פסקי דין על ארסקו חברה לבניה והשקעות | פסקי דין על עודד סקיזדה | פסקי דין על עמית גאן | פסקי דין על טליה גאן |

17280-05/17 הפב     17/10/2017




הפב 17280-05/17 ארסקו חברה לבניה והשקעות בע"מ, עודד סקיזדה נ' עמית גאן, טליה גאן








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



הפ"ב 17280-05-17 ארסקו חברה לבניה והשקעות בע"מ
ואח' נ' גאן ואח'





בפני

כבוד השופטת
בלהה טולקובסקי

המבקשים
1.ארסקו חברה לבניה והשקעות בע"מ

2.עודד סקיזדה
על-ידי ב"כ עוה"ד ע. טיין


נגד

המשיבים
1.עמית גאן

2.טליה גאן
על-ידי ב"כ עוה"ד י. גביש




פסק דין


הבקשה
1.
לפני בקשה על פי סעיף 23 לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות" או "החוק") לאישור פסק בוררות שניתן ביום 15.2.2017 על-ידי מר שמעון כהן. הבקשה הוגשה על-ידי ארסקו חברה לבניה והשקעות בע"מ
ועודד סקיזדה
(להלן: "הבקשה" ו - "המבקשים", "המבקש" או "עודד", בהתאמה).

2.
המשיבים, עמית וטליה גאן
(להלן: "המשיבים" או "המשיב" או "עמית", בהתאמה), הגישו "תגובה לבקשה לאישור פסק בורר (בקשה לביטול פסק בורר)" (להלן: "התגובה"), במסגרתה טענו כי המסמך שצורף כנספח 1 לבקשה "אותו מכנים המבקשים "פסק בורר", לאו פסק בוררות הוא" (סעיף 1 לתגובה). כן נטען בתגובה כי יש לבטל את "פסק הבוררות" מכוח הוראות סעיף 24(1), (3), (9) ו - (10) לחוק הבוררות (סעיפים 5 ו- 6 לתגובה).

3.
בהחלטתי מיום 13.6.2017, ציינתי: "תשומת לב ב"כ המבקשים כי ככל שנטען לביטול פסק הבוררות, להבדיל מהטענה כי אין מדובר בפסק בוררות, יש להגיש בקשה נפרדת לביטול פסק הבוררות (רע"א 2488/14 יוסטר נ' סגלוביץ')...".

המסגרת הדיונית
4.
המשיבים לא הגישו בקשה לביטול פסק בוררות. לפיכך, המסגרת הדיונית היא בקשה לאישור פסק בוררות. במסגרת זו המשיבים יכולים להישמע רק בטענות אותן ניתן לטעון כנגד אישור פסק בוררות, ראו לעניין זה: סעיף 23(ב) לחוק הבוררות הקובע כי "לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו...", ודברי כב' השופט דנציגר, ברע"א 2488/14 ניר יוסטר, עו"ד נ' גיא סגלוביץ', עו"ד (31.12.2014) (להלן: "יוסטר"): "משלא הוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות במועד ובאופן שנקבעו לשם כך בחוק הבוררות ובתקנות הבוררות, נותרה למעשה רק טענה אחת שיכול המבקש להעלות במסגרת תגובה לבקשת אישור פסק הבוררות, והיא הטענה כי כלל לא מדובר ב"פסק בוררות". בפסיקת בית משפט זה נקבע כי טענה זו הינה טענה חיצונית לחוק הבוררות, שקודמת לטענות שניתן לטעון כנגד פסק הבוררות בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות, ולכן ניתן להעלותה במסגרת תגובה לבקשה לאישור פסק בוררות, אף מבלי להגיש בקשה נפרדת לביטולו..." (פסקה 17(ב) לפסה"ד).

