פסקי דין על משה נבו | פסקי דין על מאריה כריס גרסיה

20433-03/16 תאמ     01/11/2017




תאמ 20433-03/16 משה נבו נ' מאריה כריס גרסיה








בית משפט השלום ברחובות


01 נובמבר 2017

תא"מ 20433-03-16 נבו נ' כריס גרסיה




לפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד


התובע

משה נבו
ע"י ב"כ עו"ד עלי חסן



נגד


הנתבעת

מאריה כריס גרסיה
ע"י ב"כ עו"ד גלית לוי




פסק דין


רקע
לפניי תביעה שטרית, בסדר דין מהיר, על סך של 6,000 ₪ (קרן) נכון ליום 12/06/10.

1.
תחילתו של ההליך, בהגשת בקשת התנגדות על ידי הנתבעת לביצוע שטר חוב בתיק
הוצל"פ מס' 13-13493-12-5. שטר החוב נחתם להבטחת החזר הלוואה בסך של 1500$ שנטלה הנתבעת מהתובע .

2.
ביהמ"ש קיבל את ההתנגדות ונתן לנתבעת רשות להתגונן כנגד התביעה השטרית והתיק עבר לדיון בסדר דין מהיר.

תמצית טענות התובע
3.
ביום 12/06/10 הלווה התובע לנתבעת סך של 1,500$.
להבטחת פירעון ההלוואה, חתמה הנתבעת על שטר חוב על סך של 1500$. בשטר נקוב מועד פירעונו ביום 12/07/10 דהיינו בתוך חודש ימים ממועד מתן ההלוואה.

4.
הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה ולא פרעה את ההלוואה.
לכן, ביום 27/02/12 הגיש התובע
כנגד הנתבעת בקשה לביצוע שטר החוב במסגרת תיק הוצאה לפועל הנ"ל.

5.
הנתבעת ידעה היטב על מה היא חתמה, וקיבלה הסבר מלא וברור בדבר ההלוואה. הנתבעת הגיעה אל התובע בלוויית חברתה ננסי שהיא ותיקה ושוהה בארץ כמעט 20 שנה ואף היא נטלה בעבר הלוואת מהתובע.

6.
התובע המתין בסבלנות לכך שהנתבעת תפרע את ההלוואה אולם פניותיו לנתבעת לא נענו על ידה.
תמצית טענות הנתבעת
7.
הנתבעת
עובדת זרה שמוצאה מהפיליפינים אשר עוסקת בטיפול סיעודי בקשישים, והינה בעלת אשרת עבודה זמנית המתחדשת מדי פעם בפעם על ידי שר הפנים. הנתבעת גרה ועבדה בעבר בתל אביב אולם, פוטרה מעבודתה עקב הטרדות של התובע שהגיע למקום עבודתה והעלה דרישות חוזרות ונשנות לתשלום החוב.

8.
התובע נקט בדרך של שיהוי ובמשך שנה ושבעה חודשים, לא עשה דבר כדי לגבות את החוב הנטען על ידו.

9.
הנתבעת אינה שולטת בשפה העברית, לא ידעה
מה כתוב בשטר החוב עליו חתמה
ואף אינה שולטת בשפה האנגלית בה כתוב הסכם ההלוואה. המסמכים הנ"ל לא נמסרו לנתבעת. הנתבעת לא הבינה את משמעותם
המשפטית של מסמכים אלו.

10.
הנתבעת נטלה את ההלוואה עבור חברתה ננסי שכן ננסי עובדת ותיקה בישראל והתובע נוהג לתת הלוואות בריבית רק לעובדים זרים השוהים בארץ פחות מ 3 שנים. הנתבעת העבירה את מלוא כספי ההלוואה לננסי. מדי חודש בחודשו, הלכו הנתבעת וננסי יחדיו, אל הבניין בו גר התובע בקומה החמישית. ננסי מסרה לנתבעת את סכום ההחזר החודשי של ההלוואה בסך של 250 $. הואיל וננסי לא רצתה לפגוש את התובע, היא נשארה בקומה הרביעית ואילו הנתבעת עלתה לבדה לקומה החמישית ומסרה את הכסף לתובע.

