משום שהעובד הוא הנושא בנטל הוכחת מספר השעות הנוספות שעבד.
(דב"ע נא/74-3 יצחק מנדלברג נ' אמנון אלוני, פד"ע כג 197).

התובע לא הרים את נטל ההוכחה בדבר מספר השעות הנוספות שעבד בשירות הנתבעת ועיתויין.

לאחר עיון בתלושי השכר, הגעתי לכלל מסקנה, שהתובע אכן עבד שעות נוספות בשירות הנתבעת, אך קיבל את מלוא השכר המגיע לו ודין תביעתו לשכר עבודה להידחות.

8. משנדחתה תביעת התובע, התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

9. ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא ביה"ד הארצי לעבודה תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

10. פסק הדין ישלח לצדדים באמצעות דואר רשום.
ניתן היום ז' בסיון, תשס"ה (14 ביוני 2005) בהעדר הצדדים

יוחנן כהן
- רשם

קלדנית: רות רחמים.








דמ בית דין אזורי לעבודה 2679/04 זינגר גיל נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/06/2005)