5.
לאחר שהובהרה המסגרת הדיונית ראוי להוסיף ולציין כי התגובה לא נתמכה בתצהיר זאת על אף שנטענו בה טענות עובדתיות. ברישת התגובה נאמר אמנם כי "לאור העובדה כי המבקשים תושבי אילת, נשלח אליהם התצהיר לחתימתו בפני
עו"ד מהעיר אילת. לפיכך, תוך מס' ימים יוגש התצהיר חתום", אלא שתצהיר כאמור לא הוגש. גם בהנחה שלא ניתן היה לצרף לתגובה תצהיר מאומת כדין נוכח היות המשיבים תושבי העיר אילת, הרי שלמצער ניתן וצריך היה לצרף תצהיר חתום על-ידי המשיבים או מי מהם תוך התחייבות לאמת את החתימה כדין במועד מאוחר יותר. זאת ועוד, חרף הטענה כי תצהיר נשלח לחתימת המשיבים ויוגש תוך מספר ימים - הרי שתצהיר כאמור לא הוגש בסמוך לאחר הגשת התגובה ואף לא הוגשה בקשה להגשת תצהיר בסמוך לפני הדיון במעמד הצדדים שנקבע ליום 15.10.2017. בפתח הדיון הערתי כי לא הוגש תצהיר. רק בעקבות הערתי זו, טען ב"כ המשיבים כי מדובר בטעות (עמ' 1 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, כאשר ממועד הגשת התגובה ועד מועד הדיון חלפו כארבעה חודשים במהלכם לא הוגש תצהיר ואף לא הוגשה בקשה לצירוף תצהיר בסמוך לפני מועד הדיון, לא ראיתי להיעתר לבקשת ב"כ המשיבים לדחיית מועד הדיון לצורך הגשת תצהיר או להעדת מי מהמשיבים ללא תצהיר, זאת כמפורט בהחלטות שניתנו במהלך הדיון (עמ' 2, 8, 10 - 9 ו - 20 לפרוטוקול).

6.
ועתה לבחינת הטענה העומדת ביסוד ההתנגדות לבקשה כי אין מדובר בפסק בוררות אלא בניסיון פשרה שאין לו תוקף משפטי מחייב.

האם מדובר ב"פסק בוררות"? - הדין החל
7.
הלכה היא כי על בית המשפט המתבקש לאשר פסק בוררות להשתכנע כי המסמך אותו מבוקש לאשר כ

פסק דין
הוא אכן פסק בוררות. ככל שלא מדובר בפסק בוררות הרי שחוק הבוררות לא חל, אין מה לאשר ואין צורך בהגשת בקשה לביטול פסק בוררות, כדברי השופט ח. כהן בע"א 633/75 מדינת ישראל נ' הלוי, פ"ד לא(3) 633 (1977): "בטרם יוכל בית-המשפט להשתמש בסמכותו לפי סעיף 23 (א) לחוק, צריך הוא להשתכנע ולהיווכח תחילה שהמסמך אשר את אישורו מבקשים, הוא אמנם "פסק-בוררות": שאם אינו בגדר
"פסק-בוררות", אין מה לאשר לפי סעיף 23 (א), בין אם באה לפני בית-המשפט "התנגדות" כשרה ובין אם לאו". על דברים אלה הוסיפה כב' השופטת (כתוארה אז), בן פורת: "תמימת דעים אני עם חברי הנכבד השופט ח' כהן כי השאלה, אם הכתב שאישורו או ביטולו מתבקש "פסק בורר" הוא אם לאו, קודמת לכל הוראה באשר למועד ולצורת הבקשה. באין פסק, אין מה לאשר או לבטל ואין חוק הבוררות חל על כתב אשר כזה".


ברע"א 4198/10 איבגי נ' גבאי (25.12.2012) (להלן: "איבגי"), הבהיר בית המשפט העליון כי
"...כאשר מתעוררת מחלוקת בדבר תפקידו של הבורר ככזה (דהיינו, כאשר אחד הצדדים טוען כי לא דוּבר בכלל בבורר אלא ביועץ, מגשר וכיו"ב)
או כאשר המסמך שמוגש לאישורו של בית המשפט כפסק בוררות מנוסח כמכתב המלצה, עצה או חוות דעת בלתי מחייבת, אשר לא ניתן "לזקק" ממנו הוראה אופרטיבית, יש מקום לדון ולהכריע בטענתו של צד לבוררות בדבר היעדר "פסק בוררות" שניתן לאשרו. טענה זו קודמת לטענות בדבר אופן הגשת הבקשה ומועדיה ולכן עשויה להישמע גם כאשר המועד להגשת בקשת ביטול הקבוע בסעיף 27 לחוק הבוררות חלף"

(
פסקה 19 לפסה"ד). כן ראו לעניין זה, ע"א 49/89 מרצ'ל נ' איס, פ"ד מה(4) 828 (1991); רע"א 1023/09 ק. כאצ'ר בניה ופיתוח בע"מ נ' בלושטיין חי (אילת) בע"מ (18.8.2009); ס. אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך ב' עמ' 962-963 (2005) (להלן: "אוטולנגי")).