11.
הדבר חזר על עצמו מדי חודש בחודשו עד לפירעון מלוא ההלוואה. התובע דרש מהנתבעת ריבית חודשית קבועה בסך של 10% מסכום הקרן של ההלוואה. הדבר סוכם בעל פה ולא הועלה על הכתב.
סכום החזר הפירעון החודשי בסך של 250 $ מורכב
מ100$ החזר על חשבון קרן ההלוואה וכן סך של 150 $ החזר ריבית חודשית
בסך של 10%.

12.
התקיים לפני דיון הוכחות בו העידו התובע, הנתבעת וכן עדיי הנתבעת גב' ננסי אנואה ומר שמעון נידם. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את
טיעוניהם בעל פה.

דיון והכרעה
חזקת התמורה בשטרות
13.
בהתאם לסעיף 29 לפקודת השטרות קיימת חזקת התמורה. לפיכך, בתביעה שטרית נטל ההוכחה כי הנתבעת אינה חייבת לשלם את סכום השטר מוטל על כתפיה. ככלל, טענת פרעתי מקומה לפני כב' רשם ההוצל"פ אולם, מכיוון שהנתבעת הגישה בקשה להארכת המועד להגשת בקשת התנגדות וכן בקשת התנגדות לביצוע השטר, הועברו 2 הבקשות אל בית המשפט.
טענת הנתבעת כי לא הבינה את
האמור בהסכם ההלוואה ובשטר החוב
14.
בפסיקה נקבע הכלל
כי אין לקבל טענה לפיה, אדם לא הבין על מה הוא חותם שכן לא טרח לקרוא
את המסמך עליו חתם, אלא במקרים קיצוניים ביותר (ע.א. 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נ"ד (2) 559; ע"א 467/04 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113).

"הכלל הוא שהטענה האמורה אינה עומדת - "... למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. רק מקום בו הונע החותם לחשוב
כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה - והמסמך עליו היא מובאת - הם בטלים".

ע"א 413/79 [ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' חנה מנצור לד(4) 29 (1980)



הכלל האמור לעיל טומן בחובו
שני יסודות עיקריים:
האחד, הטענה לא תעמוד למי שאינו טורח לקרוא ולהבין את תוכנו של המסמך שעליו הוא חותם; השני, הטענה לא תעמוד למי שמודע לטיבו של המסמך שעליו הוא חותם." ( ע"א 779/87 בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', פ"ד מ"ד (3) 304) .
במקרה דנן, סבור אני כי כשפנתה הנתבעת לקבלת הלוואה היא ידעה מה טיבם של המסמכים עליהם היא חותמת, הסכם הלוואה ושטר חוב להבטחת פירעונה.
אם
לנתבעת היו קשיים בהבנת תוכנם או משמעותם המשפטית של המסמכים עליהם היא התבקשה לחתום כתנאי לקבלת ההלוואה, אזי הייתה מוטלת עליה חובה להביא עמה לפגישה עם התובע מתורגמן כדי שיסביר לה היטב מה כתוב במסמכים
בטרם החתימה עליהם.
כמובן שאין בכך כדי לגרוע מאחריותו של התובע לוודא כי הנתבעת מבינה היטב על מה היא חותמת וכן כי במסמכים ירשמו מלוא תנאי ההלוואה והעתקם יימסר ללווה –הנתבעת כנדרש על פי החוק.

הוראות
חוק הסדר הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג -1993
15.
במקרה שלפנינו על ההלוואה
חל דין מיוחד חוק הסדר הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג -1993. (להלן : "החוק").

החוק מטיל חובות מסוימות על המלווה כדלקמן:

3.
(א)
מלווה, העומד לחתום על חוזה הלוואה עם לווה, יתן לו עותק ממנו
והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו עותק חתום ממנו לאחר החתימה...

(ב)
חוזה הלוואה יכלול גילוי מלא של הפרטים האלה:
(4)
שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;...



(6)
בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –
(א)
סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;
(ב)
הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;
(7)
ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;
(8)
שיעור העלות הממשית של האשראי;
(9)
תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה;
(10)
הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי-תשלום במועד, לרבות העמדת הלוואה לפרעון מיידי, והתנאים לנקיטת צעדים אלה;
(11)
שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה;
".


16.
התובע הודה במפורש במהלך חקירתו כי לא מסר לנתבעת את מסמכי ההלוואה ( ש' 13-14 ע' 5 לפרוטו'). מעיון בהסכם ההלוואה עולה כי לא מצוין בו שיעור הריבית וכן יתר תנאי ההלוואה כנדרש על פי החוק. אף בשטר החוב לא מצוין שיעור הריבית.