8.
הטענה לפיה מסמך אינו בגדר פסק בוררות היא טענה חריגה הנבחנת בראש ובראשונה על פי לשונו וטיבו של המסמך אותו מבוקש לאשר כפסק בוררות. כדברי כב' השופט דנציגר בעניין איבגי: "במבט כללי יותר, ראוי להדגיש כי הטענה שמסמך מסוים שהוגש לבית המשפט לאישור כלל אינו "פסק בוררות" שניתן לאשרו או לבטלו הינה טענה חריגה אשר ראוי שתישמע רק במקרים נדירים בהם התשתית העובדתית, ובראש ובראשונה לשון המסמך, מאפשרת מרחב טיעון (ומרחב פרשנות) בדבר אופי המסמך כפסק בוררות..." (פסקה 19 לפסה"ד). בעניין יוסטר נפסק: "לא בכדי בפסיקת בית משפט זה ניתן למצוא מקרים בודדים שבהם התקבלה טענה זו, אשר המשותף להם הוא שבשניהם המסמך שאישורו התבקש כ"פסק בוררות" היה מנוסח בדרך של המלצה או שלא כלל הוראה אופרטיבית כלשהי".

9.
פסק בוררות שאושר על ידי בית משפט כוחו כ

פסק דין
, לפיכך עליו להכיל הוראה אופרטיבית ברורה וחד משמעית שניתן לתת לה תוקף, לבצעה ולאכוף את ביצועה באמצעות הליכי הוצאה לפועל. עם זאת, אין הכרח כי המסמך יוכתר בכותרת "פסק בוררות", כאמור בספרה של אוטולנגי:
"אין חובה שהמסמך יכונה "פסק בורר" כדי להקנות לו מעמד זה. לא הכותרת היא המקנה לו את המעמד אלא טיבו. כשם שלגבי הסכם בוררות נפסק שאין צורך במילים המפורשות "הסכם בוררות" שתופענה בו במפורש, וכשם שלגבי "בורר" אין צורך שהמינוח הזה ייוחד לו במפורש בגוף ההסכם, כך המצב גם לגבי "פסק בוררות", כותרת שאינה צריכה להתנוסס בראש המסמך. די בכך, אם ההליכים שקדמו לו מצביעים על קיום בוררות ואם תוכנו מהווה פסיקה בסכסוך" (שם, בעמ' 754 - 753).

ומן הכלל אל הפרט
10.
בין הצדדים נחתם הסכם לביצוע עבודות בניה שהוכתר בכותרת "הסכם לביצוע שלד + איטום מרתף + חומה היקפית..." (נספח 2 לבקשה ונספח א' לתגובה, להלן: "ההסכם").

11.
בסעיף 9ב' להסכם נקבע: "במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים ביחס למחירים ולאיכות העבודה ישמש- ציון שי +

שמעון כהן

- כבורר והכרעתו בכל נושא הקשור בבניה תהה סופית ומוחלטת. חתימת הצדדים על חוזה זה דינה לעניין זה כדין חתימה על שטר בוררין
" (כך במקור, לרבות התוספת בכתב יד - ב.ט.)

12.
לימים התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים.

13.
"פסק הבוררות" נושא הבקשה הוכתר בכותרת "פשרה עמית / עודד", וניתן על-ידי מר שמעון כהן, כבורר יחיד.
בפסק הבוררות נאמר בזו הלשון:
"בהמשך לשיחתי עמכם ולאחר שניסיתי להגיע לסיכום פשרה מוסכם, מתברר שהפער גדול מאוד, לכן לקחתי את הנתונים שנמסרו לי ע'י שני הצדדים. כמו שהם, בלי להתייחס להערות רקע של רכילויות.

נתונים שהתקבלו ע'י עמית.
...
נתונים של הקבלן עודד:
...
הקבלן עודד מציע 180,000 ש.ח + מע'מ לפשרה

בבדיקה שערכתי בעבודת השל'ד
1. חברת ארסקו משכה את העבודה מעל ההסכם.
2. ביצוע השלד באיכותו היה סביר.
3. היו שני ריגקטים במסגרת הסטיה הסבירה בעבודות של'ד ניתן לבצע אותם בעבודת הגמר, עלותם כחמש אלף שקל.

לדברי הקבלן:
1. התכניות בחלקם הגיעו באיחור.
2. תוכניות לא היו תואמות להצעה שמסר הדייר בזמן הגשת ההצעה.
3. שנויים שהתבקשו גרמו לעיקובים.
4. המפקח הערים קשיים לקידום שלבי העבודה.
5. ביטול ביצוע הקנטים מסביב לחלונות היה בהסכמת הדייר.
לדברי הדייר עמית:
1. הקבלן משך את העבודה.
2. נאלצתי להעסיק את המפקח חודשים נוספים מחיר 40.000 שח
3. תוספת לחמר זיפקס לבטון, מונע חדירות מים במרתף 54000 ש.ח
4. ביצוע השקיה להשפרת הבטון 30 ש.ח כפול 50 יום 4500 ש.ח
5. מודד שהגיע שוב למדידה 3400 ש.ח ביטול בליטות חלונות 60.000 ש.ח
6. מנהל עבודה שלא היה בשטח 60.000 ש.ח

לסיכום פשרה כפי שראיתי לנכון.
1. בדיקה שערכתי עם קבלן המשנה מהר, בוצעו עבודות נוספות שלא קשורות לעבודות הקבלן בסך של 13000 ש.ח
2. מצאתי חוסר הסכמה וחוסר הערכה בין הצדדים. עד כדי שלא יכולים לשבת ביחד לנסות להגיע לפשרה.
3. לאור הנתונים שנמסרו לי במייל וב"ווצפ" וכן במספר מפגשים עם עודד, ובשיחות שערכתי עם עמית ועים הקבלן, ניסיתי להגיע לפשרה מוסכמת בשיחות. הניסיון לא צלח..
4. לסיכום גם אם אני לוקח את הנתונים כמו שהם, משני הצדדים.
אני מגיע למספרים הבאים:
1. התשלום לקבלן.



976,900 ש.ח כולל מע'מ
2. הוצאות ותשלום הדייר
764,900 ש.ח הוצאות של עמית
יתרה לתשלום:

212,050 ש.ח

כדי לסיים מחלוקת זו מחוץ לכותלי בית המשפט.
על הדייר לשלם לקבלן 145.000 + מע'מ תמורת חשבונית.
על הדייר להמציא חשבוניות הוצאה על סכום הוצאותיו שנתקבלו במלואם לחברת ארסקו בסך של 221,900 ש.ח
" (ההדגשות במקור - ב.ט.).

14.
על אף שהמסמך אינו נושא את הכותרת "פסק בוררות" ולא נאמר בו כי מדובר בפסק בוררות, הרי בחינת המסמך על פי לשונו ותוכנו מצביעה על כך שמדובר בפסק בוררות. אין מדובר במסמך המנוסח כהמלצה או כהצעת פשרה בלתי מחייבת. ההיפך הוא הנכון - הבורר פירט את ניסיונות הפשרה שלא צלחו, ואף ציין בגוף פסק הבוררות "מצאתי חוסר הסכמה וחוסר הערכה בין הצדדים. עד כדי שלא יכולים לשבת ביחד לנסות להגיע לפשרה". לאחר שפירט את עמדות הצדדים, טענותיהם והנתונים שהעבירו אליו, הכריע הבורר במחלוקת וקבע הוראות מפורשות ביחס לחיובי המשיבים כלפי המבקשים, וכלשונו:
"כדי לסיים מחלוקת זו מחוץ לכותלי בית המשפט.
על הדייר לשלם לקבלן 145.000 + מע'מ תמורת חשבונית.
על הדייר להמציא חשבוניות הוצאה על סכום הוצאותיו שנתקבלו במלואם לחברת ארסקו בסך של 221,900 ש.ח
" (ההדגשות במקור - ב.ט.).