שיהוי התובע בנקיטת הליכים לגביית החוב
17.
סעיף 10

(ג) לחוק קובע

"ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (ב), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית וריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה."
התובע פתח את תיק ההוצל"פ מושא תביעה זו כנגד הנתבעת בשיהוי ניכר של שנה ושבעה
חודשים רק ביום 12/2/12, כשמועד מתן ההלוואה היה
12/6/10 ומועד פירעונה הרשום 12/07/10.


התובע הודה בחקירתו הנגדית כי אין לו
ראיות להוכחת טענתו כי לא השתהה בגביית החוב מושא התביעה. בנסיבות אלו,
לכב' ראש הוצל"פ סמכות שבשיקול בין מיוזמתו בין לבקשת הנתבעת, לסרב לנקוט בהליכי הגבייה. ומשעבר ההליך לבית המשפט הרי שסמכות זו קנויה לבימ"ש.


סמכותו של בימ"ש
לבטל או לשנות את הסכם ההלוואה
18.
9. (א) ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי החוזה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות סעיפים 5, 6 או 7, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.


(ב)מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי סעיפים 5 ו- 6, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו

ללווה

וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.


13.
"על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי סעיף 9 לקבל כראיה עדות בעל-פה."

הסתירות בין הסכם ההלוואה ושטר החוב לעדותו של התובע
19.
במהלך חקירתו הודה התובע כי היה מדובר בהלוואה לשיעורין דהיינו פירעון בתשלומים חודשיים ולא הלוואה לחודש אחד בלבד כפי שעולה
מהסכם ההלוואה והשטר.
התובע הודה בפה מלא כי על פי תנאי ההלוואה הנתבעת חויבה בריבית נשך
קבועה של 10% לחודש. זאת מעבר להצמדה לדולר.
" ש. 10 אחוז זה ריבית שיחזור כל חודש ובנוסף קרן?
ת. נכון. "


(ש' 4-5 ע' 5 לפרוטו')

ברור כי גביית ריבית בשיעור העולה על הריבית המרבית המותרת כאמור
בסעיפים 5-6 לחוק אסורה.

התובע הודה כי הוא נותן הלוואות רק לעובדים זרים חדשים
20.

בחקירתו הנגדית של התובע נאמר כדלקמן :
"ש. לעובדים זרים אין אפשרות לקבל הלוואה
מהבנק?
ת. כנראה שלא.
ש. לעובדים זרים יש אפשרות לקבל הלוואה רק מאנשים כמוך שמלווים בריבית?
ת. כן.
ש. אתה מלווה לאנשים שהוותק שלהם בארץ הוא עד 3 שנים נכון?
ת. תלוי במקרה.
ש. אתה מלווה גם לעובדים זרים ותיקים?
ת. תלוי במקרה.
ש. יש לך פרקי זמן עד 3 שנים בארץ או 20 שנה בארץ?
ת. לא בדיוק.
"
( ש' 16-25 ע' 3 לפרוטול)

מהאמור לעיל ומתשובותיו המתחמקות של התובע עולה כי הוא "מתמחה" במתן הלוואות לאוכלוסיות מוחלשות שאין באפשרותן לקבל הלוואת מהמערכת הבנקאית.
יתר על כן, התובע אינו נוטל סיכונים ונותן הלוואות בריבית נשך רק לעובדים זרים שמשך שהותם בישראל פחות מ3 שנים.
ברור לי
כי עובדים אלו בעלי אשרת עבודה זמנית, אין להם בטחון תעסוקתי שכן חרב הגירוש מתנוססת מעל ראשם ואין כל ודאות כי אשרת העבודה שלהם בישראל תחודש על ידי משרד הפנים.
בנסיבות אלו, מדובר באוכלוסייה חסרת בטחון. סביר להניח כי הם טרם רכשו שליטה בשפה העברית.
חלקם דובר את השפה הפיליפינית בלבד כך שלא ברור כיצד בדיוק הסביר להם התובע את תנאי ההלוואה שלא תועדו כנדרש בכתב במסמכים זאת כמובן מבלי לגרוע מאחריותם של הלויים לוודא היטב על מה הם חותמים ראה בהרחבה סעיף 14 לעיל.