15.
יש לזכור כי אין מדובר במסמך שנכתב על-ידי בורר שהוא משפטן. הדבר משתקף מניסוח הדברים ומלשון פסק הבוררות שאינה לשון משפטית. עם זאת, פסק הבוררות כולל סקירה של טענות הצדדים, התייחסות לניסיונות הפשרה שלא צלחו, והכרעה במחלוקת תוך ניסוח סעד אופרטיבי ברור הניתן לאכיפה. כל אלה מלמדים על כך שמדובר בפסק בוררות המכריע במחלוקת בין הצדדים, זאת גם אם הבורר ראה להכריע בדרך של פשרה בין הטענות והעמדות הקוטביות של הצדדים.

16.
בתגובה נטען כי "הסכם הבוררות היה למינוי 2 בוררים: ציון שי ושמעון כהן. בפועל רק שמעון כהן ניהל את ישיבת הגישור, שכמפורט לעיל כלל איננה בוררות" (סעיף 7 לתגובה). ב"כ המשיבים הוסיף וטען כי כוונת הצדדים הייתה למינוי שני בוררים כאמור בסעיף 9ב' להסכם, וכי לא נחתם הסכם בוררות לפיו הבורר - שמעון כהן, מונה כבורר יחיד.
המשיבים אינם יכולים להישמע בטענה זו שכן טענות לפיהן לא היה הסכם בוררות בר תוקף או כי אין מדובר בבורר שהתמנה כדין, הן בגדר עילות ביטול הקבועות בסעיפים 24(1) ו - (2) לחוק הבוררות. טענות אלה ניתן לטעון רק במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות וכאמור בקשה כזו לא הוגשה (ראו עניין יוסטר, פסקה 17ד' לפסה"ד).

17.
לאחר שהבהרתי במהלך הדיון כי אין בידי המשיבים לטעון לעילה מעילות הביטול הקבועות בחוק, טען ב"כ המשיבים כי הטענה בדבר העדר הסכם בוררות נטענת אך לצורך להוכחת הטענה כי אין מדובר בפסק בוררות שכן לשיטת המשיבים, לא מונה בורר ולא התנהל הליך בוררות.
אין בידי לקבל טענה זו.
סעיף 9ב' להסכם בין הצדדים מהווה הסכם בוררות. אין הכרח כי ייחתם הסכם בוררות נוסף עם הבורר. אכן, בהסכם הבוררות נאמר כי ביחס למחירים ואיכות העבודה ישמש "ציון שי +
שמעון כהן
"
- כבורר. עם זאת, הצדדים יכולים להסכים בשלב מאוחר יותר, גם על דרך של התנהגות, לניהול הבוררות בפני
בורר יחיד.

18.
ב"כ המשיבים עמד על חקירת המבקש על תצהירו. המבקש העיד כי התוספת בכתב יד בסעיף 9ב' להסכם "
+ שמעון כהן
", נכתבה על-ידי המשיב. עם זאת, המבקש העיד כי "לא החלטנו שזה אחד פלוס השני ואני גם חושב שהמשיב לא היה מסכים כי הוא בסכסוך עם ציון, הוא פיטר אותו, הוא לא המפקח שהיה בפועל בפרויקט" (עמ' 5 לפרוטוקול). מכל מקום, כאמור, הצדדים יכולים להסכים גם בדרך של התנהגות לניהול הליך בוררות בפני
בורר יחיד.
עדותו של המבקש בחקירה נגדית כי התנהל בין הצדדים הליך בוררות, לא נסתרה. המבקש העיד כי הוא הגיע לישיבת בוררות שנקבעה בפני
הבורר אך המשיב לא הגיע. לאחר מכן, גם הוא וגם המשיב העבירו לבורר את כל טענותיהם באמצעות המייל, והבורר ביקר בשטח, בדק וצילם. המבקש הוסיף והעיד כי הוא שילם את חלקו בשכר הבורר, בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. כשנשאל מדוע המשיב לא שילם לבורר, השיב כי הבורר ביקש סכום זה מכל אחד מהצדדים ואינו יודע מדוע המשיב לא שילם, ואף הבין מהבורר שבכוונתו לתבוע מהמשיב את התשלום (עמ' 6 לפרוטוקול). יצוין כי בתגובה לא נטענה כל טענה בעניין תשלום שכר הבורר. עניין זה עלה לראשונה במסגרת הדיון. עדותו של המבקש בדבר הליך הבוררות שהתנהל בין הצדדים כמו גם עדותו כי ראה בשמעון כהן בורר שאמור להכריע בחילוקי הדעות בין הצדדים (עמ' 13 לפרוטוקול) - לא נסתרה, ואין לי אלא להביא את הדברים כלשונם:
"ש.
אז מה שאתה אומר זה שהוא ניסה להביא אתכם לידי פשרה.
ת.
הוא הצליח.
ש.
תסביר.
ת.
הוא הוציא פסק. אני ראיתי בו כבורר מהיום הראשון.
ש.
מה זה בורר?
ת.
עוד פעם?
ש.
כן.
ת.
לא יודע. מבחינתי זה אחד שמפשר בין שני גורמים.
ש.
מה זאת אומרת מפשר בין שני גורמים?
ת.
מפשר, יש מחלוקת בין שני צדדים, בא אחד באמצע, שנותן פשרה, שהיא לא מוצאת חן בעיני שני הצדדים.
ש.
מה זה אומר? הוא מנסה להביא אותם להסכמות? מה זה לפשר?
ת.
אני ראיתי את שמעון בתור אחד שמה שהוא יגיד זה מה שיכריע את המחלוקת בינינו.
ש.
זאת אומרת, לא פשרה, שהוא מחליט.
ת.
כן. אני ראיתי אותו כמי שמחליט. אני ועמית התכתבנו בינינו המון לפני שהמשיב פנה לשמעון, ואם היה נאמר לי בהתחלה שהפניה אל שמעון היא עוד התכתבות ולא מחייבת כמו שהוא אומר, לא הייתי פונה אליו בכלל. אני ראיתי בשמעון כמי שיכריע את המחלוקת בינינו - מי צריך לשלם למי וכמה. תקרא לזה פשרה, בוררות, אני לא יודע איך קוראים לזה ..." (עמ' 16לפרוטוקול).

19.
המבקש אישר בחקירתו הנגדית כי לאחר שפסק הבוררות נשלח לצדדים, עמית טען כי "זה לא מחייב". המבקש שלל טענה זו על אתר, וכדבריו: "... העניין הזה של הלא מחייב יצא אחרי שיצא הפסק הזה. זה יצא מעמית, שהוא אמר שזה לא מחייב. לאחר שהפשרה הזאת יצאה, הסכם הבוררות הזה יצא, פסק בוררות יצא, אז עמית אמר, אני מעביר את זה למומחים מטעמי שיבדקו, אני אמרתי לו, זה לא נהוג ... אמרתי לו שזה לא מקובל. יש פה פסק..." (עמ' 8 לפרוטוקול). בהמשך נשאל המבקש בעניין הודעות
sms
שהוחלפו בינו לבין המשיב בסמוך לאחר קבלת פסק הבוררות, במסגרתן טען המשיב כי מדובר במסמך לא מחייב. המבקש הודה בקיומה של התכתבות כאמור אך העיד כי הוא אמר למשיב "שלי לא ידוע שזה לא מחייב, אני ראיתי בו כבורר מהיום הראשון שפנית אליו. הוא פנה אליו, הוא יצר איתו קשר. אני ראיתי בו בורר מהיום הראשון. לא אני פניתי אליו. להיפך, אנחנו התכתבנו בינינו לנסות פתור את המחלוקת לבד, ולא הצלחנו, ואני אמרתי שאני ניגש לבית המשפט ואז הוא ניגש אל שמעון" (עמ' 11 לפרוטוקול). גם בעניין זה יש לציין כי נושא ההתכתבות בין המבקש למשיב בהודעות
sms
, לא נטען בתגובה ועלה לראשונה בחקירתו הנגדית של המבקש. בנסיבות העניין, בהעדר תצהיר מטעם המשיבים, עדותו של המבקש לא נסתרה.