מחדלי הנתבעת
21.
לטענת הנתבעת, היא נטלה את ההלוואה עבור חברתה ננסי שהיא עובדת ותיקה בישראל שכן התובע מסרב לתת הלוואות לעובדים ותיקים. התובעת וכן העדה מטעמה ננסי הצהירו כי מדי חודש בחודשו ולפחות במשך תקופה של שנה, מסרה ננסי לנתבעת את סכום ההחזר החודשי בסך של 250$ כדי שתעבירו לתובע. לטענת ננסי היא לא דרשה מהנתבעת לתת לה קבלת על הסכומים שמסרה לצורך פירעון החוב לתובע שכן יש ביניהן יחסי אמון הן חברות וגרות באותה דירה.
מעבר לכך, השיבו הנתבעת וננסי כי לא קיבלו קבלות על התשלומים בגין פירעון ההלוואה שכן התובע איננו נוהג לתת קבלות.
בנסיבות אלו, נשאלת השאלה, מדוע לא הביאה עמה הנתבעת לפגישות עם התובע, עד/ה מטעמה שיוכל להעיד על התשלומים ששולמו לתובע לחלופין, יכולה הייתה הנתבעת להקליט את התובע בעת פירעון ההלוואה. לו הנתבעת הייתה פועלת כהלכה, לא היו נוצר ספק לגבי פירעון ההלוואה וההליך המשפטי שלפנינו היה מתייתר מלכתחילה.

22.
במהלך הדיון התרשמתי לשלילה מעדותו של התובע. תשובותיו היו מהוססות, מתחמקות ונפתלות ואינן ראויות לאימון בימ"ש. לא הובא שום נימוק ממשי להצדקת השיהוי הארוך של שנה ושבעה וחודשים עד למועד פתיחת הליכי הוצל"פ כנגד הנתבעת. התירוצים כי היו פניות התובע אל הנתבעת לתשלום החוב
לא נענו אינם משכנעים. התובע הינו מלווה בריבית זה עיסוקו במשך שנים רבות. ברור לי כי אם כך היה הדבר אזי לאחר כחודש חודשיים לכל היותר הייתה פוקעת סבלנותו של התובע והוא היה מתחיל בהליכי הוצל"פ
לגביית
החוב מהנתבעת. אני מקבל את עמדת הנתבעת כי מחדל זה
יש בו כדי לחזק את טענתה כי ההלוואה נפרעה לפחות בתשלומים חודשיים לפחות למשך תקופה של שנה.
חישוב אריתמטי של החזר תשלום חודשי בסך של 250$ למשך 12 חודשים מביא לתוצאה של 3,000 $ דהיינו כפליים מסכום ההלוואה המקורי 1500 $.
לא מצאתי כי עדותו של עד הנתבעת מר נידם, הוסיפה דבר לבירור המחלוקת דנן. לפיכך, אינני מתייחס אליה.

סוף דבר
23.
לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה בתביעה שטרית
להוכיח כי איננה חייבת לשלם לתובע את סכום החוב מושא תביעה זו.
לפיכך, פטורים אנו מלדון בשאלה האם במקרה שלפנינו על בימ"ש להשתמש בסמכותו
ולבטל
את הליכי גביית החוב, נוכח ההפרה הבוטה של חוק הסדר הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג -1993,השיהוי הניכר בפתיחת הליכי הוצל"פ כנגד הנתבעת והתנהלותו
של התובע בניגוד לחובתו כצד לחוזה
לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בהתאם להוראות סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי ), תשל"ג-1973.
אני מורה על דחיית התביעה.
אני מורה על סגירת תיק הוצל"פ מס' 13-13493-12-5 לאלתר.
ככל שמופקדים בתיק ההוצל"פ כספים שנגבו מהנתבעת, אני מורה על השבתם לנתבעת באמצעות ב"כ.
אינני פוסק לנתבעת הוצאות משפט שכן מחדליה הם אלו שגרמו לפתיחת הליכי הגבייה נגדה. לו הייתה הנתבעת עומדת על קבלת קבלה על כל תשלום לתובע לחלופין, מביאה עמה לפגישה עם התובע עד/עדה או מתעדת את פירעון התשלומים החודשיים לתובע, היה ההליך
דנן
מתייתר.

זכות ערעור כחוק לבימ"ש מחוזי מרכז לוד

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק
.

ניתן היום י"ב חשוון תשע"ח
01 נובמבר 2017











תאמ בית משפט שלום 20433-03/16 משה נבו נ' מאריה כריס גרסיה (פורסם ב-ֽ 01/11/2017)