20.
סיכומם של דברים, עדותו של המבקש בחקירה נגדית כי התנהל בין הצדדים הליך בוררות בפני
הבורר; כי המשיב לא התייצב לדיון בפני
הבורר; כי לאחר מכן ההליך התנהל בדרך של העברת טענות באמצעות המייל; כי הבורר ביקר בשטח, בדק וצילם את העבודות; וכי הוא ראה בהליך שהתנהל בפני
הבורר כהליך בוררות מחייב לכל דבר ועניין - לא נסתרה והיא אף מתיישבת עם תוכנו ולשונו של פסק הבוררות.

21.
בתגובה נטען כי הבורר אישר בהודעת מייל כי פסק הבוררות נושא הבקשה אינו מחייב ולא ניתן להשתמש בו בבית המשפט (סעיף 3 לבקשה). המשיבים הפנו בהקשר זה למסמך שצורף כנספח ב' לתגובה.
כאמור בהחלטות שניתנו במהלך הדיון, משלא הוגש תצהיר, המשיבים לא יכולים להישמע בטענה זו שהיא טענה עובדתית. כן לא ניתן להסתמך על נספח ב' לתגובה. מדובר במסמך שלא ניתן לעמוד על טיבו ומקורו. הוא אינו נחזה כחלופת מיילים אותנטית או כמסמך מקורי. בכותרת נספח ב' נרשם "חווה דעתך", המילים "מייל משמעון" נרשמו בכתב יד, וכאמור, על פניו המסמך אינו נראה כמסמך שלם המתעד התכתבות במייל בין צדדים שניתן לעמוד על זהותם. בנסיבות אלה, המסמך אינו קביל כראיה ולא ניתן להסתמך עליו.

22.
כן לא ניתן לקבל הטענות שנטענו לראשונה במעמד הדיון כנגד אמיתות החתימה שעל
פסק הבוררות. פסק הבוררות צורף כנספח 1 לבקשה. העותק המקורי, הנושא את חתימת הבורר במקור, הוגש במהלך הדיון (מב/1). בתגובה לא נטען כנגד מקוריות או אותנטיות המסמך או חתימת הבורר עליו או כי המשיבים לא קיבלו את פסק הבוררות שהעתק ממנו צורף לבקשה. לפיכך, דין הטענה להידחות.

23.
אשר לטענה כי הבורר עצמו לא זומן לחקירה. ככל שהמשיבים רצו להוכיח טענותיהם היה עליהם, בראש ובראשונה, לתמוך טענותיהם בתצהיר ובנסיבות העניין, הם אלה שהיו צריכים להגיש בקשה לזימון הבורר לחקירה - אך זאת לא נעשה.

24.
כן לא ראיתי ממש בטענה כי ההסכם בין הצדדים לא צורף לבקשה ולכן המבקשים מנועים מלהסתמך עליו. ההסכם צורף כנספח 2 לבקשה (אם כי הצילום באיכות ירודה). מעבר לזאת, ההתנגדות הייתה להגשת נספח ב' לתגובה בלבד. אין בהעדר תצהיר מטעם המשיבים כדי לגרוע מקבילות ההסכם בין הצדדים שצורף כנספח א' לתגובה והמבקש אף נחקר עליו בחקירה נגדית.

ב"כ המשיבים הוסיף וטען כי חרף החלטתי מיום 13.6.2017, המבקשים לא הגישו תשובה לתגובה. אין בטענה זו רבותא שכן אין חובה להגיש תשובה לתגובה.

25.
אשר לטענות בדבר פגמים שנפלו בהליך הבוררות - כאמור, בהעדר בקשה לביטול פסק הבוררות, אין מקום להידרש לטענות אלה.

סיכום
26.
סיכומם של דברים, דין הטענה כי אין מדובר בפסק בוררות, להידחות.
לפיכך, אני מאשרת את פסק הבוררות שניתן על-ידי הבורר, שמעון כהן, ביום 15.2.2017, ונותנת לו תוקף של

פסק דין
.

המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים בסכום כולל של 10,000 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום,
כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.
בלהה טולקובסקי
, שופטת







הפב בית משפט מחוזי 17280-05/17 ארסקו חברה לבניה והשקעות בע"מ, עודד סקיזדה נ' עמית גאן, טליה גאן (פורסם ב-ֽ 17/10/2017)